גיליון 617 * ו' חשוון תשע"ד * 10/10/2013 * משוגר למנויים בלבד * kav1@bezeqint.net * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
מנהל בית ספר; "הפסקת תכנית המחשוב מחזירה את בתי הספר עשרים שנה אחורנית"
"האם מצפים בימים אלו שמורה ייכנס לכיתה וינאם 45 דקות על נושא מסוים ללא אמצעי המחשה? ללא סרטונים, מצגות? מי יקשיב לו בכלל"
מאת; סיגל בן-ארצי
"כאשר בבתי הספר ישנם מחשבים ישנים והם אינם מרושתים ולא מקושרים לאינטרנט, לא נותר למנהלים אלא לעבוד כמו בתקופת האבן", כך מנהל תיכון בעקבות החלטת משרד החינוך על הפסקת תכנית המחשוב. התכנית אמורה הייתה לספק לבתי הספר מחשבים, רשתות, לוחות חכמים, מקרנים, תוכנות ועוד, ולאפשר לבתי הספר להתנהל כמו שאמורים בתי ספר להתנהל במאה ה-21. מנהל נוסף ציין, כי "הפסקת פרויקט התקשוב מחזירה את בתי הספר עשרים שנה אחורנית". מנהל אחר אמר את הדברים הבאים; "אי אפשר לנהל מערכת חינוך ללא מחשבים ותקשוב. האם מצפים בימים אלו שמורה ייכנס לכיתה וינאם 45 דקות על נושא מסוים ללא אמצעי המחשה? ללא סרטונים, מצגות? מי יקשיב לו בכלל. בכיתה בגיל ההתבגרות, עם 35 צעירים וכמויות אדירות של הורמונים, עם מכת מדינה שנקראת הפרעות קשב וריכוז, מורה צריך להיות וירטואוז בכדי שיוכל להעביר שיעור. דווקא כששר החינוך הוא מנהל לשעבר, הוא חייב להיות מודע למה שקורה בשטח".
התכנית החלה לפעול בתקופתו של שר החינוך הקודם, גדעון סער, ובוטלה בתקופתו של שר החינוך הנוכחי, שי פירון. בהצהרת כוונות של משרד החינוך בתקציב 2009-2010, נאמרו הדברים הבאים על מטרת התכנית; "התאמה של סביבות הלמידה ושל תכניות הלימודים במערכת החינוך לשם תפקוד מיטבי בתרבות הטכנולוגיה והתקשורת של המאה ה-21".
כך, בבדיקת ניצול תקציב 2013 במחצית השנה הראשונה – עד לחודש יוני האחרון, נמצא כי בתקציב 2013 הוקצו לסעיף "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" 192 מיליון שקלים, אך נוצלו מהם רק 14 מיליון שקלים, דהיינו 7.3% מהתקציב. גם אם עד סוף שנת התקציב ינוצלו עוד מספר אחוזים, זה אומר שבשנת 2013 תקציב זה כמעט ולא נוצל.
משרד החינוך; התכנית ממשיכה
ממשרד החינוך נמסר בתגובה; "משרד החינוך לא ביטל את תכנית התקשוב הלאומית. התכנית ממשיכה לפעול ב- 1,244 בתי ספר במחוזות: צפון, דרום, ירושלים ובעיר לוד, בכיתות א'-ט'. בבתי ספר אלה ישנם מחשבים, מקרנים, תוכן דיגיטלי, רשת אינטרנט, רכז תקשוב, טכנאי ומדריכים מלווים. 150 בתי ספר צוידו גם באמצעי קצה לתלמידים. במסגרת תקציב 2013-2014 הוקצו לתכנית כ-240 מיליון שקלים לבסיס. התכנית עברה קיצוץ תקציבי עליו הוחלט עוד בתחילת 2013 וקיצוץ נוסף ב-2014". עוד נמסר כי "נושא התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 הנו אחד מהיעדים המרכזיים שממשיך המשרד להוביל. בהתאם לזאת, מפעיל המשרד שורה של תכניות בהן: הרחבת תכנית הדיגיטציה ב-1,300 בתי הספר המצויים בתכנית התקשוב. יישום הפילוט "פדגוגיה חדשנית בשילוב ספרים דיגיטליים", שתוטמע ב-100 בתי ספר יסודיים וכן יישום הפילוט "פדגוגיה משמעותית בשילוב כלים דיגיטליים" ב-100 חטיבות ביניים. כמו כן עוסק המשרד בפיתוח תשתיות תקשוב לאומיות – דיגיטציה של ספרי לימוד, פורטל תוכן לאומי ומערכת למידה מרחוק. במסגרת תכנית "מסביב לשעון" הפעיל המשרד במהלך חופשת הקיץ קייטנת קיץ דיגיטלית וכן את התכנית summer school."
מה מציג התקציב
תקציב תקשוב מערכת החינוך מורכב ממספר סעיפים, כמו תקציב לחינוך טכנולוגי ותקציב "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". תקציב התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 עבר במהלך ארבע השנים האחרונות מאז הוכרז עליו שינויים והתאמות. תקציב זה גם הורכב בהתחלה ממספר תת סעיפים, שבהמשך נעלמו ממנו. כך, לדוגמה, התקציב הבסיסי לשנת 2010 הוא כ-86 מיליון שקלים. לתקציב נוספו השקעה של 15 מיליון שקלים במינהל בית ספרי, השתתפות של משרד האוצר ב-10 מיליון שקלים, רכישת תוכנות ותשתיות ב-3 מיליון שקלים והשקעה באבטחת מידע של כשני מיליון שקלים. אף אחד מתתי תקציבים אלו לא מופיע בתקציב 2013.
זאת ועוד, משרד החינוך מציין כי ל-2013 הוקצו לתקציב כ-240 מיליון שקלים, אך הוא עבר שני קיצוצים, בתחילת 2013 ובהמשך. משרד האוצר מפרסם לא רק את התקציב אלא גם את מידת הניצול שלו על ידי המערכת.
חדש במכללת לוינסקי לחינוך: תואר שני – טיפול באמצעות מוזיקה
מאת; מערכת קו לחינוך
השנה תיפתח במכללת לוינסקי לחינוך תכנית לימודים חדשה לתואר שני; טיפול באמצעות מוזיקה. בראש התכנית תעמוד פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי ועובדת סוציאלית בהכשרתה, ופרופ' משה זורמן, מוזיקאי, מלחין ומרצה. משך הלימודים הוא שנתיים.
תרפיה במוזיקה היא מקצוע טיפולי פרא-רפואי, המשתמש במוזיקה כדי לענות על צרכים פיזיים, רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים של מטופלים בכל הגילים. בבסיס הרעיון לטפל באדם באמצעות מוזיקה קיימת ההנחה כי בקרב מטופלים מסוימים, תקשורת באמצעות מוזיקה, גם ברמה הבסיסית ביותר, כמו מחיאת כף, היא בסיס ליצירת שיפור ביכולות התקשורת הכלליות של המטופל. תרפיה במוזיקה משפרת את איכות חייהם של אנשים בריאים ופוגשת את הצרכים של ילדים ומבוגרים הלוקים במוגבלויות או מחלה. התכנית מתאימה לבעלי תואר ראשון, שלהם גישה וניסיון בתחום הטיפולי ורקע מוזיקלי עשיר.
תרפיה במוזיקה הפכה בשנים האחרונות למקצוע הנמצא במגמת עלייה, ניתן להצביע על אפשרויות התעסוקה השונות – עבודה עם אוכלוסיות בעלות צרכים טיפוליים שונים: התפתחותיים, קוגניטיביים, מוטוריים, חברתיים רגשיים ונפשיים, עבודה במסגרות טיפוליות וקהילתיות, עבודה בבתי ספר וגנים לחינוך מיוחד, בבתי ספר ממלכתיים במסגרת מתי"א, במרכזים טיפוליים, בתי חולים ועוד.
תכנית חדשה לתואר שני למורי דרך במכון שכטר למדעי היהדות
מאת; מערכת קו לחינוך
מכון שכטר למדעי היהדות בירושלים פותח השנה תכנית לימודים ייחודית לתואר שני "דרך" שמה. התכנית מיועדת למורי דרך ולעוסקים במקצועות ההדרכה. הלימודים בתכנית ייערכו בחודשי החורף בלבד, הנחשבים לעונת תיירות חלשה. הלימודים ייערכו פעמיים בשבוע במשך שנתיים. התכנית מועברת על ידי צוות אקדמי בכיר בתחום לימודי וחקר ארץ ישראל.
אומר ד"ר דורון בר, דיקן מכון שכטר; "הייחוד שלנו הוא בהתאמת נושאי הלימוד לצורכי מורי הדרך. אנחנו מציעים תואר שמשלב בין התמחות בלימודי ארץ ישראל לבין נושאים שמעניינים מורי דרך כמו יהדות בת זמננו, חינוך, תולדות עם ישראל. זהו במידה רבה תואר אקלקטי, שמתאים במיוחד לעוסקים בהוראה והדרכה של בני נוער ומבוגרים שמבקרים בישראל, במסגרת תכניות כמו תגלית ומסע.
חלק מהקורסים ישלבו סיורים בשטח., מיקוד משמעותי של הלימודים יהיה בנושא ירושלים, הגליל, צפת טבריה ותל אביב-יפו. הסטודנטים שיתקבלו לתכנית ייהנו ממלגה בגובה 5,000 ש"ח לשנת הלימודים הראשונה.
בין הקורסים המוצעים במסגרת התכנית: סוגיות בחקר והוראת ירושלים; ארץ ישראל בהגות היהודית; מקומות קדושים ועליה לרגל; תרבויות במזרח הקדום (בשיתוף עם מוזיאון ארצות המקרא); ירושלים בראי האומנות; חברה ותרבות בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה; של מי הקרקע הזאת? – על הקונפליקט היהודי-ערבי בהתיישבות; פוליטיקה וציונות; מרבד ללא קסמים – על עליית יהודי המזרח; קולנוע יהודי-ישראלי ועוד. התכנית "דרך" מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ומנוהלת על-ידי ד"ר מיכל אורן.
במכללת בית ברל; תואר שני לשפות לסטודנטים ערבים
מאת; מערכת קו לחינוך
במכללת בית ברל ייפתח השנה מסלול לתואר שני בהוראת שפות. התכנית מתמקדת בשלוש שפות; ערבית, עברית ואנגלית. התכנית מיועדת לסטודנטים ערבים רב-לשוניים, שהערבית היא שפתם הראשונה והם בעלי שליטה טובה גם בשפות עברית ואנגלית. התכנית פתוחה גם לסטודנטים שערבית אינה שפת האם שלהם, אך שליטתם בה טובה מאוד. הסטודנטים יתמקדו ביחסי הגומלין בין השפות. מטרת התכנית היא לספק השכלה רחבה בתחום הידע השפתי – כיצד לומדים שפה, כיצד מלמדים שפה וכיצד מיישמים את הנלמד. הסטודנטים יצוידו בכלים ובמיומנויות שיסייעו להם לחזק את הידע השפתי בקרב התלמידים. התכנית פותחה על פי מודל ייחודי המבוסס על יתרונות הרב-לשוניות של הסטודנטים.התכנית פתוחה גם למורים מבתי הספר הערביים שהתמחו במסלול הגיל הרך ובמסלול החינוך המיוחד.הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה.
קווים לדמותו של בית הספר העתידי
צוות מומחים ישב על המדוכה בניסיון לשרטט קווים לדמותו של בית הספר העתידי. הצוות התייחס לתכנים הלימודיים, למבנה בית הספר, לדמות הלומד ולדמות המורה. "לגזור ולשמור"
מאת; ד"ר עידית טבק ופרופ' חנה עזר*
בחודש דצמבר האחרון התקיים במכללת לוינסקי לחינוך כנס בינלאומי בנושא "מאה שנים של מחקר וחדשנות בחינוך, בהכשרת מורים ובחינוך מוזיקלי". במסגרת הכנס נערך אירוע סביב שולחנות עגולים בנושא; "מערכת החינוך העתידית – חושבים מחוץ לקופסה". באירוע לקחו חלק אנשי חינוך בכירים, מהמגזר הציבורי והפרטי. בימים אלה, של תחילת שנת הלימודים תשע"ד, התפרסם תקציר הדיון סביב השולחנות העגולים. התקציר משרטט קווים לדמותו של בית הספר העתידי.
על פי ההגדרה, בית הספר העתידי יהיה מרחב חינוכי, המאפשר לכל שותפיו למצוא משמעות להיותם "אדם בחברה". בית הספר יחויב לפתח מיומנויות, אסטרטגיות וכישורים הדרושים ללומד בעידן הפוסט-מודרני. עידן זה מתואר כמייצג רלטיביזם, פלורליזם, רב-לשוניות וטכנולוגיות מתקדמות. בעולם פוסט מודרני, של חוסר וודאות, פיתוח הזהות של הפרט וחיזוקה במצבים לימודיים וחברתיים-תרבותיים משתנים צריך לעמוד בלב מערכת החינוך.
תפקיד בית הספר העתידי
תפקיד בית הספר הוא לאפשר ללומד לחיות את החיים באופן אותנטי, תוך כדי למידה, ולא רק להכין אותו לחיים העתידיים. לשם כך, חשוב להסיר את המחיצות בין בית הספר לעולם הסובב, לקיים למידה בהקשרים אותנטיים, לאפשר חופש בחירה ללומד ולזמן כלים ללמידה, לחקר ולסקרנות אינטלקטואלית ויצירתית. בית הספר יצטרך לעודד יזמות וביסוס ערכים שבין אדם לחברו, כמו שוויוניות, צדק חברתי וכבוד הדדי. יש לפתח אצל התלמידים זהות הוליסטית, מעוגנת בעולם של ערכים ושל כישורים אישיים, בין-אישיים ואורייניים. מתוך כך עלה תפקיד מרכזי של בית הספר והוא לחנך 'להיות אדם'. הלמידה נתפסת כחוויה הוליסטית, אותנטית, "שנוגעת ללב ולא רק לקוגניציה", וכוללת רכישת ידע לצד התמודדות מתמדת עם עולם הערכים. למידה זו היא פועל יוצא של בחירה, תהליך, אחריות אישית ומעורבות של הלומד בתכנים, בדרכי ההוראה והלמידה ובדרכי ההערכה.
המודעות לשינויים בחברה, וההשלכות של שינויים אלה על מערכת החינוך, צריכים לעמוד ברקע תפיסת מערכת החינוך העתידית. לאור זאת יש משמעות לשחרור ממגבלות של זמן, מקום, מערכת שעות ותכנית מוכתבת, החוסמים חדשנות והתעדכנות. מרחבי למידה משמעותיים, שיוגדרו מחדש, הם אלה שיאפשרו למידה כזו. מרחבים אלו יאפשרו פריצת הגבולות הפיזיים והפסיכולוגיים של מבנה מערכת החינוך העכשווית; עידוד שותפויות ולמידה שיתופית, באמצעות טיפוח כישורי למידה, כישורים בין-אישיים וכישורים אורייניים; טיפוח יכולת לבחור את חומרי הלימוד ואת דרכי הלמידה.
מאפייני המרחב הזה קשורים לתכניות הלימודים ומדגישים רלבנטיות של ההקשר המתייחס לתוכן הנלמד, למקום ההתרחשות, למאפייני תחום הדעת ולדרכי החקר של המקצוע; אינטראקציות משמעותיות מורה-תלמיד; סוגיות אותנטיות שמעוררות ויכוח, סקרנות, התלהבות ודיון; למידה קבוצתית שמאפשרת שיח לימודי מעמיק ועשיר; מרחב פתוח (פיזי ו-ווירטואלי), המאפשר תנועה, חקר ורציפות בין הלמידה להקשר ומתן מקום מרכזי לטכנולוגיות המידע; דרכי הערכה חלופיות, שבאמצעותן ניתן יהיה "להעריך בלי למדוד", בלי להפעיל לחץ על הלומדים ובלי להפלות ילדים בעלי רקע לימודי וחינוכי שונה. תהליכי הערכה הנם חלק מהשיח הרפלקטיבי המתנהל בין המורים לבין התלמידים, ומתוך כך הדגש הוא על התהליך לא פחות מאשר על התוצר.
דמות הבוגר העתידי
חדשנות בתחומים הבאים תוביל לטיפוח זהות-לומד מהסוג המתואר לעיל: (א) יזמות ויצירתיות: לעודד יזמות ויצירתיות, שמביאות בחשבון את ההשפעה החזקה של הקשרי ההוראה ושל השינויים הגלובליים על החינוך. גישה יזמית מחייבת גם נכונות ללכת אל הבלתי מודע, להסתכן ולפתח כיוונים חדשים ויצירתיים, והיא כרוכה באקטיביזם ובמחויבות חברתית. (ב) טכנולוגיה בחינוך: לרתום את הטכנולוגיה כדי לבנות מרחבי למידה משמעותיים. על רקע זה, הומלץ לאמץ אמצעים טכנולוגיים קיימים וחדשים, אשר יענו על צורכי הלומד, לאפשר אוטונומיה למורים ולתלמידים, ולספק משאבים לעידוד החשיבה, הפעולה והסינרגיה בין מערכות שונות שפועלות לקידום נושאי חינוך.
המורה העתידי
המורה נתפס כמתווך, שהוא איש משכיל, בעל ארבעה סוגי ידע: מוסרי-ערכי, דיסציפלינרי, פדגוגי-דידקטי ואסטרטג של תכנון לימודים. הציפייה היא שהמורה יהיה בעל יכולת ליצור את החיבור בין 'האני המאמין המקצועי' המנחה אותו לבין צורכי התלמידים וציפיות החברה בעידן הפוסט מודרני. מתוך כך, המחויבות שלו ממוקדת בשלושה מישורים מרכזיים: (א) פיתוח 'האני המקצועי'; (ב) היכרות מעמיקה עם אוכלוסיית התלמידים; (ג) פיתוח שליחות ומחויבות כלפי החברה והעולם הפיזי והתרבותי הסובב אותו. למורה צריכה להיות אחריות על ההוויה החיובית של הלומד, הנאתו מהלימודים והתקדמותו. התלמיד יעמוד במרכז מערכת החינוך, פיתוח הזהות האישית של הלומד כוללת היכרות עם הזולת וקבלתו. כמו כן יש לפתח בתלמיד מודעות לריבוי תרבויות והתמודדות עם דילמות שעולות מכך.
השלכות להכשרת מורים
הזהות המקצועית של המורה לעתיד מתחברת ומשיקה לזהות האישית המתגבשת של הלומד. מצופה מהסטודנטים לחינוך שישמשו כמובילי חדשנות בתחומים השונים של המערך הבית ספרי, תוך שותפות עם גורמים מחוץ לבית הספר (אם בקהילה ואם מחוצה לה). הובלת יוזמות תיעשה באמצעות יצירת חיבורים עם מומחים מתחומים שונים וממגזרים שונים בחברה. כל אלה, במטרה לרתום את העשייה החינוכית החדשנית לטובת יצירת חברה צודקת, מוסרית ושוויונית. בהקשר זה, למונחים 'אקטיביזם חברתי' ו'מחויבות חברתית' משמעות ייחודית בתהליכי הכשרתם. המכללות לחינוך עשויות לשמש בית גידול ליוזמות פרו-חברתיות עם הפנים לקהילה כולה. הכשרת המורים לעתיד להיות פרו-אקטיביים, ולא רק להגיב לאירועים מזדמנים, עומדת בבסיס גישת ההכשרה.
* ד"ר עידית טבק היא רקטור מכללת לוינסקי לחינוך. פרופ' חנה עזר היא דיקנית הפקולטה לחינוך במכללה ויו"ר הכנס הבינלאומי של מכללת לוינסקי לחינוך, במסגרתו נערך אירוע שולחנות עגולים. בצוות ועדת ההיגוי לאירוע השתתפו; ד"ר סמדר בר-טל, ד"ר ענת כורם, ד"ר אלונה פורקוש-ברוך וד"ר תמי ראובני.
משרד החינוך מפסיק לחלק מחשבים; גורמים אחרים ממשיכים
מאת; מערכת קו לחינוך
בכרמיאל התקיים לאחרונה טקס חלוקת מחשבים אישיים לתלמידים במסגרת תכנית "מחשב לכל ילד", הפועלת בעיר. בטקס הוענקו מחשבים ל-17 תלמידים. התלמידים עברו תכנית העשרה, בה למדו לתפעל את המחשב. התלמידים קיבלו גם תוכנות, לומדות, חיבור לאינטרנט בבית, מנוי לספריות מקוונות, אחריות ותמיכה טכנית. תכנית מחשב לכל ילד נועדה להעניק מחשבים לילדים שאין בידי הוריהם את היכולת לרוכשם. במהלך שנות פעילות התכנית בכרמיאל הוענקו כ-350 מחשבים לתלמידי העיר.
במסגרת תכנית "מחשב נייד לכל מורה", חולקו לאחרונה מחשבים ניידים למורי בית הספר נצח ישראל בפתח-תקוה (בתמונה; מורים עם אורי בן-ארי, באמצע, מייסד קרן אתנה). עד כה חולקו מחשבים בפתח-תקוה למורי בית הספר מעלות חיים, ולמורי חטיבות הביניים רבין, שלום וקורצ'אק. תכנית מחשב נייד לכל מורה של קרן אתנה חילקה עד היום מחשבים ניידים לכ-8,000 מורים בכ-200 ישובים. במסגרת התכנית מקבל כל מורה שמצטרף לתכנית הדרכה מקצועית של 120 שעות, הכוללת הכרת המחשב ויישומי מחשב. התכנית מקנה למורה כלים ללמד בסביבה המתאימה לנדרש במאה ה-21. משרד החינוך מאידך הפסיק השנה את תכנית המחשוב – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". למרות שהתכנית מתוקצבת בשנת 2013 בהיקף של כ-192 מיליון שקלים, נוצלו ממנה עד כה רק כ-7%. נתון זה מלמד על כך כי ככל הנראה בוטלו פרויקטים מחשוביים רבים, שהיו אמורים לפעול בשנה"ל תשע"ג-תשע"ד (ראה ידיעה בעמ' 1).
מרכז מבקרים ג'השאן
מרכז המבקרים של משק ג'השאן חושף את סוד סיפור משפחת ג'השאן שהתיישבה במאה ה-17 בכפר מג'אר שבמרומי הר חזון. משפחת ג'השאן הפכה ברבות השנים לאחת מיצרניות שמן הזית המובילות בישראל בזכות שמן הזית הסורי המשובח ששמו הלך לפניו. המשפחה משלבת ציוד מודרני וחדיש יחד עם מסורת שורשית עתיקת יומין, ומפיקה מגוון רחב של מוצרי שמן זית המצטיינים בטעם ואיכות מיוחדים. במרכז המבקרים קיים מגוון אטרקציות, שבכללן סיור מודרך בבית הבד וסיור מודרך באתר הכנת הטחינה. כמו כן יישנן אטרקציות נוספות כמו צפייה בסרטונים על אופן הכנת שמן הזית, סדנת כבישת זיתים, טעימות ממבחר הזיתים השמן המשובחים שבמקום, הגשת שתייה חמה וקרה בחינם ועוד. לפרטים נוספים טל":04-6781202 או באתר.
דוק פור יו
דוק פור יו, בהנהלתה של יפעת בן שושן, חושפת את המשתתפים אל עולם הקולנוע דרך סדנאות ומפגשי קולנוע. המפגשים עוסקים בהיבט המקצועי של הכנת הסרטים, החל משלב בחירת נושא הסרט דרך בחירת הדמויות וכלה בתחקיר. הסדנאות משלבות ידע וכלים יחד עם התנסות וצילום מעשיים, וכן מציאת פתרונות מקצועיים לבעיות טכניות ואחרות, העשויות לצוץ בזמן אמת. סדנאות ומפגשי הקולנוע של דוק פור יו מאפשרות נגיעה בנושאים מהותיים וערכיים כמו חופש הביטוי, מגדרים, זהות, החברה הישראלית וכדומה. הסדנאות מיועדות לסטודנטים לתקשורת וקולנוע, ומשמשות גם כמפגשי חוויה לתלמידים ולמורים. לפרטים נוספים טל": 054-6700333 או באתר.
מרכז אביב – אבחון, ייעוץ וטיפול
מרכז אביב הוא מרכז רב תחומי לטיפול בילדים בני נוער ומבוגרים. המרכז מספק מערך כולל של אבחון ייעוץ וטיפול במגוון תחומים תחת קורת גג אחת. בין השירותים שמציע מרכז האביב; אבחונים דידקטיים ופסיכו דידקטיים, אבחונים ממוחשבים לקשב וריכוז, אבחונים התפתחותיים ועוד. כמו כן מציע המרכז טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים והתפתחותיים. צוות המכון הנו מקצועי ומנוסה וכולל בין היתר מומחית לנוירולוגיה והתפתחות הילד, וכן פרופסור לרפואת ילדים. למרכז אביב יש הסדרים עם ביטוח מושלם של קופת חולים כללית ועם חברות הביטוח הגדולות. לפרטים נוספים טל":03-5585147 או באתר.
א.ד.ר בטיחות בדרכים
א.ד.ר בטיחות בדרכים עוסקת במתן שירותי הדרכה מקיפים בנושא זהירות ובטיחות בדרכים לכלל הקהילה, במערכת החינוך הפורמאלי והחינוך הבלתי פורמלי. הסדנאות חווייתיות ומשתפות את מרב החושים, מלוות באמצעי המחשה רבים, כגון סימולטורים, אופניים, משחקי רחוב ועוד.
א.ד.ר בטיחות בדרכים רואה את החינוך לבטיחות בדרכים כערך עליון, שמטרתו שמירה על חיי אדם, מניעת תאונות דרכים וחינוך להתנהגות בטיחותית, סובלנית ומכבדת את בני האדם ואת חוקי המדינה.
לפרטים: זאבי – 054-7734824, הדס – 054-6964640,
מייל hadasgo368@gmail.com או באתר.
עיר לדוגמה;
עיריית חיפה הקימה יחידה לאיתור מורים מצטיינים
בשנים האחרונות, בעקבות הגברת המעורבות של השלטון המקומי בחינוך, כל יישוב בוחר תחומים שהוא מעוניין לקדם. במדור "עיר לדוגמה" ננסה לבחון מדי שבוע את הפעילות החינוכית-מוניציפאלית ביישובים שונים
מאת; מירי סעתי
במערכת החינוך של העיר חיפה לומדים מעל ל-51,400 תלמידים ביותר מ-470 מוסדות חינוך. כ-10,500 לומדים בגני הילדים העירוניים, כ-22,000 בבתי הספר היסודיים, ועוד כ-19,000 במוסדות החינוך העל יסודיים. העירייה פתחה השנה 16 גני ילדים חדשים, מהם ארבעה במבנים שהותאמו לשמש כגני ילדים, ועוד 12 במבנים חדשים. גנים אלו נוספו ל-60 גני ילדים חדשים אשר נפתחו בחיפה בשנתיים האחרונות. תקציב מערכת החינוך של העיר מסתכם השנה ב-440 מיליון שקלים. התקציב משקף את המגמה של יצירת מערכת חינוך תומכת באוכלוסיות מתקשות מחד, ובטיפוח מצוינות מאידך. 40 מיליון שקלים מושקעים בפיתוח מוסדות החינוך; השקעה במיזמי בנייה והרחבת מוסדות חינוך קיימים, לצד הקמת מוסדות חינוך נוספים בשכונות החדשות.
מיזם חדש וייחודי בארץ, אשר החל לפעול השנה, הוא היחידה לאיתור מורים מצטיינים. מטרת היחידה היא איתור סטודנטים לתארים מתקדמים, אנשי מחקר ואקדמיה וכן אנשי צבא, לשם שילובם במערכת החינוך. פרויקט ייחודי נוסף הוא עידוד אורח חיים בריא בקרב בני נוער וילדים. למיזם הזה שותפים משרד הבריאות, משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה וועדי ההורים. במסגרת הפרויקט רוכשים התלמידים הרגלי אכילה ותזונה נכונים, בריאות השן, פעילות גופנית, היגיינה ודימוי הגוף. כמו כן צפויה להתחיל בחיפה תכנית ניסיונית מטעם משרדי החינוך והבריאות. במסגרת התכנית ייאסר העישון לחלוטין על כל השוהים בבית הספר, לרבות הורים, אורחים, ספקים ועובדי מנהלה. בגני הילדים במגזר הערבי והחרדי פותחה תכנית לימודים מתקדמת בתחום הספורט. במוסדות החינוך היסודיים והעל-יסודיים מתוגברים שיעורי החינוך הגופני, תוך שימת דגש על פעילות למניעת אלימות דרך ענפי ספורט בלתי תחרותיים.
אחד מיעדיה המרכזיים של חיפה בתחום החינוך הנו טיפוח לימודי המדעים, והעלאת אחוז התלמידים במקצועות המדעיים המוגברים. שיעור התלמידים הבוגרים שנבחנו השנה ברמה של 5 יחידות לימוד במתמטיקה בחיפה עומד על 21%, והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי שהוא 10%. שאר הנתונים; בביולוגיה – 20%, בפיזיקה – 16% ובכימיה – 11%, כשהנתונים הללו גבוהים משמעותית בהשוואה לנתונים הכלל ארציים.
תכנית ייחודית נוספת, אותה החלה עיריית חיפה ליישם השנה, היא תכנית "חצ"ב בגן" – חוקרים צעירים במדע וטכנולוגיה. יעדה של התכנית הוא פיתוח רצף חינוכי-מדעי על מנת לעורר את סקרנות הילדים כבר בגילאים הצעירים לתחומים אלו. במסגרת התכנית מוענקת לילדים העשרה טכנולוגית ומדעית דרך עיסוק בחקר וחווית המשחק. ראש המערכת לשירותים חברתיים וקהילה, פיני ווגמן, מציין כי כ-1,500 מתלמידיה של חיפה כבר שותפים במיזם למצוינות במדעים. המיזם הנו פרי שיתוף פעולה של עיריית חיפה, משרד החינוך ומוסדותיה התעשייתיים והאקדמיים של העיר. התכנית כוללת מפגש של תלמידים עם אנשי חקר, שיעורי תגבור פרטניים, מערך העשרה שנועד לחשוף אותם לתעשיות עתירות ידע וקורסי קיץ. חזונה של העיר חיפה הוא מימוש הפוטנציאל האישי הטמון בילדים מלידה ועד לבגרות בתחום הלימודי, החברתי, הרגשי והערכי.
מסע רב חושי במעלית הזמן
מעלית הזמן הינה חוויה רב חושית אינטראקטיבית, שבאמצעותה צוללים המבקרים אל מקומות מרתקים ומסעות מופלאים. מעלית הזמן מורכבת מ-102 מושבים, ש-90 מהם נעים על שישה צירי תנועה באולם ייחודי. האולם גדוש במגוון רחב של אפקטים רב-חושיים בלעדיים ומתקדמים, כמו מערכת הקרנה תלת מימדית ואפקטים אחרים כמו רוח, מים ועשן. מעלית הזמן מעניקה מסע בזמן לירושלים, ומפגש עם דמויות שחיו בה לפני אלפיים שנה. כמו כן מאפשרת המעלית צלילה אל מעמקי גוף האדם, טיסה בחללית אל מרחבי היקום, ריחוף אל עבר תרבות הודו הקסומה ומסעות חווייתיים נוספים. לפרטים נוספים טל":02-6248381 או באתר.
עמים וטעמים כחוויה קולינרית ופולקלור תרבותי
"עמים וטעמים" הינו מיזם קולינרי-תרבותי אשר נולד בכפר הדרוזי עוספיה כחלק מפרויקט "אל כרמל". המיזם נרקם לפני כ-14 שנה, ופועל על פי מיטב המסורת של הכנסת האורחים. המפגש מתקיים במגוון רחב של ישובים, ומשלב אירוח מסורתי מהול בסיפורים, פולקלור, מנהגים וארוחה אותנטית עם מגוון ניחוחות וטעמים שונים. "עמים וטעמים" מאפשר הצצה נדירה ויוצאת דופן אל גסטרונומיה תרבותית חובקת עולם. עד כה השתתפו במיזם מוסדות חינוך רבים, נוער תגלית, המנהיגות היהודית הצעירה, חברי קונגרס, עיתונאים ומאות אלפי תיירים מכל רחבי העולם. ניתן לשלב את האירוח כחלק מימי כייף וגיבוש לתלמידים, חברות ומשפחות. לפרטים נוספים טל": 04-8390125 או באתר.
פרופ' לאה קסן ממכללת לוינסקי תעמוד בראש מועצת המכללות האקדמיות לחינוך
פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, נבחרה לעמוד בראש מועצת ראשי המכללות האקדמיות לחינוך (רמ"א). פרופ' קסן נתמנתה לנשיאת מכללת לוינסקי לחינוך בשנת 2009. מאז ועד היום פועלת פרופ' קסן לקידום הכשרת המורים במכללה, התאמתה למאה ה-21, והכנתה לקראת המעבר לות"ת. פרופ' קסן, (נשואה, אם לחמישה וסבתא ל-12 נכדים)ׂ נמנית על מייסדי המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כיהנה פעמיים כראש המחלקה; ייסדה את המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה (ICQM) ועמדה בראשו במשך שנים. פרופ' קסן היא חוקרת בתחומי אלימות בין בני זוג, עבודה קבוצתית והיבטים פסיכו-סוציאליים של חולי.
רמ"א, מועצת נשיאי המכללות האקדמיות לחינוך, הנו מוסד הגג של המכללות האקדמיות בישראל, במסגרתו פועלות המכללות האקדמיות לחינוך לגיבוש מדיניות משותפת בנושאים שונים ומטרתו לייצגם בפני גופים ממשלתיים, לרבות משרד החינוך, הרשות המחוקקת, הרשות השופטת, מל"ג-ות"ת וכן מול ארגוני עובדים, לרבות הסתדרות המורים וארגון המורים. במועצה חברים נשיאי 22 המכללות האקדמיות לחינוך בישראל.
בריינפופ – פשוט לדעת יותר
בריינפופ הינה חברת תוכן בינלאומית, המציעה מגוון רחב של תכנים חינוכיים מבוססי אנימציה, שבאמצעותם מוסברים מושגים מופשטים בבהירות ובפשטות. ייחודיותו של האתר מתאפיינת בתכנים אשר עברו בדיקה פדגוגית קפדנית ומותאמים לתוכנית הלימודים הישראלית. יחד עם זאת התכנים גם ערוכים באופן המעורר את סקרנותם של התלמידים, בדרך ההופכת את הלימוד לחוויה אפקטיבית ומהנה. האתר מיועד לצורך ביסוס התכנים הלימודיים במערכת החינוך, לחיזוק הידע הנרכש ולצורכי העשרה בבית ובבית הספר. האתר נקי מתוכן שיווקי ופרסומות, ומהווה סביבת גלישה בטוחה לילדים. לפרטים נוספים טל": 03-6878989 ימים א"-ה", 9:00-16:00 או באתר.