גיליון 638 * כ"ה אדר ב' תשע"ד * 27.3.2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
האם ניתן להיות יו"ר מזכירות פדגוגית ומנהלת מחוז בו זמנית?
יו"ר המזכירות הפדגוגית מזה כחצי שנה, רחל מתוקי, משמשת במקביל גם כמנהלת מחוז חיפה. האם ניתן למלא את שני התפקידים בו זמנית? ויותר מכך; האם ניתן לבצע מהלכים משמעותיים במערכת החינוך ללא בחינה משמעותית שלהם?
מאת; סיגל בן-ארצי
לפני כחצי שנה מינה שר החינוך, שי פירון, את רחל מתוקי (בתמונה) למ"מ יו"ר המזכירות הפדגוגית. המינוי התבצע בעקבות עזיבתה של פרופ' עפרה מייזלס את התפקיד. מתוקי, מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך, היא בעלת ניסיון במינהל חינוכי. לפני כן הייתה ראש המינהל החינוכי של עיריית חיפה ומנהלת תיכון.
תפקיד יו"ר המזה"פ הוא השלישי בחשיבותו לאחר השר והמנכ"ל. יו"ר המזה"פ אחראי על כל תכניות הלימודים, ספרי הלימוד, שיטות ההוראה ועוד. למזה"פ כפופים המפקחים הראשיים בכל מקצוע, ועדות המקצוע, המדריכים ועוד.
שינויים בתחומי הלימוד ומהלכים פדגוגיים משמעותיים יכולים להתבצע כתוצאה מהשראה וחזון של מנהיגות פדגוגית, שבמהותה מגשרת בין האקדמיה למערכת החינוך. לכן, למילוי התפקיד נחוץ מומחה בתחום החינוך, בעל מעמד אקדמי מוכר, חזון ויכולת עשייה, המסוגל להוביל את המערכת לקראת האתגרים הצפויים לה במאה ה-21.
עד כה היו ראשי המזה"פ בעלי רקע אקדמי נרחב. אולם, ניסיון העבר מראה לא אחת, כי רוב יו"ר המזה"פ בשנים האחרונות עזבו את תפקידם לפני תום הקדנציה. לפני פרופ' מייזלס כיהן בתפקיד פרופ' צבי צמרת, שעזב אותו לאחר כשנתיים. לפניו הייתה בתפקיד פרופ' ענת זוהר, מומחית לחינוך לחשיבה, שהקדנציה שלה נקטעה עם כניסתו של גדעון סער לתפקיד שר החינוך.
בדרך כלל עזבו ראשי המזה"פ את תפקידם בשל חילוקי דעות הקשורים לביצוע התפקיד. במקרה של מייזלס ופירון, למשל, הוא רצה לבטל כמעט לחלוטין את בחינות הבגרות ואילו היא ביקשה לבצע שינוי הדרגתי בתחום.
תפקידו של יו"ר המזה"פ, בין היתר, הוא להאיר את עיני השר למהלכים שהוא רוצה לבצע, אך זקוק לידע אקדמי בתחום. המהלכים האחרונים עליהם הכריז השר פירון, בתחומי צמצום הבגרויות והלמידה המשמעותית, מעידים עד כמה הוא זקוק למומחה כזה לצידו.
מתוקי נחשבת לאשת ביצוע בתחום האדמיניסטרציה החינוכית. כיון שלא הגיעה מהאקדמיה, ייתכן ותבצע את מדיניות השר, מבלי להיות כבולה לתפיסה פדגוגית זו או אחרת. אולם היא חסרה את מה שנאמר על התפקיד לעיל.
ובעיה משמעותית נוספת; מתוקי עדיין כבולה לתפקידה האחר כמנהלת מחוז חיפה. שני התפקידים תובעניים במיוחד וודאי שאינם ניתנים לביצוע על ידי אדם אחד. גורמים המקורבים לשר מסרו, כי הנהלת המשרד מחפשת מועמד מתאים לניהול מחוז חיפה. "כמה זמן זה עוד ייקח?" נשאלו. "עד שיימצא המועמד המתאים", הייתה התשובה.
ומערכת החינוך, אולי לקראת שינויים מהותיים בבחינות הבגרות, ואולי לקראת שינויים בשטח בתחום הלמידה המשמעותית, צריכה לנווט את דרכה עם חצי משרה פה ושם. משמעותי? לא כל כך. אפשרי? השר פירון נוכח בשנה האחרונה, כי היכולת לבצע שינויים במערכת על סמך הצהרות בלבד, כמעט ולא מעשית. רוב הרעיונות שהעלה, נמוגו בו זמנית עם אדי הדיו שיבשה על הכותרות שעשה בעיתונים.
אמון במורים? לא בבית ספרנו
כותב לנו מורה שביקש להישאר בעילום שם; שר החינוך נאה מדבר אך לא נאה עושה, לפחות בעניין האמון במורים. ועדות ההערכה החדשות לבחינת העבודות, שתהיינה 30% בבחינות הבגרות, רק מוכיחות זאת ביתר שאת
שר החינוך, שי פירון, מדגיש מאז כניסתו לתפקיד, כי יש לתת יותר אמון במורים. בכל מפגש עם מורים ואנשי חינוך, בכל מפגש עם מנהלים ומובילי דעה במערכת החינוך, תמיד מוצא השר מקום לדבר על חשיבות המורים במערכת. אלא, שבמקרים שבהם אמור השר להיות אחראי על הגדלת האמון במערכת, ועל מתן אוטונומיה רבה יותר למורים, הוא אינו מבצע את מה שהכריז עליו השכם והערב. בשינוי מבנה בחינות הבגרות, הודיע המשרד כי כל ציון יהיה מורכב מ-70% בחינה ו-30% עבודה. לגבי 30% העבודה יוקמו ועדות הערכה שיבחנו את הציונים שנתנו בתי הספר. אמון במורים? – לא בדיוק. גם בפרשת אדם ורטה הוכיח שר החינוך שאינו נותן אמון במורה, וגם בפרשה עם התלמידה שכתבה במקום בחינת בגרות את דעתה על מערכת החינוך, והפכה באחת ליקירת שר החינוך.
מפגשים מתוקשבים למורים ברשת אמי"ת לקידום הפדגוגיה בכיתה
אחת לשבועיים נערכת ברשת אמי"ת השתלמות למורים בכלים מתוקשבים; אפליקציות לסמרטפונים, כלים של גוגל ועריכת סרטונים ביו-טיוב
מאת; לימור גל
אחת לשבועיים, בימי רביעי, נערך ברשת אמי"ת מפגש למורים להכרת כלים מתוקשבים. את המפגשים מעבירה ד"ר מור דשן, סמנכ"ל מו"פ והערכה ברשת אמי"ת. בכל מפגש מכירים המורים כלי חינמי, שבאפשרותו לשפר את הפדגוגיה בכיתה. כך, למשל, בחודש ינואר נערכה היכרות עם השימוש באפליקציית WhatsApp. במפגש מכירים המורים את הכלי, לומדים כיצד להשתמש בו ומעלים ביחד רעיונות לשימוש פדגוגי בו בתחומי הדעת השונים. המפגש בנושא אפליקציית WhatsApp מיועד למורים שמעוניינים לעשות שימוש באפליקציה לצורך שמירת קשר עם התלמידים, גיבוש קבוצה וקידום הלמידה. מפגשים קודמים עסקו בכלים של גוגל ובעריכת סרטונים ביו-טיוב.
רשת החינוך מיתרים מציגה סרטון תדמיתי חדש
מאת; רועי כהן
רשת מיתרים מפעילה מוסדות חינוך המשלבים בין חילונים ודתיים. הרשת נוסדה לפני כ-12 שנה על ידי הרב מיכאל מלכיאור, שהיה בעבר יו"ר ועדת החינוך של הכנסת. הרשת מונה כיום כחמישים מוסדות חינוך. לאחרונה הציגה הרשת סרטון תדמיתי חדש תחת הכותרת; "ישראל מתחלקת: ישראל נמצאת בסכנה קיומית". מטרת הסרטון היא לעודד את בתי הספר המשלבים. בין היתר אמר מלכיאור לאחרונה; "ברצף היהודי, תמיד הייתה בחירה בין בדלנות, קיטוב והפרדה לבין שילוב והכלה. החינוך המשלב הוא הצעד הנחוץ, לעת הזו, כדי שנוכל ליצור, להעשיר ולחנך יחד ילדים מכל קשת הזהויות, תוך כבוד והזנה הדדית בין הזהויות השונות, בבית חינוך אחד".
)
מחקר; מנהל בית הספר כמנהיג רפורמה טכנולוגית פדגוגית
מחקר שנערך על ידי ד"ר גילת כהן ממכללת אורנים, בדק את תפקודם של מנהלי בתי ספר שהטמיעו את תכנית התקשוב הלאומית למאה ה-21. החוקרת מציינת כי ניתן ללמוד ממנו על היבטים לגביהם יש לתת את הדעת בהטמעת המהלך ללמידה משמעותית, שמשרד החינוך מתכנן בשנת הלימודים הבאה
מאת; ד"ר גילת כהן
משנת תשע"א מיושמת במערכת החינוך בישראל רפורמה בתחום התקשוב והפדגוגיה, שנקראת בקצרה תכנית התקשוב למאה ה-21. במסגרתה נדרשו בתי הספר להוציא לפועל שינוי שגובש ברמה הממשלתית. כלומר; המנהלים נאלצו להוביל בבית ספרם שינוי, שאותו הם לא יזמו, ולעתים, לפחות בראשית הדרך, אף לא היו בקיאים מבחינה טכנולוגית או פדגוגית בהיבטים הנדרשים ליישומו. המחקר; "מנהל בית הספר כמנהיג רפורמה טכנולוגית פדגוגית בתכנית התקשוב למאה ה-21", נערך בשנה שעברה במכללת אורנים. המחקר נועד לבחון את תפקודם של המנהלים כמנהיגים של התכנית החדשה. במחקר נבחנו השלכות האופן בו הנהיגו המנהלים את תכנית התקשוב על הירתמות המורים – אלה שביצעו בפועל את השינוי בבתי הספר, ליישומו..
מהלך המחקר
המחקר התבסס על אינטגרציה של שישה מחקרים, שנערכו במתודולוגיה של חקר אירוע. במחקר השתתפו שישה בתי ספר מצפון הארץ, שהיו בשנה השנייה של תכנית התקשוב הלאומית. את חקר האירוע בבתי הספר ביצעו סטודנטים לתואר שני באורנים, שלמדו בתכנית "ארגון וניהול מערכות חינוך". הסטודנטים ערכו את המחקר בבתי הספר בהם הם מלמדים. הם ראיינו את חברי הצוות החינוכי, כולל מובילי השינוי – המנהל, ורכזי התקשוב. כדי לקבל תמונה מקיפה על התייחסותם של המורים לשינוי בבית ספרם, הושם דגש על בחירת מורים בעלי מאפייני רקע שונים מבחינת ותק וניסיון קודם בתקשוב. בסך הכול נבחרו בין שישה לעשרה משתתפים בכל בית ספר שהשתתפו בראיונות .
הממצאים
ממצאי המחקר העלו מספר היבטים מרכזיים, שהבחינו באופן ההנהגה בין מנהלי בתי הספר ואשר היתה להם השפעה על המורים. למשל תפיסת הצורך בשינוי זה בבית הספר, ומידת התלהבותם של המנהלים מהתוכנית. זו היתה קשורה לתפיסותיהם לגבי ההתאמה של התוכנית לצורכי בית הספר ולתלמידיו ולחזון בית הספר.
המנהלים התמודדו עם הצורך להוביל רפורמה טכנולוגית פדגוגית חרף העובדה שרובם היו בעלי מיומנויות טכנולוגיות מצומצמות וידע מועט בתחום התקשוב. מנהלים שעשו מאמצים לרכוש מיומנויות אלו חרף הקשיים, היוו דוגמה אישית עבור המורים בבית ספרם ויצרו מודל להזדהות ולהנעה.
המנהלים סווגו מכאלה שהיו מאוד אקטיביים בהפעלת התכנית והתמידו בהנהגתה ועד לכאלה שהיו אדישים. חלקם היו פעילים לפרקים: כמו בזמן שבו התוכנית יצאה לדרך, או כאשר בית הספר התבקש לעמוד בסטנדרטים חיצוניים. מחויבות המנהלים והדוגמא האישית שהפגינו בהתמודדות עם התוכנית לאורך הזמן השפיעו מאד על הנעתם של חברי הצוות ללמידה וליישום התכנית בשטח.
ניתן היה לזהות הבדלים ניכרים במידה בה התייחסו המנהלים לרגשות, הן של עצמם והן של המורים, במידת הקשב שלהם למסרים הרגשיים, בניסיונם לנטר רגשות אלו, ובהשלכה החיובית של ניהול הרגשות על צוות המורים. היבטים נוספים שהשפיעו על מידת ההטמעה של התכנית בבית הספר היו: הקמה ובמיסוד של צוות מוביל, מגוון ומתפקד שהניע את התוכנית ושיתוף וטיפוח עבודת צוותים מקצועיים בישומה, דרכי הבקרה והמשובים שנתנו המנהלים על העשייה של הצוות, מידת נוכחותו של המנהל בשטח ועוד
מסקנות
ממצאי המחקר יוכלו לסייע להמשך יישומה האפקטיבי של תכנית התקשוב למאה ה21 ושל רפורמות אחרות במערכת החינוך בישראל ובעולם, אותן יוזמים קובעי המדיניות אך הצלחתן מושפעת מהאופן שבו נרתמים לביצוען המנהלים והמורים בבתי הספר, שהם אלו שמיישמים אותן בפועל.
יש לייחס חשיבות רבה יותר לתפקיד המרכזי שיש להנהגת המנהל על הנעת המורים להטמעת רפורמות בבית הספר. חשוב להיות מודעים לכך שלא כל המנהלים "נרתמים אוטומטית", לכן, רצוי לשים דגש על בניית מוכנות לשינוי בקרב המנהלים, ויש חשיבות להתאמת הרפורמות להקשר הבית ספרי ולצרכי בית הספר. לכן, רצוי לאפשר מתן חופש רב יותר לחיבור יישום הרפורמה והתאמתה לעשייה ולתרבות הבית ספרית. מומלץ שהובלת רפורמות מסוג זה וישומן בבית הספר יתבססו על עבודת צוותים: הן צוותים שיובילו את ההטמעה והן על ידי הטמעה ועשייה במסגרת הצוותים הקיימים. מומלץ גם ליצור פורומים ומסגרות שיאפשרו שיתוף, תמיכה ולמידת עמיתים בין מנהלי בתי הספר באשר ליישום הרפורמות בבתי הספר.
בתכנית התקשוב מומלץ גם להעניק תמיכה ובקרה מתמשכות על רכישת מיומנויות תקשוב על ידי המנהלים.
ברחובות; כנס תלמידים חוקרים
תלמידי כיתות ה'-ט' הכינו עבודות חקר והציגו אותן בכנס שנבנה במתכונת אקדמית
מאת; לימור גל
לאחרונה נערך ברחובות כנס מדעי טכנולוגי לתלמידי כיתות ה'-ט'. הכנס נבנה במתכונת כנס מדעי אקדמי, בו הציגו התלמידים את תוצרי עבודות החקר שערכו. נושא הכנס היה האדם – סביבתו, בריאותו ואיכות חייו. במהלך השנה עברו התלמידים תהליך ארוך, שכלל למידה של תהליכי חקר, כמו כתיבת שאלת חקר, השערה, הצעת מחקר, ביצוע ניסויים ותצפיות, איסוף נתונים ועיבודם, ניתוח תוצאות, מסקנות ועוד. התלמידים למדו לעבוד בשיתוף פעולה עם תלמידים אחרים, וכן תהליכי עבודה בקבוצות. בכנס נכחו מפקחי משרד החינוך, נציגי הרשות המקומית, מדריכות מדע וטכנולוגיה בבתי הספר, מורים ותלמידים. בסוף הטקס חולקו לתלמידים ולבתי הספר תעודות הערכה על עבודותיהם.
חדש על המדף; הייעוץ החינוכי כיום: חומר למחשבה ולמעשה
הספר הייעוץ החינוכי כיום הוא אסופת מאמרים לזכרו של פרופ' אבנר זיו ז"ל, בעריכת עמירם רביב ורחלי בולס. מטרת הספר היא לשמש כלי עזר ליועצות בשטח ולסטודנטים לייעוץ. הספר מחולק לארבעה פרקים; התמודדות היועצת עם אוכלוסיות מיוחדות, התערבות מונעת וגישות 
טיפוליות, טכניקות, דרכי עבודה והמשגות, היועצת ומשפחת התלמיד. מאחורי כל פרק עומד ניסיון להשיב לשאלה, "מה חשוב ליועצת לדעת בתחום זה?" לפי רביב ובולס, תפקידה של היועצת הוא רב-שכבתי ורב-ממדי, ועיסוקה כרוך במעורבות במגוון תחומי תוכן. היועצת מנהלת שיג ושיח עם התלמיד, מוריו, הוריו והנהלת בית הספר, וגם עם הפסיכולוגית, מורות מיוחדות עובדות סוציאליות, קציני ביקור סדיר ומתנדבים. טווח המטלות והיעדים של היועצות עשיר, מורכב ומחייב שליטה בתחומי ידע מרובים. בספר נעשה ניסיון לתת טיפים מעשיים מחד אך גם להציג מגוון תיאוריות בנוסף. הספר יצא לאור בספריית הפועלים.
טלפונים ניידים בכיתה: ברכה או הסחה?
בניגוד לדעה השלטת, הנייד אמור לסייע לתלמידים בנושאי לימוד רבים
מאת; ד"ר גילה קורץ*
במרבית בתי הספר בישראל אוסרים על שימוש בטלפונים ניידים בזמן השיעור. מורים טוענים שהאמצעים הניידים יסיחו את דעתם של התלמידים מהנעשה בכיתה, עלולים לגרום לכך שישתמשו בהם באופן לא נאות ואפילו להתמכרות למכשיר. זאת, בנוסף לטענה הנצחית: "טכנולוגיה לא יכולה להחליף את המורה".
נכון, אני מסכימה ששום טכנולוגיה לא יכולה להחליף את המגע האישי בין מורה לתלמיד, אבל מדוע שלא נעשיר את הלמידה בשיעור בסיוע טכנולוגיות כדוגמת טלפונים ניידים? עלינו להכיר בעובדה שהטלפון הנייד הוא סביבת חיים לכל דבר ועניין עבור ילדינו. שם הם משחקים, מתקשרים עם חברים, מסריטים, מצלמים, שומעים מוסיקה, צופים בסרטונים ומורידים עוד ועוד אפליקציות לשימושם האישי. לאור מגוון האפשרויות העצום שניתן לבצע באמצעות הטלפון הנייד, מדוע שלא נתייחס אליו כאמצעי עזר לימודי בכיתה?
דוגמאות מהשטח
אורנית פרידמן, מורה לתנ"ך ובעלת תואר שני בהתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, מצהירה: "טלפון נייד בשיעור אצלי בכיתה מותר". היא מספרת על התנסותה בבלוג שלה: "כמורה לתנ"ך דרשתי כל השנים מהתלמידים שלי להגיע עם ספר תנ"ך לשיעור. השנה שיניתי את גישתי: כאשר התבקשו התלמידים לפתוח מקור כלשהו בספר, פתחו אלו שהיה ברשותם ספר תנ"ך. לאלה שלא היה ספר, הצעתי להוציא את הטלפון הנייד, לגלוש לאתר של מכון ממרא ודרכו אל אותו מקור. התלמידים הסתכלו עלי מצד אחד בפליאה, ומצד שני גם בחיוך גדול והקלה, והמשימה בוצעה מיד. למעשה עשו זאת באמצעות הטלפון הנייד גם אותם תלמידים שהביאו ספר תנ"ך."
דוגמה נוספת של שימוש בטלפונים חכמים נעשתה בבית הספר התיכון קוגל בחולון. המורה רונית מלכה, שאף היא בעלת תואר שני בהתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים, ערכה שיעור לתלמידי שכבת י"א במגמת פרסום ומדיה, בנושא קמפיינים חברתיים. במסדרונות בית הספר נתלו שלטים מקודדים (שניתן לפענחם בעזרת אפליקציה טלפונית), הכוללים פרסומת ושאלה הנוגעת לפרסומת. לאחר שסיימו לחוות את כל הפרסומות ולענות על כל השאלות, נדרשו התלמידים לדרג מה מבין הקמפיינים החברתיים נחשב להערכתם לאפקטיבי ביותר. היה עליהם לנמק את בחירתם על בסיס הנלמד בכיתה, ולשלוח מסרון (SMS) למורה.
אפשר גם אחרת
הדוגמאות של אורנית ורונית מבהירות לכולנו שאפשר גם אחרת. הטלפונים הניידים מזמנים למידה אישית, וגם קבוצתית, מהירה, גמישה ומתמשכת. למידה שכזו יכולה להתרחש בכיתה במהלך השיעור וגם בין השיעורים – בבית התלמיד. אַל למורים לחשוש מהטלפונים הניידים בשיעור. המורה ליאת בר נתן מודה, ובצדק, שהחשש הגדול שלה הוא מאיבוד שליטה בכיתה. לכן חשוב שהמורים יקבלו את ההנחיה המתאימה כיצד לעשות שימוש נבון באמצעים הללו לצרכי הוראה: הקניית מיומנויות דיגיטליות, למידת שפה זרה, משחקים לימודיים, איתור מידע ברשת והערכתו, צילום תמונות וסרטונים וביצוע מטלות. זכרו, שימוש נכון הטלפון הנייד יכול להכניס את העולם שסביבנו אל הכיתה בלחיצת כפתור אחת, ובאותה לחיצה לשתף את העולם בנעשה בכיתה.
* ד"ר גילה קורץ, ראש התמחות תקשוב ולמידה, המרכז ללימודים אקדמיים – מל"א
מפקד חיל האוויר במפגש עם שוחרים בדימונה
מאת; לימור גל
מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, ביקר לאחרונה בבית הספר הרב תחומי זינמן של רשת עמל בדימונה. אשל נפגש עם 89 שוחרים של חיל האוויר, הלומדים בבית הספר במגמת אלקטרוניקה (בתמונה כשלצידו מנכ"לית רשת עמל, רוית דום). השוחרים ערכו לכבוד אשל מסדר קבלת פנים. בהמשך שוחח מפקד חיל האוויר עם התלמידים על תרומתם העתידית לצה"ל. מחצית מהשוחרים בבית הספר הן בנות. במסגרת הלימודים נדרשים התלמידים ללמוד עשר יחידות אלקטרוניקה, חמש יחידות באנגלית וחמש יחידות בפיזיקה. בשנה שעברה סיים את בית הספר המסלול הראשון של השוחרים והגיע ל-100% זכאות לבגרות.
של"ח עם חיוך מיוחד
מאת; לימור גל
400 תלמידים, מעשרים בתי ספר במחוז המרכז, ישתתפו בתכנית של"ח עם חיוך מיוחד, שמשלבת בין תלמידי של"ח ותלמידי החינוך המיוחד. מטרת התכנית היא לחזק בקרב בני הנוער את תחושת השייכות לארץ ולמדינה, לעודד יחסים בין היחיד לזולת ולכוון את התלמידים למלא חובות חברתיות ולאומיות. במסגרת התכנית נערך לאחרונה יום שיא ביער בן שמן. היום כלל פעילויות משותפות בהנחיית המש"צים וטקס מרכזי במצפה הילה. מטרת היום הייתה לאפשר לתלמידים להכיר זה את זה, להתנסות בחוויות שדה וולהתמודד עם אתגרים בטבע. בנוסף למדו התלמידים מושגים בידיעת הארץ.
בקצרה במערכת חינוך
מאת; מערכת קו לחינוך
סיור – במסגרת מסע הסברה בנושא הלמידה המשמעותית, אותו עורך שר החינוך, שי פירון, הוא ביקר לאחרונה במחוז דרום. השר החל 
את הביקור במערכת החינוך ביישובים הבדואים רהט ושגב שלום. לשר נלוו ראשי הרשויות, מנהלת המחוז, עמירה חיים, וצוות מפקחי המחוז. ברהט ביקר פירון בבית הספר התיכון דאר אלקאלאם, בו שוחח עם תלמידי מגמת האלקטרוניקה, ועם נציגי המנהיגות הצעירה בעיר, המורכבת מתלמידים מתנדבים המעורבים בחיי הקהילה. בהמשך נפגש פירון עם תלמידי בית הספר היסודי אלמוסתקבל בשגב שלום (בתמונה), שם נחשף למאפיינים הירוקים של בית הספר. התלמידים, יחד עם המורה מוסא אבו כף, שזכה בשנה שעברה בתואר המורה של המדינה, ערכו למבקרים סיור מודרך בחממות בית הספר, בביתן הציפורים, באוהל ההידברות המסורתי, במאגר המים וכן בכיתות הלימוד.הביקור נחתם במרכז פסג"ה בבאר שבע, שם הציג השר בפני מנהלי בתי הספר העל יסודיים במחוז ומנהלי חטיבות הביניים את נושא הלמידה המשמעותית והשינויים הצפויים בבחינות הבגרות.
הופעה – קבוצת תלמידים ומורים מבית ספר יסודי אלראזי ה' בטמרה ביקרה ילדים חולי סרטן בבית החולים רמב"ם בחיפה. הביקור הוא חלק מתכנית חברתית ערכית שמופעלת השנה בבית הספר, ומתמקדת באחריות חברתית. התלמידים העלו הצגה בשפה האנגלית באמצעות תאטרון בובות והציגו אותה בפני הילדים. צוות בית הספר דיווח על הנאה גדולה לילדים החולים ותחושת סיפוק בקרב התלמידים.
כנס מושינסקי תשע"ד – בתחילת החודש נערך כנס המנהלים השנתי של רשת אורט, שהתמקד בנושא היזמות בחינוך. בכנס זכו 
בפרסים ארבעה בתי ספר; אורט בנימינה (בתמונה; טל רוטשטיין, מנהלת בית הספר מקבלת את הפרס), אורט רונסון אשקלון, אורט ואדי סלאמה ואורט רבין גן יבנה. מנכ"ל רשת אורט, צבי פלג, קרא באירוע שלא להפחית באופן גורף את מספרן של בחינות הבגרות, אלא לבצע זאת בהדרגתיות ולאחר בדיקת השפעות ההורדה על איכות והישגי הבגרות. פלג ציין כי יש לבדוק את תקפות ומעמד הבחינות הפנימיות על ידי האוניברסיטאות. פלג קרא גם לקידום החינוך הטכנולוגי ובמיוחד את הטכנולוגיה העלית בישראל. "ניתן להפוך את ישראל למעצמה מדעית טכנולוגית", הוא אמר, "וזוהי מטרה לאומית חשובה מאין כמוה".
תערוכה – ב-20.3.2014 נפתחה במכון מופ"ת תערוכה לה שותפים סטודנטים, בוגרים ומרצים במכון לאומנות שמכללת אורנים. שם התערוכה הוא דפי עבודה, ומטרתה לשקף את תהליכי העבודה של המשתתפים משלב הרעיון ועד לביצוע הסופי של היצירה. התערוכה גם חושפת את יחסי ההוראה והליווי המתקיימים במכון לאומנות, ומשקפים תהליכי הוראה המושתתים על יחסים מתמשכים ותומכים בין האומן למדריך שלו. התערוכה תתקיים עד לאחר הפסח.
200 תלמידים בצפון לומדים השנה סינית
בחמישה בתי ספר בצפון לומדים התלמידים המצטיינים במשך שעתיים בשבוע את השפה הסינית וגם את תרבות סין
מאת; לימור גל
בחמישה בתי ספר מקיפים במחוז הצפון, ובהם כ-200 תלמידים, דוברי עברית וערבית, לומדים השנה סינית. התלמידים לומדים בהיקף של שעתיים שבועיות. המורה המלמדת בכל בתי הספר היא ענבל בוחבוט. כל המנהלים הביעו שביעות רצון מלימודי הסינית בבית ספרם ומעוניינים להמשיך בתכנית גם בשנה הבאה. רוב התלמידים הם מכיתות ט'. שני בתי ספר הם מהמגזר היהודי; אורט אלון יקנעם ואורט פסגות כרמיאל, ושלושה מהמגזר הערבי; חט"ב ב' אלסריסה בירכא, חט"ב אלרויא בירכא ובית ספר אלרסאלה בנחף, שבו לומדים רוב התלמידים – 109 תלמידים מכיתות ז', ח' ו-ט'.
התכנית מיועדת לתלמידים מצטיינים מכיתות ט', עם ממוצע ציונים של 85 ומעלה. תלמידים שיילמדו את השפה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, ייבחנו בכיתה י"ב לבגרות ברמה של 5 יח"ל. במסגרת לימודי השפה הסינית, נחשפים התלמידים גם לתרבות הסינית. השיעורים כוללים את לימודי השפה הסינית המודרנית, הדבורה והכתובה, תרבות סין המסורתית, וכן פרקים בגאוגרפיה ובהיסטוריה.
לפני 12 שנים התלמיד נפצע בבית הספר; לאחרונה נקבע פסק הדין
בשנת 2002 נקטע חלק מהאצבע השלישית של ילד שהיה אז בן שבע, כתוצאה מטריקת דלת הכיתה. השאלה שעלתה במשפט הייתה מי היה אחראי לנזק; בית הספר, משרד החינוך או העירייה
מאת; מערכת קו לחינוך
בשנת 2002 נקטע חלק מהאצבע השלישית של תלמיד בית ספר, שהיה אז בן שבע. התאונה אירעה כאשר התלמיד וחבריו רצו כדי לעבור מכיתה אחת לכיתה אחרת. דלת הכיתה נטרקה על אצבע התלמיד. הורי התלמיד תבעו את הנזק, ועל בית המשפט היה להכריע מי ישלם אותו. פסק הדין קבע, כי בית הספר, העירייה ומשרד החינוך אשמים במה שקרה, אך כל אחד באחוזים אחרים.
באשר לאחריות בית הספר נקבע; התלמידים נדרשו לעבור בין מבנים בזמן קצר בכדי להספיק ולהגיע לשיעור הבא בזמן. היה על מנהל בית הספר ומוריו לצפות כי הם יעשו זאת בריצה, ולפיכך היה עליהם לדאוג ולהזהיר את התלמידים מפני הסכנות הגלומות בריצה. כמו כן, מאחר ומדובר היה בתלמידים צעירים, היה על מנהל בית הספר לדאוג וללוות את התלמידים במעבר בין הכיתות והמבנים כדי לדאוג שלא ירוצו או יתפרעו. לו הייתה מתבצעת הדרכה או שהיה מתבצע פיקוח, היה ניתן למנוע את הנזק שנגרם לתובע.
באשר לאחריות משרד החינוך נקבע, כי כל עובדי בית הספר הם עובדי משרד החינוך ובית הספר מנוהל ומתופעל על ידי משרד החינוך. משרד החינוך פרסם שמונה חודשים לפני האירוע חוזר מנכ"ל, הכולל הוראה בדבר התקנת אמצעים בטיחותיים למניעת הכנסת האצבעות במרווח שבין הדלת למשקוף. אולם, בית המשפט קבע, כי לא די בפרסום חוזר מנכ"ל, אלא היה על משרד החינוך, כאחראי על בטיחותם של התלמידים, לפקח על קיומן של ההוראות.
באשר לאחריות העירייה נקבע, כי כבעלת המבנה בו אירעה התאונה, היא הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע, כיון שהייתה אחראית לאיתור הליקוי שגרם לקטיעת האצבע ולא עשתה זאת. בית המשפט קבע, כי שלושת הנאשמים יישאו כל אחד באחריות באחוזים אחרים; בית הספר ב-60%, משרד החינוך ב-30% והעירייה ב-10%. התובע קיבל בסך הכל כ-103 אלף שקלים.
צעדת השריון בעקבות לוחמים בעמק איילון
צעדת אביב למשפחות
רשמו לפניכם: יום חמישי י"ז ניסן תשע"ד – 17 באפריל 2014
גם השנה אתם מוזמנים לצעוד עם חיילי חיל השריון בעמק איילון הפורח ועתיד המורשת. הירשמו בכניסה לאתר יד לשריון בלטרון בשעה 8:30 (בעלות של 20 ₪ לצועד, הכוללת כובע + בקבוק מים וזכאות למדליה בקו הסיום), והשתתפו בהזנקה המלהיבה בשעה 9:00.
במפת הצעדה תוכלו לבחור בין מסלול המשפחות של 7 ק"מ לבין מסלול למיטיבי לכת של 13 ק"מ. לאורך המסלול מחכות לכם תחנות הסברה על מורשת השריון והפעלות לילדים. בסיום הצעדה היכנסו לאתר יד לשריון (ללא תשלום) וצפו בתצוגות רכבי אספנות מועדון 5, הפזורים בין הרכבים המשוריינים, וכן תצוגת מועדון בוני הדגמים בתוך בניין המשטרה. בואו בהמוניכם.
ליצירת קשר: 08-9784321 [email protected] פרטים נוספים באתר האינטרנט www.yadlashiryon.com
כנס מרכז כדר ללמידת חקר
הכנס הראשון של מרכז כדר ללמידת חקר בנושא: "מה בין מחקר המונים לבין בית הספר?" יתקיים ב-6.4.2014 בטכניון. המרכז ללמידת חקר לזכרה של ד"ר נעמי פראוור כדר נוסד בחטיבת הביניים מנור-כברי במטרה להכשיר וללוות בתי ספר, מורים ומנהלים בהטמעה מערכתית של למידת חקר, ולצוותו ניסיון רב בפיתוח תרבות חקר בית ספרית. "מחקר ההמונים" הינו מקור השראה והזדמנות לשיתוף פעולה בין השדה האקדמי המעוניין בנתונים, לבין בתי ספר המעוניינים לאפשר לתלמידיהם התנסות במחקר. הכנס, המתקיים בשיתוף המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ובית הספר לרפואה בטכניון, יציג רעיונות וכיוונים חדשים לבתי ספר הנמצאים בתהליך הטמעת למידת חקר. למידע נוסף