גיליון 633 * י"ג אדר א' תשע"ד * 13/2/2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
מי צריך את ועד החינוך?
ועד החינוך אמור לסייע לשר לקבל החלטות אסטרטגיות שקשורות להפעלת סמכויותיו במערכת החינוך. אחת השאלות שנשאלות כאן היא מי צריך את הוועד כשהשר מוקף ביועצים אישיים רבים ובעלי מקצוע מתוך המשרד עצמו?
מאת; סיגל בן-ארצי
השבוע הודיע משרד החינוך כי מינה ועד חינוך חדש. בחוק החינוך הממלכתי 1953 נקבע כי "יש להקים ועד חינוך, שמספר חבריו לא יפחת מ-15. חברי הוועד ימונו על ידי השר, באישור הממשלה, לתקופה של ארבע שנים. כחברי הוועד יתמנו אנשים פעילים בשדה החינוך, עובדים של משרד החינוך, שמספרם לא יעלה על 25% מחברי הוועד, ומועמדים של רשויות מקומיות, מוסדות החינוך הגבוה והסתדרות המורים, מתוך רשימות שיוגשו לשר לפי בקשתו". עוד נקבע בחוק, כי הוועד הוקם כדי שהשר ייוועץ בו בטרם ישתמש בסמכויות שהוענקו לו במסגרת חוק חינוך ממלכתי. הסמכויות נרחבות ומתייחסות לכל עבודתו של השר.
בוועד הנוכחי 34 חברים; נציגי משרד החינוך: יעל גוראון, רחל מתוקי, בניהו טבילה, עמליה חיימוביץ, פרופ' עמי וולנסקי. נציגי המוסדות להשכלה גבוהה: פרופ' פייסל עזאיזה, פרופ' תמר אריאב, ד"ר מאיר בוזגלו, פרופ' מרים בן פרץ. נציגי ארגוני המורים: נורית ולנסי, רות קופינסקי. נציגי הרשויות המקומיות: מיכל מנקס, אבי קמינסקי. נציגי ציבור ופעילים בשדה החינוך: פרופ' עליאן אלקרינאוי, ד"ר יורם הרפז, פרופ' נמרוד אלוני, דב אלבוים, קארין טל, איל רם, הרב יצחק לוי, ורדה מיכל שיפר, פרופ' ענת זוהר, דניאל רוזנר, יערה בר-און, שרון שלום, ד"ר מראם מסארוי, נפתלי דרעי, פרופ' בת-שבע אלון, אלי הורוביץ, שלומית עמיחי, פרופ' יזהר אופלטקה, עדינה בר שלום, הרב אברהם גיסר, אביעד פרידמן.
***
בישראל ארבעה זרמי חינוך בולטים; ממלכתי יהודי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי. המגזר הערבי מקיף 20% מהאוכלוסייה. המגזר הדתי והחרדי כ-30%. מן הראוי שבוועד יהיה מספר חברים מכל מגזר בהלימה לחלקו באוכלוסייה. מאידך, חברי הוועד נבחרים על ידי השר, ולכן העיקרון הזה אינו מתקיים. השר בוחר את חברי הוועד מסיבות שונות, חלקן פוליטיות, מעצם היותו איש פוליטי, וחלקן מעצם רצונו לעבוד עם האנשים שבוועד – כאלה שנמנים ברובם על האג'נדה הפוליטית והחברתית שלו. כך בחלוקה למגזרים, יש בוועד הנוכחי תשעה אנשים דתיים וחרדים, בערך כשליש מהאוכלוסייה. עם זאת, בוועד חברים רק שלושה מהמגזר הערבי.
***
זאת ועוד; חברי הוועד, שמונו כאמור לארבע שנים, ימשיכו לכהן בו גם לאחר סיום הקדנציה הנוכחית של השר. כך ייתכן, ששר החינוך הבא ייאלץ לעבוד עם ועד חינוך, שחלקו הנכבד אינו נמנה עם המילייה שלו. מן הראוי היה לשנות את החוק כך שהוועד ייבחר אומנם אחת לארבע שנים, אולם בתנאי שיכהן במקביל לשר שבחר אותו.
***
הקביעה בחוק כי בוועד יהיו חברים עובדי משרד החינוך בהיקף של עד 25% מהרכבו היא בעייתית. עובדי משרד החינוך אינם רק מקבלי משכורת ישירות ממשרד החינוך. בוועד חברים גם מורים במכללות למורים, שמקבלים את שכרם ממשרד החינוך, מרצים באוניברסיטאות, נציגי ארגונים, כמו החברה למתנ"סים והמכון לחינוך דמוקרטי, שכולם מקור שכרם הוא משרד החינוך. לכאורה, ביקש המחוקק להציג ועד חינוך שיוכל להציג לשר עמדות שתהיינה חפות מכל תלות בו. בפועל זה לא קורה; ספירה לא מדויקת שביצענו, מצביעה על כך שאחוז חברי הוועד שמקבלים שכר בצורה עקיפה או ישירה ממשרד החינוך גבוה מ-25. ברור שסיטואציה שכזו מחייבת לפחות לשנות את לשון החוק. (המשך בעמ' הבא)
מי צריך את ועד החינוך?
(המשך מעמ' קודם)
ועד החינוך אמור להתכנס כדי לסייע לשר לקבל החלטות אסטרטגיות. במערכת החינוך, רבת השינויים התכופים בתקופת שר החינוך הנוכחי, מקווים כי את ההחלטה האסטרטגית המהותית ביותר כבר קיבל השר בדמות תכניתו להוראה ללמידה משמעותית. עם זאת, ייתכן והשר מתכנן מהלכים דרמטיים נוספים, בהם הוא יזדקק לוועד החינוך.
עם זאת, בשנים האחרונות, השפעתו של ועד החינוך על מהלכים חינוכיים משמעותיים הייתה מינורית בלבד. בקדנציה הקודמת, למשל, כונס הוועד רק פעמיים. בנוסף, בשנים האחרונות לא היה ייצוג בוועד החינוך למגזר הערבי. נציגיו פרשו ממנו בשנת 2006, לאחר שלא מונה נציג מטעמם במזכירות הפדגוגית.
***
סוגיה נוספת היא מהות עבודתו של הוועד. שר החינוך מוקף ביועצים שמסייעים לו בקבלת החלטות בנושאים שונים. לצידו עובדים גם אנשי המקצוע של משרד החינוך – ראשי מנהלים ואגפים, מפמ"רים ועוד. לאור זאת נשאלת השאלה, אם צריך בכלל ועד חינוך. שר החינוך הזדרז לומר שכן, בייחוד כדי להציג בציבוריות כי הוא מקבל החלטות על סמך מגוון דעות רחב ככל האפשר.
***
ועד שמשתתפים בו 34 חברים יכול להוות הפגנת תמיכה בשר יותר מאסיפה עניינית, שניתן לקבל בה החלטות משמעותיות. כיצד מקבלים החלטה בישיבה עם 34 נציגים? על כך השר אולי יכול להשיב יותר טוב מכולנו, הוא הרי משתתף בממשלה שכזו.
***
ועוד לא התייחסנו לנושא השכר. האם חברי הוועד מקבלים שכר על חברותם בו או ממלאים את תפקידם בהתנדבות? במשרד החינוך לא ידעו לענות לנו על שאלה זו.
***
ההחלטה על הקמת ועד החינוך נקבעה בחוק משנת 1953. לאור הנאמר לעיל, מן הראוי שהמחוקק – כן, שוב שר החינוך – יבחן אותה מחדש.
בריונות ברשת; חומר למחשבה
מאת; מערכת קו לחינוך
בסרטון שלפניכם; כך חווים את האלימות ברשת תלמידי כיתה ו' מבית הספר הדמוקרטי בהוד השרון.
גם חברת מיקרוסופט ישראל פיתחה אתר שמתמקד בבריונות ברשת, ובו סרטון המעביר מסר לבני נוער באשר להעלאת סטטוסים פוגעים לרשת.
מועצה אזורית עמק המעיינות; תכנית אסטרטגית לחינוך יצרה שינוי משמעותי
עמק חינוך הוא שמה של התכנית החינוכית המיושמת כיום ברחבי עמק המעיינות. התכנית היא חלק ממיזם ערי חינוך שבסיסו החינוך הדמוקרטי. השבוע נערך שם יום חשיפה, בו הוצגו המיזמים השונים ושיתופי הפעולה בין מוסדות החינוך לבין עצמם ובינם לבין הקהילה
מאת; צוות קו לחינוך
מועצה אזורית עמק המעיינות, הנמצאת בעמק בית שאן, עברה לפני מספר שנים שינוי מהותי. המועצה, שנקראה בעבר מועצה אזורית עמק בית שאן, שינתה את שמה לעמק המעיינות, על שם 30 המעיינות הזורמים בה. בנוסף החליטה המועצה לשים את החינוך בראש, ופיתחה לשם כך תכנית אסטרטגית לחינוך. התכנית, שנקראת עמק חינוך, שייכת לפרויקט ערי חינוך, ובבסיסה עקרונות החינוך הדמוקרטי. התכנית מלווה על ידי ד"ר יעקב הכט וצוותו.
בשטח עמק המעיינות חיים כיום כ-13 אלף נפש, ב-24 יישובים; 16 קיבוצים, 6 מושבים, מושבה אחת וכפר שיקום לנגמלים מסמים. הגישה החינוכית הפועלת כיום באזור אומרת שמערכת החינוך היא כלי מרכזי בפיתוח האזור, והאזור הוא כלי מרכזי בפיתוח מערכת החינוך. הרעיון הוא שעמק חינוך הוא בית ספר אחד גדול. התשתית שלו הוא רשת חברתית לימודית, הממוקדת במיצוי היכולות של הפרט, פיתוח החוזקות והצמיחה האישית. כל אלה קשורים לצמיחה קהילתית ואזורית, המתפתחת באמצעות חיבורים ויצירה משותפת.
***
התכנית החינוכית יוצרת צורת למידה שהופכת להיות מפירמידה עליה אמונים המנהלים, המורים והמחנכים לצורת עבודה רשתית בה כולם לומדים ומלמדים. התכנית הפדגוגית מבוססת על תבנית החינוך האישי, שבה שני מעגלים; היחיד – והיחד. בכל כיתה מתקיימים "מעגלי נפגשים", שמטרותיהם היכרות מעמיקה, בניית תחושת שייכות וקשר אישי קרוב, וכן יצירת מרחב דיאלוגי לזיהוי החוזקות והייחודיות של כל ילד והבאתן לידי ביטוי. מעגלי נפגשים מהווים מרחב דיאלוגי מלווה ותומך: משוחחים על הצלחות וקשיים בדרך להשגת מטרות, מתלבטים יחד, מציעים רעיונות ועוד. מרכיב נוסף בתכנית הוא "לומדים-מלמדים". בסוף כל שנה מציבים התלמידים לעצמם מטרות בתחומים שונים: לימודי, חברתי ואישי. במפגש אישי של המחנכת עם התלמידים, נבדקת רלוונטיות המטרה שהציבו לעצמם התלמידים בסוף שנת הלימודים הקודמת, ובמידת הצורך מנוסחת מטרה חדשה. הדרכים להשגת המטרה מנוסחים באופן אופרטיבי וכן מוגדר במי ניתן להיעזר למען השגתה. נבנה מערך לומדים-מלמדים בין ילדי הכיתה; התלמידים החזקים תומכים בתלמידים החלשים, במקצועות אנגלית, מתמטיקה, תנ"ך ומדע. התמיכה מעוגנת במערכת השעות ומיושמת בהתמדה, עקביות, רצינות ואכפתיות הן מצד הלומדים והן מצד המלמדים. בזכות התכנית, לומדים הילדים להכיר בחוזקות שלהם ובחוזקות חבריהם. הם פוגשים מרחב המאפשר להם לדבר בפתיחות על קשיים, הם מרגישים שייכות לכיתה, נותנים אמון בחבריהם, מעזים להציב לעצמם מטרות אישיות ולהיעזר בחבריהם לכיתה, בצוות החינוכי, וכן במרחב הקהילתי על כל שותפיו. (המשך בעמ' הבא)
לפרטים נוספים ולתכנית הכנס הקש על המודעה
מועצה אזורית עמק המעיינות; תכנית אסטרטגית לחינוך יצרה שינוי משמעותי
(המשך מעמ' קודם)
השבוע ערכה המועצה האזורית עמק המעיינות יום חשיפה למערכת החינוך שבה. במהלך היום התארחו במוסדות החינוך אנשי חינוך והוראה, אנשי השלטון המקומי, אנשי קהילה וחברה ועוד. המשתתפים יכלו לבחור לסייר באחד מחמשת מהמסלולים שהוצעו. בין היתר נחשפו המבקרים לשיתוף פעולה בין אולפנת גלעד, בית ספר על יסודי לתלמידים עם לקויות נפשיות, ודקלים, בית יסודי ממלכתי, שעורכים יום אומנות בית ספרי משותף. בנוסף מלמדים תלמידי אולפנת גלעד את תלמידי דקלים במסגרת לומדים-מלמדים. במסלול אחר הוצג שיעור בחירה, במסגרתו תלמידי כיתות ג'-ד' מבית הספר הממלכתי רימון לומדים ביחד ארכאולוגיה עם ילדי הגן הארכאולוגי בניר-דוד. ניתנה סקירה על שילוב הגנים שבעמק ונערך מפגש להצגת מעגלי נפגשים בבית ספר רימון. במסלול נוסף ערכו המבקרים סיור בחווה בעדן, חווה חקלאית חינוכית, אליה מגיעים תלמידים מכל בתי הספר היסודיים והעל יסודיים בעמק. בהמשך נערך מפגש עם תלמידי בית ספר דרור, בו לומדים תלמידים עם לקויות תקשורת, לתלמידי רימון, איתם הם לומדים ביחד, ואף הקימו מקהלה משותפת. המשך הביקור היה בבית ספר שקד, תיכון ממלכתי דתי, שם הציג צוות בית הספר את השינוי שעבר בעקבות העבודה במעגלי נפגשים. מסלול נוסף הציג את הפעילות המשותפת בין בית הספר הממלכתי דתי סביבתי ביכורה עם תיכון שקד דרכא. מסלול מיוחד חשף את הפעילות הקהילתית באזור, ובמסגרתו נערך מפגש עם תושבי העמק, המשתתפים בתכנית "בשביל הקהילה". המשתתפים אף ביקרו בתיכון האזורי גאון הירדן-דרכא, שם נחשפו לפרויקט "הנבחרת" ככלי פדגוגי ייחודי.
***
דגש מיוחד מושם בעמק המעיינות על חיזוק הקשר של התושבים למקום ועל חשיבות האזור כמרחב למידה וכמקור לחוזק אישי. במסגרת זו נקבע כי סביבת הלמידה התרחבה, והיא מתרחשת בעמק כולו, תוך יצירת מארג של שיתופי פעולה. קבוצות מעורבות גיל לומדות נושאים שונים במשותף בתוך בית הספר ומחוצה לו. שיתופי פעולה נערכים בין בתי הספר, התעשייה, החקלאות, התיירות והתרבות, ומתקיימות פעולות רב מערכתיות. למשל, תלמידי מגמת הקונדיטוריה של אולפנת גלעד מעבירים שיעורים לתלמידי בית ספר היסודי דקלים. מפעל ביו בי, בקיבוץ שדה אליהו, מאמץ את אולפנת גלעד. התלמידים מקבלים הכשרה מקצועית ומלווים על ידי עובדי המפעל. תלמידי בית ספר רימון מאמצים את פארק המעיינות. מטפחים את סביבת תחנת הקמח וזורעים ציור שדה עם האמן החקלאי פטר וינר. תלמידי בית ספר דקלים וותיקי העמק משתתפים ביחד בשיעורי תנועה אחת לשבוע. החווה החינוכית חקלאית עורכת מחקרים חשובים לסביבה ומציגה פעילויות כחלק מחינוך לשורשיות וחיבור לאדמת העמק. כמו כן מתקיים שילוב של פרויקטים שונים בפעילות התרבות האזורית, כמו מיצגים אמנותיים בפסטיבל מקומי.
***
למוסדות החינוך בעמק המעיינות הישגים בולטים; בית ספר העל יסודי שקד נבחר בשנת 2009 למקום ראשון בארץ בגיוס משמעותי לצה"ל; בשנת 2012 הגיעה המועצה למקום השלישי בארץ בגיוס משמעותי לצה"ל; בשנת 2012 הוענק פרס החינוך הארצי לבית ספר גאון הירדן, ופרס החינוך הדתי לבית ספר שקד.
תלמידי הדרום מציגים מיצירותיהם בלשכת שר החינוך
היצירות, בנושא האחר הוא אני, יוצגו בלשכת השר בחודש הקרוב
מאת; מערכת קו לחינוך
בחודש הקרוב תוצג בלשכת שר החינוך תערוכת אמנות של תלמידי כיתות ג'-ו' מבתי הספר אלנור בשגב שלום ויובלים בבאר שבע. העבודות עוסקות בנושא המרכז השנתי; האחר הוא אני. בשבוע שעבר ארח שר החינוך, שי פירון, את התלמידים וצוות המורים בלשכתו. מנהלת מחוז דרום, עמירה חיים, מסרה כי בחירת השר להציג את העבודות בלשכתו מסבה למחוז גאווה רבה. חיים הוסיפה כי התלמידים הביעו ביצירתיות ובכישרון רעיונות ערכיים מורכבים בנושא הזהות העצמית והכבוד לזולת. שר החינוך ציין, כי העבודות מבטאות את עולמם הפנימי של התלמידים בכישרון רב והן מדהימות באיכותן.
תחרות באורט; התמונה המובילה בפייסבוק
מאת; מערכת קו לחינוך
רשת אורט הכריזה לאחרונה על תחרות בין תלמידיה, לקראת יום ההולדת ה-65 של הרשת. במסגרת התחרות מוזמנים נציגים מבתי הספר של הרשת להעלות תמונה שלהם לעמוד הפייסבוק של הרשת. בכל פעם על התמונה להכיל מרכיבים אחרים. בתחילת התחרות התבקשו התלמידים להצטלם בבגדים בצבע זהה ולשדר מסר של גאווה בבתי הספר שלהם. עתה מתחיל השלב השני, בו מתבקשים התלמידים להציג בתמונה אחת כמה שיותר תלמידים מחזיקים שלט, שבו כתובה ברכת מזל טוב לרשת על חגיגות ה-65.
תלמידי עמל סייעו לנשיא להיכנס לספר השיאים של גינס
מאת; מערכת קו לחינוך
6,700 תלמידי כיתו ט'-י"ב ברשת עמל, שמעו שיעור אזרחות מקוון מנשיא המדינה שמעון פרס. השיעור שודר בשבוע שעבר, ממרכז חברת סיסקו בנתניה. מטרת השיעור הייתה לשבור שיא גינס בהוראה מקוונת באזרחות בעולם, ובכך לסייע ללמידה באמצעות טכנולוגיה, אותה מעוניינת סיסקו לקדם. התלמידים צפו בשיעור ב-55 כיתות ממוחשבות. לשיעור הגיע במיוחד לארץ סגן נשיא גינס העולמית, מרקו פריג'אטי, כדי לפקח על ההליך ולאשר שפרס יכול להיכנס לספר השיאים של גינס. (בתמונה; הנשיא פרס עם נציג סיסקו, גינס, ומנכ"לית רשת עמל, רוית דום. צילום רפי דלויה)
סגן שר החינוך, ח"כ אבי וורצמן; "משפחה זה אבא, אמא וילד"
מאת; מערכת קו לחינוך
סגן שר החינוך, ח"כ אבי וורצמן, הופיע ביום שלישי האחרון במושב מיוחד של חברי כנסת בכנס באר שבע לשלום הילד, שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בהודעה לעיתונות שפרסמה האוניברסיטה על הכנס, נטען כי במהלך דיון שנערך בו, הגיב ח"כ וורצמן לדברי ח"כ עדי קול במשפט; "משפחה זה אבא, אמא וילד, ולא שני אבות וילד". סגן השר טען בתגובה, כי לא אמר את חלקו השני של המשפט – "ולא שני אבות וילד". את הדברים אמר סגן השר בתגובה לתלונה שהוצגה על ידי חה"כ עדי קול, יו"ר הועדה לפניות הציבור בכנסת, אשר הציגה מקרה של תלונת זוג הורים חד מיניים, שלא קיבל נקודות זיכוי במס. זוג ההורים קיבל מכתב מרשות המסים, בו הוצע להם למצוא אישה, כדי שהרשות תוכל להעניק להם נקודות זיכוי. חה"כ קול הציעה למצוא פתרון בחקיקה לאפליה זו. על דבריו של ח"כ וורצמן השיבה ח"כ קול: "אתם לא תגדירו מי זו משפחה".
בהמשך ציין סגן שר החינוך, כי חשוב לתת כלים להורים להתמודד עם סוגיות חינוכיות. סגן השר הכריז כי יזם הקמת בית ספר להורים באמצעות משרד החינוך. לדבריו, כבר בשנה הבאה יפעלו במסגרת זו 500 קבוצות של הורים. חה"כ קול קראה למדינה לממן קו חירום לילדים, הדומה לקו החירום 100 המשטרתי. לדבריה, יש לתת מענה למצוקות של ילדים, בעיקר כיון שיש במערכת החינוך פחד לדבר על נושאים כמו זנות והפרעות אכילה.
בחודש הבא; גמר אליפות ישראל ברובוטיקה FLL
מאת; מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערכו ברחבי הארץ תחרויות אזוריות, שיקבעו מי יעלה לגמר אליפות תחרות הרובוטיקה FLL. התחרות תיערך בחודש מרץ הקרוב בהיכל נוקיה בתל-אביב. התחרות מחולקת לשלבים על פי גילאים; צעירים, בני 6-9, תלמידים מגילאי 9-14 ותלמידי תיכון. את התחרות מנהל ומוביל ארגון FIRST ישראל.
לאחרונה זכתה באליפות אזור המרכז קבוצת תלמידים מבית ספר רבין בשוהם, תלמידי כיתות ד'-ו'. הקבוצה, שסווגה בסקטור גילאי 9-14, התמודדה מול 23 נבחרות מיישובים נוספים באזור, כמו מודיעין, ירושלים, לוד, רמת גן, אשדוד ועוד.
ראש מועצת שוהם, גיל ליבנה, מסר כי תכנית הרובוטיקה החלה בשוהם לפני כשבע שנים, והיא פועלת במרבית בתי הספר ביישוב, כחלק מהחינוך למדעים ולטכנולוגיה. הנושא השנה היה זעם הטבע. במסגרת זו חקרו התלמידים סופות, רעידות אדמה, גלי צונמי ואסונות טבע נוספים. התלמידים בנו ותכנתו בלגו רובוט אוטונומי, ופתרו משימות שונות. התלמידים גם בחרו ופתרו ביצירתיות בעיה העוסקת באיתני הטבע.