גיליון 631

גיליון 631 * כ"ט בשבט תשע"ד * 30/1/2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected]  * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484

מחסור חמור במורים ללשון

מזה שנים יש במערכת החינוך מחסור חמור במורים ללשון. להבדיל ממקצועות כמו אנגלית ומתמטיקה, עבורם מפתח משרד החינוך תכניות שונות להוספת מורים מהתחום למערכת, בלשון זה לא קורה

מאת; ד"ר מרגלית עובדיה* וסיגל בן-ארצי

בבתי ספר התיכונים קיים מחסור חמור במורים ללשון. הביקוש למורים ללשון גדול מההיצע. כדי לפתור את הבעיה, נאלצים המנהלים לתת שעות להוראת לשון גם למי שלא התמחה בהוראת המקצוע.
על חשיבות הוראת לשון אין צורך להכביר מלים. בתמציתיות נאמר, שהמצב הנוכחי מסייע לנו לאבד לדעת את השפה העברית – נדבך מהותי בתרבותנו ובקיומנו כעם.
הוראת לשון דורשת התמחות רחבה ומעמיקה הכוללת: הבנת טקסט, הבעה בכתב, הכרת סוגי טקסטים ומרכיביהם, כתיבת מכתב רשמי, ידע בסיסי בסמנטיקה, תחביר, מבנים לשוניים, מערכת הפועל ודרכי תצורה, סוגי טקסטים ועוד. כמו רוב המקצועות, לא ניתן ללמד לשון ללא התמחות רצינית. עם זאת, להתמחות בהוראת לשון אין ביקוש לא באקדמיה ולא במכללות להוראה. כמדריכה פדגוגית, אני נדרשת לא אחת להכשיר, להדריך ולבנות תכנית עבודה עבור מורים ללשון שהמקצוע אינו תחום התמחותם. מנהלים רבים פונים אלי לספק את המחסור במורים ללשון וידי קצרה מלהושיע.

***
בראיון שהתקיים לאחרונה ברדיו ("סדרר יום", רשת ב', 15/1/2014) עם המפמר"ית הפורשת ללשון, מזל שניאק, היא התריעה על המחסור במורים ללשון. בראיון רואיינה גם מורה, שסיפרה על המחסור הגדול, עד כי מורים לחינוך גופני מקבלים שעות בהוראת לשון כדי להשלים את משרתם. המחסור הקיים הוא כבר עניין של שנים. למשרד החינוך הוא אינו חדש. מה שתמוה הוא התייחסות המשרד לנושא זה. כשהיה מחסור במורים למתמטיקה ואנגלית גובשו תכניות ייחודיות ומואצות להכשרת מורים. לא כך הוא לגבי לשון, והשאלה היא מדוע. איך יתכן שאת יסוד היסודות במערכת החינוך – שפת האם שלנו – מלמדים מורים חסרי הכשרה? מה תהיה רמת השליטה בשפה של אלה שעברית אינה שפת האם שלהם? מדוע לא נעשה דבר כדי לעודד סטודנטים להוראה להתמחות בתחום הלשון? למה לא מעודדים  אקדמאים בהסבה להוראה לבחור התמחות בהוראת לשון?
כולנו יודעים שמצבה של השפה המדוברת בכי רע; הז'רגון הרווח הוא שפה קצרה, דלוחה, חסרת משמעות, מלווה בקיצורי סלנג למיניהם – שפת ה"סבבה והכאילו". התנ"ך כבר הפך לסוג של שפה זרה עבור התלמידים. שפת הסופרים והמשוררים העבריים, כמו עגנון וביאליק, נשמעת כמו סינית לרבים מהם. השימוש התכוף בטלפון הנייד ובתוכנות שמקפידות על מלל מוגבל, כמו הטוויטר, מרגילים את התלמידים להשתמש בקיצורי שפה, בצמצום מילים לאותיות ומשפטים למילים בודדות – כל אלה  מעמידים את העברית בסכנת שכחה, שלא לדבר על סכנת הכחדה.
משרד החינוך חייב לנקוט מהלך. צמצום בחינת הבגרות בתכנית החדשה שמציע משרד החינוך לאשכול העברית, אינו בהכרח הפתרון הרצוי. יש לערוך שינויים בהוראת המקצוע, על כך אין ספק. אין היום צורך בחלקים גדולים מתכנית הלימודים  – כמו תורת הניקוד, שווא נע ונח, התעסקות ארוכה בבניינים וזמנים, ועוד. ומאידך יש צורך בהוספת נדבכים חדשים – עושר לשוני, ניסוח, עיקר וטפל, ועוד. משרד החינוך חייב להתעורר,  קיצורי דרך ותעלולים פדגוגיים, כמו אשכול עברית, לא בהכרח יושיעו אותנו.

* ד"ר מרגלית עובדיה עוסקת בפיתוח, ליווי והנחיית מורים במיומנויות ואסטרטגיות למידה לתלמידים לקויי למידה ובעלי תופעת קשב וריכוז.

כנס נקודת פריצה; כיווני מחשבה אחרים על מערכות חינוך בישראל ובעולם

מאת; מערכת קו לחינוך

בשבוע שעבר נערך בתל אביב כנס ששמו היה; נקודת פריצה; כנס ערי חינוך 2014. הכותרת של הכנס הייתה; נקודת פריצה; כי בין שתי נקודות מתקיים עולם ומלואו. את הכנס ערך פרויקט ערי חינוך של המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים. בראש הפרויקט עומד ד"ר יעקב הכט, שהקים את בית הספר הדמוקרטי הראשון בישראל בעיר חדרה. בכנס הוצגו שני סרטונים, של אנשי חינוך מובילים בעולם; קן רובינסון וסוגטה מיטרה. בהמשך נערכה שיחת ועידה עם השניים. בסרטון נוסף מובאת תפיסתו החינוכית  של ד"ר יעקב הכט, כפי שמתממשת בימים אלה בפרויקט ערי חינוך בארץ. 
בהרצאה של קן רובינסון הוא מציג עמדה הדוגלת בשינוי רדיקלי במערכת החינוך; מבתי ספר סטנדרטיים לבתי ספר המותאמים אישית לתלמיד, בהם ייווצרו תנאים שיאפשרו לכישרונות האישיים לפרוץ החוצה ולצמוח.

סוגטה מיטרה מביע את משאלתו לבנות את בית הספר שבענן – מעבדת למידה בהודו, בה ילדים יכולים לחקור וללמוד אחד מהשני – באמצעות משאבים והדרכה מהענן. מיטרה משרטט את חזונו לסביבות למידה בהתארגנות עצמית (סל"ב).

 (המשך בעמ' הבא)

כנס נקודת פריצה; כיווני מחשבה אחרים על מערכות חינוך בישראל ובעולם

(המשך מעמ' קודם)

ד"ר יעקב הכט, מנכ"ל ערי חינוך, בהרצאה קצרה על מודל "הנבחרת" –  מודל לפדגוגיה חברתית.

התלמידים ביקרו פצועים מסוריה

מפגשים בין תלמידי תיכון ליאו באק, חניכי תכנית "אות הנוער הישראלי", ותלמידי ביה"ס התיכון בירכא, הולידו ביקור ילדים פצועים סוריים המאושפזים בביה"ח זיו בצפת

מאת; מערכת קו לחינוך

 פרויקט יחד – ירכא-חיפה-דיאלוג, הוא מיזם בו משתתפים חניכי תכנית "אות הנוער הישראלי" מתיכון ליאו באק ומירכא, מכיתות י'-י"ב. במסגרת יחד נפגשים בני הנוער לפעילות גיבוש, שיחות, טיול וכן פעילות התנדבות משותפת לכלל המגזרים. בשלבי גיבוש הפרויקט, עלה שוב ושוב הצורך להכיר את האחר – הצד השני. כך, למשל, לגבש יהודים ודרוזים, הגרים בסמיכות, כאשר בפועל אין ביניהם קשר.
כך נולד הפרויקט, שעתה תורם רבות לשני הצדדים. התלמידים שלוקחים חלק במפגשים, מספרים על חוויה יוצאת דופן: "במסגרת התכנית נרקמה ידידות אמיתית בין תלמידי ליאו באק לתלמידי ירכא. התחושה היתה של חיבור מיידי וכיף גדול. לא עוד אנשים שמנסים להדביק בכוח אחד לשני, אלא שתי קבוצות שמתמזגות ומתחברות מרצונן". לאחרונה יצאו קבוצת תלמידים מכיתות י"א בליאו באק וחבריהם מירכא לבית החולים זיו בצפת, לבקר פצועים סוריים. לבית החולים הגיעו כבר כ-200 פצועים. מספרת ספיר בירמן (בתמונה), תלמידת י"א מליאו באק: "לא יכולתי להישאר אדישה למראות האלו. ראיתי ילדים בני ארבע עד שש שנים, כרותי גפיים, ועל עורם פגיעות רסיסים. עיניהם אורו כשהגענו. הבאנו להם חבילות שי, ממתקים וחפצי היגיינה יומיומיים, ובעיקר הראינו שאכפת לנו. אחד אמר שהוא שמח שבאנו, אחר חייך אלי בחיבה חיוך מתוק של ילד קטן שמקבל חום ואהבה לראשונה מזה הרבה זמן. הסבתא של אחד הילדים אמרה, שמעולם לא חשבה שיתייחסו אליהם כך בישראל, והיא אסירת תודה על הרצון הטוב והטיפול המסור בנכדה.
בליאו באק סבורים, כי הסיפוק שחשו התלמידים מהביקור, והקשר שהתהדק עם תלמידי ירכא, הם הדרך הנכונה להגביר אמפתיה בין בני נוער יהודים וערבים. המפגש שיזמו התלמידים עם הילדים הפצועים מסוריה, תרם משמעותית להעמקת הסובלנות, ולתחושה כי ניתן לחיות כאן ביחד בשלום.

שיתוף פעולה בין מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים לתיכונים בעיר

תלמידים מצטיינים מתיכון סליגסברג ילמדו במכללה קורס בנושא האטום. המטרה; לחשוף את התלמידים ללימודי הנדסה וטכנולוגיה כבר בתיכון ולסייע להם בכך בבחירת מקצוע לעתיד

מאת; מערכת קו לחינוך

בימים אלו פתחה מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים קורס לתלמידים מתיכון סליגסברג בעיר. בקורס ילמדו 12 תלמידים מצטיינים, שמוינו ללימודים גם באמצעות ראיון אישי. את הקורס, "מגרעין האטום ועד לכורי מיזוג גרעיני", ילמד ד"ר אלכס רזניק, מנהל אקדמי במכינות הקדם אקדמיות, ומרצה בכיר בפיזיקה במכללה. הקורס יכלול עשרה מפגשים, שבהם ילמדו התלמידים על גרעין האטום ועל תהליכים גרעיניים המפיקים אנרגיה: ביקוע גרעיני ומיזוג גרעיני. בנוסף, ילמדו התלמידים  את עקרונות הפעולה של סוגים שונים של כורים גרעיניים, התהליכים הגרעינים הקורים בשמש, בעיות סביבה (זיהום של חומרים רדיואקטיביים ואפקט החממה) ובדרכים שבהם ניתן לנצל את אנרגיית השמש. התלמידים יכתבו עבודה בנושא הנדסי, שאותה יציגו במפגש האחרון של הקורס. בעתיד תשתף המכללה פעולה עם מוסדות לימוד נוספים בירושלים, במטרה לאפשר לתלמידים להתנסות בקורס הנדסי. מן המכללה נמסר כי מטרת התכנית היא לחשוף את בני הנוער לשימושים ולאתגרים שמקצועות המדעים יכולים להציב בפניהם בעתיד, ולהכיר להם את צורת החשיבה המדעית בסביבה אקדמית, וזאת לפני שהם בוחרים במגמות השונות בבית הספר. המכללה רואה במהלך תרומה לעידוד תלמידים להתמודד עם אתרי המדע והטכנולוגיה, ומקווה כי כך יגדל מספר בני הנוער הפונים ללימודי הנדסה וטכנולוגיה, תחומים שסובלים כבר כיום ממחסור רב בכוח אדם. 

תגובות 1; פיתוח יחסי אמפתיה במכללת אורנים

מאת; מערכת קו לחינוך

דווקא בימים אלו של חילוקי דעות ביחס לשיח הראוי במערכת החינוך, התמונה הזאת שווה אלף מילים. התמונה צולמה במכללת אורנים, בסמינריון בנושא פיתוח תהליכי אמפתיה, לתואר שני בחינוך והוראה לתלמידים בהדרה. הסמינריון מטיף לפלורליזם וקידוש חופש הוויכוח והדיון גם בכיתות הלימוד. את הסמינריון מעביר ד"ר מיקי מוטולה. 

תגובות 2; סוף פרשת תובל; המועצה האזורית משגב החליטה השבוע להקים בית ספר בלבון

בכל זאת ביקשו משרד החינוך, המועצה האזורית משגב וההורים מתובל להגיב על ידיעה שהופיעה בגיליון 629 של קו לחינוך

מאת; מערכת קו לחינוך

השבוע הגיעה לקיצה פרשת תובל, כאשר המועצה האזורית משגב הודיעה על החלטתה להקים בית ספר נוסף בשטחה, שישרת את גוש היישובים הצפוניים במשגב. בית הספר יוקם בלבון, לשביעות רצונם של ההורים. למרות זאת ביקשו הצדדים להגיב על ידיעה שפורסמה בגיליון 629 של קו לחינוך בעניין זה.
משרד החינוך ומועצה אזורית משגב מבקשים להבהיר: "המסגרת הבלתי חוקית שהקימו הורי תובל נסגרה מעצם היותה בלתי חוקית. בית הספר החדש יוקם בשל צמיחה מוגברת ביישובים הצפוניים של משגב וצורך בבית ספר נוסף באזור זה. הוא מוקם לאחר תהליך משותף של המועצה ומשרד החינוך שנמשך כשנתיים. אין כל קשר בין "התעקשות הורי תובל מול משרד החינוך" להקמת בית הספר החדש. משגב ומשרד החינוך מקימים בתי ספר בהתאם לצרכים במועצה, ובעיקר –  גידול במספר התלמידים בבתי הספר הקיימים". 
ותגובת ההורים; "הורי היישובים שהקימו את הכיתה בתובל פנו למועצה האזורית משגב, לפני מספר שנים, בבקשה להקים בית ספר נוסף בשל גידול בתלמידים, רצון להימנע מהסעות ארוכות ומסוכנות לילדיהם ורצון ליצור מוקד שילכד את ילדי הישובים והקהילה בכללותה. הכיתה נסגרה לאחרונה לאחר שניתנה הבטחה ממשרד החינוך כי יוקם בית ספר חדש בצפון משגב, וכי עד להקמת בית הספר במיקומו הקבוע, יוקם בית ספר זמני, שייתן מענה לצרכים הקיימים. ההורים מברכים על העבודה שנעשתה על ידי כל הגורמים המעורבים. ברור כי הקמת בית הספר נובעת מצורך ממשי הקיים בשטח. ביום שני האחרון החליטה מליאת המועצה על הקמת בית הספר החדש בלבון. ההורים והתושבים מברכים על כך ומצפים להמשך שיתוף פעולה פורה, שיביא להקמת בית ספר שיהווה עוגן ומרכז לקהילה".

אירועי חודש פברואר במוזיאון הפתוח בתל חי

1.2, יום המשפחה – פעילות סדנאית וצילומית במוזיאון: 11:00 – צילום בחדר חושך – פוטוגרמה ליום המשפחה, 11:45 – משחק חידות מצולמות לכל המשפחה, 12:30 – צילום פוטומונטאז' – תמונה משפחתית על רקע דימוי מוקרן. מחיר ילד: 25 ₪. מחיר מבוגר: כרטיס כניסה למוזיאון – 20 ₪.
15.2, הצגה "ארבעה משלים ומלכה, תיאטרון ופנטומימה רותי תמיר.
22.2 – שיח גלריה וסיור בתערוכת "אשת לוט" עם האוצרת נעמה חייקין. בתערוכה גופי צילום של 23 צלמים ישראליים העוסקים בראייה ובעיוורון, באתיקה ובאסתטיקה של המבט. לפרטים, טל'; 04-6816702 או באתר.

 

מרפאת קשר

מרפאת קשר עוסקת באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז. בראש צוות המרפאה עומד ד"ר בועז רפפורט, רופא מומחה ומורשה מטעם משרד הבריאות לאבחון וטיפול בבעיות קשב וריכוז. ד"ר רפפורט פיתח שיטה ייחודית, הכוללת אבחון רחב, טיפול ממוקד ומעקב לאורך הזמן. התהליך מתבצע בארבעה שלבים, ומלווה את המטופל לאורך השנים. מרפאות קשר נמצאות בחיפה ובהרצליה, טל'; *9030. לפרטים נוספים ניתן לגלוש באתר.

WORLD ORT קדימה מדע ישקיע 6 מיליון ₪ בהקמת מעבדות בבתי ספר בפריפריה

ההשקעה ב-30 בתי ספר, 200 אלף ש"ח בכל אחד

מאת; מערכת קו לחינוך

World ORT קדימה מדע ישקיע 6 מיליון ₪ בהקמת מעבדות מדעים חדשניות בבתי ספר בנגב ובגליל. ההשקעה תתבצע ב-30 בתי ספר, כ-200 אלף ש"ח בכל אחד.  במסגרת הפרויקט World ORT  תקים את המעבדות ותצייד אותן, ותכשיר את המורים שילמדו במעבדות אלה. במסגרת הפרויקט גם יוכנסו לבתי הספר מגמות מדעים ורובוטיקה במימון מלא של World ORT. המעבדות שיוקמו תהיינה הן ללימודי מדעים וטכנולוגיה והן לתחומי האמנויות. כך, למשל, בתחום המדעים והטכנולוגיה יוכשרו התלמידים לעבודה במדפסות תלת מימד, מעבדות רובוטיקה, חממות דיגיטליות ועוד. בתחום האמנויות, למשל, תוקמנה מעבדות צילום ואולפני הקלטות עבור מגמות צילום ועיצוב. מטרת המעבדות היא לאפשר לילדים למידה חווייתית משולבת בהתנסות מעשית בחומר הלימוד.
World ORT קדימה מדע הוא ארגון שמטרתו לקדם ולעודד את החינוך המדעי-טכנולוגי בפריפריה, מתוך מחשבה שהחינוך, ובפרט החינוך המדעי-טכנולוגי, הוא האמצעי המרכזי לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה. הארגון הוקם בישראל בשנת 2007 על ידיWorld ORT  – ארגון חינוכי בינלאומי, והוא פועל כחברה ללא כוונת רווח. הארגון פועל בשיתוף פעולה מלא עם משרדי ממשלה, ערים, רשויות ומועצות אזוריות. הארגון מקים מעבדות מדעים חדשניות, מגמות מדעים וכיתות חכמות ויוזם פרויקטים חדשניים במדעים. עוד הקים הארגון מרכזי מצוינות עבור ילדים ובני נוער, המציעים לתלמידים קורסי העשרה בנושאים שונים, ביניהם אסטרונומיה וחקר החלל, רובוטיקה ועוד, בשיתוף עם מוסדות אקדמיים כמו הטכניון. World ORT קדימה מדע פועל בקרב ילדים ובני נוער החל מכיתה א' ועד סיום בית הספר. הארגון מקיים גם פרויקטים המיועדים לבוגרים, למשל פרויקט להכשרת טכנאי והנדסאי גז בפריפריה. בין פרויקטי הדגל של הארגון נמצאים פרויקט הכיתות החכמות, החוגג עתה חמש שנים להיווסדו, פרויקט אנייר להכשרת מהנדסים, המעניק מלגת לימודים לילדים מכיתה ט' ועד סיום התואר בהנדסה מהטכניון, וקמפוס פארק מדע, שהוקם בקרית ים, לרווחת תלמידי בתי הספר.

 

משרדי החינוך והמדע פיתחו ערכה ללימודי חלל לקראת שבוע החלל במערכת החינוך

מטרת שבוע החלל היא לעורר את מודעות התלמידים לנושא ולעודד אותם לעסוק בו כבוגרים

מאת; מערכת קו לחינוך

השבוע נערך במערכת החינוך שבוע החלל. במסגרת זו למדו כ-150 אלף תלמידים על נושאים כמו  אסטרונומיה, אלקטרואופטיקה, כריית מחצבים בחלל, כוכבי לכת וננו-לוויינות. לקראת שבוע החלל פיתחו המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך יחד עם סוכנות החלל הישראלית במשרד למדע טכנולוגיה וחלל ערכת לימוד חדשה. הערכה מיועדת לתלמידי כיתות ה'-ט'. המטרה היא לעורר אצל התלמידים את הסקרנות ולעודד אותם ללמוד ולחקור את החלל. שבוע החלל הישראלי מתקיים מדי שנה בסמוך למועד שבו נספתה המעבורת קולומביה, שאחד מחבריה היה טייס החלל, אל"מ אילן רמון ז"ל. שבוע זה נועד לחזק את הקשר של החברה הישראלית לתחום החלל ולהרחיב את העניין והסקרנות של הצעירים בפעילות החלל.
ערכת הלימוד תחשוף את התלמידים לפעילויות השונות בתחומי החלל בדגש על ההישגים הקשורים לחקר החלל בישראל. הערכה כוללת סרטונים ומערכי שיעור במגוון תחומי חלל: אלקטרואופטיקה, ננו-לוויינות, כריית מחצבים בחלל, טכנולוגיות לחקר ציפורים, חיפוש כוכבי לכת ועוד. בין מערכי השיעור ניתן למצוא מערך לכיתה ח' שעוסק באסטרונומיה; כיצד מגלים כוכבי לכת? מערך לכיתות ו' ו-ט' שמציג טכנולוגיות לחקר החלל למעקב אחר ציפורים נודדות, מערך לתלמידי העתודה המדעית בכיתות ז' שעוסק בלוויינים זעירים ועוד.

דעות; פרשת אדם ורטה; הלאה הערכים תחי הפוליטיקה

מאת; סיגל בן-ארצי 

פרשת המורה לאזרחות אדם ורטה הציפה באחת את האבחנה שהכל צביעות. את הצביעות השלטונית, שמי שעומד בראשה – שר החינוך, ראש וראשון למורי ישראל – לא עמד לצדו של המורה כשנזקק לו. את הצביעות המקצועית – של  רשת אורט, שהניפה במהירות מדהימה את חרב הפיטורין על ראש המורה. את הצביעות הארגונית – של ארגון המורים העל יסודיים, שקולו טרם נשמע, והוא זה שהיה אמור לספק חסינות למורה שמפוטר מעבודתו. זוהי אצבע מאשימה – לכל מי שהיו שם, שהנציחו על דגלם את המורים באשר הם, אך בעת צרה קולם לא נשמע. לעומת זאת נשמע קול הרחוב, קול הגל המתלהם וגובר, ראש השסע החברתי במקומותינו. ולמה? כי הכל, אבל הכל, פוליטיקה. שר החינוך לא הגיב למרות ואולי בגלל שנפלה בחצרו פצצה פוליטית. אגב, הוא גם לא הגיב, כי מי שבצע את המעשה בכיכר והעלה את המורה על הגרדום, הוא מנכ"ל רשת אורט, צבי פלג, לו הוא הושיט את כתר מנכ"לות משרד החינוך לפני כחצי שנה. זוהי אצבע מאשימה לארגון המורים, שעומד על רגליו האחוריות כשצריך לפטר מורים כושלים במערכת, ודורש שימועים על גבי שימועים כדי שזה לא יקרה. והמורה הכושל ממשיך ומתגלגל במערכת ותלמידים רבים סוחבים אותו על גבם. אבל כשיש מורה שמציע אלטרנטיבה (רק לחשוב), אותה אלטרנטיבה שהמערכת משוועת לה, ומשלמת עבורה בתקשורת מיליונים רבים (הקמפיין ל"למידה משמעותית") – פתאום הקול נדם. הקול, הכל – זה הכל אותו דבר. אף קמפיין לא יחולל שינוי משמעותי אם לא יובילו אותו מנהיגים משמעותיים. כאלה שבעתות של חילוקי דעות משמיעים באומץ את דעתם, ולא מסתתרים מאחורי שיקולים פוליטיים. לשיקולים שכאלה אין מקום במערכת שקוראת לעצמה מערכת החינוך. 

 

דעות; פרשת אדם ורטה; האומץ ושברו

מאת; ד"ר אריה קיזל, אוניברסיטת חיפה

מעטים המקרים שראש מערכת החינוך בישראל נדרש למקרה קלאסי שבו מתגלמים כל הערכים הנלמדים בשיעורי אזרחות. זה המקרה שבו הדיבורים הריקים בשיעורי האזרחות הופכים למציאות ולא לריאליטי של סיסמאות ריקות מתוכן במסיבות עיתונאים פומפוזיות. עתה הזמן של מערכת החינוך והעומד בראשה להיות אמיצים, לנצל את המראה המקרית שרשת אורט חשפה בפניה באמצעות אדם ורטה ולהבין כי ברחבי הארץ מתנהלים יום יום קרבות שכאלה. קרבות אלה בשיעורי האזרחות לא נחשפים לאור הציבוריות בגלל שהמורים לאזרחות במקומות האחרים זהירים יותר (אמיצים פחות?) לומר דברים המעוררים מחלוקת ודיון פלורליסטי בעקבותיהם. מורים אלה מבינים היטב את "רוח המפקד" (שהינה שתקנות ממושמעת וממושטרת או ריצוי התלמידים) או מפנימים את הצנזורה הפנימית שהם נתבעים אליה אם חפצי חיים הם. אל מול גילויי הגזענות שהתלמידים מפגינים, כחלק מיישום דמות הבוגר הרצוי, הם נעים בין הטיפות ושורדים את היום. כל שתיקה שרדנית שלהם מעצימה את דמות הבוגר הרצוי ומקטינה את החזון של שיעור אזרחות חי, נושם, בועט, פלורליסטי, אם לא לומר – ערכי. המורים הללו אינם אמיצים דיים, כפי שאדם ורטה היה אמיץ, ואפשר להבין אותם. מי צריך להיכנס לקרבות ידועים מראש שבמסגרתם איש מהממונים עליהם – מראש המערכת ועד לשכת המפמ"ר לאזרחות שמשרתו לא אוישה כבר חודשים ארוכים באופן הזועק לשמיים – לא יתמוך בהם. בעת מבחן הם יושלכו חסרי מגן ויהיו מרמס לשיח מונוליטי החושף פחדנות והמעמיד בספק ומלעיג את מטרות הוראות האזרחות. שתיקתו הממושכת מדי של ראש המערכת במקרה זה (בטענה מגוחכת כי היה בחו"ל וכו') היא התנפצות האומץ הציבורי האזרחי באופן החמור ביותר. מן הצד האחד, המערכת מבזבזת מאות רבות של שעות הוראה על מסע פרסום חסר ערך למה שמכונה "רפורמה" ומן הצד השני – ראש המערכת אשר נענה במהירות הבזק לכל מכתב של תלמיד באינטרנט נעלם דום ומשתתק פתע כאשר מושלך לחצרו המקרה המשמעותי ביותר שבו הוא צריך להביע בזמן (!) דעה משמעותית על הנושא המשמעותי ביותר: אומץ. אומץ חינוכי מתגלם ביכולת להביע בזמן אמת עמדה ברגע שהיא אינה פופולרית. אומץ חינוכי הוא האמירה שתעורר דיון, שתעמיד את המחלוקת במבחן הראוי. אומץ חינוכי מביא לכך שלעתים אנשים משלמים מחירים (ושולמית אלוני הייתה התגלמותו לא אחת). אומץ חינוכי, ציבורי ומנהיגותי נעדר זמן רב מדי במקרה זה מלשכתו השותקת של ראש המערכת. ההיסטוריה החינוכית תרשום ימי שתיקה ממושכים אלה כימים שבהם ראש המערכת לימד אותנו למידה משמעותית אודות שברו של האומץ והתנפצותו הרועמת. לידיעת המורים לאזרחות. לכתבה במלואה

הוענק פרס שר החינוך לנוער מתנדב ע"ש אלעד ריבן

במקום הראשון; התלמיד גיא אלמליח מנתיבות, שהתנדב במהלך השנה האחרונה בהיקף של למעלה מאלף שעות במשמר האזרחי, קופת חולים ומועצת התלמידים

מאת; מערכת קו לחינוך

משרד החינוך קיים אמש (יום ד') בחיפה, את האירוע השנתי לזכרו של התלמיד אלעד ריבן ז"ל, שנספה באסון הכרמל. במסגרת האירוע הוענק פרס שר החינוך לנוער מתנדב על שם אלעד ריבן. הפרס הוענק ל-11 תלמידים, שהצטיינו השנה בפעילות חברתית וערכית. בנוסף, הוענק הפרס לשלושה בתי ספר שהצטיינו בעידוד בני הנוער לתרומות דם.
שלושת הזוכים הבולטים הם;
גיא אלמליח, תלמיד כיתה י"ב, מתיכון הצבי בנתיבות. אלמליח התנדב בשנת 2013, בהיקף של למעלה מאלף שעות, בפעילויות שונות בקהילה. אלמליח היה פעיל במשמר האזרחי, מתנדב בקופת חולים, מדריך של"ח ועוד.
פולינה קמפינסקי, תלמידת כיתה י"א, מתיכון ליאו באק בחיפה. קמפינסקי קיבלה את הפרס על מעורבותה הרבה בפעילות קהילתית מגוונת. קמפינסקי מתנדבת במקלט חירום לנשים מוכות ובהוסטל לניצולי שואה חסרי בית. בנוסף, היא משמשת כליצנית רפואית ומקיימת פעולות הסברה למענם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
התלמידה אריג' אבו-כאשף, מבית ספר אלנור ברהט. אבו-כאשף קיבלה את הפרס על התנדבותה רבת השנים במד"א ובפעילויות הדרכה בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" ברהט, הסניף הראשון של התנועה במגזר הערבי והבדואי.
שר החינוך, הרב שי פירון, אמר בטקס, כי ״המוות של אלעד הוליד מפעל של עשייה ונתינה. מתפקידנו לוודא כי המפעל המבורך ימשיך להתקיים עוד שנים רבות. ביומיים האחרונים אנחנו נתקלים בבני נוער שפוגעים זה בזה, במקום לתרום לקהילה. חלק מהמלחמה באלימות תלויה באמירה ובמנהיגות שלכם בני הנוער, בהוקעה החברתית ובהבנה שאלימות היא לא כלי לפתרון שום דבר. כאשר אדם בוחר בחיים של נתינה, יש עומק וטוב בחייו. לא יכול להיות שצעיר בישראל יסיים את לימודיו ולא יקדיש פרק זמן ראוי מסדר יומו למען החברה. תכנית הלימודים החדשה תהפוך את ההתנדבות להיות חלק מאורח החיים של כל תלמידה ותלמיד". 

רשימת התלמידים המצטיינים בערכיות וחברתיות;

 בתי הספר שהצטיינו בעידוד בני נוער לתרומות דם;