גיליון 629 * ט"ו בשבט תשע"ד * 16/1/2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
מנהלי העל יסודי על הרפורמה ללמידה משמעותית; "נשיאים ורוח וגשם אין"
מנהלי העל יסודיים; "משרד החינוך מוביל רפורמה ללמידה משמעותית, מבלי שמנהלי בתי הספר יבינו את מהותה" ; "המשרד מפרסם את הרפורמה מבלי להתמודד קודם עם השאלות המקצועיות העולות מיישומה בפועל. לדוגמה; איך מורה יחיד להיסטוריה יכול לבדוק 80-120 עבודות?"
מאת; סיגל בן-ארצי
כיצד ניתן לנהל למידה משמעותית בכיתה בת ארבעים תלמידים? כיצד יכול מורה להנחות לכתיבת עבודה 80-120 תלמידים בו זמנית? האם מורה מסוגל להכין תלמידים לכתיבת עבודה בנוסף על הכנה לבחינת הבגרות? אלו שאלות שמעלים מנהלי בתי ספר על יסודיים בעקבות תכניתו של משרד החינוך ללמידה משמעותית. "הצהרות לחוד ומעשים לחוד" אומרים המנהלים. "כמו מהלכים רבים שהמשרד מצהיר עליהם, בפועל, בשטח, קשה מאוד ליישם אותם. למורים אין תנאים לביצוע, וכל יומרה של המשרד לשנות מסורת הוראה ארוכת טווח על ידי הכרזות בומבסטיות אינה מעשית".
המנהלים קובלים על המצב הבלתי אפשרי של המורים; "בעקבות הרפורמות (עוז לתמורה ואופק חדש), נאלץ המשרד לתת יותר שעות הוראה למורים. מאידך, חל קיצוץ בשעות ההוראה במקצועות מסוימים". אומר מנהל חטיבת ביניים; "אם פעם לימדו היסטוריה, ספרות, תנ"ך ומקצועות רבי מלל נוספים בחטיבת ביניים שלוש שעות בשבוע, עכשיו מלמדים רק שעתיים. כך נוצר מצב, שמורים במקצועות אלו נאלצים ללמד במקביל בכיתות רבות. קחו לדוגמה מורה להיסטוריה באופק חדש בחטיבה; המורה צריך ללמד בפועל 24 שעות, מבין 36 שעות שבועיות. נגיד שיש לו תוספת חינוך, אז הוא צריך ללמד כעשרים שעות שבועיות, דהיינו כעשר כיתות במקביל. האם ניתן ללמד כך למידה משמעותית? אפילו למידה פרונטלית לא ניתן. המורה לא מסוגל למלא כראוי את תפקידו. האם מישהו במשרד החינוך מודע איך מורה כזה בודק מבחנים? אם עושים שני מבחנים בסמסטר, זה מחייב בדיקה של 800 מבחנים. שלא לדבר על בחנים, שיעורי בית, עבודות כיתה ועוד. שר החינוך מודע לבעיות, אז לפני שהוא יוצא לתקשורת, שיבנה תכנית רצינית, שניתנת לביצוע", הוא אומר.
ומוסיף מנהל בית ספר בעל יסודי; "ניקח לדוגמה מורה להיסטוריה, ספרות או תנ"ך בעל יסודי. המורה מגיש לבגרות בדרך כלל שתיים-שלוש כיתות. זה אומר 80-120 תלמידים. כמקצוע חובה, התלמידים ניגשים לשתי יחידות לימוד. זה אומר, לפי התכנית של החדשה של משרד החינוך, אולי יחידה אחת עבודה ואולי יחידה אחת בחינה. או, אולי, התלמידים בכלל לא ייגשו לבחינה אלא יעשו רק עבודה? אז האם עבודה תהייה שוות ערך לשתי יחידות לימוד? אינני יודע", מסכם המנהל.
מעבר לחוסר הבהירות של המנהלים עצמם באשר למהותה של הרפורמה, עולה שאלה יסודית והיא; מדוע משרד החינוך מכריז על תכנית לימודים מהותית, כאשר אין לו פתרונות לבעיות העולות מהשטח. "לא ייתכן שאשמע על תכנית בומבסטית בתקשורת, מבלי שיסבירו לי קודם מה משמעותה", אומר אחד המנהלים. "זה יפה שמכריזים הכרזות, אבל לימים צריך לפרוט את ההכרזות למעשים. לא ייתכן שאינני יודע מה עלי לעשות עכשיו. למשל; השר הכריז כי התכנית תחל בשנה הבאה. אני מתחיל עכשיו להכין את שנה"ל הבאה. כיצד אני אמור להתנהג?"
ועוד; לא מעט תרעומת יש בקרב אנשי חינוך על דרך הפעולה של השר. אומר אחד המנהלים; "הדרך של השר להכריז הכרזות דרך התקשורת אינה מקובלת. יוצא שהמורים והמנהלים ניזונים מהתקשורת. מעבר לכך שזה פסול מעיקרו, צאו וחשבו כמה כסף יוצא על פרסום בתקשורת. למשל, התשדירים שמפרסם המשרד ברדיו ובטלוויזיה, על התכנית החדשה, בטח עולים מיליונים. או מודעות בעיתונים, שבטח עולות המון כסף, אך אולי גם מזכות את השר בחשיפה אוהדת. בתי הספר חיים בצמצום רב. אני כמנהל חושב על כל הוצאה ולו הקטנה ביותר; למשל, אחרי פסח כבר אין לנו כסף לנייר למדפסת. מאידך, מגיע שר חינוך שמבזבז מיליונים על פרסום בתקשורת. ומסכם אותו מנהל; "אם הייתי צריך לסכם את המהלך של משרד החינוך, הייתי אומר שיש הצהרות והן מיועדות לציבור בלבד, אולי כדי ליצור רושם של שר שהוא איש עשייה. מאידך, אחרי מספר הכרזות של השר ראינו שלאחר מכן הוא נסוג, כי אין לו אמצעים לכך, כמו הוראת השואה מכיתה א'. עם הצהרות וכוונות בלבד אי אפשר לבצע רפורמה אמיתית".
לאחרונה העלה משרד החינוך לאינטרנט אתר שעוסק בתכנית "ישראל עולה כיתה", ללמידה משמעותית במערכת החינוך". לא מצאנו באתר תשובות לשאלות שמעלים המנהלים.
מערכת קו לחינוך פנתה למשרד החינוך לקבלת תגובה לטענות המושמעות בכתבה זו. עד לסגירת הגיליון לא נענינו.
מה בין תפיסת עולם לשבוע חינוך
משרד החינוך הורה לבתי הספר להפוך את שבוע החינוך, שייערך בחודש מרץ הקרוב, לשבוע התנ"ך. לפי משרד החינוך המטרה היא לקרב את התלמידים לתנ"ך ולהעמיק בהם את תחושת הקשר לעם ישראל, לארץ ישראל ולמורשת ישראל. האם מגזרי המיעוטים יעסקו אף הם בתנ"ך בשבוע זה, או אולי בספרי הקודש שלהם?
מאת; סיגל בן-ארצי
משרד החינוך יוזם לאורך שנת הלימודים שבועות מרוכזים, שבהם מושם דגש על נושאים מסוימים. השנה נערך בשבוע הראשון של חודש ספטמבר שבוע טקסי אזכרה לחללי אולימפיאדת מינכן, בחודש אוקטובר נערך שבוע תנועות הנוער, בחודש נובמבר נערך השבוע הבינלאומי לזכויות הילד, במרכזו הוצג הנושא המרכז השנתי "האחר הוא אני". שבוע זה היווה את "יריית הפתיחה" לעיסוק בנושא במערכת החינוך. החודש נערך שבוע המאבק באלימות מינית, ובחודש פברואר ייערך שבוע שיתמקד בגלישה בטוחה באינטרנט. את סדרת השבועות המרוכזים יחתום השנה שבוע החינוך, שייערך בחודש מרץ, ויתמקד בתנ"ך.
את הנושאים לשבועות המרוכזים יוזמת הנהלת משרד החינוך. שבוע חינוך בשנים עברו חשף את הפעילות החינוכית המתנהלת בבתי הספר, בעיקר סביב הנושא המרכז השנתי. השנה נערך בחודש נובמבר שבוע שעסק בנושא המרכז השנתי ובהמשך ייערך בנוסף גם שבוע החינוך. התוספת הזו מאפשרת למשרד החינוך להתמקד בנושא נוסף. יש לשער כי תפיסת העולם של השר המכהן תרמה לבחירה בתנ"ך. מינהל חברה ונוער הוא שיהיה אחראי ברמת המטה על השבוע. בשבוע זה יהיה עיסוק מוגבר בלימוד התנ"ך בכל מוסדות החינוך ברחבי הארץ. המנהלים נקראו ליזום פעילויות איכות רחבות ומעמיקות, שיהיו בהן הזדמנויות להעצים את חווית לימוד התנ"ך. בסיומו של שבוע התנ"ך, ביום שלישי, ה-22.3.2018, יתקיים חידון התנ"ך הארצי לנוער. משרד החינוך ציין, כי המטרה היא לקרב את התלמידים לתנ"ך ולהעמיק בהם את תחושת הקשר לעם ישראל, לארץ ישראל ולמורשת ישראל. עם זאת, ראוי לציין, כי משרד החינוך לא הודיע מה יהיה נושא שבוע החינוך במגזרי המיעוטים. האם המוסלמים יעסקו בקוראן והנוצרים בברית החדשה? האם כולם יעסקו בתנ"ך? פנינו למשרד החינוך עם שאלה זו. לא קיבלנו תשובה.
התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים מוחה במכתב לשר החינוך על פגיעה ביו"ר
שר החינוך צוטט בראיון לידיעות אחרונות כי יו"ר התאגדות המנהלים מותח ביקורת על הרפורמה ללמידה משמעותית כיון שהוא "מייצג את ההיבט העסקני של החינוך". מנהלי בתי הספר החליטו למחות
מאת; מערכת קו לחינוך
בגיליון האחרון במוסף השבת של ידיעות אחרונות, רואיין שר החינוך על הרפורמה ללמידה משמעותית ועל מהפכות נוספות שמצפות לילדי ישראל, כפי שציין העיתון. פירון נשאל על ידי העיתונאית נחמה דואק את השאלה הבאה; "מורים במערכת החינוך וגם יו"ר התאחדות המנהלים, ד"ר אריה לוקר, מותחים ביקורת על עבודות החקר, לדוגמה. הם אומרים שלא ברור מי יפקח ומי יחליט מה הקריטריונים וזה יגרום לכך שתלמידים יעתיקו עבודות." תשובתו של השר הייתה; "לשמחתי אריה לא מייצג את כל המורים, שרובם תומכים במהלך. הוא מייצג את ההיבט העסקני של החינוך. ויש לי רק דבר אחד לומר לו; מנהל לא צריך לדבר על העתקה, אלא לחנך ליושרה ולחשיבה יצירתית ולדאוג לכך שלא יהיו רמאים. שידאג לכך שהתלמידים שלו ילמדו לכתוב עבודות." בתגובה שלחה התאגדות המנהלים מכתב מחאה לשר החינוך, בזו הלשון; "כמנהל בית ספר תיכון לשעבר וכשר חינוך בהווה, אנו מצפים ממך לכבד אנשי חינוך, גם אם הם לא מסכימים עם משנתך החינוכית, וקוראים לך להקשיב בתשומת לב לביקורת הבונה המושמעת כלפי חלקים מן הרפורמה שהכרזת. אנו מוחים על התבטאותך, כפי שצוטטה במוסף של העיתון "ידיעות אחרונות" (ב-10.1.14), שבה התייחסת בביטול לעמדותיו הפדגוגיות והמקצועיות של ד״ר אריה לוקר, יו״ר הנהלת התאגדות המנהלים. התבטאות זו אינה מכבדת אותך. אנו קוראים לך לחזור בך מדבריך. כשר חינוך אתה מחויב לשמור על כבודו של יו״ר הנהלת התאגדות המנהלים ולהידבר אתו גם כאשר הוא מותח ביקורת לגיטימית ועניינית על חלק מהרפורמה עליה הכרזת. פגיעה ביו״ר הנהלת התאגדות המנהלים כמוה כפגיעה בכל ציבור מנהלי בתי הספר. לא היה זה מן הראוי שאתה, כשר החינוך, תטיף מוסר לד"ר אריה לוקר שפועל שנים רבות ללא לאות ובמקצועיות למען מערכת החינוך בישראל."
מה בדיוק דורש ארגון המורים?
מאת; מערכת קו לחינוך
היום (ה') עתיד יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, להיפגש עם שר האוצר, יאיר לפיד, כדי להגיע להסכמות בנושא שכר המורים והמנהלים ברפורמת עוז לתמורה. המו"מ עם האוצר מתנהל כבר מאז כינונה של הרפורמה, ללא הצלחה.
באיגרת שפרסם הארגון ביום שלישי האחרון (14.1.14), מפורטות הדרישות; טיפול בתשלום שכר ראוי למורים, למנהלים, למורי השל"ח, למדריכים ולמפמ"רים. תוספות שכר לכל המורים בבתי הספר של משרד הכלכלה – כ-74 בתי ספר. חתימה על הסכם קיבוצי לגבי מחצית מבתי הספר העל יסודיים כיון שלא הוצא לגביהם צו הרחבה. טיפול בתנאי העבודה של המורים העובדים במסגרת עוז לתמורה, משום ש"גוזלים" מהם הפסקות ומחייבים אותם להישאר עד שעה 16:00. זאת ועוד, מנכים שכר למורים אשר הולכים "לפני הזמן" – שעה 16:00.
באיגרת שפרסם הארגון ב-7.1.14, שבעקבותיה הוחלט על הפסקת היציאה לטיולים, פורסמו דרישות אחרות. נראה כי חלק מהדרישות מופיע באיגרת החדשה. בין היתר נכתב שם; 1. טרם נקבעה דרגת שכר לעובדי בעלויות המלמדים בחט"ב ברפורמה אופק חדש וכתוצאה מכך מקבלים שכר מופחת מתחילת שנה"ל. 2. מעבר מ-40 שעות ל-40 שיעורים, לא מתקדם למרות ההבנות בין ארגון המורים לבין משה"ח על הצורך בכך. 3. תשלום רטרואקטיבי למנהלים מאז תחילת עבודתם בעוז לתמורה. למרות ההסכמות לא יצאו הנחיות. 4. גמול ניהול למנהלים על כל היקף משרתם. 5. מו"מ על מורי של"ח, מפמ"רים ומדריכים עדיין לא החל. 6. בתי ספר על יסודיים בחינוך המיוחד מוגדרים כבתי ספר יסודיים וכתוצאה מכך נפגעות זכויותיהם. 7. איחוד משכורות למורים המלמדים הן בחט"ב והן בחט"ע לא מתבצע. 8. מורים, שלגביהם הוחלט לשלם השלמת משכורת/תיקון משכורות/פיצויי פיטורין וחודשי הסתגלות, או שלא הוכנסו לעוז לתמורה למרות שביה"ס בעוז לתמורה, הדברים לא נפתרו והגזברויות לא מבצעות את חובתן. 9. טרם יצאו הנחיות למחוזות על כך שסגני מנהלים, המקבלים משכורת מהמדינה, יכולים לבצע תפקידים כגון חינוך בחט"ע. 10. כתוצאה מחוסר יכולת של מנהלי בתיה"ס לדווח לתוכנות המחשב של משה"ח על עבודתם של מורים בעוז לתמורה, נמנעת מהמורים שכר בהתאם לעבודתם. 11. עדכוני סכומים שאמורים להתעדכן כגון : תשלום למורים בודקי בחינות בגרות אינם מעודכנים. 12. מורים מתבקשים להתלוות אל תלמידיהם בתפילה, על חשבון זמנם הפרטי ללא תשלום כנדרש.
חמש יוזמות בית ספריות ממחוז מרכז זכו במענק לעידוד יוזמות חינוכיות
מאת; מערכת קו לחינוך
חמישה מוסדות חינוך במחוז מרכז זכו במענק על היוזמות שפיתחו מהקרן לעידוד יוזמות חינוכיות במשרד החינוך. בתי הספר פתחו גישות חדשניות, פרויקטים ייחודיים ושיטות לימוד מיוחדות, המתבטאים בחומר לימודי לא שגרתי, ומקדמים את העשייה החינוכית. מוסדות החינוך הם; אביר יעקב ביבנה, אבן חן בשוהם, גן פעמוני הקסם בקרני שומרון, נווה דליה בראש העין, ובן צבי בקריית עקרון. היוזמות שנבחרו היו בקטגוריית שפה ואוריינות, טכנולוגיה תומכת פדגוגיה, תקשורת בין אישית ובין קבוצתית, ופדגוגיה בינתחומית.
שפה ואוריינות
את היוזמה אמנות הדיבור פיתחה המורה יעל שחר, מבית הספר אביר יעקב ביבנה. היוזמה מתמקדת בשיפור השליטה בשפה העברית ובטיפוח ההבעה בעל-פה, תוך חיזוק הזיקה בין השפה העברית לבין הזהות הלאומית והתרבותית. המורה פיתחה משחקים ופעילויות חווייתיות, תוך התמקדות בטיפוח העושר הלשוני ותרבות השיח של התלמידים. התלמידים שיפרו את היכולת להתנסח בעל פה באופן רהוט וברור, פיתחו את יכולת ההקשבה, וכך תרמו לסובלנות ולקבלת האחר.
טכנולוגיה תומכת פדגוגיה
את היוזמה לטיפוח ועידוד הקריאה בסביבות טכנולוגיות מתקדמות פיתחה המורה חוה קדם מבית הספר אבן חן בשוהם. מטרת היוזמה הייתה לפתח את אהבת הקריאה בקרב התלמידים באמצעות מולטימדיה. התלמידים קראו ספרים והתבקשו לייצר עבורם סרטוני פרומו. מטרת הסרטונים הייתה לעודד את שאר התלמידים, חבריהם לכיתה ולבית הספר, לקרוא את הספרים. התלמידים השתמשו בתוכנת אנימציה, והציגו את הסרטונים הציגו לחבריהם.
תקשורת בין אישית ובין קבוצתית
היוזמה בניית משחקיית הורה וילד בגן, פותחה על ידי מיכל ארבל, גננת בגן פעמוני הקסם בקרני שומרון. היוזמה עוסקת בטיפוח הקשר בין ההורה לילד ובהקניית אסטרטגיות להורים לקידום מיומנויות שפה, משחק ולמידה של ילדם. גן פעמוני הקסם הוא גן ילדים עם עיכוב שפתי. המשחקייה מארחת את הורי הגן אחת לשבועיים, למשחק משותף, בהדרכת הצוות החינוכי והטיפולי של הגן. לאחר הפעילות משאילים ההורים משחקים מהמשחקייה, וכך מתאפשר תרגול רציף ולמידה מיטבית של המיומנויות שנרכשו.
יוזמה נוספת בתחום זה, של טיפוח הקשר בין הורים לילדים באמצעות אמנות, פותחה על ידי סיגל ראש, מורה בבית הספר נווה דליה בראש העין. במסגרת היוזמה, קבוצת הורים וילדים פועלת כסדנה יישומית יצירתית משותפת, תוך עבודה על מינוף הקשר בין ההורים לילדיהם. מצב זה מאפשר לילד להיות פנוי רגשית כדי לעבור תהליכים לימודיים וחברתיים בבית הספר. הפעילויות המשותפות בתחום האמנות כוללות התנסות בחומרים רבים ומגוונים, מתוך מטרה לפתח מיומנויות של הקשבה, התייעצות, שיתוף והרחבת התפקידים של כל אחד מהם, לצד למידה והתנסות בטכניקות שונות וחומרי יצירה מגוונים.
פדגוגיה בין תחומית
היוזמה למידה רב תחומית משולבת אמנויות פותחה על ידי ארבע מורות מבית ספר בן צבי בקריית עקרון; אסנת דולב כהן, קרן מנגד, שלומית פוגל ואירית גת. המורות פיתחו תכנית לימודים משולבת להוראת אמנויות ושפה. התלמידים, שלמדו יצירה ספרותית בשיעור שפה, שרו אותה בשיעור מוזיקה, ציירו אותה בשיעורי ציור ופיסול והמחיזו אותה בשיעור תאטרון. כך נוצרו למידה חווייתית, יצירתית, תהליך חברתי משמעותי, העמקת השליטה ביצירה ואפילו התפתחות קוגניטיבית.
מעבדת אנרגיה נחנכה במכללת אורט סינגלובסקי
מאת; מערכת קו לחינוך
במכללת אורט סינגלובסקי תל אביב נחנכה לאחרונה מעבדת אנרגיה, שתשמש את הסטודנטים במסלול להנדסאי אנרגיה. המעבדה הוקמה ביוזמה משותפת של משרד האנרגיה והמים ומכללת אורט סינגלובסקי. המעבדה תאפשר לסטודנטים להשתמש מעשית במה שלמדו בכיתה. המעבדה כוללת מערכות ליצירת אנרגיה מתחדשת (רוח וסולארית), מערכת "בית חכם" (שליטה מרחוק בניצול האנרגיה) ומערכת נוספת שמנטרת את כמות האנרגיה המושקעת ומתריעה כשיש בזבוז. תפקידו של הנדסאי האנרגיה הוא לפקח על ניצול יעיל של האנרגיה במפעלים, בתחנות הכוח ובתי זיקוק. לצד הפיקוח משמש הנדסאי האנרגיה כיועץ בתחום זה למנהלים, ומטפל בתקלות שגורמות לאיבוד אנרגיה דליפות מים, גז וקיטור. כמו כן מתפקידו גם לערוך בדיקות תקופתיות במתקני בעירה ובמתקנים אחרים. במשרד האנרגיה והמים ובאורט מקווים כי השתלבות הבוגרים בתעשייה תסייע למשק למנוע פגיעה בסביבה. בטקס חנוכת המעבדה השתתפו שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, ומנכ"ל אורט, צבי פלג (בתמונה עם מנכ"ל המכללה יוסי יאשי).
לבחור נכון במעבר לכיתות ז' ו-ט'
מאת; מערכת קו לחינוך
רשת אמי"ת העלתה לאתר האינטרנט שלה מדריך לתלמידים הנמצאים לקראת מעבר בשנת הלימודים הבאה. החוברת מתאימה לתלמידים המתעתדים להעלות לכיתות ז' ו-ט'. בחוברת שאלון בסגנון בחן את עצמך, המסייע לתלמיד למקד את רצונותיו, כללים לבחירת בית ספר, כיצד לבחון חינוך פנימייתי ועוד. בחוברת הווירטואלית גם רשימת בתי הספר של רשת אמי"ת, והמלצות אנשי חינוך של הרשת כיצד להתנהל בעניין זה.
תלמידי עמל במסע אופניים ערכי מירוחם לחצבה; שילוב של בני קיבוצים ומושבים עם תלמידי המגזר הבדואי
מאת; מערכת קו לחינוך
מדי שנה מקיימת רשת עמל בחג החנוכה מסע אופניים לתלמידי י"ב, בני קיבוצים ומושבים, מצפון הארץ ומדרומה. המסע מתחיל בירוחם ומגיע לחצבה שבערבה, מהלך של 87 ק"מ. זו השנה השנייה בה קבוצת תלמידים מהמגזר הבדואי משתלבת במסע. השנה השתתפו במסע כ-150 תלמידים ומורים מתשעה בתי ספר רב תחומיים של קבוצת עמל. המסע נערך מדי שנה במטרה לעודד את הגיוס לצבא ויציאה לשנת שירות, וכן להעביר מסרים ערכיים וחברתיים ולהביא להיכרות מעמיקה עם אזור מסוים בארץ. מנכ"ל קבוצת עמל, עו"ד רוית דום, מציינת כי המסע מהווה דרך מקורית וחווייתית לפעילויות ערכיות וחברתיות חשובות. הפעילות תורמת להידוק הקשר בין מסגרות תרבותיות שונות ולהגברת הזיקה לערכים המרכזיים של המדינה והחברה. התלמידים עברו במסע במקומות ייחודיים, כמו בסיור בבה"ד 1 ובמהלכו מפגש עם מפקד ביה"ס לקצינים. בנוסף פגשו שרים וח"כים, כמו שר החינוך, שי פירון, שר האוצר, יאיר לפיד (בתמונה, בהדלקת נרות חנוכה), שר החקלאות, יאיר שמיר, ראש עיריית ירוחם, מיכאל ביטון, ח"כ שלי יחימוביץ ועוד. בתחנות עבודה ודיון במהלך המסע, נידונו בין היתר זכויות האזרח בישראל, פעילויות התנדבותיות, תג מחיר, מאבק בגזענות, המלחמה בסמים ואלכוהול, "עם אחד גיוס אחד", שוויון בנטל, ההתיישבות בערבה ועוד.
במחוז צפון; נסגר בית הספר שהקימו ההורים בקיבוץ תובל; משרד החינוך הבטיח להקים בית ספר נוסף במ"א משגב
מאת; מערכת קו לחינוך
לאחר שנתיים של מאבק, אילצה יוזמה של הורים את משרד החינוך להקים בית ספר נוסף במועצה האזורית משגב. הורי היישובים תובל, פלך, הר חלוץ ולבון, הקימו לילדיהם בתחילת שנת הלימודים בית ספר בתובל. השנה החלו ללמוד בכיתה א' כ-50 מתלמידי היישובים הללו. ההורים מסרו, כי הם מסרבים שילדיהם יוסעו לבית הספר בגילון הן בשל הצפיפות בבית הספר, והן בשל אורך הנסיעה – ארבעים דקות לכל כיוון, ותוואי הדרך ההררית. בגילון לומדים כיום 700 תלמידים. מנהלת מחוז צפון, ד"ר אורנה שמחון, פתחה את שנת הלימודים הנוכחית בביקור בגילון, בין היתר ככל הנראה כדי לבחון את טענות ההורים. ההורים ציינו עוד, כי המרחק הגדול מונע מילדיהם ליצור קשרים חברתיים עם חבריהם לכיתה. אולם למרות שכבר זמן רב דורשים ההורים בית ספר נוסף, משרד החינוך והמועצה סרבו להקימו. רק לאחר שההורים הקימו את בית הספר הפרטי, החל מאבק עם משרד החינוך, שכלל איומים משפטיים על ההורים והצוות והגיע לתקשורת. התעקשות ההורים הובילה לבסוף את משרד החינוך לקבלת החלטה להקים במועצה האזורית משגב בית ספר נוסף, שישרת את היישובים הללו. המסגרת שהוקמה בתובל נסגרה, ועד להקמת בית הספר החדש ישולבו התלמידים במסגרות קיימות. בהמשך ישולבו התלמידים בבית ספר זמני, שיפעל עד להקמת מבנה הקבע. עתה נערך דיון היכן יוקם בית הספר החדש. ההורים דורשים כי יוקם בלבון, כדי לקצר את משך ההסעות. אולם המועצה בוחנת אפשרות גם להקימו בכמאנה, שלכך ההורים מתנגדים, שוב בשל המרחק.
האם מדיטציה יכולה לסייע לטיפול בהפרעות קשב ודיסלקציה?
מאת; מערכת קו לחינוך
ד"ר ריקרדו טרש, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, מלמד תלמידים מדיטציה בבית הספר. טרש חוקר כיצד משפיעה מדיטציה על המוח, ומציין כי ניתן ליישם תרגול במדיטציה לטיפול בהפרעות קשב ובלקויות למידה.
שאלות האדם בחינוך
מאת; עמיר פריימן*
למי מאתנו אין שאלות, תמיהות או דילמות שקשורות בדרכנו בחיים, בבחירות שלנו, בזהותנו, ביחסינו, ברגשותינו ובמופלא ממנו? מי מאתנו לא אוהבת לגלות דברים חדשים על עצמה ועל העולם? בשנה"ל תשע"ג הזדמן לי, במסגרת עריכת הספר "חינוך – שאלות האדם" (בשלבי עריכה, עורכים: ישעיהו תדמור ועמיר פריימן, הוצאת מכון מופ"ת), להיפגש עם קבוצות של תלמידים בתיכון, של סטודנטים להוראה ושל מורות ומורים, ולשאול אותם: מהן השאלות המשמעותיות והחשובות ביותר לאדם – ולכן ולכם באופן אישי? ליקטתי שאלות רבות: מי אני? בשביל מה אני כאן? מה מניע אותי בחיים? אלו מרצונותי הם שלי ואלו מוכתבים מבחוץ? מה יחסי לציפיות של אחרים ממני? איך אהיה חופשי? איך אהיה מי שאני באמת? מהי הצלחה בחיים? מהי משמעות החיים? האם יש מטרה לחיים? איך נכון לחיות? איך אהיה מאושר? מהו ייעודי ואיך אגשים אותו? איך לאהוב יותר? איך אגרום שיאהבו אותי? האם יש אלוהים? האם יש נשמה? האם אני דתי? מה היחס הנכון למסורת? מהי האחריות שלי לאחרים? ועוד.
תרבות חינוכית בבית הספר
בפגישותיי עם מורות, לאחר שכתבנו על הלוח מהן השאלות המשמעותיות והחשובות ביותר לאדם, ביקשתי מהן לספר כיצד הן נוגעות בשאלות ובנושאים אלו עם תלמידיהן, במסגרת הוראת חומר הלימודים בכיתות או בסיטואציות לא פורמליות. קיבלתי שפע של דוגמאות. עם זאת, הדוגמאות היו אנקדוטליות, ומורות רבות התייחסו אל ניסיונות אלו בהססנות ובחשש מסוים. טענה אחת חוזרת הייתה כי "משרד החינוך, המנהלת או המפקחת, לא מצפים מאתנו שנעשה דבר מלבד להעביר את חומר הלימודים, וגם לא נותנים לנו זמן לדברים אחרים". בנוסף, רבות מהמורות גם חשו שהילדים עצמם אינם מסוגלים או רוצים לעסוק, במסגרת בית הספר, בשאלות עמוקות ומשמעותיות לחייהם. "אין לנו זמן לשיחות כאלו בכיתות שאני מלמדת", "האווירה בכיתה חסרת מנוחה ורועשת מדי", "התלמידים לא מסוגלים להתרכז בנושא מופשט ליותר מדקה או שתיים" ו"הציניות של הילדים תהרוס כל ניסיון לשיח אמתי" – היו כמה מהסיבות שהושמעו.
אין ספק שהאווירה בבית הספר, התרבות החינוכית שלו, ונכונותם ויכולתם של המורות והילדים לעצור את שטף הפעילות ולפנות זמן להתבוננות ולשיח קשוב ומכבד, הם תנאים בסיסיים וחיוניים לעיסוק בשאלות האדם במסגרת בית הספר.
פרקטיקות של התבוננות בחינוך
פרקטיקות שמכוונות לעצירה ב"זרם הסוחף" של פעילות היומיום ומשלבות תנועה קשובה, רגיעה, תרגילי התבוננות ודמיון מונחה, ישיבה שקטה ושיח בזוגות, בקבוצות קטנות ובמעגל, משמשות בתי ספר רבים בעולם, ולאחרונה גם בארץ. מידע בעברית בנושא מרוכז באתרים של מרכז מודע, של עמותת אח"י (אלטרנטיבות חינוך בישראל), של "המכון למחקר יישומי להעצמת הרוח והרוחניות בחינוך", של החינוך האנתרופוסופי ושל "התנועה להעצמת הרוח בחינוך". באנגלית ניתן למצוא חומר רב מאוד בנושא באתרים של "", של "מכון התודעה והחיים" ושל מכון גאריסון". הידע המחקרי, הניסיון המצטבר והמנחים המנוסים שמציעים כמה מהמרכזים בארץ, יכולים לשרת כל מנהלת ומורה, שמעוניינות להשתמש בזמן ובחומר הלימודים העומד לרשותן כדי לטפח ולהעצים את רוחן ואת רוח תלמידיהן.
* עמיר פריימן הוא מיוזמי המועצה לרוח האדם בחינוך ומכהן כמנכ"ל שלה. במסגרת המועצה פועלים צוותים בתחומים חינוכיים שונים, בהם צוות "תרבות חינוכית בבית הספר".
מנהל בית ספר; אתר בתי ספר – הכתובת שלך באינטרנט
באמצעות פרסום בית הספר שלך באתר בתי ספר, תזכה לחשיפה גדולה יותר ברשת האינטרנט, שתאפשר לך למשוך תלמידים רבים יותר לבית הספר שלך.
פרטים בטל'; 03-6354483/4 או במייל; [email protected]
תגובות; בעקבות תכנית משרד החינוך ללמידה משמעותית
מאת; מערכת קו לחינוך
למערכת קו לחינוך זרמו תגובות רבות על תכניתו החדשה של משרד החינוך "ישראל עולה כיתה". בחרנו ארבע מייצגות והנה הן לפניכם;
מנהל בית ספר; "אי אפשר לנהל למידה משמעותית בכיתה כשאין תנאים לכך. אפשר לשנות את השיטה אם עושים שינוי מהותי. זה מצריך תוספת תקציבית. למשל, לארגן מחדש את הספרייה למקום שאפשר ללמד בו, לפתוח מרחבי הוראה בחללים, לארגן חדר מחשבים כמו שצריך, לשים מחשבים בכיתות. מאחר שקיצצו לנו את תקציב המחשוב, נראה שהתלמידים יצטרכו להסתדר ללא האמצעים הנ"ל. כיון שיש בעיה בתקציבים מהעירייה, נראה שכל שינוי בשטח בעייתי אף הוא. כיון שמישהו צריך לבדוק את העבודות במקום הבחינות שהמשרד מציע, נראה שצריך תוספת מורים. בקיצור; איפה התקציב?"
ד"ר אריה קיזל, אוניברסיטת חיפה; "ישראל תעלה כיתה כשהמורים יבינו מה זו למידה משמעותית, ישראל תעלה כיתה כשהמורים יצליחו להנחות עבודות חקר בכיתות עתירות משתתפים, ישראל תעלה כיתה כשמתמטיקה ואנגלית לא יהיו חשובים יותר מפילוסופיה והיסטוריה, ישראל תעלה כיתה כשיתוגברו שעות החינוך הגופני והאומנויות בבית הספר היסודי. וגם בחטיבה ובתיכון. ישראל תעלה כיתה כשלא יחייבו תלמידים לפעילות התנדבות אלא יאפשרו להם להתנדב. ישראל ממש תעלה כיתה כשיבחנו את תכני תכניות הלימודים וספרי הלימוד עליהם נבחנים בבגרות." לקריאת התגובה במלואה.
עינת, מורה בעל יסודי; "אני רכזת שכבה בתיכון. לפני שמתחילים במהפכות במערכת החינוך, כדאי לתקן כשלים קיימים שלא מצליחים לטפל בהם, למשל; לאחרונה שמעתי על סגירת המעבדה לביולוגיה בבית הספר שלנו, ובכלל ברחבי הארץ, בגלל מחסור בלבורנטיות. כשמדברים על עבודה במקום בחינה לבגרות, האם ניתן לעשות עבודות בביולוגיה ללא מעבדה? או הוראת אזרחות. למורים לאזרחות חסר אמצעי בסיסי להוראה – ספר לימוד. המורים מלקטים חומרים לשיעור. האם אפשר לעסוק בהנחיית עבודות כשאין משהו בסיסי לעבוד איתו?"
שולי, אם לתלמיד בתיכון; "האתגר הגדול שלי כאם זה לנתק את הילד שלי מהסלולרי או מהמחשב; מפייסבוק, ווטס-אפ, דוא"ל ועוד. הגישה החדשה תחבר אותו עוד יותר למסך. אבל, ייתכן שדווקא החיבור החדש, אם ייעשה נכון, ילמד אותו איך לחפש חומרים באינטרנט ולא רק לנהל שיחות רדודות."
למידה משמעותית; איך מפתחים משחק מחשב
מאת; מערכת קו לחינוך
ילדים ובני נוער משחקים שעות במחשב. כדי ללמד אותם איך מפתחים משחק מחשב, מציעה המורה יעל חקשוריאן לתלמידים לגלוש בבלוג שלה. חקשוריאן מלמדת פיתוח משחקי מחשב בחטיבת הביניים דורות בראשון לציון, לתלמידים מחוננים בשכבה ח'. לאחרונה עסקו בוגרי התכנית, שהם כיום בכיתה י"ב, בפיתוח משחק מחשב עבור טקס משחק השנה של עמותת GameIS – עמותת מפתחי המשחקים הדיגיטליים בישראל. הוראת משחקי מחשב נכנסת בהדרגה למערכת החינוך כתכנית העשרה. התלמידים שמשתתפים בה הם בדרך כלל מיומני מחשב או בעלי יכולות לימודיות גבוהות. חקשוריאן מציינת כי בכדי לשלב משחקי מחשב בסביבה הלימודית צריך אמצעים טכנולוגיים, הבנת התחום, שינוי של תכנית הלימודים ורצון לדבר עם התלמידים בשפתם. לדעתה הפער בין מה שהתלמידים לומדים למה שהם רוצים ללמוד ילך ויצטמצם. למידת פיתוח משחקי מחשב תהיה חלק מכך. חקשוריאן מביאה בבלוג שלה מחקרים שמעידים כי למשחקי המחשב תרומה לשחקנים; כך, למשל, אחד המחקרים מעיד כי משחק המחשב מסייע בשיפור בקבלת החלטות. מידע נרחב על משחקי מחשב במערכת החינוך ניתן למצוא במגוון סרטונים ביו-טויב.
למידה משמעותית נוסח שוהם; על אלופים אולימפיים, סטיילינג וכימיה שימושית
מאת; מערכת קו לחינוך
במסגרת השלב היישובי של תכנית מרחבי הבחירה בשוהם, מתפזרים תלמידי כיתות ו' בין בתי הספר ביישוב, כדי ללמוד בקורסים מגוונים על פי בחירתם. בישולים כמיטב המסורת, "גו" (משחק אסטרטגיה יפני) ותרבות יפן, תיפוף על הגוף, משחקים של פעם, אלופים אולימפיים, סדנת משחק מול מצלמה ו"פיזיקה בלי לחץ". במסגרת תכנית הייחודיות בבתי הספר היסודיים, בחרו בתי הספר תחום התמחות ייחודי להם. במהלך השנה משתתפים תלמידי בתי הספר בשיעורים ובסדנאות בתחום ייחודי זה, ואחת לשנה, בחודשים פברואר-מרץ, מתקיים בשוהם השלב היישובי של התכנית. במסגרת זו מתפזרים התלמידים בבתי הספר השונים ביישוב, ללא קשר לאזורי הרישום, כדי ללמוד בקורס בהתאם לבחירתם. המועצה המקומית מפעילה לצורך זה מערך הסעות. התכנית פועלת במערכת החינוך בשוהם למעלה מעשור. מהמועצה נמסר, כי התכנית מאפשרת לתלמידים להיחשף לתחומי עניין מגוונים, חיזוק הקשר בין תלמידי שכבת ו' בבתי הספר השונים, לקראת המעבר לחטיבת הביניים, היכרות עם בתי הספר האחרים ביישוב והאווירה בהם ועוד. תלמידי כיתות ו' ביישוב קיבלו לאחרונה עלון המפרט את הקורסים לבחירתם. הפירוט המלא של תכני הקורסים הועלה לפורטל החינוך היישובי, לעיונם של התלמידים והוריהם. השנה לראשונה יפעיל גם בית הספר הדמוקרטי "שחף" קורס, אליו יוכלו להצטרף תלמידים משאר בתי הספר ביישוב.
רעיון; פינת הייד-פארק בבית הספר
מאת; מערכת קו לחינוך
המכללה האקדמית ספיר בשדרות החליטה להקים בשטחה פינת הייד-פארק, כדי לאפשר לסטודנטים לנאום ולהביע את דעתם.
ההייד-פארק יפעל במסגרת תכנית חדשה ללימודי ב.א, המיועדת לפעילים פוליטיים וחברתיים. בין היתר מכוונת התכנית לפעילים בקהילה, פעילי שכונות, פעילים בתנועות נוער וכמובן לפעילים פוליטיים.
התכנית החדשה תקרא חבר"ה – חברה ברוח הומניסטית. הדיונים בתכנית יתייחסו הן באופן ישיר והן באופן עקיף לסוגיות העולות מפעילותם החברתית-פוליטית של הסטודנטים. במסגרת החוג שואפים במכללה לייצר קבוצת פעילים שתשתלב בהמשך בנוף העשייה החברתי-פוליטי, ותחולל שינוי בשיח האקדמי-חברתי-פוליטי בארץ.
כחלק מהתכנית יוקם בשטח המכללה מקום, שיהווה במה קבועה לדיונים בנושאים שעל סדר היום, וכן בנושים חברתיים כלליים, כמו אי שוויון כלכלי. הדיונים מעל הבמה יאפשרו לסטודנטים ללמוד כיצד לנאום, למשוך קהל, ליצור עניין בקרב הציבור ועוד. את הרעיון ניתן ליישם גם בהפסקות בבתי הספר, עם הנחיה מתאימה, כמובן.