גיליון 615 * כ"ג באלול תשע"ג * 29/8/2013 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
שנת הלימודים תשע"ד; גלגלון אחד קדימה ופליק-פלאק לאחור?
שנת הלימודים הקרובה תתאפיין בשינויים עליהם הכריז משרד החינוך ערב פתיחתה; קיצוצים נרחבים מול תוספות המתחייבות מהתפיסה החינוכית של השר. היכן יהיו הקיצוצים? בביטול המיצ"ב והמיקודים לבגרות, ביוח"א, בקרן קר"ב, בהקפאת פרויקט המחשוב, בקיצוץ במב"ר, בציל"ה, בתכנית היל"ה ועוד. והיכן התוספות? בביסוס החינוך לגיל הרך, בהקמת בתי ספר מקצועיים, בתגמולים לבתי ספר ערכיים, בהרחבת מעגל הלומדים באמצעות צו חינוך, בקיצור החופש הגדול ופתיחת בתי הספר בקיץ ובתוספות לחינוך המיוחד. האם יחולו שינויים משמעותיים לטובה בשנה זו? בינתיים הרוב דיבורים; על הקיצוצים מסרב משרד החינוך לתת מידע, ולגבי התוספות; חסרות מאות סייעות לגני הילדים, עדיין לא הוקמו בתי ספר מקצועיים, התגמולים שניתנו לבתי הספר הערכיים עוררו תרעומת, הרחבת צו חינוך חשובה מאוד, אבל על איזה תקציב מדובר? ולגבי החינוך המיוחד נעשתה הרחבת ביצוע דו"ח דורנר לשלושה ישובים נוספים. לכן מעבר להצהרות החדשות לבקרים (שים לב פירון – זה כבר מתחיל לעורר גיחוך), לא נותר אלא לבחון האם לא מדובר כאן בסך הכל בתרגיל התעמלות
מאת; סיגל בן-ארצי
שורה של כנסים לקראת פתיחת שנת הלימודים מצביעים על העתיד להתרחש במערכת החינוך במהלך שנת הלימודים. יריית הפתיחה נורתה השנה בכנס מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות ובהמשך בכנס הפיס לחינוך, בכנס חיפה לחינוך, בישיבת הממשלה ערב פתיחת שנת הלימודים, בישיבה חגיגית של ועדת החינוך של הכנסת, בהכרזות תכופות של שר החינוך על שינויים שהוא מתכנן במערכת ואתמול באספות ההסברה שנערכו בבתי הספר העל יסודיים כדי ליישם בהם רפורמה חינוכית אחת.
מה רוצים ראשי הרשויות המקומיות
את כנס מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות, פתח יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט, שציין כי להערכתו משרד החינוך חייב לשלטון המקומי כ-500 מיליון שקלים. החוב נוצר מאי קיום צו החינוך על ידי משרד החינוך. סעיף 7(ב) לחוק לימוד חובה (1949) מחייב קביעת שיעורי ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות החינוך הרשמיים והוא נקרא צו החינוך. לאורך השנים שונו אחוזי ההשתתפות של המדינה בחינוך באופן חד צדדי, כשהנטל על הרשויות הלך וגדל. עתה טוען מרכז השלטון המקומי, כי יש להגדיל את שיעור השתתפות המדינה ברכיבים הקיימים בצו, להוסיף רכיבים שאינם כלולים בו, כדוגמת הסעות תלמידי החינוך המיוחד ומלווים בהסעות, ולהחזיר את קיצוצי עבר. בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון ציין שר החינוך, הרב שי פירון, כי ביטול חוק נהרי יאפשר לשלטון המקומי תוספת תקציבית של כ-400 מיליון שקלים.
בכנס מנהלי המחלקות לחינוך הציע שלמה בוחבוט לשר החינוך להנהיג סל תלמיד, כדי שהמנהלים במערכת בכל דרגותיה יידעו מה התלמיד אמור לקבל תקציבית. בתגובה הודיע שר החינוך, בישיבת פתיחת שנת הלימודים בכנסת, כי משרד החינוך יפעל להנהגת סל חינוך דיפרנציאלי לכל תלמיד, כך שהתלמידים שיש להם הכי פחות יקבלו הכי הרבה. את התקציבים לשינויים השונים יעביר משרד החינוך ככל הנראה משינויים תקציביים בתוך המערכת, לדוגמה; הפחתת התקצוב למוסדות הפטור מ-55% ל-35%.
ראש עיריית רעננה ויו"ר ועדת החינוך של איגוד מנהלי המחלקות לחינוך, נחום חופרי, הציע בכנס השלטון המקומי לכל הרשויות למנות צוות עיר שיעסוק בתחום החינוך, כדוגמת זה שהוקם ברעננה, וכך לגשר בין שאיפות התושבים למערכת החינוך המקומית. עוד ציין חופרי, כי בנוגע לניהול העצמי ישנם פערים בין השלטון המקומי למשרד החינוך; "הרעיון מבורך אבל נתקל בחקיקה לא מסודרת ובעיות נוספות", אמר חופרי. עד שיימצאו הפתרונות, מציע חופרי לתת אמון במנהלים ואת הניהול העצמי להשאיר ברשויות. חופרי מוחה על המגמה לקצץ תקציבים מרשויות חזקות ולהעביר אותם לחלשות. לדבריו, היו מקרים שהתקציבים קוצצו מהרשויות החזקות אך לא הגיעו לחלשות. "בתחום התקציבי צריכה להיעשות רפורמה כוללת", הציע חופרי. (המשך בעמ' הבא)
שנת הלימודים תשע"ד; גלגלון אחד קדימה ופליק-פלאק לאחור?
(המשך מעמ' קודם)
מה רוצים ארגוני המורים
הבעיה העיקרית עם פתיחת שנת הלימודים היא שילוב שתי הרפורמות – אופק חדש ועוז לתמורה – בחינוך העל-יסודי, בבתי הספר השש שנתיים. עד לפתיחת שנת הלימודים היו מאמצים לגבש רפורמה אחידה. מזה כשנה נמצאת הסוגיה בדיון משפטי, כאשר בית המשפט מצפה מראשי הארגונים להגיע להסכמות ביניהם. רן ארז טוען כי האוצר מונע מלהגיע להסכמות, ומאיים; "בשנה הקרובה עלולים להיות לא מעט זעזועים במערכת העל יסודית כתוצאה מהתנגשות שתי הרפורמות". לניסיון לגשר בין שני הארגונים הצטרפה לאחרונה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר. ערב פתיחת שנת הלימודים חתם שר החינוך עם הסתדרות המורים על הסכם יישום אופק חדש לשנתיים נוספות. למנהלי העל יסודי זו הייתה סטירת לחי. המנהלים ציפו שמשרד החינוך יסייע להם לפתור את הבעיות הנוצרות כתוצאה מהפעלת שתי הרפורמות בבתי הספר השש שנתיים. בפועל העדיף השר לחבור להסתדרות המורים, אולי בתמורה להבטחה שלא יפריעו לו ליישם את תכניתו לפתוח את בתי הספר בקיץ. בנוסף, כבר עתה מתברר שגורמים שונים בהסתדרות המורים עצמה לא מרוצים מההסכם שנחתם, כמו ארגון הגננות. מנהלי השש שנתיים בתגובה ערכו אתמול (ד') אספות הסברה בבתי הספר, בהן קראו למשרד החינוך להקים לאלתר ועדה שתגבש רפורמה אחת לעל יסודי. הוועדה, שתכלול נציגי מורים ומנהלים, תצטרך להגיש תוך שלושה חודשים מצע לרפורמה חינוכית חדשה.
מה מציע משרד החינוך
את משרד החינוך מייצג ברוב הכנסים שנערכו עם פתיחת שנת הלימודים השר שי פירון. בכנס השלטון המקומי הופיעו גם סגן השר, אבי וורצמן, ומנכ"לית המשרד, דלית שטאובר. השר פירון הציג מעל לכל במה את משנתו הערכית (בהמשך למטה). וורצמן, האחראי על הגיל הרך ואגף שח"ר במערכת החינוך, ציין כי השנה ישולבו 250 סייעות נוספות בגני הילדים לגילאי שלוש ובנוסף יוקמו בתי ספר להורים בחמישה יישובים. הדגש השנה באגף שח"ר יושם על עבודת הקב"סים ברשויות המקומיות ומספרם יגדל. עוד ציין וורצמן, כי למרות הדיווח בתקשורת על קיצוץ מאה כיתות מב"ר השנה, מספר כיתות המב"ר לא צומצם, וכל הכיתות שהיו בשנת הלימודים הקודמת ימשיכו לפעול גם השנה. וורצמן לא ציין אם ייפתחו כיתות מב"ר חדשות.
שטאובר ציינה בכנס מנהלי המחלקות לחינוך את הישגי השנה החולפת, כמו הטמעת חוק חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע, עלייה בהישגים במבחנים הבינלאומיים, הצלחה לתלמידי ישראל באולימפיאדות למדעים ברחבי העולם ועוד. עוד ציינה שטאובר לטובה את הפעילות במסגרת תכנית "מחנכים מסביב לשעון", שהופעלה במהלך חופשת הקיץ ואפשרה קשר בין המורים לתלמידים.
הנושא המרכז השנה – "האחר הוא אני" – נועד להרחיב את יעד ההכלה, ראיית השונה, מפגשים בין מגזרים שונים באוכלוסייה ועוד. שטאובר מסרה עוד, כי משרד החינוך עסק לאחרונה בהקלת נטל התשלומים על ההורים, ובין היתר הסדיר את נושא התשלומים במגזר הדתי. המשרד גם הזמין את החינוך החרדי לחבור לציבורי ולקבל מימון מלא מהמדינה. בחינוך הדתי תהיה החל מכיתה ה' הפרדה בין בנים לבנות. בשורות נוספות של המשרד הן; הגדלת המלגות לתלמידים ב-50 מיליון ₪ נוספים, ובסך הכל ל-100 מיליון ₪, וכן הרחבת דו"ח דורנר לערים נוספות, כמו טירת הכרמל, מעלה אדומים וחולון. דגש יושם השנה על שוויון הזדמנויות לתלמידים מיוחדים. כמו כן, לראשונה הוזמנה כל המנהיגות של המגזר הערבי לשר החינוך כדי לדון עם השר בצרכים מיוחדים של המגזר. באשר לנושא שמעורר ויכוח בימים אלה – תגמול לבתי הספר הערכיים, ציינה שטאובר, כי בשל הביקורת תשונה הנוסחה לתגמול הדיפרנציאלי כך שתספק יותר את העושים בתחום הערכי. עוד ציינה שטאובר, כי משרד החינוך ימשיך לקדם תכניות לימוד ודרכי למידה משמעותיות, וכך יעודד למצוינות, אחריות, מידתיות ולפיתוח אוטונומיה לימודית-ערכית בכל הרמות; המורה, התלמיד, וגם בית הספר, העיר והמגזר.
בוועדת החינוך של הכנסת ציין השר פירון, כי משרד החינוך החל במגעים עם נציגי הביטוח הלאומי ועם האוצר כדי לקדם מהלך לשינוי תשלומי ההורים. תשלומי ההורים מעמידים לא פעם מנהלים ומורים במצבים לא ראויים מול ציבור ההורים, אותם רוצה השר להפסיק.
השר פירון; ערכים בראש?
שר החינוך, הרב שי פירון, מציג את מערכת החינוך כמי שסובלת מסכיזופרניה; "אנחנו עושים בית ספר הישגי, מדברים על בית ספר ערכי וחושבים על אדם אינדבידואליסט. מצב שכזה מחייב את המערכת לפעול במישורים מקבילים". לדברי פירון "החינוך הוא בבואה של החברה. החברה חומרנית והישגית ופחות מדי אמפתית לחלשים שבקרבה. זוהי חברה של רייטינג וכוכבים, וכך מייצרת עולם חלול; למי יש מחשב חדש יותר או אייפון מהדגם האחרון. אהבת הארץ או קריאת ספרים או תנועות הנוער, כמעט ולא באתוס החברתי של המדינה. לכן צריך לשאול קודם כל מה קורה לנו כחברה. העם היהודי שרד בזכות היותו עם הספר, בזכות למידה ומחויבות חברתית. היום יש לנו מדינה של פערים חברתיים, חוסר דאגה מספקת לילדים עם צרכים מיוחדים, פחות תשומת לב למגזרים שונים בחברה, כמו החינוך הערבי או המקצועי. מותר לעצור ולשאול כיצד עושים חינוך מיטבי במאה ה-21. עצירת מבחני המיצ"ב נועדה גם היא לשנות את מדיניות הרייטינג. לא רק היכן התלמיד יחסית לאחר בתחום ההישגי אלא גם היכן הוא בתחום הערכי. חינוך רוחני ערכי לא יפגע בהישגים שלנו. להפך – ייתן דחיפה למצוינות. הוועדה שעוסקת בבדיקת נושא הבגרויות אמורה להתייחס גם ליעד חשוב – יותר חינוך, יותר שיח מורה-תלמיד. גם החינוך המקצועי צריך להיות מלווה בתעודת בגרות".
שר החינוך יודע לדבר ויש לו חזון ערכי. על כך אין עוררין. עם זאת, התנהלות השר לאחרונה עומדת לא אחת בניגוד להצהרותיו. כך, לדוגמה, הבטיח השר למנהלי העל יסודיים לטפל ביישום רפורמה אחת לעל יסודי. השבוע התבשרנו כי משרד החינוך חתם על יישום אופק חדש בחטיבות הביניים לשנתיים נוספות. זאת ועוד; בהסכם שנחתם יש שינוי תמוה; עד כה היו המורים מחויבים לשתי שעות חינוך ערכיות בשבוע, אותן אמורים היו להקדיש למפגשים אישיים עם התלמידים. בהסכם החדש בוטל סעיף זה והמורים יוכלו לעשות בשעתיים אלו מה שהם רוצים. אז היכן בדיוק "יותר שיח מורה-תלמיד" שהשר מצהיר עליו? הצהרות נוספות, כמו העמקת הלמידה וחינוך מיטבי במאה ה-21 אינן עולות בקנה אחד עם ביטול פרויקט המחשוב.
יוזמה חינוכית : מנהל יקר; מפרש כבר יש לך?
חממה חינוכית, "מפרש" שמה, מאפשרת למנהלי בתי ספר לייצר תכניות חינוכיות יוצאות דופן ולהטמיע אותן בבתי הספר שבניהולם. אחת היוזמות פועלת השנה בחטיבת הביניים יהלו"ם שבשהם
מאת; סיגל בן-ארצי
בחטיבת הביניים יהלו"ם שבשהם, תחל השנה יוזמה לימודית תחת הכותרת "הילד שמאחורי התלמיד". מדובר ביוזמה שפותחה במסגרת "מפרש" – תכנית מנהלים שמתמקדת בפיתוח יוזמות חינוכיות ייחודיות. בתכנית השתתפה בשנת הלימודים הקודמת אביבה וגנר, מנהלת חטיבת הביניים, יחד עם תשעה מנהלי בתי ספר נוספים. בתכנית תומכים משרד החינוך וקרנות המשקיעות בתחום החינוך בישראל: קרן לאוטמן , קרן ברכה, קרן דניאל ו"וילאר" בע"מ.
יוזמת "הילד שמאחורי התלמיד", שקיבלה את אישור משרד החינוך, נוגעת בשלושה תחומים: התחום החברתי, התחום הפדגוגי והתחום הארגוני, תוך יישום ארבע אבני יסוד: פיתוח שיתופי פעולה, בניית הערכה ומשוב, פיתוח חשיבה יצירתית ופיתוח יכולות מנהיגותיות בקרב התלמידים.
היוזמה הלימודית החדשה הופכת את התלמיד לשותף פעיל בלמידה ובהערכה. התכנית כוללת מסגרת לימודים של 90 דקות לכל שיעור, במקום 45 דקות. מסגרת זו אמורה לאפשר יותר תהליכי למידה גבוהים – כמו למידת חקר, דיונים, פיתוח פרויקטי גמר, הערכה מעצבת במקום הערכה מסכמת, למידה קבוצתית ועוד. שנת הלימודים תהיה בת שני סמסטרים במקום שלושה שלישים, כדי לאפשר רצף והעמקה בנושאים נבחרים. התלמידים יארגנו לעצמם במסגרת הלימודים גם למידה חוץ כיתתית, טיולים וסיורים לימודיים. במסגרת יום הלימודים באופק חדש, יישארו התלמידים לאחר שעות הלימודים להכנת שיעורים עם המורים, להעשרה לימודית ולתגבור אם יידרש.
התלמידים יהיו חלק מתהליך ההערכה. הם יעברו סדנאות בנושא הערכה ומשוב, כך שיוכלו לבצע הערכה אישית ועצמית לצד הערכה קבוצתית של הכיתה, הקבוצה או בן הזוג איתו יעבדו. שיחות משוב יהוו חלק מתהליך ההערכה, שיבוסס על הערכה תהליכית, שתסתמך על עבודות חקר, תיק עבודות ופחות על מבחנים. התלמידים יידרשו לגלות יותר אחריות, יזמות ושיתוף פעולה בעבודות קבוצתיות.
לגיבוש התכנית, משלביה הראשונים ועד לסיום כתיבתה, היו שותפים הסגל החינוכי של ביה"ס, הנהגת ההורים וקבוצות המנהיגות ומעגלי השיח של התלמידים בביה"ס. מתוך הכרה שבגיל ההתבגרות עוברים התלמידים תהליכים ייחודיים של התפתחות, עוסקת התכנית גם בהיבטים רגשיים וחברתיים. קהילת בית הספר כולה הייתה שותפה לשאלה "מה אנו רוצים שיהיה אחרת בבית הספר?" במשך שנה שלמה, במסגרת הבית-ספרית, נפגשו כולם אחת לשבועיים, אז התבצע תהליך של עיבוד ובדיקת השאלה בסיוע מומחים, מדריכים ומנטורים, עד לגיבושה הסופי לכדי תכנית עבודה.
מרכז צעדים; "צעד קטן לשינוי גדול צעדים קטנים לשינויים גדולים" (דר' ר. מאורר) 
מרכז לייעוץ ופיתוח ארגוני, המתמחה בפיתוח תהליכי עבודה ויישום במערכות ציבוריות, בחינוך ובקהילה, בדרך של ארגונים לומדים. ייעוץ למנהלים, פיתוח מנהלים ובעלי תפקידים בארגון, אבחון ארגוני, הובלת תהליכי שינוי, פיתוח וגיבוש צוותים, הנחיית חדרי מורים ב "סדנאות ממוקדות נושא", תהליכי שינוי המתחייבים מהרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". תהליכים המשנים את תרבות הארגון. חברי המרכז הנם בעלי ידע וניסיון רב בתחום הייעוץ והפיתוח הארגוני, ליווי והדרכה. חברי המרכז מנוסים מאוד בהובלת תהליכים בתחום הציבורי והחינוכי. להתקשרות, טל'; 0523313505 פקס; 0577978737 דוא"ל; [email protected]
סרטון; הילד שמאחורי התלמיד
מומחי תקשוב; איך אפשר במאה ה-21 להפסיק את פרויקט המחשוב במערכת החינוך?
מערכת החינוך תדרדר אחורנית – כך מומחי תקשוב מהארץ והעולם בתגובה להפסקת פרויקט המחשוב; אורי בן-ארי, יו"ר פרויקט מחשב לכל מורה, בדברים נוקבים לראשי המערכת
מאת; סיגל בן-ארצי
בכנסים לקראת שנת הלימודים תשע"ד, שנערכו ברחבי הארץ, נשמעה דעה אחידה. הפסקת פרויקט התקשוב על ידי משרד החינוך יהיה בכייה לדורות. בעוד שבעולם מתרחשים שינויים מרחיקי לכת בתחום התקשוב בחינוך, בישראל של 2013 עדיין רוב המורים אינם משתמשים במחשבים להוראה. בעוד משרד החינוך מצהיר על שינויים כמו צמצום מבחני הבגרות כדי ליצור למידה משמעותית ועמוקה, עדיין אין אמצעים דיגיטליים ראויים בכיתות כדי לקדם את הלמידה המתאימה למאה ה-21. אורי בן-ארי, מנכ"ל ומייסד קרן אתנה, העומדת בראש פרויקט מחשב לכל מורה, כותב השבוע את הדברים הבאים; "האם ניתן להאמין שבמדינת ישראל קרוב למאה אלף מורים פועלים ומלמדים בבית הספר ללא גישה למחשב נייד אישי? האם אתם יכולים להאמין שרוב מורי העיר חיפה, אחת הערים הגדולות והחשובות בישראל, עדיין לא עובדים עם מחשב נייד בכיתה ולא קיבלו מחשב נייד לעבודה בכיתה או הכשרה מתאימה לעבודה עם מחשב נייד? חיפה, רבאק!" אותה חיפה, אגב, ערכה השבוע כנס לקראת פתיחת שנת הלימודים בחינוך. מנהלת המחוז, רחל מתוקי, היא גם יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, נכון לימים אלו.
וממשיך בן-ארי וכותב; "האם המורה בבית הספר של ילדך עברה הכשרה במחשוב או קיבלה ציוד מחשוב אישי ממשרד החינוך או מהעירייה? קרוב לוודאי שהתשובה לשתי השאלות, במעל מ-75% מהמקרים בישראל היא לא. בעידן האינטרנט ומהפכת המידע, המורה הפך להיות לא רלוונטי כמקור ידע. איך זה קרה? סדרי עדיפות במשרד החינוך, חוסר התייחסות לשינויים ולקדמה, תקציבים שקוצצו, חוסר הבנה מערכתית שצריך להתמקד בהכשרת מורים בטכנולוגיות ועוד. בעולם שמצדיע לידע, מקור הידע של העבר (המורה), כבר לא קיים כמקור ידע. גוגל הוא המלך החדש. התלמידים נולדים לתוך עידן הידע ורמת השליטה שלהם עולה בהרבה על מוריהם. מורים שאינם משתמשים במאגרי ידע, מצגות ממוחשבות, סרטי וידיאו ומשחקים כדי ללמד את תלמידיהם, אולי לא יהפכו אותם ל"מפגרים", אך תלמידיהם יחמיצו רבות מחוויות הלימוד שמתאפשרות היום וככל הנראה ייהנו פחות, יהיו מרוכזים פחות, יפריעו בכיתה יותר ויסבלו מ"פיגור" מול מתחריהם – התלמידים בארץ ובעולם שזכו למורה מתוקשב, בעל מחשב והכשרה מקצועית".
בשנת 2007 חבר משרד החינוך לקרן אתנה, שיזמה את פרויקט "מחשב נייד לכל מורה". הקרן העניקה עד היום כ-8,000 מחשבים ניידים למורים, מלווים בהכשרה מקצועית. בשנת 2010 החל המשרד את תכנית המחשוב הלאומית וחילק במשך שנתיים קרוב ל-25 אלף מחשבים ניידים עם הכשרה מקצועית למורים בבתי הספר היסודיים במחוזות צפון, דרום וירושלים. מחוזות חיפה, תל אביב, מרכז והמנהל לחינוך התיישבותי נשארו מחוץ לחלוקה. מחשב נייד יש להחליף כל שלוש עד ארבע שנים. כל המורים שקיבלו מחשבים מקרן אתנה או ממשרד החינוך כבר חייבים לקבל מחשבים חלופיים כדי לשמר את התהליך.
בכנס פורום החינוך, שנערך לאחרונה בשיתוף מפעל הפיס בחולון, הופיעו מומחים בתחום ההוראה והתקשוב, חלקם מחו"ל. כל המומחים היו תמימי דעים כי ישראל היא תופעה ייחודית. מחד יש בה כמות ראויה של לומדות (מטח, סנונית ועוד), ומשרד החינוך מאלץ מוציאים לאור לייצר ספרים דיגיטליים, אך מאידך בשטח, מידת השימוש במחשבים בהוראה נמוכה במיוחד. כמובן שחוץ מהעובדה שלרוב המורים אין מחשבים ניידים, ברוב בתי הספר אין גם חיבור ראוי לאינטרנט. כיון שגם לתלמידים אין מחשבים אישיים או טאבלטים בכיתות, יכולת הלמידה שלהם ברמה המתאימה למאה ה-21 נמוכה במיוחד. אומר בן-ארי; "מחשב אישי למורה הוא כלי עבודה. מדוע מורה צריך לרכוש אותו מכספו? האם מישהו יכול להעלות על דעתו שלמורה של ילדיו, בכל גיל, לא יהיה מחשב נייד להעביר מצגת, שיעור, סרטון או לאפשר תקשורת עם תלמידיו? אבסורד, לא? מה צופן העתיד לילד שמורהו הנו "אנאלפבית תפקודי"? ימים יגידו".
אגודת יד לבנים הדרוזים
בית יד לבנים הדרוזים, הממוקם בדליית אל-כרמל, מהווה אתר הנצחה לחללים הדרוזים אשר נפלו במערכות ישראל. אתר ההנצחה נפתח בשנת 1982, והוא כולל חדר זיכרון עם תמונותיהם של כל חללי צה"ל הדרוזים. חדר הזיכרון מייצג את הקשר העמוק שבין הקהילה הדרוזית לבין מדינת ישראל. המבנה, המשמש את אגודת יד לבנים, הוקם בשנת 1882 על ידי סר לורנס אוליפנט. סר אוליפנט, סופר ועיתונאי בריטי, התגורר במבנה יחד עם רעייתו ומזכירו האישי, המשורר צבי הרץ אימבר – מחבר" התקווה". הרץ אימבר כתב בעת שהותו במקום את ההמנון הלאומי. האתר משמש להרצאות ולהדרכות, ופתוח לקהל הרחב. מוסדות חינוך רבים, ולא רק מהמגזר הדרוזי, נוהגים לפקוד את המקום. לפרטי התקשרות: 04-8393866 או באתר:http://www.druzim.co.il/
מתמטיקה בקלי קלות
חרדה ממתמטיקה ידועה כאחת החרדות השכיחות ביותר במערכת החינוך. חרדה ממתמטיקה מונעת מהתלמידים ללמוד ולהתקדם במתמטיקה ולמעשה משאירה אותם ברמת הידע שבה "נתקעו". כדי להתגבר על חוסר היכולת ללמוד מתמטיקה, פונים בדרך כלל התלמידים למורים פרטיים. לא תמיד מצליחים המורים הפרטיים להתמודד עם הבעיה, כיון שאינם מומחים בטיפול בה.
אתר האינטרנט "מתמטיקה בקלי קלות", מנסה גם להתמודד עם חרדת המתמטיקה וגם להוביל את התלמידים להצליח בלימודי המקצוע. האתר "מתמטיקה בקלי קלות" מכיל מאות סרטונים המיועדים לתלמידים, החל מכיתות ז' ועד למבחני הבגרות. בעזרת הסרטונים יכולים התלמידים ללמוד ולהבין מתמטיקה בקלות ובפשטות. הלמידה מתנהלת בסביבה מוכרת לתלמידים, בה הם שולטים הכי טוב – הסביבה המקוונת. הלמידה מתנהלת בסיוע רחל בריסק פרטוש, שהוציאה לאור11 ספרים מסדרת "מתמטיקה בקלי קלות". הספרים מתאפיינים ברקע תיאורטי מעמיק, שפה ברורה, הסברים מפורטים, דוגמאות, הדגשים וצבעים. לפרטי התקשרות: 02-6764302 ,052-3391198 או באתר:http://www.brisk.co.il/
מחקר; אפשר ללמוד חשבון רק עם אמצעי המחשה וירטואליים
בניגוד לדעה הרווחת, תלמידים בכיתה ד' יכולים ללמוד חשבון גם בלי אמצעי המחשה פיזיים. אמצעי המחשה וירטואליים יכולים להחליף את השיטות הוותיקות והמוכחות, ולהציע כמה יתרונות חדשים להוראה
מאת; ד"ר שרה הרשקוביץ, ראש תחום מתמטיקה במטח
איך מלמדים ילדים צעירים רעיונות מורכבים ומופשטים? על פי תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה, ילדים עד גיל 12 נמצאים בשלב "האופרציות המוחשיות", שהוא שלב בו נרכשים כישורי חשיבה חשובים, אך יכולות החשיבה המופשטת עדיין אינן מפותחות. המומחים מסכימים לפיכך כי בגילאים אלו יש להיעזר בהמחשות קונקרטיות על מנת להסביר עקרונות מופשטים. ההתנסות המוחשית היא זו שמכינה את התלמיד להפשטה שנדרשת ממנו בהמשך.
באופן מסורתי, אמצעי ההמחשה בהם משתמשים בעולם ההוראה הם אמצעי המחשה פיזיים, למשל סרגל שברים. אולם, ההתפתחות הטכנולוגית בת זמננו מאפשרת שימוש נרחב ומרענן באמצעי המחשה וירטואליים. במטח נערך לאחרונה מחקר שבדק האם ניתן להחליף את האמצעים המוחשיים באמצעים וירטואליים. המחקר בדק את הוראת נושא "הכרת השברים הפשוטים " בכיתה ד'. נושא זה נחשב לאחד מהנושאים הקשים להוראה וללמידה במתמטיקה בבית הספר היסודי. במחקר השתתפו תלמידים משלוש כיתות ד' בדרום הארץ. הכיתות היו הטרוגניות, למדו על פי אותו ספר לימוד (שבילים), למדו מספר זהה של שעות בשבוע, והתקדמו בקצב אחיד בחוברת הלימוד. הוראת הנושא נמשכה כחודש. במהלך הניסוי למדו תלמידי אחת הכיתות (ד'1) עם אמצעי המחשה פיזיים בלבד: "מקלות שברים". אלו הם מקלות פלסטיק שקוף, שכל אחד מהם מחולק למספר שונה של קטעים שווים. כך למשל, תלמיד שמתבקש לייצג את השבר שלוש שביעיות, אמור לבחור במקל שמחולק לשבעה קטעים, ולצבוע שלושה קטעים מתוכו. בנוסף למקלות התלמידים פוגשים בחוברת הלימוד גם ייצוגים בצורות שונות, למשל ריבועים וגזרות. תלמידי הכיתה השנייה (ד'2) למדו עם מחשב ואמצעי המחשה וירטואליים: "שברים בצורות" – מעבדה ממוחשבת בסביבת אופק. אופן העבודה במעבדה כלל בחירת צורה על פי רצון התלמיד (קו, ריבוע או עיגול), חלוקת הצורה למספר חלקים רצוי, וצביעת מספר החלקים המתאימים לשבר הרצוי. התלמיד יכול גם לצבוע חלקית צורה כלשהי, ואז לבקש מהמחשב לכתוב איזה שבר התקבל. תלמידי הכיתה השלישית (ד'3) למדו באמצעות שילוב של אמצעים פיזיים ווירטואליים.
הניסוי החל במבחן מקדים, והסתיים במבחן מסכם וקיום ראיונות אישיים עם התלמידים. לכל תלמיד חושב ציון כללי במבחן וציון בכל אחד מתתי הנושאים שנבחנו. מתוצאות המבחנים עולה שתלמידים בכל הכיתות שיפרו את הישגיהם בעקבות לימוד החומר, אך אין הבדלים מובהקים בהישגים של תלמידים מכיתות השונות. בניגוד להנחה האינטואיטיבית, שלימוד משולב הוא תמיד האפשרות העדיפה, נמצא כי הלימוד בעזרת אמצעי המחשה פיזיים, אמצעי המחשה ווירטואליים או השילוב שביניהם מביאים לאותה רמת הישגים וידע נדרש בנושא. בנוסף למבחנים התקיימו גם ראיונות אישיים עם התלמידים. בניתוח ראיונות אלו לא נמצאו הבדלים בין סוגי השגיאות ובין סוגי הנימוקים שהתלמידים נתנו בכל אחת מקבוצות הלימוד.
במהלך ההוראה החוקרים ערכו גם תצפיות בכיתות. בתצפיות אלו עלה, שבכיתות בהן אמצעי ההמחשה היו וירטואליים, עסקו במבחר גדול יותר של דוגמאות, והתלמידים בחרו להתנסות באופן עצמאי גם בשברים בעלי מכנה שבחרו בעצמם, על אף שלא נדרשו לכך. לעומתם, בכיתה בה עבדו באמצעי המחשה פיזיים, כמות הדוגמאות הייתה מצומצמת יותר, והתלמידים אף הביעו לעיתים התנגדות מסוימת כשהיה עליהם לעבור משברים בעלי מכנה מסוים לשברים בעלי מכנה אחר (ממקל אחד למקל אחר). זאת ועוד, תלמידים שעבדו עם אמצעיים וירטואליים חזרו ואמרו "נבנה את השבר", בעוד שתלמידים שעבדו עם אמצעיים מוחשיים אמרו "נבחר את מקל השביעיות" (לדוגמה). השימוש במושג "בניה" משקף עצמאות, יכולת יצירה והבנה עמוקה יותר של הנושא הנלמד.
על מנת להרחיב מסקנות מחקר זה לנושאים ולגילאים נוספים, יהיה צורך לבצע מחקרים נוספים. על פי תוצאות המחקר הנוכחי אמצעי ההוראה הווירטואליים יכולים להחליף את אמצעי ההמחשה הפיזיים ולהוות אמצעי מוחשי ללמוד נושא מופשט, מבלי לפגוע בתהליכי ההוראה והלמידה.
מסך מחשב עם המחשה וירטואלית
תלמידים לומדים חשבון עם סרגלי שברים
אפרת פייס-אבירם אבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז
אחד המדדים לטיפול מוצלח בהפרעות קשב וריכוז הוא כשהילד נהנה להגיע לטיפול, גם כשהטיפול כרוך במשימות בהם הוא מתקשה. מדד נוסף להצלחתו של הטיפול הוא כשהילד מתחיל מיוזמתו לעסוק בתחומים אשר בהם התקשה עד כה, וכשהוא מצליח לעסוק במשימות אלו זמן ארוך יותר מבעבר. זהו הקו המנחה של אפרת פייס-אבירם, שהינה מרפאה בעיסוק התפתחותית לילדים, מדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר ומאבחנת הפרעות קשב וריכוז במבדק מוקסו (MOXO).
אפרת בוגרת קורס ליקויים בעיבוד מידע חושי מטעם האוניברסיטה העברית ומוסמכת בהידרותרפיה, מוכנות לכיתה א' והדרכת קבוצות. לפרטי התקשרות: 050-3672211 או באתר.
תיאטרון "החברים של יעל"
"החברים של יעל" אינו תיאטרון שגרתי במובן הרגיל, אלא הוא תיאטרון הסברתי-מניעתי לילדים בגילאי גן וכיתות א'-ב'. התיאטרון חרט על דגלו לעורר ולפתח מודעות בנושא הכאוב של פגיעות מיניות, כשהמטרה היא לחשוף את הילדים לנושא הזכות על גופם, ללמד אותם להבחין בין מצבים של נגיעות מותרות לבין מצבים של נגיעות אסורות, ולהעלות בפניהם את האפשרויות לפנייה לעזרה בנסיבות של מגע אסור. ההצגה "יעל לומדת לשמור על גופה" נכתבה על ידי יעל פדר ושרונה אריאל, בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך והאגודה להגנת הילד, וזוכה להצלחה חסרת תקדים. לפרטי התקשרות: יעל פדר 3634912 -052, שרונה אריאל 052-2745084 או באתר: [email protected]
יוזמה עיצובים – תכנון, עיצוב והקמת מרחבי למידה
סביבה לימודית מהווה מרכיב אינטגראלי ביצירת האקלים החינוכי. סביבת למידה תומכת מצריכה מרכיבים מאתגרים, מסקרנים ומעורר עניין, המזמנים הן את התלמידים והן את קהל המבקרים לשיח ולהתייחסות. יוזמה עיצובים הינה חברה המתמחה בעיצוב, תכנון והקמת מרחבי למידה ייחודיים, המותאמים אישית לאופי המוסד ולחזון הבית ספרי. חברת יוזמה עיצובים מלווה את הלקוח החל משלב הדיאלוג, שבמסגרתו נבחנים הצרכים, ההעדפות ואופי המוסד, דרך התכנון והייצור, וכלה בהתקנה במוסדות החינוך. מרכזי לימוד והעשרה אשר הקימה החברה, זיכו בתי ספר רבים בפרסי חינוך ותעודות הצטיינות. לפרטי התקשרות: 050-5544033 או באתר: www.yozma1design.co.il.
מרכז אקדמי ירושלים מכון לנדר – בית הספר לתיירות
ביה"ס לתיירות מטעם המרכז האקדמי- מכון לנדר מציע שני מסלולי השתלמות: קורס מורי דרך וקורס מדריכי טיולים. הקורסים מיועדים לעובדי הוראה וחינוך המבקשים לרכוש הכשרה בתחום המאפשר תעסוקה ברישיון, הן במסגרת מערכת החינוך והן במסגרות נוספות. קורס מורי דרך עוסק בהקניית ידע מקצועי בתחומי ידיעת הארץ, תוך הטמעת הזיקה הרוחנית והלאומית לארץ ולאדמתה. הקורס מוכר מטעם משרד התיירות. קורס מדריכי טיולים מכשיר לעבודה בתחומי הכרת הארץ, שדאות, מחנאות, וכולל גם קורס עזרה ראשונה. הקורס מוכר מטעם משרד החינוך לצרכי גמול ומקנה תעודת מדריך טיולים. לפרטים ולהרשמה: 02-9954444 או באתר www.lander.ac.il
תחילת שנה אצל תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז
מאת; ד"ר מרגלית עובדיה*
התחלת שנה עבור תלמיד לקוי למידה או בעל תופעת קשב וריכוז יכולה להיות מרגשת במיוחד, אך גם מאיימת לא פחות. היא יכולה לפתוח דלת ללבו מחד או לנעול אותה מאידך. לכן חשוב שההתנסויות הראשוניות בכיתה תהיינה עבור תלמיד שכזה חיוביות במיוחד. כבר במפגש הראשון בכיתה צריך לפרגן לו ולעודד. בהמשך צריך להשתדל לא להיות שיפוטיים ומטיפים אלא מבינים, תומכים ועוזרים. אצל תלמיד לקוי למידה ובעל הפרעת קשב מושג הזמן נתפס אחרת מאשר אצל תלמיד רגיל. לתלמיד לקוי למידה ובעל תופעת קשב וריכוז לוקח זמן להפנים, לעבד ולבצע משימות. לכן גם תהליך ההצטיידות בתחילת השנה מתמשך ונמרח. לא אחת תלמיד שכזה משלים את שלב ההיערכות ללמידה שבועיים אחרי תחילת שנת הלימודים. הוא לא עושה זאת מתוך כוונת זדון, אלא לא תמיד יש מי שיסייע לו בתחום זה. כיון שזו הפרעה תורשתית, לא תמיד ההורים מסוגלים לסייע. תלמיד שכזה מתקשה מאוד בכל הקשור למעברים. המעבר מחופשה לעשייה דורש ממנו לאסוף כוח, לקחת יוזמה ולבצע. המסגרת המחייבת של הדרישות בכיתה אינה משמעותית לו כמו לילד רגיל. המרחב של זמן ומקום פחות דומיננטי. לכן התלמיד יתקשה להיכנס למסגרת תובענית בקצב שהמורה מצפה. על המורה ללמד מחדש את התלמיד איך לתפקד כתלמיד. צריך לעזור לו לחזור למסגרת, לשגרה מוגדרת וממוסגרת. אם המורה ישפוט ויטיף, הוא עלול לאבד את הרצון הטוב שהיה לילד עם החזרה לבית הספר. אם המורה יכיל, יבין ויכוון, תוך הצבת גבולות, הוא יאפשר לתלמיד לבטוח, ולתת בו אמון. אחת הדרכים היא לתת חיזוקים ומחמאות. אצל תלמיד לקוי למידה ובעל תופעת קשב וריכוז הביטחון העצמי מוחלש. כך בכל התמודדות רגש האשמה צף ועולה, העצב והצער מתגברים ואז בא הכעס המשתלט. מכאן הדרך להפרעה בשיעור היא רק עניין של זמן. יש לזכור שפתיחת שנה זו הזדמנות. אם מאמצים את שלושת האליפים: אמון, אמונה ואמינות – כל תלמיד יכול להגיע למה שיחפוץ.
* ד"ר מרגלית עובדיה – פיתוח, ליווי והנחיית מורים במיומנויות ואסטרטגיות למידה לתלמידים ל"ל ובעלי תופעת קשב וריכוז.
סיפור מתוק – הפעלות מתוקות ובריאות לילדים
רגישויות מזון? כלל לא אסון! רק הורים לילדים עם אלרגיה או צליאק יכולים להבין את התסכול של ילדיהם, כשממש בא לאכול משהו או להשתתף בסדנא ואסור. הגר עוז מסיפור מתוק היא קונדיטורית המתמחה בדיוק בזה! בסדנאות יום הולדת מיוחדות ומתוקות – של קינוחים ואפייה ללא חלב, גלוטן או ביצים, והיא מתאימה אישית את הסדנא לאלרגיה, כך שגם הרגישים יוכלו לחגוג יומולדת בסדנת שוקולד וקינוחים, ולא לחשוש כלל, כי פעם אחת בשנה – גם להם מגיע ליהנות מחוויה טעימה ללא דאגות. בסדנא לכל החברים נכין מטעמים וקינוחים שלא יביישו אף מסעדה, אף אחד לא ירגיש שמישהו פה רגיש… לפרטים, טל'; 052-3335563 או באתר.
"הקול קורה" בית ספר לפסיכודרמה, תיאטרון ומדרש
בניהולה של זיוה ברכה גדרון, נחלת שבעה ירושלים
הקול קורה –הוא מקום ששם לו למטרה להיעזר בכלים החווייתיים והתיאטרליים של הפסיכודרמה והתיאטרון והמדרש לקידומו של האדם והחברה כיוצרי דיאלוג עם העצמי ועם הזולת. במקום מתקיימים: קורסים שנתיים, ערבי בית מדרש לקהל הרחב וקבוצות פסיכודרמה ותאטרון פלייבק. פרוייקט ייחודי – יחסי אנוש בכיתה השתלמויות חוויתיות לצוותים/חדרי מורים. תכנית מרכזית ימי חמישי 10:00 – 16:00- פסיכודרמה בחינוך בשילוב פסיכולוגיה יהודית. לפרטים, טל'; 02-6235263 או באתר.
תלבושת? רק בתלבושת
מה קורה לפני תחילת שנת הלימודים? רצים לקנות תלבושת ואז משהו חסר, משהו לא מתאים, בקיצור; לחץ. כדי למנוע את התופעה מאפשרת חברת תלבושת להזמין דרך האינטרנט, במשלוח עד הבית את מוצריה. כל המוצרים מבית תלבושת מיוצרים ומעוצבים בישראל, והינם תוצרת כחול לבן במטרה לתמוך בתעשייה הישראלית. כמו כן, חברת תלבושת מייצרת את כל החולצות מבד המורכב מ-100% כותנה צפופה ואיכותית, כשהמדד לאיכות הוא המשקל – 160 גרם למטר – מדד לאיכות בד מעולה. החולצות עומדות במדדים המחמירים ביותר, במטרה לשמור על איכותן גם לאחר מספר רב של כביסות. בנוסף, חברת תלבושת מספקת את החולצות עם תווית מודפסת על מנת למנוע גירויים מיותרים, כשכל ההדפסות וסמלי בית הספר מיוצרים בשיטה מתקדמת ועמידה בפני שחיקה. קיים היצע גדול של חולצות בית הספר במבחר צבעים ומידות. להזמנות, טל'; 03-3746616 או באתר.
רפטינג נהר הירדן
רפטינג נהר הירדן מציע חוויית רפטינג ייחודית בירדן. מסלולים אישיים וקבוצתיים, למתחילים, לתלמידים וגם לאוהבי אקסטרים. מתחם רפטינג נהר הירדן נועד לענות לצורכי כל הגילאים. המתחם מאפשר לבלות בו יום שלם, כיון שהוא מציע חוויות נוספות; טיולי אופניים, אומגה לירדן, טיולי ג'יפים, טרקטורונים, ריינג'רים, פיינטבול ועוד. במקום פועלת גם מסעדת איסקנדר הכשרה, שבה מקום גם לקבוצות גדולות. לפרטים; 04-9007000 או 054-7744700 או באתר.
קו לחינוך מאחל לקוראיו שנה. טובה. הגיליון הבא יופיע ב-3.10.2013