גיליון 612 * כ"א סיוון תשע"ג * 30/5/2013 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
סוד ההצלחה של מערכת החינוך בפינלנד; יצירתיות, אמון וחיבור הם שם המשחק
ד"ר פאסי סלברג מפינלנד, מי שזכה שם לכינוי "מר חינוך", הרצה השבוע במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב על משנתה החינוכית של המדינה מספר אחת בחינוך
מאת; סיגל בן-ארצי
לכאורה נראה שמערכת החינוך בישראל כל כך מורכבת ומסובכת, שאי אפשר לשנות אותה. אבל כמה עשרות אנשי חינוך, שהקשיבו השבוע להרצאתו של ד"ר פאסי סלברג על החינוך בפינלנד, הבינו שאפשר גם אחרת. סלברג, שהיה מפקח במערכת החינוך בפינלנד לפני למעלה משני עשורים, הסביר כיצד ניתן לשנות מערכת חינוך אם רק עושים דבר אחד "פעוט"; מוציאים ממנה משהו שהוא גורם משמעותי שמפריע להצלחתה. "קחו את הגורם שהכי מטריד אתכם, תוציאו אותו ממערכת החינוך שלכם, ותראו מה זה עושה", הציע סלברג. "למשל, אם יש לכם בעיה עם 40 תלמידים בכיתה, תפרקו את הכיתות, תבטלו אותן. תצרו מערכת ללא כיתות גיל, ואז תראו מה זה עושה". סלברג לא שולף סתם עצות מהכובע. בהרצאה מנומקת הוא מסביר את ההבדל בין פינלנד לשאר מדינות העולם, שהוביל אותה להיות מספר אחת בחינוך. חברו לכך כמה גורמים, שגם אלת המזל שייכת אליהם, וסלברג אינו מתבייש להודות בכך. "לפני כשלושים שנה", אומר סלברג, "פינלנד הייתה מדינה קטנה, אי שם לצידה של ברית המועצות הגדולה. שינויים שקרו בעולם, כמו התמוטטות ברית המועצות, טלטלה בכלכלה העולמית, כמו התאצ'ריזם בבריטניה, והתפתחות שחלה בתחום הטכנולוגי, אילצו גם את פינלנד לשנות את החינוך שלה. ביום אחד פרקנו את מערכת החינוך שלנו והחלטנו שאפשר גם אחרת. כך ממפקח על בתי הספר הפכתי פתאום ליועץ לבתי הספר". וזו רק דוגמה אחת, מסביר סלברג. "גם עלייתה של חברת נוקיה, עזרה למערכת החינוך שם. נוקיה דרשה ידיים עובדות, צעירות, סקרניות וחקרניות, ועודדה את המערכת ללכת בכיוון הזה. וגם אלת המזל עזרה לפינלנד; אם לא היו מספר גורמים גלובליים ומקומיים חוברים יחדיו, ייתכן שפינלנד לא הייתה עושה שינויים מפליגים בחינוך ולא מגיעה למה שהגיעה".
כנס בינלאומי של מטח – מעצבים את העתיד 2
המרכז לטכנולוגיה חינוכית יערוך ב-5.6.2013 כנס בינלאומי מעצבים את העתיד 2 בנושא "פריצות דרך בחינוך באמצעות טכנולוגיה". בכנס ישתתפו יזמים טכנולוגיים, אנשי חינוך ומעצבי מדיניות. בין הדוברים בכנס: פרופ' ויינברגר (אוניברסיטת הרווארד), פרופ' רנה הובס (אוניברסיטת רוד איילנד), פרופ' שוקן (המרכז הבינתחומי, הרצליה), פרופ' בנדר (MIT), המושל לשעבר בוב וייז עוד. הכנס יתקיים במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב. פרטים נוספים באתר הכנס.
השינויים
החינוך בפינלנד מצליח בגלל ממספר עקרונות; שיתוף פעולה – אחד העקרונות הבסיסיים בחינוך הפיני הוא עזרה הדדית. המערכת מושתתת על עבודה בין כל מרכיביה. עקרון החיבור הוא עקרון יסודי. הילדים גדלים תוך חיבור ביניהם; למשל, אין בפינלנד מבחנים עד כיתה ה'. "זה גורם לשיתוף פעולה ומנטרל תחרותיות", מסביר סלברג. המורים עובדים אחד עם השני למען מטרה משותפת; הצלחה של התלמידים. ייחודיות ואוטונומיה – כל בית ספר אוטונומי להחליט על תכנית הלימודים שלו. בית הספר מחליט מה ואיך ללמד. לכל תלמיד נבנית תכנית לימודים אישית, המתבססת על יכולותיו, הכישורים שלו, החוזקות שלו, הרקע ממנו הוא מגיע. תכנית הלימודים חייבת להיות ייחודית ורלבנטית לכל אחד. אחריותיות ואמון – שפת החינוך הפוכה משפת הכלכלה, מסביר סלברג. בכלכלה מדברים על תחרותיות, אצלנו מדברים על אחריותיות. אחריות אישית של כל גורם במערכת חשובה במיוחד. הילד אחראי להתקדמות האישית שלו, אבל גם המורה וגם ההורה. שלושת הגורמים עובדים ביחד. ההורה יודע שהוא יכול לסמוך על המורה. המועמדים להוראה בפינלנד ממוינים בקפידה ועוברים הכשרה שמקבילה ללימודי תואר שני ויותר – חמש עד שבע שנות לימוד. במהלך הלימודים הם משתלמים בבתי הספר, כמו שסטודנטים לרפואה מתמחים בבתי חולים. גם השכר בהתאם. לכן זהו מקצוע מועדף. ההורים יודעים שהמורים הם הטובים שבנמצא ולכן ניתן לסמוך עליהם. גישה הומנית ושיוויוניות – כל ילד מגיע מרקע שונה. מערכת החינוך צריכה להתייחס לשונות בין התלמידים, אבל גם להעניק להם חינוך מותאם אישית, שיגביר את השוויוניות. הגישה ההומנית בחינוך מתמקדת באדם. התפיסה היא שיש לטפח את האדם ההוליסטי – לא רק תמיכה בלימודים, אלא שימת לב גם ליכולות ולכישורים ייחודיים, כמו מוזיקה, אמנות, ספורט וכדומה.
התפיסה של מערכת החינוך בפינלנד היא שיש למנוע פערים בין התלמידים החל מהגיל הצעיר, במקום לנסות לצמצם אותם בגילאים מאוחרים, שאז זה בלתי אפשרי. לכן עיקר התקציבים מושקעים בגיל הרך. כך, למשל, פותחה תכנית תמיכה לתלמידים מתקשים בגיל הרך. בתי ספר עם אוכלוסייה מיוחדת מקבלים יותר תקציבים. 30% מתקציב החינוך של פינלנד מושקע בגיל הרך, לעומת 20% מהתקציב בישראל ו-10% מהתקציב בארצות הברית.
גם התנאים שלהם זוכים הילדים בבתי הספר יוצאי דופן; בכל בית ספר יש מסעדה, והילדים זוכים לתזונה איכותית. יש גם מערכת נרחבת של תמיכה בבריאות הגופנית והנפשית של הילד; בכל בית ספר יש רופא, אחות, פסיכולוג ועוד.
פדגוגיה עכשווית – מערכת החינוך בפינלנד היא מערכת שמתאימה את עצמה להתפתחות שחלה בעולם, אומר סלברג. עקרונות נוספים שלה מושתתים על ההבנה שחלה אצל פדגוגים שילדים חייבים לשחק. בכל מערכות החינוך המשחק נלקח מהילדים. אצלנו מבינים שהוא תורם להתפתחות הדמיון, משפיע על יכולת החשיבה, יוצר קשר בין הילדים ועוד. וסלברג מסכם; "אם הייתי צריך לומר בכמה מילים על מה הפדגוגיה שלנו מושתתת הייתי אומר; לא לתחרותיות, כן לשיתוף פעולה, אמון רב בכל חלקי המערכת, פחות מבחנים וסטנדרטים, יותר משחקים ופיתוח החשיבה. והעיקרון הכי חשוב הוא לא הרצון להיות המערכת מספר אחת בעולם, אלא המערכת הטובה ביותר להתפתחות ולאושר האישי של ילדיה".
אסטרטגיות לניהול כיתה הטרוגנית
מאת; ד"ר מרגלית עובדיה*
תלמידים מ"אתגרים", המוגדרים כלקויי למידה ובעלי תופעת קשב וריכוז, מתוארים כלא קשובים, חצופים ולרוב גם מתקשים לקבל מרות וסמכות. לגורם הזמן יש השפעה על התנהגות התלמידים. לכן מומלץ למורים להקדיש זמן הן לבניית קשר טוב עם התלמידים והן לביצוע מטלות לימודיות. על המורה להגדיר ולהקציב מראש זמן לכל פעילות. כך הוא יצליח לסייע לתלמידים ללמוד ביעילות רבה יותר.
בעבודה עם התלמידים יש להכיר אותם, לקבל עליהם מידע רלוונטי, לבקר בבית שלהם, להכיר את הסביבה והתרבות, בעיקר כדי להימנע ממצבים מביכים, פוגעים ולא נעימים.
צריך להכיר את החוזקות של התלמידים הללו ולהשתמש בהן להעצמתם. תלמידים אלה מתקשים בכל הקשור למעברים (מעבר כיתה, מעבר שיעור, מעבר מורה ועוד). הם עשויים להצליח במקצוע מסוים, אך עלולים להיכשל באותו מקצוע בגלל קונפליקט הנובע ממעבר למורה חדש. פעולה פשוטה כמו שינוי של מיקום הכיתה, יכולה אף היא לערער את מצבם. התוצאה מתאפיינת בשינוי יחס למקצוע, "שיתוק" וייאוש.
שיח הומוריסטי וסרקסטי, עלול לא אחת להתקבל כפגיעה. לא תמיד כוונת הדובר מובנת להם. לכן מומלץ לנקוט זהירות ולהימנע מאמירות שעלולות להתפרש כפוגעות. לעומת זאת, הם עשויים להבין את הטקסט הסרקסטי אם קיימת היכרות עמוקה ובטוחה עם הדובר.
האסטרטגיה הטובה ביותר לניהול כיתה היא להימנע ממצבים לא שגרתיים. קיום של שגרה מוגדרת וברורה ימנע מצב של בעיות הגורמות להתנהגות לא נאותה. שיתופי פעולה ועבודה בכיתה אצל תלמידים אלה מושתתים על הקשר הטוב שנוצר בין המורה לתלמיד. כאשר התלמידים חשים שלמורה אכפת מהם, כשהוא לא מוותר להם ולא מוותר עליהם, הם מחזירים בהשתדלות ובמאמץ להצליח. לכן ראוי ורצוי לנהל חוקי כיתה ברורים, להגדיר ציפיות ברורות של המורה מתלמידיו, להגדיר זמן ולתת זמן למעבר מפעילות אחת לפעילות אחרת, זמן להשלים עבודה, ולהימנע מחזרות משעממות.
בממד הסביבתי, יש לתכנן את המרחב הכיתתי שיהיה מרווח ומאפשר מעבר נוח ולא פוגע פוצע. יש לבחון היטב את מקום הישיבה של תלמידים אלה כך שלא יהיו חשופים לגירויים מסיחים.
כדי לעזור לתלמידים להתנהל נכון בכל הקשור לחובות, כמו סדר יום הלימודים, יש לתלות את מערכת השעות במקום נראה לעין ובאותיות של קידוש לבנה. כך צריך לעשות גם לגבי לוח הצלצולים, לוח המבחנים וכללי התנהגות נאותים.
כדאי להימנע ממתן עונשים מידיים על מעשים שהתלמידים עשו שלא כראוי. יש לבדוק ולברר את הנסיבות שגרמו למעשה. למשל, שינוי כל שהוא, כמו מערכת, מיקום כיתה, זמן הגעה וכדומה, שהתלמידים לא הוכנו לקראתם מראש. ענישה מיותרת לא מועילה אלא מזיקה, משום שהיא פוגעת באימון של התלמידים במורה ובמערכת.
אסטרטגיות שמשפיעות על התנהגות
כדי שתלמידים יהיו קשובים ופעילים בשיעורים, ישלימו משימות ויכינו שעורים, המורה צריך לתת משימות ברמת התלמיד. המשימות צריכות להיות מלוות בדוגמה פתורה. יש לקשור מידע חדש למידע קודם. יש לתת משוב מידי וחיובי. יש לבדוק הבנה על ידי שאלות ותשובות. מומלץ לאתגר את התלמידים על ידי תחרות, מתן נקודות וכדומה. תחרות בריאה מעודדת את התלמידים להשתתף בשיעור ולבצע מטלות. נושאי הלימוד צריכים להילמד בדרכים יצירתיות, מעניינות ומגוונות, שלא יהפכו לשגרתיות מדי. כשיש שיעורים רצופים, צריך לתכנן את הזמן ואת יחידות ההוראה, תוך שימוש בפעילות מ"אווררת" בין שיעור לשיעור ובמהלך השיעור. זאת כדי למנוע עומס יתר וכדי להחזיק את התלמידים ערניים במהלך השיעור.
להפסקות יש תפקיד מנחם והתלמידים זקוק להן. זה הזמן לנקות ראש, להתאוורר או לנוח מעט, כדי להגיע רעננים לשיעור הבא. "טיילת" בזמן השיעורים מפריעה לרצף הלמידה. לכן יש להדגיש כי אין יציאות מהכיתה בזמן השיעור. המורה יפעיל שיקול דעת מתי לאפשר ומתי למנוע מתלמיד זה או אחר לצאת במהלך השיעור, שהרי כבר נאמר שעליו להכיר היטב את התלמיד. רצוי לקבוע סימנים מוגדרים וברורים מראש לסוגי הסיבות ליציאה מהשיעור. התלמידים ילמדו להשתמש בסימן המוסכם, והמורה יאשר או ידחה את הבקשה. עם הזמן התלמידים יפנימו מתי מותר ומתי אסור להם לבקש רשות לצאת מהשיעור.
* ד"ר מרגלית עובדיה – פיתוח, ליווי והנחיית מורים במיומנויות ואסטרטגיות למידה לתלמידים לקויי למידה ובעלי תופעת קשב וריכוז.
גישת המח"ר בחינוך; החיבור שישנה את פני מערכת החינוך
גישת המח"ר בחינוך היא גישה חינוכית ייחודית, שמצליחה לשנות לטובה את אקלים בית הספר, כמו גם את ההישגים. השיטה מתבססת על חיבור בין התלמידים להבדיל מתחרותיות והישגיות
מאת; סיגל בן-ארצי
דמיינו לעצמכם כיתה שבה התלמידים יודעים שאם יאחרו או יפריעו, הם יצרו דיון קבוצתי במה שעשו. תארו לעצמכם כיתה שאם יהיה בה מעשה אלים, מיד יהיה דיון כיתתי במתכונת בית משפט – כשכל צד ילמד את עצמו ואת האחר את המניעים לאלימות והאלטרנטיבות לכך. בכיתה שכזו, מן הסתם, האיחורים וההפרעות, כמו גם מעשי האלימות לסוגיהם, ילכו ויפחתו, עד שכמעט וייעלמו עם הזמן.
אז זהו, שאפשר להפסיק לדמיין. הגישה חיה ופועלת בצפון הארץ, בבית ספר רימונים בטבעון. השיטה פועלת בבית הספר במתכונת של ניסוי, ואת התוצאות ניתן לראות בשיפור במבחני המיצ"ב ובאחוזי ההרשמה לבית הספר.
על אנשים ומספרים
גישת המח"ר בחינוך החלה את דרכה בארץ בשנת 2004. קבוצה של הורים, אנשי חינוך ופסיכולוגים, חברו לחפש גישה חינוכית אחרת, שתוביל את הילדים לתחושה של אושר ושגשוג. לדעתם, כיון שהעולם הופך יותר ויותר לגלובאלי, הוא מושתת על מערכות קשרים ושיתוף פעולה. את הילדים יש להכין לתפקוד בעולם שכזה. החינוך בארץ, המבוסס על תחרותיות והישגיות מאידך, יוצר את ההיפך. הקבוצה בדקה את שיטות ההוראה הקיימות בתחום החינוך, ואת גישות ההוראה הרווחות במדינות שמגיעות להישגים גבוהים במבחנים הבינלאומיים. במקביל התפתחו בעולם תחום החשיבה החיובית ותיאוריות שהתמקדו באושר האישי. כך חברו להם המחפשים והשיטות ונוצרה תפיסה מסוימת, שהחלה לרקום עור וגידים, שהתמקדה בחיבור אישי-קבוצתי. חברי הקבוצה החלו לבחון את התפיסה שפיתחו על ילדיהם בתחילה, ובהמשך בקורסים לילדים שערכו בסביבת מגוריהם. את ההמשך ניתן רק לנחש. כיום פועלת השיטה בקבוצות ילדים אחר הצהריים, ומועברת בהשתלמויות למורים בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים. קבוצת היסוד התרחבה לכעשרים אנשים, שהקימו את עמותת המח"ר בחינוך. כיום יש בקבוצה למעלה ממאה מדריכים – אנשי חינוך ופסיכולוגים, ובהעברתה התמחו כבר כ-800 אנשי חינוך. לאחר שנתיים של ניסוי בבית הספר רימונים בקרית טבעון כבית ספר ייחודי לשיטה, הציג בית הספר במיצ"ב האחרון תוצאות מרשימות ( הנתונים בסוף הכתבה). יחד עם שביעות הרצון של התלמידים, המורים, ההנהלה וההורים, נראה כי התגלה משהו שאולי יביא רוח חדשה למערכת החינוך של ישראל.
מהות הגישה
שיטת המח"ר בחינוך היא ראשי תיבות של הוראה מערכתית, חברתית ורלבנטית. השם מעיד על המהות אבל לא רק. "בית ספר זה מערכת", אומרים שניים ממובילי השיטה, ד"ר גלעד שדמון, מומחה למדעי ההתנהגות והמנהל הפדגוגי של העמותה, ומשה אדמוני, רכז התוכן וההדרכה, בעל ניסיון רב בעבודה חינוכית. "בית ספר הנו מערכת המורכבת מתלמידים, מורים, מנהלים והורים. לכאורה כולם צריכים לעבוד בהרמוניה כדי להגיע למטרה שלשמה הוקם בית הספר; להעביר ידע ולהנחיל ערכים. בפועל אנו עדים לקונפליקטים תמידיים שקיימים בין חלקי המערכת. התלמידים נגד המורים, המורים נגד ההנהלה, ההורים נגד המורים ועוד. מצב שכזה הוא מראש בעייתי ותוקע גלגלים במעשה המרכבה החינוכי. כמובן שלכך יש השלכות על התוצאות; הידע מועבר תוך קשיים רבים אם בכלל, והמערכת הערכית-חברתית נבנית וניזונה מדוגמאות שליליות".
אז איך משנים את המצב? אומר משה אדמוני; "כאשר בחנו את כל שיטות החינוך הקיימות, ואת המערכות שמגיעות להישגים יוצאי דופן, כמו תחום ההיי-טק, ראינו שהיכן שהייתה הצלחה היא התבססה על חיבור בין האנשים. לא מי יותר טוב מהשני או משיג ציונים גבוהים יותר, אלא דווקא להיפך – עבודת צוות, הערכה הדדית, הרצון ללמוד מהאחר, היכולת להבין שאדם אחד פלוס אדם נוסף זה לא שניים אלא שלושה, אותו ערך שמכנים כיום "אינטליגנציה קבוצתית". ברגע שהבנו שזה מה שמניע תוצאות מוצלחות ומביא לאושר, התחלנו לחפש מידע על חיבור קבוצתי. בהמשך גם הבנו, שככל שהעולם הוא טכנולוגי יותר, ואנשים מסתתרים יותר ויותר מאחורי מסכים, כך יש יותר צורך במערכות קשרים. רק שיטת חינוך ששמה את הדגש על קשר בין אנשים יכולה להצליח בעולם שכזה."
(המשך בעמוד הבא)
גישת המח"ר בחינוך; החיבור שישנה את פני מערכת החינוך
(המשך מעמוד קודם)
על חיבור והישגים
אז מה הקשר בין משחקי חיבור להישגים בלימודים? "כיום ידוע כי למידה משמעותית משמרת זיכרון לטווח רחוק", אומר אדמוני. "מניסיוננו עם התלמידים ראינו, שכאשר מתלווה אליה גם חיבור קבוצתי, ערכה עולה כפליים". והוא ממשיך; "משחקים גורמים לתחושת הנאה, תורמים לריכוז, יוצרים אוירה של מוכנות לשלב הבא בשיעור – גם אם הוא תכני ולא חווייתי, יוצרים תחושה של הצלחה ושיתוף פעולה. אם מזמנים את כל הרגשות האלה יחדיו לשיעור הקבוצתי, מראש ישנה אווירה אחרת מאשר בשיעור פרונטלי. זאת ועוד; "ישנה השפעה עצומה של הקטע החברתי על הלמידה. במקום שהתלמידים יחשבו איך להפריע או איך להציק לאחר, הם נמצאים בתחושת ערבות הדדית. הרצונות "הרעים" נעלמים לחלוטין. כאשר מידת החיבור היא ההישג ולא התחרותיות והאגו האישי, הילדים רוצים להיות הטובים – אלה שעוזרים לחלשים, כדי שירגישו שווים. משחק החיבור בעצמו הוא טריגר להרגשה חיובית של חיבור ושיתוף פעולה, שאותה ניתן להמשיך אל תוך הלמידה. בסביבה שמפעילה את האדם רק למחשבה אינדיווידואליסטית על עצמו ונגד הזולת, משחקי החיבור מעוררים "שרירים" חדשים, שרירי הקשר בינינו.למשחק החיבור ערך בהקניית נורמות התנהגות של כבוד, הקשבה ושיתוף פעולה, וכן מרכיב חשוב בהקניית הידע הקוריקולרי. משחק החיבור משתלב היטב בכל שיעור ככלי טבעי ללמידה קבוצתית. לאחר משחק החיבור יש דיון ורפלקציה על התהליך, ההרגשה, הקשר שנוצר – אי אפשר להשאיר את הילד רק עם חוויה רגשית לא מבוררת, אלא עליו להכיר תהליכים שהוא עובר ומרגיש, ולהפוך אותם לוורבליים – דבר המעשיר מאוד את עולמו הרגשי.
והמורים? וההורים?
המרוויחים הנוספים הם המורים. מסביר שדמון; "אנחנו מלמדים את השיטה בחדר המורים והמורים הם שאחראים להעבירה בכיתות. כיון שההשתלמות היא חווייתית, כלומר המורים חווים בעצמם את כל מה שינחילו בתורם לילדים – הם קודם חייבים להיות מחוברים ביניהם כדי להעביר את התהליך לילדים. כך, כבר בחדר המורים נוצרת אווירה של חיבור וערבות הדדית. מניסיון ראינו שהמורים משתפים יותר פעולה אחד עם השני, המנהל והמורים הופכים ליחידה אחת, ולמרבה הפלא – גם ההורים. כיון שהם רואים איך הילדים משתנים לטובה, הם מושפעים מהאווירה הכללית ומשתפים פעולה עם בית הספר. לגבי המורים נוצר נדבך נוסף. אם קודם כל מורה הכין לעצמו את חומרי ההוראה ואת מערכי השיעור, כיום המורים מחליפים ביניהם מערכים, משחקים, מידע כללי ועוד. האווירה בבית הספר השתנתה לחלוטין".
עלויות
את ההשתלמות למורים ניתן להפעיל במסגרת אופק חדש ועוז לתמורה דרך מרכזי הפסג"ה וכחלק מההשתלמות הבית ספרית. ההשתלמות לחדר מורים היא בהיקף של 30 שעות שבועיות, חלקן שעות ליווי אישי למנהל. עמותת המח"ר פועלת ללא כוונת רווח, והעלויות כ-200 ₪ לשעה, מכוונות לכיסוי שכר המדריכים והוצאות, כמו נסיעות וטלפונים. ניתן להעביר את ההשתלמויות בבתי הספר וניתן גם במספר מרכזים ברחבי הארץ, שם כבר עברו את ההשתלמויות מאות אנשים. את השיטה ניתן להציג כחלק מהייחודיות של בית הספר, במסגרת פתיחת אזורי הרישום.
תוצאות המיצ"ב בבית ספר רימונים
מיצ"ב פנימי מיצ"ב חיצוני
תשע"א אנגלית מדעים שפה מתמטיקה
ממוצע 549 592 550 570
מיצ"ב פנימי מיצ"ב פנימי
תשע"ב אנגלית מדעים שפה מתמטיקה
ממוצע 580 631 576 602
סך הכל 31 + 39+ 26+ 32+
איך זה עובד
השיטה מתבססת על מספר עקרונות; ראשית עקרון החיבור הקבוצתי. העולם שלנו בנוי על קבוצות שייכות וטבעות קשרים, ואנחנו צריכים להכין את ילדינו לכך. בהתאם יש לשנות את המיקוד בלמידה מהוראה ליחיד להוראה לקבוצה; הכיתה יושבת במעגל, שבו כל אחד רואה את חברו. העיקרון המנחה הוא "כל חברי הקבוצה שווים ביכולת לתרום". מי שמלמד בקבוצה זה הילדים עצמם. ילדים ילמדו טוב יותר מחברים מאשר ממבוגר, שאינו מחובר להם מנטלית ולפיכך גם "אינו דובר את שפתם". האווירה בקבוצה אוהדת. ישנם כללי התנהגות ברורים; כל אחד מדבר רק עם קבלת אישור – לא מהמורה, אלא בנטילת רשות מסדרן שמתמנה לתפקיד. כדי לדבר יש להחזיק ביד בחפץ הקשבה – חפץ כל שהוא, שיסמן לאחרים מי הדובר. כל חברי הקבוצה מדברים בתורם. כך גם הילדים הביישנים "מקבלים במה" – מה שלא קורה בכיתה רגילה. האווירה חיובית – לא מותחים ביקורת, לא שוללים, גם לא מציינים לטובה – כולם שווים וכל דובר תורם להבנה, להרגשה ולידע הכלליים. המעורבות של המורה במהלך השיעור משתנה בהתאם ליכולת הקבוצתית של ילדי הכיתה לנווט בעצמם את מהלך הלמידה, והיא קיימת בעיקר בהכנת השיעור. כך, למשל, שיעור בתנ"ך. כיון שתכניות הלימודים מובנות עד לרמת השיעור הבודד, ניתן כיום לבחור יחידת תוכן לכל שיעור. אם לדוגמה נבחר כיבוש יריחו להוראה בכיתה, מציג זוג תלמידים את הנושא בצורה תמציתית. את המידע הוא מקבל מהמורה לפני השיעור. הקבוצה מתחלקת לקבוצות משנה, כאשר כל תת קבוצה בוחנת היבט אחר של הנושא. היא בוחנת את הכתוב, עונה על שאלות ודנה בשאלה אחת שניתנת רק לה. למשל; מה ההשלכות שיש לסיפור הזה על חיינו, על הקשרים שלנו? מה הקשר של הסיפור המקראי לימינו? ועוד. עם סיום השיעור יושבים כולם במעגל, כשנציגי הקבוצות משתפים את כל הכיתה במסקנות אליהן הגיעו. היסוד המארגן כאן הוא הרלבנטיות של החומר, למידה בקבוצת השווים, יצירת אינטליגנציה קבוצתית, קשר חברתי וחיבור בין האנשים. הבנה והוקרה שכולם למען האחד ואחד למען כולם. "תחושת האחווה בכיתה בלתי ניתנת לתאור", אומר משה אדמוני. "למעשה אנחנו הופכים את המטרה משהייה במערכת שאמורה להכין את היחיד לחיים לאיך כולנו ניצור משהו חדש ביחד.גם כשיש מקרי אלימות, חוסר הצלחה, חוסר רצון ללמוד, הכל מתקבל – אין טעויות, אין מוסר – פשוט יש לנו כר מרעה פורה ללמוד מכל דבר. זה כמו סימולטור לחיים – הילדים רוכשים סל התנסויות ודוגמאות, או סל תבניות התנהגותיות וערכים, שממנו יוכלו לבחור את התגובות הנכונות בכל סיטואציה במהלך חייהם.
למערכת הלמידה הייחודית מתווספות מתודות רבות, שהעיקריות שבהן הן דיונים קבוצתיים, בוגר חונך צעיר, סיורי חקר ומשחקי חיבור. "קחו לדוגמה את משחק הכיסאות הקלאסי", אומר שדמון. "הוא יכול להיות משחק תחרותי ויכול להיות גם משחק מחבר (בסרטון). במשחק התחרותי הילדים מסתובבים סביב כסאות במרכז הכיתה. מספר התלמידים גדול באחד ממספר הכיסאות. לפי הוראת המנחה הם צריכים להתיישב על הכיסאות בהתאם להנחיה מסוימת – למשל, הפסקה של השמעת קטע מוזיקלי. כך בכל פעם מוציאים כיסא עד למנצח הבודד. אלו שהוצאו במהלך המשחק הרגישו תחושת החמצה על ההפסד, לפעמים אפילו עלבון, כשילד אחר דחף אותם, או נהג באלימות במהלך המשחק. כל ילד מאבד כל קשר עם חבריו לתהליך, ומתרכז רק בתוצאה הסופית – הוא מעל כולם, ונגדם. במשחק הכיסאות המחבר ההליך שונה לגמרי. אכן מוציאים בכל פעם כיסא, אבל לא מוציאים ילדים מהמשחק וההנחיה היא לדאוג שמה שיותר ילדים ישבו על הכיסא שנותר. בסיום המשחק ישנה אוירה נפלאה בכיתה – כולם ניצחו והקבוצה בפרט".
כל מה שרצית לדעת על גישור וחינוך?
בשנים האחרונות אנשי חינוך רבים (מנהלים, יועצים חינוכיים, מורים, הורים) רוכשים כלים ומיומנויות בתחום הגישור, במסגרת הקורסים הנערכים במרכז האוניברסיטאי לגישור ויישוב סכסוכים ע"ש אוונס – אוניברסיטת ת"א. תכני הלימוד בקורסים כוללים: שינוי פרדיגמות בתהליכי התמודדות עם קונפליקטים, הבניית תרבות הגישור כאורח חיים של הבנה ושיתוף בקרב קהילת בית הספר, הטמעת השימוש בכלים גישוריים כחלק מתהליך מערכתי המשלב את כל גורמי הארגון החינוכי ועוד. תרבות גישורית תורמת לשיפור האקלים הבית ספרי ומסייעת ליצירת תרבות המעודדת: סביבה של כבוד הדדי, סבלנות, סובלנות, מניעת אלימות וסכסוכים (במקום יישוב סכסוכים), עבודת צוות, שיתוף פעולה פורה ועוד. לפרטים נוספים: 03-6406179 או באתר
מכון אדלר
מכון אדלר, עמותה ללא כוונות רווח, עוסק מזה 50 שנה בפיתוח כלים, ידע ותובנות בתחום היחסים האישיים והבין-אישיים במעגלי החיים- משפחה, עבודה וחברה.
מכון אדלר ייסד את תחום הדרכת ההורים בארץ ושם לו למטרה להקנות להורים ובני משפחה מורחבת מידע ותובנות לשיפור היחסים במשפחה על פי תפיסת עולם הומניסטית, חברתית, חיובית של אלפרד אדלר.
המכון עוסק בהכשרה ובהסמכה של אנשי מקצוע ובהעסקתם בקהילה בקבוצות, באימון, בהדרכות, בייעוץ ובטיפול אישי, זוגי ומשפחתי, ומהווה מרכז ארצי של ידע, ניסיון ומקצועיות עם מוניטין בינלאומי. במכון אדלר תכניות לימוד רבות ליישום הגישה במפגשי אדם שונים, ביניהן: הנחיית קבוצות הורות ומשפחה, ייעוץ ארגוני, אימון, טיפול משפחתי וזוגי, פסיכותרפיה פרטנית והסמכה בהדרכת הורים לאנשי טיפול דרכי העבודה במכון כוללות לימוד של תיאוריה, התנסות חווייתית והטמעה של כלים פרקטיים הלכה למעשה.
למידע נוסף טל'; 09-9511160 או באתר.
ליצירת קשר לגבי קבוצות, סדנאות העשרה, הרצאות ותכניות לימודים
[email protected]
ספר חדש להוראת תנ"ך; היא שיחתי
על לימוד התנ"ך בגובה העיניים
מאת; מערכת קו לחינוך
הספר היא שיחתי הוא אסופת קריאה שעיקרה משנתם התורנית של ראשי ישיבה, רמי"ם, מחנכים ומרצים, הנותנים מענה לשאלות בנושאי אומונה, חינוך וערכים, תוך התוויית דרך ללימוד התנ"ך. הספר מעורר שאלות כמו; מהיכן הלגיטימיות ללמוד את פשט הפסוקים ולתת פרשנויות חדשות בו? מה צריך להיות היחס התורני לחקר המקרא האקדמי, האם יש בכלל להתייחס לתופעה או להתעלם ממנה? והאם מותר להתייחס לגיבורי התנ"ך כדמויות בשר ודם המסוגלים לעשות טעויות ואף לחטוא? לשאלות אלו ואחרות עונים מחנכיה ורבותיה של הציונות הדתית, וזו הסיבה שהספר נקרא היא שיחתי. בין הכותבים; הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון; הרב אמנון בזק, ר"מ בישיבת הר עציון ומרצה במכללת הרצוג; הרב ד"ר יואל בן-נון, מרצה במכללת הרצוג; הרב מרדכי ברויאר ז"ל, חתן פרס ישראל ועוד. מחיר הספר; 99 ₪. ניתן להשיגו בהוצאת מגיד.
משרד החינוך יאפשר להורים להצביע דרך האינטרנט אם ברצונם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי הלימוד
מאת; מערכת קו לחינוך
לאחרונה נודע, כי רשות ההגבלים עצרה שבעה בכירים בחברות ההפצה של ספרי הלימוד בחשד שניסו להכשיל את פרויקט השאלת ספרי הלימוד של משרד החינוך. על פי החשד, החברות תאמו ביניהן את מחירי הספרים והציעו אותם במחירים מוזלים לחנויות הספרים. מהלך זה מנע מהורים רבים להצטרף בשנה שעברה לפרויקט השאלת ספרי הלימוד, ופגע בהתקדמות הפרויקט במערכת החינוך. למרות זאת, משרד החינוך הודיע השבוע על הרחבת פרויקט השאלת ספרי הלימוד לכ-1,800 בתי ספר בסך הכל, תוספת של עוד כ-500 בתי ספר. כדי להצטרף לפרויקט, צריך כל בית ספר להציג הסכמה להשתתף בפרויקט של 60% מההורים. לכן פתח משרד החינוך באתר שלו אפשרות להורים להצביע על הצטרפות לפרויקט. לפרטים נוספים הקש כאן.
