גיליון 623 * י"ח כסלו תשע"ד * 21/11/2013 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
מנהלי העל יסודיים השש שנתיים; לא ניתן לנהל בית ספר עם שתי רפורמות בו-זמנית
"הרפורמות מרסקות את בתי הספר מבפנים"; "משרד החינוך עושה איתנו ברוגז כשאנחנו זועקים לפתרון, במקום לפתור את הבעיה"; "הרפרנטים שמעמיד משרד החינוך לרשותנו לא ממלאים את תפקידם" – כך מנהלי בתי הספר השש שנתיים בכנס השנתי שלהם
מאת; סיגל בן-ארצי
בשבוע שעבר נערך בהרצליה הכנס השנתי של איגוד מנהלי בתי הספר העל יסודיים. בישראל כ-750 מנהלי בתי ספר שש שנתיים. לכנס הגיעו כ-250 מנהלים. כ-200 בתי ספר שש שנתיים פועלים השנה במתווה רפורמת עוז לתמורה. על פי ההסכם עם ארגון המורים העל יסודיים, אמורה הרפורמה להשתלב בכל התיכונים בישראל עד שנת הלימודים הבאה.
שר החינוך, שי פירון, לא נכח בכנס, ועורר את זעם המנהלים. נציגיהם, יו"ר איגוד המנהלים, ד"ר אריה לוקר, וסגנו, מנשה לוי, ציינו כי "הדרך שבה בחרו שר החינוך ובכירים נוספים שלא להגיע לכנס שלנו אומרת את שלה. הייתה להם הזדמנות לבחור לעשות איתנו שינוי ביחד". המנהלים הוסיפו, כי "שר החינוך בא מקרבנו, אך דרכו מעוררת בנו מחשבות רבות. היא שונה ב-180 מעלות מהדרך החינוכית אותה הובלנו שנים רבות. אנו שומעים חדשות לבקרים על שינויים שהשר מבקש להחיל במערכת דרך התקשורת, מבלי לבדוק או להתייעץ איתנו. כך, למשל, הבוקר שמענו שהשר מציע לכל מנהל להחזיק מנהיג רוחני בבית הספר. השר בוודאי מתכוון לרב. איך היה מרגיש השר אם היינו מציעים לו להכניס לבתי הספר מהזרם שלו מנהיג רוחני לובש חולצת תנועה כחולה?"
המנהלים מחו גם על כוונת משרד החינוך לחולל שינוי בבחינות הבגרות בעקבות עבודת הוועדה לשינוי בחינות הבגרות. "איך אפשר להודיע לתלמידים על ביטול בחינות בגרות תוך כדי לימודיהם במערכת? איך ניתן להודיע לתלמיד בכיתה י', שבחינת הבגרות שאליה הוא לומד תבוטל, לאחר שכבר החל ללמוד אליה? עוד קראו המנהלים לשר לפתח את החינוך המקצועי, כדי לספק מענה חינוכי לקבוצה גדולה של תלמידים שאינה מוצאת את מקומה בחינוך העיוני.
נציגי המנהלים דיברו בהרחבה על הקשיים בעבודתו של מנהל בית הספר השש שנתי תחת שתי הרפורמות – עוז לתמורה ואופק חדש – בו זמנית. "השר הבטיח לנו ליישם את עוז לתמורה בעל יסודי, כיון שהיא מתאימה יותר לעל יסודי, ולאחר מכן אנו שומעים בתקשורת כי הוא חתם על הסכם ליישום רפורמת אופק חדש בחטיבות הביניים לשנתיים הבאות". המנהלים גם ציינו, כי בשיחה עם נציגם, הדגיש השר שהוא עומד על דעתו שלא תהיינה שתי רפורמות בעל יסודי, אך הסביר כי משפטנים ואנשי האוצר יעצו לו לחתום על הסכם עם ההסתדרות כדי להשיג שקט תעשייתי.
מנשה לוי סיפר על הקשיים שלו לנהל בית ספר תחת שתי רפורמות; "כמנהל שש שנתי, אני אחראי על הרצף הפדגוגי. מאז שיש שתי רפורמות, אני לא מסוגל לנהל. אני נתקע מדי יום בכל מיני בעיות שנוצרות מכך ששתי הרפורמות לא יכולות לדור ביחד. הבוקר, למשל, פנתה אלי חשבת השכר כדי שאפתור בעיה של גמול ליווי לטיולים לאחד המורים. המחנכים מקבלים גמול על פי היקף המשרה. אבל אם המחנך עובד חצי משרה בחטיבה העליונה וחצי משרה בחטיבת הביניים, הוא יקבל גמול רק על חצי המשרה בחטיבה העליונה, וכך גמול הליווי שלו יהיה מחצית ממה שמגיע לו באמת".
"כל יום אני נתקל בבעיה אחרת", אמר לוי. "אבל כשאני פונה לרפרנט שלי במשרד החינוך אין לי מענה. או שהוא לא נמצא במשרד, או שאינו יודע את התשובה. במקום לנהל את בית הספר, אני מנהל משא ומתן עם רפרנטים שאין להם מושג בשאלות שאני שואל אותם. בושה למערכת שמאלצת אותנו להתנהל כך. כאשר אנחנו מתלוננים, אז עושים איתנו ברוגז. מערכת החינוך כרגע הולכת לעזאזל. בית הספר מתרסק ואני מרגיש חסר אונים".
משרד החינוך מציג; סדר חדש בבחינות הבגרות
מועד קיץ תשע"ד; 16 ימי בחינה במקום 34 עד כה, בחינות רק בימי שני וחמישי, שני ימי בחינה למקצועות הבחירה – כך ייראו בחינות הבגרות הקיץ. מועדי ב' באנגלית ומתמטיקה ימשיכו להיערך
מאת; סיגל בן-ארצי
בכנס השנתי של איגוד מנהלי בתי הספר העל יסודיים, הציג ד"ר משה דקלו, מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך, את תכנית העבודה החדשה של משרד החינוך בתחום בחינות הבגרות. דקלו ציין, כי כאשר נכנס שר החינוך, שי פירון, לתפקידו, הוא ביקש לקבל מידע על נושא בחינות הבגרות; היקפים, עלויות וכו'. הבדיקה חשפה נושאים שצריך לטפל בהם, והיא שהובילה להפקת לוח הבחינות החדש. ד"ר דקלו ציין כי בין היתר נחשפו נתונים על היקף הבחינות ועלותם. כך, למשל, בשנת תשע"ב חלה עלייה של 1.7% במספר הנבחנים יחסית לשנה הקודמת. את הלימודים בכיתה י"ב סיימו 121,116 תלמידים, 60,262 תלמידים מביניהם קיבלו תעודת בגרות. המשמעות של נתון שכזה הוא החובה של המשרד להיערך לגידול במספר הניגשים לבחינות גם בשנה הבאה. נתונים נוספים; משרד החינוך הדפיס בתשע"ג 1,704,480 מחברות בחינה. במחשבי משרד החינוך נצברו בסך הכל למעלה משני מיליון ציונים. מספר שאלוני הבחינות הוא 448; 318 שאלונים נכתבים במכון סאלד, עבור מבחנים עיוניים, ו-120 שאלונים – במטח. עלות התשלום של משרד החינוך לבוחנים ולבדיקת הבחינות מגיעה ל-247 מיליון שקלים בשנה. כמו כן משלם משרד החינוך עוד 104 מיליון שקלים בשנה ללוגיסטיקה; שאלון אחד עולה 3.40 שקלים, מחברת עולה 96 אגורות, ועליה יש להוסיף את עלות המדבקה – אגורות נוספות גם כן. סך כל עלות הבגרויות; 600 מיליון שקלים עבור הכנה, בדיקה וכו', וכ-300 מיליון עבור הלוגיסטיקה. לכך צריך להוסיף עלות המבחנים האקסטרנים, תכניות השלמה לבגרות ועוד, מה שמעלה את עלות בחינות הבגרות בישראל לכמיליארד שקלים בשנה.
"הגענו לסיטואציה מורכבת לגבי כמות המקצועות לבחינה", מוסיף ד"ר דקלו. "כמה מקצועות יש? – תלוי את מי שואלים. לכאורה נראה שיש בחינת בגרות אחת בהיסטוריה, אבל בפועל יש חמש בחינות; למגזרים השונים, לזרמים השונים וכו'. אם תלמיד מקבל בבגרות בהיסטוריה 87, זה אומר שבכל זרם משמעות הציון שונה, כי תכניות הלימודים אחרות. כך גם יש שלוש בחינות בגרות בתנ"ך – לממלכתי, לדתי ולחרדי. מצב שכזה מייצר דיסציפלינות שונות, פדגוגיות שונות וכמובן שאלונים שונים".
אז מה עושים
הרעיון שעלה הוא לרכז באותו יום את המבחן בכל המגזרים. לוח הבחינות שנוצר התבסס גם על עקרונות חדשים, שמטרתם הייתה לעשות סדר מחד, אך גם להקל; לרווח בין הבחינות, להתחשב בימי המנוחה והחגים, בגיוס לצבא וכדומה. העקרונות שנקבעו הם כדלקמן; 1. בימי שישי, שבת וראשון אין בחינות. 2. ערבי חג וימי חג ומועד – אין בחינות. 3. יש להתחיל את הבחינות בשעה המאוחרת ביותר האפשרית ביום. 4. לסיים עם הבחינות עד ה-10 ביולי, כיון שיש מועדי גיוס מוקדמים לצבא ב-20 ביולי. 4. למנוע מבחנים יום אחר יום. לפיכך נקבעו שני ימי בחינה בשבוע – שני וחמישי. 5. תלמידי החטיבה העליונה לא ייבחנו לבגרות בכיתות י'. 6. בחינות בגרות במועדי ב' במתמטיקה ואנגלית ימשיכו להתקיים. 7. הערכת בחינות הבגרות שאינן בכתב יתבצעו על ידי בוחנים או מורים על פי קריטריונים אחידים בכל המערכת, וידווחו על פרוט על פי המרכיבים בכל שאלון. 8. תהיה מגמה שהערכת המקצועות בתכניות לימודים ייחודיות תהיינה באחריות בית הספר.
מה אושר עד כה?
כדי להתנהל כראוי כבר במועד הקיץ הקרוב, אז יחל יישום לוח הבחינות החדש, אושר עקרונית כי יהיו שבעה ימי בחינות למקצועות החובה, שלושה ימים למדעים – יום לכל מקצוע בביולוגיה, פיזיקה וכימיה, יום למקצועות המורשת, יום לשפות. כל מקצועות הבחירה ירוכזו בשני ימי בחינה. כך תהיה ירידה מ-34 ימי בחינה ל-16 ימי בחינה. בכנס נודע למנהלים רשמית על לוח הבחינות החדש. הלוח מפורסם גם באתר משרד החינוך, באגף הבחינות.
בעקבות הלוח החדש חוששים המורים כי תהיה התנגשות במקצועות הבחירה, והתוצאה תהיה שתלמידים ייאלצו להיבחן בשתי בחינות בגרות באותו יום. ממשרד החינוך נמסר, כי בקרוב יפורסם לוח הבחינות החדש, וכמובן שייעשה הכל כדי שמצב שכזה לא יקרה.
ללמוד, להבין, לדעת?
לפני כשבועיים יצא לאור ספרה החדש של פרופ' ציפי ליבמן "ללמוד, להבין, לדעת – מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית". את החלק הראשון של שם הספר הבנו. אבל מה אומר החלק השני?
מאת; מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערך אירוע השקת הספר "ללמוד, להבין, לדעת – מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית", שכתבה נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, פרופ' ציפי ליבמן (בתמונה). הספר יצא לאור בשיתוף הוצאת הספרים של מכון מופ"ת והוצאת הקיבוץ המאוחד. באירוע אמרה ליבמן את הדברים הבאים; " שנים רבות אני מלמדת. תחילה בבית ספר תיכון ומרבית שנותי באקדמיה. פגשתי תלמידים רבים שנראים כמבינים, אבל כשמזיזים ומשנים קצת את הנתונים או את נקודת המוצא – מיד מסתבר שלא באמת הבינו. ובעיקר – שהם כלל לא רוצים להבין. הם רוצים להצליח במבחן ולקבל ציונים גבוהים. זוהי המציאות שעמה אנו מתמודדים בלמידה בית ספרית. בית ספר הוא למעשה סוג של מציאות מדומה, ולכן כל כך שונה למידה בית ספרית מלמידה תוך התמודדות עם החיים עצמם ועם והמציאות. כך, לדוגמה, סיפרה לי תלמידה שלי רק השבוע. היא התכוננה עם בתה לבחינה בהיסטוריה בנושא שעסק בתקופה שלפני המהפכה הצרפתית, ובשיטה שבה נבחרו נציגים לשלטון באופן שהובטח תמיד רוב לאצולה. בתה ביקשה עזרה בהכנה למבחן, והיא כמובן הסכימה. האם קראה בעיון את הפרק ושאלה את בתה כיצד פעלה שיטת בחירות. התשובה שקיבלה הייתה ציטוט מדויק למדי ומנוסח היטב של הכתוב בפרק. ואז האם אמרה לבתה; אני לא מבינה, תסבירי לי (לא כפרובוקציה – אלא בכנות…). אז חטפה הנערה את הספר ואמרה: אמא, את רק מפריעה לי. אני צריכה להתכונן לבחינה – לא להבין!"
מהי למידה קונסטרוקטיביסטית?
"בשורה התחתונה", אומרת פרופ' ליבמן, "שינוי שיטות ההוראה הבית ספרית לסביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות, מאתגרות ומיילדות הבנה משמעותית, היה והינו עדיין אחד האתגרים החינוכיים החשובים ביותר הניצבים לפנינו. זו מסקנה שקיננה במוחי זמן רב ורציתי להביאה לידי ביטוי. מה בדיוק וכיצד עדיין לא ידעתי… האטרקטיביות של הגישה הקונסטרוקטיביסטית היא כיום עובדה. תפיסה זו שבתה את לב המחנכים והשתלטה על השיח החינוכי בעשור האחרון. הבעיה – תיאוריה זו היא יותר השראה מאשר תכנית עבודה. אינני מזלזלת בהשראה. יש לה חשיבות עצומה בבניית חזון של למידה והוראה. אולם חרף היותה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית התפיסה הרווחת בהא הידיעה, מעט ממנה חדר לחדרי הלימוד והכיתות ועיצב מחדש את ההוראה והלמידה. חשבתי שרק אם המורים יבנו תפיסה זו בתודעתם כאתגר המרכזי שלהם, וגם יהפכו זאת לתכנית עבודה בפועל – יחול באמת שינוי. אבל בואו נודה, ממש לא ברור איך בדיוק עושים זאת?"
וממשיכה פרופ' ליבמן; "אט אט התגבש במוחי הרעיון לכתוב ספר. הספר יביא לידי ביטוי ויתאר את הגישה ועקרונותיה, ויביא לידי ביטוי תובנות מעשיות במגוון מקצועות לימוד של מומחים שזו אכן תפיסת עולמם, והם גם השפיעו הלכה למעשה על שינוי אופן הוראת תחום המקצוע שלהם בקרב תלמידים. כך מביא הספר 12 דוגמאות בקשת רחבה של מקצועות לימוד: מדעי הרוח, האמנות, החברה והמדעים. זו החשיבות של הספר לדעתי: מתן דוגמאות לפעולות ולתובנות אופרטיביות לנעשה בתכניות הלימוד ובחדרי הלימוד". (המשך בעמ' הבא)
ללמוד, להבין, לדעת?
(המשך מעמ' קודם)
שילוב תיאוריה ומעשה
אומרת פרופ' ליבמן; "כחוקרים ומורים בתחומי הכשרת המורים, אנו יודעים עד כמה גדול הפער, במיוחד בתחום החינוך, בין מילים יפות וכוונות נעלות לבין עשייה בפועל. פער זה מסוכן. הוא גורם נזק ומעודד ציניות. לכן פניתי למומחים שיצטרפו ליוזמה (שדבריהם מובאים בהמשך הכתבה).
צריך כנראה לעשות משהו אחרת לגמרי בכל הנוגע לשיטות הלימוד. והרי האתגר הגדול מכולם הוא לגייס את הלומד, לעורר תשוקה, שמחה, חדווה. לגייס גם את הרגש. למידה אינה מנותקת מרגשות. זה לא רק עניין קוגניטיבי. אנשים שאוהבים ללמוד אינם רבים, אבל אנשים כאלו יגידו לכם שהם נהנים לדעת, הם אוהבים את זה. זה אינו רק אמצעי עבורם. זה לב לבו של העניין.
אז איך עושים את זה? בואו נודה על האמת, בית הספר הוא בהגדרה סביבה נטולת הקשר. תשוקה אמתית ללמוד ולדעת מתקשה לצמוח בתנאים כאלו. צריך לגייס הרבה אומץ וחוכמה על מנת לערוך שינוי, ואין אילוצים כבדים מספיק שיאלצו את מערכת החינוך לעשות זאת. מערכות ובני אדם מוכנים להשתנות רק אם המחיר של שמירה על הקיים כבד מנשוא – והמחיר בחינוך, מה לעשות, לעולם אינו כבד מנשוא. ובוודאי יש גם בעלי אינטרסים זרים שנהנים מהמצב הקיים של תרבות השינון וההבלים והעדר החשיבה העצמאית, הביקורתית והרציונאלית. בנוסף, יש לקחת בחשבון עוד יותר גם את נקודת המוצא של הלומד. לא ניתן לבנות רק על הרצון והמוטיבציה הפנימית של הלומד. תלמידים המשתוקקים לדעת יהיו תמיד מעטים. צריך כנראה לייצר סביבות למידה שמכריחות את הלומד להשקיע ולעשות משהו בעל ערך, ליצור, להמציא להעמיק, לשאול, לבקר. ואז ההנחה היא ש"מתוך שלא לשמו בא לשמו". שהרי אם יעמיקו וייכנסו לתוך המשימה, יגלו את פניה היפות. שוב, בוודאי לא כל התלמידים. זו כנראה מסקנה שיש להכיר בה. אבל בוודאי הרבה יותר מאשר כיום. סוג כזה של סביבת למידה דורש בהגדרה ובאופן מהותי משהו אחר. אין ספק שהוא גם תובעני פי כמה לגבי המורים. כמכשירי מורים – זו נראית לי נקודת מוצא מעניינת ובעיקר – אופטימית. אופטימיות נותנת מרץ ותקווה. מבחינה חינוכית – היא תמיד עדיפה".
קונסטרוקטיביזם לשמו
באירוע נערך פאנל, בו השתתפו שלוש מכותבות המאמרים ספר. כותרת הפאנל הייתה; ללמוד, להבין, לדעת: התבוננות משלוש זוויות – הומניסטית, מדעית ופוליטית.
פרופ' אסתר יוגב, ממכללת סמינר הקיבוצים, ייצגה את הזווית הפוליטית, וכתבה בשער חינוך אזרחי ופוליטי, על הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית כדרך התמודדות עם משבר הוראת ההיסטוריה. לדברי פרופ' יוגב, "קיים משבר גדול בהוראת ההיסטוריה – יש מעט מאוד שעות היסטוריה בעל יסודי וכמות אדירה של חומר המועברת לתלמידים בהוראת משפך. התלמידים מקיאים את החומר בבחינה וברור לכל שאין פה למידה משמעותית. אני הייתי מצמצמת בענק את כמות החומר הנלמד במקצוע, והופכת את התלמידים לאקטיביים יותר – שיאספו סיפורים מהמשפחה, שיכתבו, יחקרו. שילמדו היסטוריה כחשיבה ביקורתית תוך שאילת שאלות. זאת על חשבון השיעור המסורתי שמביא אל הכיתה תיאורי-אירוע מוגמרים".
פרופ' שולה קשת, ממכללת סמינר הקיבוצים, ייצגה את הזווית ההומניסטית, וכתבה בשער על מדעי הרוח והאמנויות ועל הוראת תנ"ך על פי השיטה הקונסטרוקטיביסטית. פרופ' קשת אמרה את הדברים הבאים; "אחרי שקראתי את המאמרים של עמיתי בספר, כל מה שחשבתי היה הלוואי שהיו מלמדים אותי בהתאם למאמרים אלה. מאמרים רבים בספר מדברים פוליטיקה – הם פועלים על מנת לשנות מציאות. הם נותנים את הכוח להשמיט את השטיח מתחת לרגליים ומאפשרים לתלמיד להתבונן באחר, להזדהות עם הגיבור, לשאול שאלות אתיות שמקורן באותה התבוננות. במאמר שלי בספר הצגתי תכנית ניסיונית ללימודי תנ"ך, המתבססת על שיתוף טקסטים תיאורטיים מהמקרא, ועל תרגום ופרשנויות לטקסט המקראי. זאת במטרה לחשוף את התלמיד למגוון פרשנויות ולפתח את החשיבה העצמית שלו".
פרופ' בת שבע אלון, ממכון ויצמן למדע, ייצגה את הזווית המדעית, וכתבה בשער על מדעים מדויקים ומדעי הטבע ועל לימודי הפיזיקה. פרופ' אלון אמרה, כי "אחת הסיבות למשבר בתחום המדעים היא הנטייה להתמקדות וראייה מצומצמת של המקצוע. כך, לדוגמה, למורים לפיזיקה אין הרבה הזדמנויות לחברות עם מורים אחרים במקצוע. מספר המורים הנו מצומצם יחסית, ולכן יצרנו קהילות מורים והכשרנו מורים שיובילו אותן. הפרויקט הצליח בצורה בלתי רגילה. התחלנו עם 3 קהילות, וכיום יש 10 קהילות, עם 150 מורים (מתוך 800 מורים לפיזיקה בסך הכל), הנפגשים מידי שבוע ומשתפים ידע".
עיר אחת בשבוע; מערכת החינוך של אשדוד
מאת; מירי סעתי
העיר אשדוד הינה העיר החמישית בגודלה בארץ עם למעלה מ-56,000 תלמידים. בעיר יישנם כ-230 גני ילדים, 41 בתי ספר יסודיים ו-12 בתי ספר תיכוניים מקיפים עירוניים וכן מוסדות חינוך חרדיים. עיריית אשדוד מצהירה באתר הבית שלה כי תהליך ההשקעה בחינוך קיבל מינוף בארבע השנים האחרונות בזכות מעורבותו האישית של ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, ובשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך.
אשדוד הינה אחת הערים אשר זכו בפרס החינוך הארצי לשנת הלימודים תשע"ב, המוענק מידי שנה ליישובים אשר בלטו בהשקעה בחינוך, ובביצוע תהליכים חדשניים וייחודיים בהיבט החינוכי ביישובם. יחד עם זאת, מפה השוואתית לגבי מידת ההשקעה של הרשויות בחינוך שפורסמה בשבועות האחרונים בעיתון כלכליסט מעידה כי אשדוד ניצבת במקום ה-116 מתוך 248 רשויות מקומיות בהשקעה לתלמיד, ונתונים המעידים כי רק 46% מקרב תלמידי כיתות יב" הזכאים לבגרות עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות השונות. כמו כן, עומדת אשדוד במקום בינוני עם הדירוג 61 בדירוג מדלן וציון מיצ"ב, ומנתוני משרד החינוך עולה כי שיעור הזכאים לבגרות בעיר עומד על 69%.
מערכת החינוך של העיר אשדוד פועלת בחמישה תחומים מרכזיים: קידום ההישגים הלימודיים מהגן ועד ללימודים האקדמיים, השקעה באוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים, התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, השקעה בחינוך הערכי והשקעה בתשתיות של מוסדות החינוך.
אחד הישגים בולטים בתחום החינוך הראויים לציון השנה הם זכייתם במקומות הראשונים של שני תלמידי בית הספר התיכון מקיף ג' בעיר בתחרות הבינלאומית לכימיה שהתקיימה באפריל השנה במוסקבה. הישג בולט נוסף הוא זכייתם של תלמידי מגמת הרובוטיקה של בית הספר התיכון מקיף ט' במקום השלישי בתחרות הרובוטיקה העולמית, שהינה אחת התחרויות הבינלאומיות היוקרתיות ביותר לנוער. הישגים נוספים להם זכו תלמידיה של העיר הם זכייה בתחרות "מפתחים צעירים", זכייה באליפויות שיט ומדע, זכייה במקום הראשון בתחרות הארצית מטעם משרד החינוך "ספרייה מובילה שינוי", זכייה באליפות הארצית לפיסיקה ומדעים ועוד.
במסגרת התפיסה המערכתית של מינהל החינוך באשדוד לקידום הנגשת ההשכלה הגבוהה, הקימה העירייה מחלקה המכונה "מן הגן אל האוניברסיטה". המחלקה מקדמת את המטרה ופועלת זו השנה השביעית באמצעות מגוון רחב של תכניות, הפונות לרמות לימוד ושכבות גילאים שונות, כשמטרת העל היא אחת: יצירת התחושה בקרב התלמידים כי הלימודים הגבוהים נמצאים בהישג יד. הפעילות באה לידי ביטוי דרך ימי העיון והרצאות בתחומים ייחודיים, הענקת מלגות לימודים, ימי שיא בית-ספריים ו"כיתות אקדמיות" עירוניות. במסגרת התכנית נחשפים מדי שנה מעל ל- 2,000 תלמידים למגוון הפעילויות של המיזם. דובר העירייה, אדי בן חמו, ציין בתגובתו כי הנתונים הפנימיים מוכיחים כי שיעור הזכאות לבגרות בעיר אשדוד עומדים על 72%, וכי הפרמטרים לפיהם נערך חישוב הזכאות לבגרות מטעם משרד החינוך הינם שרירותיים, אינם מתייחסים לכלל הנתונים כגון שיעור המגזר החרדי בעיר, מצב סוציו-אקונומי של האוכלוסייה וכדומה.
כדאי לדעת; תערוכות ייחודיות
מאת; מערכת קו לחינוך
שלוש תערוכות חדשות, של צילומי טבע למען איכות הסביבה, נערכות מאמצע נובמבר עד אמצע דצמבר במוזאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי במסגרת פסטיבל "חורף של ציפורים". התערוכות הן; "ארץ אחרת", של צלם הטבע אייל ברטוב, "החולה- תמונות מאגם נעלם"- צילומים היסטוריים מייבוש אגם החולה שנשמרו ונאספו בארכיון קק"ל, ו"עם הסתיו חזרו הציפורים…" תערוכת הצלם רובי זילברשטיין ז"ל. הצילומים בשלוש התערוכות משקפים את כוחו ויופיו של הטבע. הצילומים זועקים את המסר – להגן על מרכיב הטבע שנותר בסביבה הטבעית, לשקם ולטפח את הקיים ולשמור מכל משמר על איכות הסביבה. פרטים: המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל-חי – 04-6816702, www.omuseums.org.il
השבוע; האחר הוא אני במערכת החינוך
השבוע צוין במערכת החינוך יום הפתיחה לנושא המרכז השנתי האחר הוא אני. במסגרת היום נערכו שלל פעילויות ברחבי הארץ, בכל שכבות הגיל. אחת הפעילויות היותר מעניינות הייתה של תנועת הערבות, בגימנסיה הרצוג בחולון, שהתמקדה במשחקי חיבור
מאת; סיגל בן-ארצי
ביום שלישי האחרון צוין במערכת החינוך יום "האחר הוא אני", כיום הפתיחה ללימוד הנושא המרכז השנתי. ברחבי הארץ נערכו שלל פעילויות בבתי הספר, חלקן ביום לימודים מלא וחלקן רק במספר שעות.
מטרת הנושא המרכז השנה היא לפתח את המודעות לאחר, להטמיע ערכים כמו כבוד וסובלנות ולהכיר בעובדת היות היחיד חלק ממרקם אנושי אחד גדול.
במחוז צפון, למשל, השתתפו ביום המיוחד 350 אלף תלמידים, דוברי עברית וערבית. במחוז גם נקבע סלוגן אחיד לציון הנושא, מתוך הספר האלכימאי של פאולו קואלו; "דרכו אינה דרכי ודרכי אינה דרכו, אבל שנינו הולכים בעקבות היעוד שלנו ועל כן אני מכבד אותו". המחוז הינחה את כל מוסדות החינוך לעצב סביבות למידה או תערוכות ולהציבם במקומות מרכזיים במוסד החינוכי. גם בבניין מחוז צפון מוצגת תערוכה של תמונות בנושא. הנהלת המחוז הפיצה לכל מוסדות החינוך איגרת בנושא, בה צוינו יוזמות ופעילויות ייחודיות שמתקיימות במוסדות החינוך. כמו כן הועלו לאתר המחוז ולדף הפייסבוק שלו חומרים עם קישורים לאתרי המשרד השונים. מורי המוזיקה במחוז הונחו ללמד שירים בשפה העברית, הערבית ובשפת הסימנים, שמביאים לידי ביטוי את הנושא. מורי האמנות התבקשו לקיים פעילות מיוחדת באמנות, ביום הפתיחה לנושא, ובמהלך כל חודש נובמבר. במסגרת המיזם המחוזי "כולאננה" תתקיים פעילות משותפת לבתי ספר יהודים ודוברי ערבית, שמשתתפים במיזם בדגש "האחר הוא אני" בתחום האמנויות. במהלך חודש נובמבר יתקיימו מפגשים בדגש "האחר הוא אני" בין בתי ספר יהודים לבתי ספר דוברי ערבית, שמשתתפים בתכנית "מפגשים". כל האתרים הבית-ספריים, לרבות דף הבית שלהם, יביאו לידי ביטוי את הפעילויות המתקיימות בבתי הספר בנושא.
פעילויות ייחודיות בבתי ספר
בראשון לציון נערכה פעילות נרחבת במסגרת היום. כך, למשל, בבית ספר נווה דקלים, בכיתות ו', נערכה למידה בחברותא בנושא "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" במסגרת תרבות ישראל. בחטיבה הצעירה נערכה פעילות "האור שבי האור שבך", שמטרתה זיהוי נקודות החוזק האישיות כדי שאפשר יהיה להסתכל בזולת ולמצוא גם אצלו את האור. הפעילויות נערכו בהשתתפות ועדת חונכות ומדריכי תנועת מכבי צעיר. בכיתות גן-א', יחד עם כיתת החינוך המיוחד, נערכה הפעלת תיגוף – תיפוף על הגוף בשילוב כלי נגינה. בהמשך היום נערך פנל בנושא אחריות ומעורבות כלפי האחר. בפנל לקחו חלק נציג עמותת פעול"ה למען העיוור, מורה עיוורת, מדריכי מכבי צעיר ונציגי הנהגת התלמידים כיתות ה' ו- ו'. בכל הפעילויות השתתפו דיירי בית האבות אחוזת חוף, שבית הספר מאמץ מזה 11 שנה.
בבית הספר רבין בהוד השרון קיבלו בתחילת יום הלימודים את פני התלמידים שירים בנושאי קבלת השונה. בכניסה לבית הספר הוצגה חנוכייה שהוכנה על ידי התלמידים. כל נר בחנוכייה הביע מיצג המשלב פתגמים ואמירות בנושא האחר הוא אני. כיתות א' ערכו פעילות סביב הספר בנצי, העוסק בקבלת השונה. התלמידים הכינו דיוקן עצמי. העבודות הוצגו בהמשך השנה בתערוכה מיוחדת בבית הספר. כיתות ב' ערכו פעילות סביב הספר בייגלה, העוסק בשונה ובקבלת השונוּת. כיתות ד' ערכו פעילות סביב השיר ג'ינג'י של מרים ילן שטקליס, העוסק ביחסים שבין אדם לחברו ובשונות בין בני האדם. בנוסף, נעשה שילוב בינתחומי של ספרות וחינוך חברתי. בכיתות ה' הוקרן הסרט מי שומע את מה שבלב – סיפורה של ילדת לקוית שמיעה. לאחר הקרנת הסרט נערך דיון בכל כיתה. במהלך היום התקיימה הפסקה פעילה לתלמידי כיתות ה' – תחנות הפעלה בהם התלמידים התנסו בפעילויות תוך כדי תחושת מגבלה, כמו לצייר בעיניים מכוסות, להבקיע כדור לשער ברגל לא דומיננטית, פעילות עם יד אחת קשורה ועוד. בכיתות ו' נערכה פעילות של חניכי תנועת הנוער העובד והלומד בנושא האחר הוא אני.
בגימנסיה הרצוג בחולון נערכה פעילות רב שכבתית בשעתיים הראשונות של יום הלימודים, שעסקה בחיבור. לגימנסיה הגיעו כשלושים פעילים של תנועת הערבות, תנועה חינוכית, חברתית א-פוליטית, שקמה בעקבות הקריאה לצדק חברתי, שסחפה את הארץ לפני כשלוש שנים. הפעילים עסקו במשחקי חיבור בכיתות וברחבי בית הספר. בפעילויות השתתפו כל התלמידים וצוות המורים, וכך נוצרה אווירה של חיבור ולכידות בבית הספר. האווירה הייתה של קרנבל אחד גדול. "זוהי תחושה מוכרת", ציינו הפעילים, שבאמתחתם שעות רבות של הפעלת משחקי חיבור. והם מוסיפים; "משחקי החיבור באמת מחברים בין כולם. באמצעותם בא לידי ביטוי בפועל עד כמה האחר הוא באמת אני".
יוזמות אקדמיות ייחודיות לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון 
תכנית בלימודי ישראל, שתילמד לתואר שני בבן-גוריון, תשולב בהתמחות בחיי היהודים ותרבותם בעידן המודרני, שתילמד בגרמניה; 11 סטודנטיות מצטיינות מהמכללה החרדית בירושלים ילמדו בבן-גוריון לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית
מאת; מערכת קו לחינוך
תואר אקדמי משותף לישראל ולגרמניה
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם בית הספר הגבוה למדעי היהדות בהיידלברג שבגרמניה, הכריזו לאחרונה על השקת תואר שני בינלאומי ביחד. התואר, בלימודי ישראל, יילמד לסירוגין בישראל ובגרמניה. זוהי הפעם הראשונה שהאוניברסיטה יוצרת תואר משותף עם אוניברסיטה מגרמניה בכלל, וביהדות בפרט. בן-גוריון תתרום את החלק של לימודי ישראל בעוד שבית הספר הגבוה בהיידלברג יופקד על נושא חיי היהודים ותרבותם בעידן המודרני. הלימודים לתואר יתקיימו בארץ במכון בן-גוריון לחקר ישראל שבקמפוס האוניברסיטה בשדה בוקר. הלימודים מיועדים לסטודנטים גרמנים וישראלים. מנהלת מכון בן-גוריון לחקר ישראל, ד"ר פולה קבלו, ציינה כי בהסכם עם גרמניה סמליות רבה, הן בשל הנושא הנלמד והן מעצם העובדה כי בשנה הבאה מציינת מדינת ישראל חמישים שנה לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה. ההסכם בין שני המוסדות האקדמיים נחתם במעמד רקטור אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' צבי הכהן (בתמונה, מימין), ורקטור בית הספר הגבוה למדעי היהדות בהיידלברג, פרופ' יוהנס הייל (בתמונה, יחד עם ד"ר פולה קבלו).
תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית לנשים חרדיות
באוניברסיטת בן-גוריון נפתחה השנה תכנית לתואר מוסמך בפסיכולוגיה חינוכית. בתכנית ילמדו 11 סטודנטיות מצטיינות בוגרות המכללה החרדית בירושלים. התכנית מופעלת במסגרת המגמה לפסיכולוגיה במערכת החינוך. המטרה היא להכשיר פסיכולוגיות חינוכיות חרדיות ודתיות בשירותים הפסיכולוגיים ובמסגרות החינוך של החברה החרדית. הסטודנטיות משתתפות בקורסי חובה, המהווים חלק מתהליך ההכשרה של כלל הסטודנטים במגמה לפסיכולוגיה במערכת החינוך. בנוסף לומדות הסטודנטיות קורסים ייחודיים לתכנית כדוגמת "פסיכולוגיה חינוכית בקהילה החרדית", "יסודות הטיפול המשפחתי" ו"מיומנויות הראיון הטיפולי". עבודת ההתמחות תתבצע בשלושה שירותים פסיכולוגיים חינוכיים בירושלים, בבית-שמש ובמודיעין-עילית. שירותים אלה הם בעלי אוריינטציה מערכתית-קהילתית וניסיון בעבודה במגזר החרדי.
כדאי לדעת; מדליקים נר בבית העצמאות
סיור לכל המשפחה מת"א הקטנה עד אולם הכרזת המדינה. בית העצמאות מזמין אתכם לחוויית חג בלתי נשכחת המשלבת סיור מיוחד באתריה המפורסמים של ת"א הקטנה והדלקת נר חגיגית בבית בו נולדה המדינה. מה בתכנית? נשמע את הסיפורים מאחורי הקלעים של העיר העברית הראשונה ונטייל במגדל שלום, בית הצדפים של אדון וייס, בריכת הפסיפס הצבעונית, הקיוסק הראשון, הפנס הבודד, הגרלת הצדפים, הסוסה של דיזנגוף, אנדרטת המייסדים ועוד. בתום הסיור נבקר בבית העצמאות, נצפה בסרט קצר על תולדת העיר והבית ונכנס לאולם בו הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. בסוף, נדליק יחד נר של חנוכה ונקנח בסופגנייה מתוקה כי את החג הזה חוגגים במקום בו נולדה המדינה! הפעילות מתאימה לכל הגילאים ונמשכת כשעתיים. הסיורים יתקיימו ב – 2, 3, 4 לדצמבר. נפגשים ב 11:00 וב 13:00 ליד הפסיפס של גוטמן במגדל שלום, מבואה מערבית, רחוב אחד העם 9, תל-אביב.
לבירורים והזמנות: 03-5173942, [email protected]
מחיר מבוגר: 25 ₪. מחיר ילד/סטודנט/גמלאי: 20 ₪. לפרטים נוספים הקש כאן.
קו לחינוך מאחל לקוראיו חג שמח. הגיליון הבא יופיע ב-12.12.2013