גיליון 614 * ה' תמוז תשע"ג * 13/6/2013 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
טכנולוגיה בחינוך; חמישה עשורים של פעילות והתוצאות שואפות לאפס
הכותרת הזו עלולה להרגיז רבים שעיסוקם מחשבים בחינוך. מאידך היא גם יכולה לעורר לחשיבה רחבה בעניין. תקראו ותחליטו
בשבוע שעבר קיימה מטח את הכנס מעצבים עתיד 2. מטרת הכנס הייתה לבחון את העשייה בתחום הטכנולוגיה בחינוך, ולסקר מגמות עתידיות. בין היתר הופיעו בכנס מומחים מחו"ל ומהארץ, כמו וולטר בנדר, מייסדMIT Media Lab , פרופ' שמעון שוקן, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ד"ר עופר רימון ממשרד החינוך, גיא לוי ממטח ועוד. בין הדוברים היו שהשוו את עולם הטכנולוגיה בחינוך לעולם הטכנולוגיה בכלל, היו כאלה שהציגו חומרה או לומדה שפתחו, והיו מי שציירו מגמות נראות לעתיד. השורה התחתונה; כל הדוברים הסכימו כי הטכנולוגיה לא יצרה שום מהפכה בחינוך. המחשב לא החליף את הלוח והגיר וגם כאשר החליף – לא הצליח לשנות מהותית הישגים לימודיים. הטכנולוגיה בחינוך חוגגת חמישה עשורים. החל מהמצאת מכונת הלמידה של פרופ' סקינר מהרווארד ועד לשימוש בטאבלטים בכיתה – מאז ועד היום לא ניתן להצביע על אף שינוי משמעותי. החזון היה שמכונות הלמידה ייצרו מהפכות בחינוך, ולמעשה יעשו את עבודת ההוראה – זה לא קרה. אולי כיון שמורים שמשלבים מחשבים בהוראה מלמדים שימושי מחשב – עוסקים בהכרת וורד או אקסל, אך לא ביכולת שלהם לפעול על תחומים שחשובים להתפתחות האדם במאה ה-21, כמו דימיון, יצירתיות, חזון, יוזמה ועוד. חלק מהדוברים ציינו את השינויים שעוברת עתה מערכת החינוך, הנמצאת בתקופת מעבר. זוהי תקופה שבה כבר מבינים כי קיים פער בין העולם האמתי לבין "המעבדה", שהיא עולם בית הספר. הטכנולוגיה היא גוף ידע סגור, בנוי להמונים, עם ניסיון לייצר אינטראקטיביות. אז איך משלבים משהו שבנוי לכולם עם משהו שיש לו תפקיד ללמד ולהנחיל ערכים? איך משלבים בפרדיגמה החינוכית משהו שהוא הפוך ממנה? איך תנצח הטכנולוגיה את החינוך ותעבור מהמצב הנוכחי, שבו המרחב החינוכי מכיל את הטכנולוגיה, למרחב טכנולוגי שמכיל את החינוך? שאלות אלה עלו בכנס, והתשובות הוצגו בדמות פיתוחים חדשניים. שניים מהם – תוכנת עשר אצבעות ומחשב לילדים מוצגים כאן.
לדברי בנדר, כיון שאנחנו יצורים חברתיים, והאומנות היא שפת הרגש ולכן גם שפת החברה, יש ללמד את הילדים לעסוק יותר באמנות באמצעות המחשב.
עשר אצבעות
בכנס הוצגה תוכנת עשר אצבעות. זוהי תוכנה ישראלית ללימוד חשבון לילדים עד כיתה ה'. התוכנה פועלת על טבלטים, וקיימת כבר בגרסאות בכמה שפות. התוכנה מכילה אפיזודות לימודיות. כדי להתקדם הילד צריך לסיים אפיזודה שהתחיל. את התוכנה הציג פרופ' שמעון שוקן, מומחה למדעי המחשב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, שנמנה על מפתחיה. לדבריו, התוכנה פותחה כדי להתגבר על אחת הבעיות העיקריות בהוראת מתמטיקה – חרדה ממתמטיקה. בסרטון שלפניכם מוצגת התוכנה. כיום היא פועלת כבר במספר בתי ספר בישראל.
מחשב מיוחד לתלמידים
וולטר בנדר הציג ביום העיון את פרויקט ה-OLPC, מחשב מיוחד לילדים, זול וזמין. הדגם הראשון יצא לשוק בשנת 2007. עקרונות הפיתוח שלו היו; לייצר מחשב שלא יישבר גם אם ייפול על הרצפה, לייצר משהו אישי – שהילדים יוכלו להדביק עליו מדבקות שהם רוצים, לאפשר להעמיד אותו על השולחן כספר, לאפשר לסובב את המסך, שיהיה קל משקל, שיהיה מוצר מושך לילדים – הן מבחינת הגודל, יכולת הנשיאה, הצבעוניות ועוד. בעיקר; מחשב זול – שהחל במחיר 175 דולר ליחידה, והגיע גם למאה דולר, עם קוד פתוח, שיאפשר לכל אחד לתכנת. למחשב פותחה תוכנת Sugar, שבעזרתה יכלו הילדים לתכנת את התכניות שרצו. למשל, לא פותחה תוכנה לעיצוב גרפי, כדוגמת פאואר פוינט, אלא כדי שהילדים יוכלו לצייר באמצעות המחשב הם נאלצו לתכנת אותה. היכולת של התוכנה לאפשר לתלמידים לפתח מה שהם רוצים, כשהמחשב הוא רק מכשיר, אפשרה לילדים לפתח יישומים למחשב. כיום 10% מהיישומים פותחו על ידי ילדים. לדברי בנדר, דווקא הגישה הזו היא שמפתחת יצירתיות. מטרת המחשב היא לפתור בעיות בעזרתו. מאידך, ילדים בעולם משתמשים במחשב בעיקר כדי לשחק. ילדים שעובדים עם Sugar, משתמשים באמצעותו לפיתוח חשיבה ייחודית. מחשבים במהותם עוסקים היום במדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. חסר התחום האמנותי.
ראשי רשויות; שיטת המצ'ינג פוגעת ברשויות החלשות
בפגישה עם שר החינוך פרשו ראשי הרשויות המקומיות בצפון בעיות בתחום החינוך שמציקות להם, אך התייחסו גם לנושאים שמשרד החינוך צריך להעלות על סדר היום שלו, כמו לימודי ערבית כשפה זרה שנייה, אחריות על החינוך הבלתי פורמאלי, קידום תעודת בגרות חברתית ועוד
מאת; מערכת קו לחינוך
בפגישה של שר החינוך, הרב שי פירון, עם מנהלי רשויות מקומיות בצפון, שנערכה לאחרונה, העלו ראשי הרשויות מספר טענות בפני השר ודרשו את טיפולו. ראשי הרשויות ציינו מספר עניינים מהותיים ומספר עניינים שיש להעלותם לסדר היום הציבורי והחינוכי. כך, עניין מהותי שהועלה הוא נושא סל חינוך לתלמיד, שכדי לגבשו כראוי נדרשת המדינה לעבודה מעמיקה. נושא נוסף הוא צו החינוך – אחד הנושאים הבוערים על סדר היום הציבורי של הרשויות. בתחום זה צריכה המדינה לבחון איזה שירותי חינוך ניתנים בכלל, איזה שירותי חינוך ניתנים על ידי הרשויות המקומיות בפרט, וכיצד לתקצב בהתאם. לדוגמה, הרשויות המקומיות משלמות 90% לתקצוב הסעות לחינוך המיוחד, והן דורשות השתתפות גדולה יותר של המדינה בתחום זה.
בעיה מהותית נוספת היא שיטת המצ'ינג – בהפעלת כל תכנית חינוכית דורש משרד החינוך תמורת השתתפות תקציבית שלו גם השתתפות תקציבית של הרשות המקומית. בשל בעיות תקציב, רק הרשויות המבוססות יכולות לפעול על פי שיטה זו, בעוד שרשויות עניות לא יכולות לקדם אף פרויקט חינוכי. כך גם גדל הפער בין רשויות עשירות לרשויות עניות.
עוד ציינו ראשי הרשויות כי משרד החינוך צריך לקחת תחת אחריותו את החינוך הבלתי פורמאלי בנוסף על החינוך הפורמאלי.
לדעת ראשי הרשויות, משרד החינוך צריך להעלות על סדר היום שלו גם נושאים נוספים כמו; חיזוק השפה הערבית בישראל – לדעת ראשי הרשויות לא ייתכן שלומדים אנגלית מגיל 8 אבל לא לומדים ערבית, שהיא שפה רשמית בישראל. חינוך כעבודה מועדפת – המדינה לא מכירה בחינוך כעבודה מועדפת. כיון שהחינוך הוא משימה לאומית, הכרזה על חינוך כעבודה מועדפת והענקת משאבים לכך יאפשר למשוך צעירים מוכשרים למערכת החינוך. בגרות חברתית – צריך לקדם את נושא תעודת הבגרות החברתית. יש לעודד את הצעירים לתרום לחברה, ולתגמל אותם בתעודה מתאימה גם על כך. ראוי שתעודה זו תקנה להם נקודות זכות בצבא ובאקדמיה. המדינה גם צריכה לפעול לקידום מדיניות לאומית לצעירים – זו תתמקד בגיוסם לצבא, בהפנייתם לשירות לאומי, בתרומה לקהילה, בשילובם בתעסוקה ועוד. כך הצעירים יחזרו למקום מגוריהם וישתלבו בחיי הקהילה לאחר שלב הצבא והלימודים.
מנהלי התיכונים בעוז לתמורה; אנחנו יוצאים לחופשה ב-21.6 כמו המורים וחוזרים לקראת ימי ההיערכות
מאת; מערכת קו לחינוך
התאגדות מנהלי בתי הספר הודיעה לחבריה בעוז לתמורה, כי עד שלא יהיה שינוי בשכר המנהלים, הם מתבקשים להתנהל בהתאם להוראותיה. בפוסט שפורסם באתר הפייסבוק של ההתאגדות, קורא סגן יו"ר האיגוד, מנשה לוי, לחבריו שלא לאפשר ביצוע בקרות בבתי הספר. "בכל מקרה שבו מנהל מרגיש מאוים בשל סירובו לשתף פעולה עם הבקרה הוא מוזמן לפנות להתאגדות המנהלים", נאמר שם. עוד מציין לוי, כי בשל מאבק המנהלים על שכרם, הוא קורא למנהלים לצאת לפגרת הקיץ כמו המורים, ב-21 ביוני, ולחזור לעבודה בסוף החופשה, לקראת ימי ההיערכות.
יו"ר התאגדות המנהלים, ד"ר אריה לוקר, הודיע השבוע באגרת למנהלים, כי ד"ר שוש וינטר מונתה להיות נציגת התאגדות המנהלים בארגון המורים. ד"ר וינטר תמלא את תפקידה בשכר ותשב בארגון המורים. ד"ר וינטר תהיה אחראית על קידום עוז לתמורה בבתי הספר והענקת שירותים פרופסונליים לחברי התאגדות המנהלים.
לאחרונה פרסם משרד החינוך בחוזר מנכ"ל מחודש יוני (תשע"ג/10א' סעיף 7.7 – 3.7) להמיר את היומן הכחול הידני ביומן הממוחשב של המנב"סנט. איגוד המנהלים הודיע לחבריו כי הוראה זו מנוגדת להסכמה שהגיע אליה עם מנכ"לית משרד החינוך, על פיה אין לכפות על המנהלים את השימוש במנב"סנט כל עוד התוכנות הפרטיות יעילות יותר מהמנב"סנט. האיגוד ממליץ למנהלים להמתין עד לברור העניין עם הנהלת המשרד.
עוד נמסר, כי משרד החינוך הודיע שמיקוד הנושאים לבחינות הבגרות יפורסם בתחילת שנת הלימודים. חברי ההתאגדות ימשיכו לקחת חלק בדיונים על מבנה בחינות הבגרות והערכה חלופית שיתקיימו בהמשך.
מהאיגרת למנהלים נודע, כי חלו שינויים בהקצאת התקן לשנה"ל תשע"ד. בין היתר תהיה הפחתה של 10% בכלל הסלים. עוד נודע, כי בתי ספר רבים קיבלו לאחר 31.5.2013 הודעות על ביטול תקן לכיתות אתג"ר ומב"ר. שינויים אלה, אשר הועברו למנהלים אחר סיכום שיחות והתחייבות למורים על היקף משרתם בשנה"ל תשע"ד, מציבים את המנהלים והמעסיקים כמועמדים לתביעות הפרת חוזה עבודה. המנהלים מתבקשים להודיע על כל הפחתה בשעות תקן לנורית ולנסי, יו"ר המחלקה הפרופסיונלית בארגון המורים. המנהלים מציינים, כי הפחתה זו בשעות התקן תפגע קשות במיוחד בתלמידים הזקוקים לעזרה ותמיכה.
פיתוח דיאלוג מורה תלמיד; מקדם תקשורת יעילה ומקדם למידה
מאת; ד"ר מרגלית עובדיה*
יעד ההכלה, שהוכרז לשנת תשע"ג כיעד ה-12 של מערכת החינוך, מעצם הגדרתו מלמד על מהותו, כלומר: מכיל, כולל, אוסף ומאגד בתוכו ולתוכו תכונות וערכים. הכלה כוללת: סבלנות וסובלנות, אמפתיה ואיכפתיה, נתינה, הענקה, הקשבה – כל זאת כדי להיות שם למען התלמיד וקידומו. יעד ההכלה לדעת אנשי חינוך רבים הוא יעד מספר 1 ולא 12. מורה שאין לו יכולת להכיל, יתקשה לשרוד ולהחזיק מעמד זמן רב. בלעדי ההכלה, המורה עלול ללכת לאיבוד במערכת החינוך, שהיא במהותה מורכבת, עמוסה ותובענית. מורה מכיל וגם מגביל – מעמיד גבולות, יידע להלך בין השורות, להבחין בין הדרישות, החובות והזכויות שלו מעצמו ומתלמידיו. מורה שיבין, ויידע להכיל את תלמידיו בתבונה המלווה בהענקה, יגרום לתלמידיו לבטוח בו ולעשותם כאלה שייכו אחריו בעיניים עצמות. התלמיד לומד לדעת מתי המורה מתכוון באמת ומתי הוא משחק תפקיד. התלמיד יודע מתי המורה רוצה בטובתו, רואה את עתידו ופותח בפניו אופק לעתיד טוב יותר. התלמיד גם מזהה בקלות מורה שבא ל"דפוק" שעון וללכת מיד לאחר בית הספר לביתו. הדרך לבנות תקשורת דו כיוונית, שבה המורה מציב את טובת התלמיד במרכז עשייתו החינוכית, והתלמיד מרצה את המורה שפועל ללא לאות להצלחתו, דרך זו תקום ותיפול ותקום על דיאלוג מורה תלמיד, שיביא לדיאלוג תלמיד מורה. דיאלוג כזה מושתת בראש וראשונה על הקשבה כנה, נכונה ונבונה.
***
כדי לבנות, לבסס ולפתח הקשבה שתוביל לדיאלוג אמתי ובונה, צריך לשאוף להיות אובייקטיבי ולעמוד על הכוונות שמעבר לדברי הצד השני. בנוסף צריך מז"ל – מקום, זמן, לשון. מקום – הכוונה ליצירת מרחב בטוח, המקום שבו תתקיים השיחה, לא בדרך לכיתה, לחדר המורים, לחצר התלמידים או ביציאה מהם, אלא מקום שקט, רגוע ומכבד. זמן – הכוונה למתי מתקיימת השיחה. לא בהפסקה, בסוף יום לימודים או בתחילתו, כשלא נוח למורה או לתלמיד. זמן צריך להיות מקובל על שני הצדדים ומתאים להם, זאת כדי לנהל שיח רגוע, מובנה, מקשיב ומקדם. לשון – הכוונה היא לדרך ולאופן שבו מתקיים הדיאלוג, בחירת המילים, טון הדיבור ושפת הגוף. אם שלושת אלה מוכנים ומקובלים על השניים, אזי יש סיכוי טוב לתחילתו של תהליך מועיל ויעיל.
***
נהוג לחשוב שדיאלוג זה פעולה אקטיבית של דיבור, יחד עם הקשבה, שהיא פעולה פסיבית. אנשים נוטים להתכונן יתר על המידה למה שהם עתידים לומר, ומבזבזים את זמן ההקשבה בציפייה לתורם לדבר. לחלק ניכר מהאנשים יש מסננים רגשיים, שמונעים מהם לשמוע את הצד השני באמת. דו שיח מתוכנן פותח ערוץ לתקשורת, מלמד שפה מכוונת, שומר על סמכות, מפחית קונפליקטים בין מורה לתלמיד ולמשתתפים אחרים, מפחית שימוש בסנקציות ומשפר הישגים. הקשבה כנה תלמד ותגלה מה שלא יודעים. היא תאפשר להיפתח לשינוי ולצמיחה, ליישב קונפליקטים, לפתח הזדמנות ללמוד את צרכיו של האחר, וכן לראות ולהכיר את עולמו בצורה אחרת. דרך זו גם תאפשר הכרת תודה מצידו של זה שמקשיבים לו. הדברים החשובים בדיאלוג זה להיות מונע להקשיב ולתת תוקף ולגיטימציה לתלמיד. אם צריך לדבר, יש לשאול שאלות מנתבות אל המטרה שלשמה מתקיים השיח. לתת לצד השני לספר את סיפורו ראשון, לא להפריע כשהצד השני מדבר, לא להתרגז ולא להיכנס לדבריו ולהשלים אותו, להרחיק מסיחים והפרעות כמו טלפון, יומן או התעסקות בעניינים אחרים. יש לרשום את דברי הדובר ולא לסמוך על הזיכרון, לשדר הגינות, כנות ואמינות, להסתכל לו בעיניים כשהוא מדבר, לבטא את ההקשבה בהבעות ובתנועות גוף המביעות הבנה ואמפתיה, להיות נוכח בעולם האחר ולהתרכז בדבריו. לזכור; יש לאדם שתי אוזניים ופה אחד – להשתמש בהם ביחס הנכון. תקשורת בטוחה ואימון בסיסי משפיעים על הקשרים בחיים. דו שיח מתכוון צריך לשקף. כלומר, לחזור על דברי הדובר מתוך הקשבה כנה ולא מלאכותית, להניח בצד את כל המשפטים הסותרים את גרסתו, ולהתאמץ לשקף כמה שיותר פרטים ודוגמאות תוך מתן כבוד לדעותיו. דו שיח מתכוון צריך לסכם נקודות עיקריות שעלו בשיח, לתת לגטימציה לנקודת הראות של הדובר. בסיום השיחה להגיד תודה על ההקשבה, להסיק מסקנות, לקבוע יעדים אופרטיביים ולקבוע שיחות המשך. כי כשמקשיבים מהלב ומדברים מהלב מגיעים לתובנות מועילות.
* ד"ר מרגלית עובדיה – פיתוח, ליווי והנחיית מורים במיומנויות ואסטרטגיות למידה לתלמידים לקויי למידה ובעלי תופעת קשב וריכוז
חמש טעויות גדולות בדרך ללמידה מתוקשבת
מאת; צוות השתלמוודל
"מיומנויות המאה ה-21", "פדגוגיה דיגיטלית", "מחשב לכל ילד", ועוד פרויקטים רבים נועדו לקדם את הלמידה המתוקשבת במערכת החינוך. הרציונאל מאד ברור – בעולם מתוקשב כל כך מערכת החינוך אינה יכולה לדרוך במקום, ועליה להתאים את עצמה ולהכשיר את תלמידיה לעולם שמתנהל בצורה מקוונת. עם זאת, כל מי שמצוי בתחום יודע שהמצב בשטח רחוק מלהיות מספק. בבתי ספר רבים אין ציוד מתאים; גם בבתי ספר מצוידים – לא תמיד נעשה בו שימוש בעל ערך; גם כאשר יש שימוש פדגוגי מתקדם בציוד, בדרך כלל מדובר על מספר מצומצם של מורים שאינם משפיעים על התרבות הבית ספרית. בשורות הבאות נציג טעויות מרכזיות שנעשות בתהליכים של הטמעת התקשוב בבתי הספר.
טעות מספר 1
בשבוע שעבר, במסגרת הדרכה שגרתית על מערכת moodle באחד מבתי הספר המתוקשבים בארץ, שמתי לב לפתע שבכיתה מוצב לוח חכם. איך לא ראיתי אותו קודם? פשוט כי הוא היה מוצב בפינת לוח הכיתה, בזמן שהמקרן היה מכוון למרכז הלוח (בתמונה). שאלתי אם מדובר בלוח מתקדם במיוחד שאינו דורש מקרן, והמורים המקומיים צחקו במבוכה. לא מדובר בטעות של טכנאי. כאשר התקינו את הלוחות החכמים בכיתות, הם מוקמו במרכז הלוח כראוי. אני מניח שבתחילת הדרך כולם מאד התרגשו, ואולי אפילו ראש המועצה בכבודו ובעצמו גזר את הסרט, אבל מסתבר שאף אחד לא ידע מה באמת אפשר לעשות אתם (מלבד הקרנת סרטונים בשיעורים חופשיים). כנראה שבהתחלה עוד ניסו להסתדר ולכתוב על מה שנשאר מהלוח המקורי, מימין ומשמאל לפלא הטכנולוגי שהצטרף לכיתה, עד שהמורים פנו בבקשה להנהלת בית הספר שתזיז את הלוח החכם הצידה, כי הוא פשוט מפריע להם לעבוד. מאז הוא שם.
אנדקוטה קטנה זו שבה ומזכירה לנו ששינוי טכנולוגי אינו מביא עמו בכנפיו שינוי פדגוגי. כלים משוכללים רבים נכנסו לשימוש במערכת (החל מהרדיו והטלוויזיה), אך השפיעו באופן מזערי על התנהלות בתי הספר, ולא בגלל פגם כלשהו בכלים עצמם. אגב, כפי שניתן לראות בתמונה, בית הספר הוסיף מסך נגלל במרכז הלוח כדי לאפשר שימוש במקרן. מקרן חכם היה פותר את הבעיה, ומאפשר את היתרונות של לוח חכם תוך המשך שימוש בלוח הקיים. המחשבה שכלי זה או אחר יגרום לשינוי פדגוגי בשל הפוטנציאל האדיר הטמון בו מתגלה כמחשבה מופרכת פעם אחר פעם, ולמרות זאת רבים עוסקים בחיפוש הכלים הנכונים (המילה האחרונה בתחום היא הטאבלטים, עד הג'אדג'ט הבא.
לקריאת המשך הכתבה – לחץ כאן
פרופ' הרשקו לתלמידים מחוננים; כיצד ניתן להגיע לפרס נובל
מאת; מערכת קו לחינוך
לאחרונה ביקר פרופ' אברהם הרשקו, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004, במרכז למחוננים במכללת אורנים. פרופ' הרשקו דיבר בפני כשבעים תלמידי כיתות ח'-ט'. פרופ' הרשקו פרס בפני התלמידים את תולדות חייו, סיפר כיצד הגיע למחקר בעקבות לימודי רפואה, ועל עולמו של חוקר. בהרצאה חשף פרופ' הרשקו את פרטי התגלית בתחום פירוק החלבונים בתא שעבורה זכה בפרס נובל. בסיום המפגש הוזמנו התלמידים לשאול שאלות, שהובילו להרצאה מפורטת ברמת העמקה ופירוט שלא היו מביישים כל מוסד אקדמי. מספר תלמידים אף ביקשו פירוט מעמיק יותר, ונשארו לשיחה אישית. מההרצאה ניתן היה לראות כיצד מחקר בסיסי בתחום שנראה לכאורה בלתי חשוב בתחילה מתגלה כמשמעותי ביותר לתפקוד התא החי, וכיום מהווה בסיס לטיפול תרופתי במחלת הסרטן ומחלות אחרות.
יריד ארצי לעבודות חקר במדע וטכנולוגיה
לאחרונה נערך בירושלים היריד הלאומי השני לעבודות חקר ופתרון בעיות במדע וטכנולוגיה. ביריד נטלו חלק 43 עבודות מצטיינות של תלמידי כיתות ו' ו-ט', אשר הגיעו אל שלב הגמר. העבודות הגיעו ליריד הארצי לאחר שהשתתפו בירידים בית ספרים ומחוזיים, ועברו תהליך מיון קפדני של מומחים בתחומי מדע וטכנולוגיה והוראת המדעים. בסיום היריד הארצי בחר חבר השופטים בעבודות המצטיינות. בתחום חקר מדעי זכתה עבודתם של רותם שביט, ארני גרשמן, אייל קמיצ'י וניב שושלב, בהנחיית אורית בן אמו, מאורט תעופה וחלל במעלה אדומים, שכותרתה; "חיידק האם שומע? עבור". העבודה עסקה בהשפעת זמן חשיפת חיידקי קולי לגלי קול על כמותם. במקום השני זכו שתי עבודות; האחת על קריש הדם, של תלמידים מדרכא רמון בגדרה, והשנייה שעסקה בסוגיה בדבר יעילותן של אבקות כביסה בהסרת כתמים, של תלמידי אולפנית אמי"ת בעכו.
התלמידים הפעילו שבוע ספורט ובריאות
לאחרונה נערך בבית ספר מוריה שבחדרה שבוע בריאות וספורט. השבוע נפתח בטקס חגיגי, בהנחיית חברי וועדת הספורט מכיתות ד'-ו'. בטקס הציגו התלמידים את מטרות השבוע – החינוך לאורח חיים בריא בשילוב של תזונה נכונה, פעילות גופנית ומנוחה. כל יום נפתח בהתעמלות בוקר בהדרכת המורות לחינוך גופני. בהמשך השבוע למדו התלמידים למדו מהי תזונה נכונה, ועסקו בפעילויות שונות כגון יוגה, ריקודי עם ועמים ועוד. פעמיים בשבוע נערכה הפסקה פעילה אותה הפעילו תלמידי וועדת הספורט. בכל יום התקיימה תחרות קפיצה בחבל, בסוף כל יום פורסמו שמות התלמידים שהגיעו לשיא במספר הקפיצות בדקה. בכל יום נערך טורניר משחקי כדור לכיתות ג'-ו' – לשכבת גיל אחת. שבועיים קודם לשבוע החינוך הגופני והבריאות, הוכרזה תחרות "הכיתה הבריאה". התלמידים התבקשו להקפיד להגיע לבית הספר עם ארוחת בוקר בריאה ומזינה. הכיתה שבה מספר התלמידים היה הגבוה ביותר הוכרזה כמנצחת. התחרות הגבירה את המודעות של התלמידים להרכב המזון שלהם בארוחת הבוקר. במהלך השבוע גם נערכו סדנאות, כמו סדנת בריאות, בה יצרו התלמידים בצלחת ארוחת בוקר יצירתית ומיוחדת, פעילות הכנת מיץ גזר ומיץ לימונדה. בטקס סיום השבוע הציגו חברי וועדת הספורט את העשייה והתוצרים של השבוע בתנועה ובמלל. בטקס באו לידי ביטוי כישרונותיהם של תלמידים רבים: בריקוד מחול שהשתתפו תלמידות כיתה א' ו-ג', בקטע תנועתי שממחיש את החובה לעסוק בפעילות גופנית בכל בוקר, בהצגה של תלמידי כיתה ו' שהביאה לידי ביטוי את ערכי הספורט: הפסד בכבוד, משחק הוגן, אדיבות כלפי היריב ועידוד ושאיפה למצוינות. לפני חלוקת התעודות למנצחים בתחרויות, הוצגו פרסומות הממחישות בהומור את ערכם התזונתי של הירקות. בהמשך נערך טקס חלוקת תעודות, שבו ראשי הקבוצות של הכיתות המפסידות בתחרויות העניקו את התעודות לכיתות המנצחות ולחצו להם ידיים. לאחר מכן הוענקו תעודות לשיאני הקפיצה בחבל בכל שכבת גיל והוכרז אלוף בית הספר בקפיצה בחבל והזוכה בתחרות הכיתה הבריאה.
פסטיבל מדענים צעירים
400 תלמידי כיתות ד' מטבריה ועמק הירדן, השתתפו ביום מדעי, שהתקיים במכללה האקדמית כנרת. את היום המדעי הפעילו בני נוער מקרית שמונה ויישובי הגליל המזרחי, הלוקחים חלק בפרויקט מנהיגות מדעית. את הפרויקט מנחים חברי הסגל מהמכללה האקדמית כנרת ומכללת תל חי. במסגרת היום המדעי, נחשפו התלמידים לתחומי מדע שונים על בסיס התנסות וחוויה, ביניהם: הפקת ד.נ.א, הקמת פלנטריום אישי, ביקור בפלנטריום אשר יוקם במכללה, היכרות חווייתית מדעית עם עולם הביוטכנולוגיה, מים והבנת פעולות המכשור הביתי המשמש אותנו ביום יום כמו מיקרוגל ועוד. ד"ר ליאורה גלס-אלון, מנהלת המרכז האקדמי לנוער כנרת, ציינה, כי התכנית למנהיגות מדעית משלבת לימודי מדעים ומנהיגות חברתית. מטרתה לשלב בני נוער רבים בלימודי המדעים. במסגרת הפרויקט תלמידי כיתות י'-יב', שעברו מסלול הכשרה מיוחד, מדריכים תלמידים מבתי הספר היסודיים בנושאי מדע שונים, בשילוב פעילות חברתית חווייתית.
פעילות ייחודית באורטוב
לאחרונה נערך אירוע סיום השנה לפרויקט אורטוב של רשת אורט. אורטוב עוסק בהתנדבות תלמידי הרשת. במסגרת האירוע חולקו פרסים לתלמידים מצטיינים. אחד הפרויקטים שנערך השנה במסגרת אורטוב הוא שיתוף פעולה בין אורט יד לבוביץ בנתניה לתלמידי בית הספר היסודי לאה גולדברג בעיר. כיתת המנהיגות י'1 באורט יד לבוביץ בנתניה, הפיקה יום שיא לתלמידי קבוצות המנהיגות בלאה גולדברג. יום השיא נערך במסגרת פרויקט סיום לקורס המנהיגות הירוקה, שנערך במסגרת תכנית אורטוב ובשיתוף עם תאגיד אל"ה.במסגרת הפעילות השתתפו תלמידי לאה גולדברג בחידון בנושא המחזור, שהכינה אחת מתלמידות אורט. כמו כן צפו התלמידים בקליפ קצבי בנושא המחזור, שהכינו תלמידי כיתת המנהיגות. תלמידי לאה גולדברג רקדו לצלילי הקליפ עם תלמידי כיתת המנהיגות.לאחר מכן יצאו התלמידים לפעילות בחצר, שכללה פיסול בובה בצורת ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, כשהוא עומד על הראש. הבובה נוצרה מחומרים ממוחזרים ולצידה הכתובית:"מנהיג אמיתי יודע להסתכל על דברים מזווית קצת אחרת". התלמידים הפעילו דוכני משחק ומכירה. עליהם שילמו תלמידי לאה גולדברג בבקבוקים שאספו במסגרת שיתוף הפעולה עם תאגיד אל"ה.מטרה חשובה נוספת שהושגה במסגרת הקורס הייתה ליצור מנהיגות יוזמת, יצירתית, משפיעה, שיודעת להפוך חזון למציאות.
חוויה מדעית בגישה רב תחומית
טכנוקט מתמחה בפיתוח תכניות וכלים, שמטרתם לקרב את התלמידים אל המדעים. אנחנו עובדים בגישה רב-תחומית – שילוב של מדעים עם ספרות ולשון, גיאוגרפיה והיסטוריה, חגי ישראל ועוד. בצד פעילות קבועה, בתדירות שבועית, אנחנו מציעים לבתי הספר: "מסיבת סיום מדעית" – פעילות חווייתית להורים וילדים המשלבת ניסויים עם בניית דגמים. "מדע חוגג" – פעילויות המשלבות תוכני חגים עם מדעים. "מדע זה כל הסיפור" – שילוב מדעים עם ספרי ילדים: לעידוד קריאה, למצעד הספרים, לשבוע הספר ועוד. "חקר כמותי של אנרגיה" – ערכה למורה לכיתות ה'-ו'. הערכה כוללת מדריך למורה וחומרים לחקר ולבנייה של דגמים. "יריד תופעות בנושא אינטראקציה כוחות ותנועה" – ערכה לכיתות ח' לקראת המיצ"ב. בערכה 9 דגמים, שכל אחד מהם מדגים אינטראקציה בעלת מאפיינים ייחודיים; דיסק ובו "מדריך למורה", ודפי עבודה לתלמיד. לפרטים נוספים: אסתר או עקיבא 050-4611454/5 [email protected]
פנאי הפקות
הסלוגן של חברת פנאי הפקות הוא; ככה זה כשנהנים. ואכן, החברה מספקת שירותי פנאי, בידור, תכניות לימודיות ועוד, לתלמידי בתי הספר. בין היתר, ניתן ליהנות מסדנאות משחק, ימי כיף, מסיבות, תכניות לימודיות מגוונות לעוד. למשל, סדנאות מותאמות לחגים ומועדים: קישוטי סוכה, טעמים וארבעת המינים, חנוכייה, יציקת נרות, מסיכות ורעשנים, כובעי ליצן, הגדה של פסח ועוד. סדנאות: קסמים, בלוני צורות, ג'אגלינג, איפור, עיטורי חינה, מסיכות תיאטרון, ריקוד ותיפוף. סדנאות מדעים ותעופה: קליידוסקופ, פריסקופ, מכונית ניוטון, טיל מים, מצנחים, צמידי ג'יל, עפיפונים,טיסנים. סדנאות אומנות ויצירה: מוביילים, שלט לדלת, מראה אביבית, מחזיק מפתחות, תכשיטים, גבס. סדנת עמים וארצות: אוריגאמי, מניפה יפנית, רעשן גשם, פגודה יפנית, חמסה בדואית, מגרש רוחות אינדיאני. הסדנאות וההפעלות מלוות בתוכן מקצועי, יצירת מוצר, מדריך בוגר והתאמה לגיל הילדים. לפרטים, טל'; 03-9711744 או באתר.
סיפור מתוק – הפעלות מתוקות ובריאות לילדים
רגישויות מזון? כלל לא אסון! רק הורים לילדים עם אלרגיה או צליאק יכולים להבין את התסכול של ילדיהם, כשממש בא לאכול משהו או להשתתף בסדנא ואסור. הגר עוז מסיפור מתוק היא קונדיטורית המתמחה בדיוק בזה! בסדנאות יום הולדת מיוחדות ומתוקות – של קינוחים ואפייה ללא חלב, גלוטן או ביצים, והיא מתאימה אישית את הסדנא לאלרגיה, כך שגם הרגישים יוכלו לחגוג יומולדת בסדנת שוקולד וקינוחים, ולא לחשוש כלל, כי פעם אחת בשנה – גם להם מגיע ליהנות מחוויה טעימה ללא דאגות. בסדנא לכל החברים נכין מטעמים וקינוחים שלא יביישו אף מסעדה, אף אחד לא ירגיש שמישהו פה רגיש… לפרטים, טל'; 052-3335563 או באתר.
כל מה שרצית לדעת על גישור וחינוך
בשנים האחרונות, אנשי חינוך רבים (מנהלים, יועצים חינוכיים, מורים, הורים) רוכשים כלים ומיומנויות בתחום הגישור, במסגרת הקורסים הנערכים במרכז האוניברסיטאי לגישור ויישוב סכסוכים ע"ש אוונס – אוניברסיטת ת"א.
תכני הלימוד בקורסים, כוללים: שינוי פרדיגמות בתהליכי התמודדות עם קונפליקטים, הבניית תרבות הגישור כאורח חיים של הבנה ושיתוף בקרב קהילת בית הספר, הטמעת השימוש בכלים גישוריים כחלק מתהליך מערכתי המשלב את כל גורמי הארגון החינוכי ועוד.
תרבות גישורית, תורמת לשיפור האקלים הבית ספרי ומסייעת ליצירת תרבות, המעודדת: סביבה של כבוד הדדי, סבלנות, סובלנות, מניעת אלימות וסכסוכים (במקום יישוב סכסוכים), עבודת צוות, שיתוף פעולה פורה ועוד. פרטים נוספים טל': 03-6406179 ובאתר המרכז.
הגן הסולארי
בגן הסולארי בבנימינה מוצעות לתלמידי בתי הספר בכל הגילאים שלל פעילויות לימודיות. לתלמידי היסודי, למשל, מוצעת פעילות בת שלוש וחצי שעות, הכוללת סיור בשלושת מתחמי הגן והתנסות בפעילויות ירוקות; בישול סולארי, מירוץ מכוניות סולארי, משחק בשימוש חוזר בבקבוקים ועוד. לתלמידי חטיבת הביניים מוצע סיור אקולוגי פעיל ואקטואלי, המשך ישיר לחומר הנלמד בכיתה. כמו כן ניתן להזמין קורסים לבתי הספר, להפעיל כיתה מדעית שנתית, ולפתח מתחמים ירוקים בבתי הספר. לפרטים, טל'; 072-2612211 052-3300212 או באתר.
תלבושת? רק בתלבושת
מה קורה לפני תחילת שנת הלימודים? רצים לקנות תלבושת ואז משהו חסר, משהו לא מתאים, בקיצור; לחץ. כדי למנוע את התופעה מאפשרת חברת תלבושת להזמין דרך האינטרנט, במשלוח עד הבית את מוצריה. כל המוצרים מבית תלבושת מיוצרים ומעוצבים בישראל, והינם תוצרת כחול לבן במטרה לתמוך בתעשייה הישראלית. כמו כן, חברת תלבושת מייצרת את כל החולצות מבד המורכב מ-100% כותנה צפופה ואיכותית, כשהמדד לאיכות הוא המשקל – 160 גרם למטר – מדד לאיכות בד מעולה. החולצות עומדות במדדים המחמירים ביותר, במטרה לשמור על איכותן גם לאחר מספר רב של כביסות. בנוסף, חברת תלבושת מספקת את החולצות עם תווית מודפסת על מנת למנוע גירויים מיותרים, כשכל ההדפסות וסמלי בית הספר מיוצרים בשיטה מתקדמת ועמידה בפני שחיקה. קיים היצע גדול של חולצות בית הספר במבחר צבעים ומידות. להזמנות, טל'; 03-3746616 או באתר.
א"מ הדרך
מכון א"מ הדרך מציע טיפול בשיטת נוירופידבק להפרעות קשב וריכוז. היתרון בשיטת הנוירופידבק הוא שהיא ללא תרופות. השיטה מתאימה לילדים מגילאי שש ומעלה, ואף למבוגרים. כדי לאבחן את הילד מבצעים בדיקה של גלי המוח – אבחון QEEG. הבדיקה, באמצעות חיישנים, היא פשוטה, ונותנת תמונה מהימנה על הפעילות החשמלית של המוח . כאשר יש עודף פעילות או חוסר, לעתים התוצאה היא הפרעות קשב וריכוז. כדי לטפל בבעיות כאלה פותחה שיטת הנוירופידבק, המאפשרת מתן משוב לפעילות המוחית. במהלך הטיפול צופה המטופל בסרט ומגיב אליו. על ידי מתן חיזוקים חיוביים במהלך הטיפול, המוח מבין מהי פעילות תקינה ולומד להפנימה. השיטה פותחה על ידי סוכנות החלל האמריקאי וכיום משתמשים בה בתחומים רבים, אחד מהם הוא טיפול בהפרעות קשב וריכוז. מכון א"מ הדרך נמצא במושב גת רימון ליד פתח-תקוה. לפרטים נוספים, טל'; 050-6818084 או באתר.
קו לחינוך מאחל לקוראיו חופשה נעימה. הגיליון הבא יופיע ב-29.8.2013