גמול השתלמות למורים – מהם הקריטריונים המזכים?
לעיתים קרובות קיים בלבול בין המושגים "גמול השתלמות" ו"קרן השתלמות". מדובר בשני מושגים המטופלים באמצעות שני גופים שונים. קרן השתלמות למורים הינה קרן מאפשרות חיסכון מהשכר על מנת למשוך את הכספים שנחסכו בתום שש שנות צבירה, עם האפשרות להארכת הצבירה על פי רצונו וצרכיו של המורה, באופן הדומה לקרנות ההשתלמות לעובדים בשאר המגזרים. בעת היציאה לשנת שבתון, יכול המורה לעשות שימוש בכספי הקרן על מנת לממן את השתלמות. ואולם, בניגוד לשאר המגזרים בו רשאים העובדים לעשות שימוש בכספי הקרן כראות עיניהם, המורים רשאים למשוך את כספי הקרן למטרות רכישת השכלה בלבד. את הזכאות ליציאה לשנת שבתון ניתן לקבל מהנהלת קרנות ההשתלמות. גמול השתלמות למורים הינו הטבת שכר עבור עובד ההוראה בתום קורס השתלמות אשר קיבל הכרה ואישור עוד בטרם היציאה להשתלמות. גמול ההשתלמות מוענק דרך משרד החינוך, ועל כן, בטרם ניגשים ללימודים על מנת לזכות בגמול השתלמות, הגוף מוסדי עימו יש לוודא אם הלימודים מוכרים לצרכי הגמול, הוא משרד החינוך. קיים אינטרס הדדי מעצם מתן גמול ההשתלמות, הן למעסיק שבנסיבות שלנו הוא משרד החינוך, והן לאיש ההוראה, כאשר מעבר ליכולת להרחיב ידע ואופקים, מוענקים למורה חלון הזדמנויות להסבה מקצועית, רכישת כלים נוספים וחדשים בהם הוא יכול להשתמש במסגרת עבודתו כאיש הוראה, והגמול הבא לידי ביטוי בתלוש השכר. עבור משרד החינוך הגמול משמש כאמצעי לעודד אנשי הוראה להתפתח, להתקדם ולרכוש כלים ומיומנויות במקביל לקדמה הטכנולוגית, על מנת שמערכת החינוך לא תיוותר מיושנת ומקובעת, ותצעד קדימה בהתאם לרוח התקופה. ואולם, על מנת לענות על הקריטריונים המזכים בגמול השתלמות, יש לעמוד בתנאים הבאים: עובדי ההוראה מחויבים להיות בוגרי אחת עשרה או שתיים עשרה שנות לימוד לכל הפחות. בנוסף, עליהם להיות בדירוג המנהלי לכל הפחות בדרגה שישית. תנאי נוסף הוא למידה של שנתיים לכל הפחות במוסד להשכלה גבוהה, והשלמה של 400 שעות לימוד בתחום עיסוקם.
המדדים המזכים עובדי הוראה בגמולי השתלמות
בנוסף לקריטריונים הבסיסיים אשר הותנו בהתאם לפסיקה של המוסד לבוררות מוסכמת, קיימים מדדים והתניות נוספות לקבלת הזכאות לגמול. לדוגמה, מורים אשר הוסמכו להוראה בחו"ל, עליהם לעמוד בהשלמות להסמכה להוראה בישראל, והם יהיו זכאים ללימודי גמול רק בתום הסמכתם להוראה בארץ. לימודי ההשלמה הללו אינם מעניקים נקודות זכות עבור גמול השתלמות, אלא תנאי לזכאות לגמול. בתום לימודי ההשלמה בארץ, עובדי הוראה ומורים יוכלו להגיש בקשה להכרה בהשתלמויות אשר עברו בארץ מוצאם, ולקבל עבורם זכאות לגמול השתלמות, במידה והאישורים אשר הומצאו מוכרים על ידי הגוף המפקח על ההשתלמויות. מתמחים בהוראה אשר הקיף עבודתם היא לכל הפחות שליש משרה, יכולים לצבור זכאות עבור גמול ההשתלמות. קטגוריה נוספת היא עובדי ההוראה אשר עובדים מטעם הרשויות המקומיות. במידה ועברו השתלמויות המזכות בגמול השתלמות, גם אם אינם עוסקים בפועל בהוראה, יהיו רשאים להגיש בקשה להכרה בלימודים ברשות המקומית בה הם מועסקים. במידה ועובדי הוראה בפועל עברו השתלמויות המוכרות לזכאות בפועל עוד בטרם הוסמכו להוראה, הלימודים יוכרו כגמול במידה והלימודים לא היוו כחלק מהדרישות להסמכתם כעובדי הוראה. גם השתתפות בכנסים מקצועיים ופרסומים אשר הוציא עובד ההוראה לאור במהלך עבודתו, יוכרו כגמול במידה והם עומדים בנהלים הנהוגים. בנוסף, עובדי הוראה בשנת שבתון אשר השתלמו בשנה זו זכאים לגמול בהתאם לכללים שנקבעים מעת לעת באמצעות משרד החינוך. ישנן שלוש אפשרויות למסלולי מימוש הזכאות לגמול השתלמויות, כשהראשון הוא גמול ההשתלמות הרגיל, שבו הזכאות נאמדת עבור לימודים, פרסומים מדעיים, השתלמויות או הרצאות בכנסים. ישנו גם גמול כפל התואר המוענק למורים ועובדי הוראה בעלי תואר אקדמי ותעודת הוראה או בעלי שני תארים מקבילים, כאשר גמול זה מוענק באופן חד פעמי בכל משך עבודתו של העובד בתחום ההוראה, וגמול הביניים, לעובדי הוראה ומורים בעלי רישיון הוראה ותואר אקדמי. גם בנסיבות הללו קיימת אפשרות לזכות בגמול זה באופן חד פעמי, ומידה והוענק לעובד ההוראה גמול כפל תואר, לא תהייה באפשרותו לקבל את גמול הביניים. שיעור גמול הביניים הינו ארבע יחידות גמול, כאשר כל חישובי הגמול ייעשו על בסיס כמות שעות הלימוד אשר הצטברו והוכרו כגמול.