קו-לחינוך-לוגו2

עיתון קו לחינוך - גיליון 718

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר

התחקיר כמו בחיל האויר. הביצוע יפני

מסורת התחקיר, המוכרת בישראל מחיל האויר, הוטמעה בשנים האחרונות בהוראת המתמטיקה ביפן. התוצאה; מקום ראשון במבחני טימס הבינלאומיים

מאת: ד. אבי-גיא

מסורת התחקיר לא הומצאה בחיל האויר, אבל הפכה עם השנים לאחת מאבני היסוד בשיטת העבודה שלו, ויש לשער שאף תרמה להצלחתו. את שיטת התחקיר בהוראת מתמטיקה המציאו היפנים, והיא הובילה אותם להישגים יוצאי דופן במבחני טימס העולמיים. לנו לא נותר אלא לאמץ את הידע מהבית יחד עם הניסיון היפני ולחזור למקום הראשון במתמטיקה, בו היינו בשנות השישים של המאה העשרים.

הספר והשלכותיו

בשנת 1999 יצא לאור ספרם של סטיגלר והייברט "פער ההוראה". הספר הישווה את שיטת הוראת המתמטיקה ביפן, לשיטות ההוראה שהיו נהוגות בגרמניה וארצות הברית. בספר התגלה לראשונה כי ביפן מופעלת שיטת "תחקיר השיעור". מאז הועתקה השיטה לארצות נוספות והסתבר כי היא מוצלחת למדי. שני מחקרים פורסמו על השיטה בשנת 2012 בארצות הברית ובבריטניה; מחקר אחד (Dudley) נערך בהשתתפות מאות מורים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים בבריטניה. המחקר מצא שיפור עקבי בהישגי התלמידים. מחקר שני, של ארבע חוקרות אמריקניות (.Lewis et al), העיד כי מורים רבים במערכת החינוך בארצות הברית אימצו את השיטה לאחר שהתברר כי מלבד השיפור בהוראה היא תורמת להישגי התלמידים.

המבחן והמחקר

התוצאות המרשימות שהשיגו התלמידים היפנים במבחני טימס (TIMSS) לבדיקת אוריינות במתמטיקה ובמדעים, הובילו חוקרים  מרחבי העולם לבחון מקרוב את השיטה. אחד המחקרים הראשונים (Janzen, 2005) עקב אחר קבוצת מורים, שעבדה על נושא מסוים, ופיתחה עבורו מערך שיעור. חברי הקבוצה צפו בשיעור שעסק בנושא, עקבו אחר ההוראה בכיתה, ניתחו אותה, תיקנו ושינו את הדרוש, והעבירו את השיעור החדש לתלמידים. כך פותח שיעור שנועד לשפר את ההוראה בכיתה ולא רק להעריך את עבודת המורה. במהלך השיעור השתמשו המורים בשילוב של שיטות הוראה כבחירתם. ההצלחה נקבעה על פי המשוב שהתקבל מקבוצת העמיתים. האופי השיתופי של התהליך איפשר לכל אחד מהמורים להשלים את הידע של האחר.
מחקר אחר (לורנס, 2016), מצא כי השיטה היפנית  מבוססת על הרצונות והצרכים של המורים, מעוררת את סקרנותם ומערבת אותם בתהליך שכולל חקר, פיתוח וניתוח פרקטיקת ההוראה. חקר השיעור הוא חלק ממערכת השעות. אפילו זמן הצפייה בשיעור החקר משולב במערכת – המורה יוצא לצפות בשיעור, והתלמידים נשארים בכיתה למלא משימה לימודית שהוכנה עבורם. מספר המשתתפים בחקר השיעור כולל את המורים שהשתתפו בתהליך, מנהל בית הספר ומומחים חיצוניים.

השיטה לשלביה

קבוצת המורים העובדת באמצעות השיטה, עוסקת בדרך כלל בשניים או שלושה מערכי שיעור בשנה. בכל קבוצה בין ארבעה לשישה מורים. התהליך אינו מוגבל בזמן, ועשוי להימשך גם מספר שנים. 

בשיטה שבעה שלבים;
1. בחירת הנושא – הבחירה בדרך כלל נופלת על נושא הנוגע לכלל התלמידים, והיא כוללת גישות או מיומנויות שרצוי לטפח. למשל, כיצד לחזק את החשיבה העצמאית של התלמידים במתמטיקה. המורים מכינים את הנושא על סמך חומר אקדמי וספרי לימוד, מתייעצים עם קולגות, מדריכים או מומחים אחרים ופותרים תרגילים. בדרך כלל המורים חוקרים נושאים פדגוגיים שהם חלק משגרת עבודתם.
2. מיקוד המחקר – המורים מסמנים יחידת לימוד אחת ומטרה אחת מתוך נושא המחקר, ובודקים את היכולות והצרכים של התלמידים ביחידת לימוד זו. לדוגמה, יחידת לימוד על טרנספורמציה בגיאומטריה. המטרה היא חיזוק יכולת אצל התלמידים ליישם טרנספורמציות באופן עצמאי.
3. בניית השיעור – המורים בוחרים שיעור מתוך יחידת הלימוד ומפתחים עבורו מערך שיעור. השיעור צריך להתאים לתוכנית הלימודים. במסגרת זו גם נבחנת רמת החשיבה הנדרשת מהתלמידים במהלך השיעור.
4. העברת השיעור והצפייה בו – אחד המורים בקבוצה מעביר את השיעור. בשיעור צופים חברי הקבוצה, המנהל, מומחים מהאקדמיה ואורחים נוספים. התצפית מוגדרת כמחקר. כל אחד מן הצופים מתמקד בהתבוננות בתלמידים – מה ואיך הם מבינים? מדוע? מה מסקרן אותם? מה אפשר ללמוד מטעויות שהם עושים? השיעור מצולם. עבודות התלמידים הופכות לחלק מהתחקיר.
5. דיון – עם סיום השיעור מתכנסים המשתתפים לדיון מעמיק, של כמה שעות, הממוקד במה שהילדים למדו ובאופן הלמידה שלהם.  הצוות בוחן במשותף את עבודות התלמידים, כדי ללמוד מהן על נקודות החוזק והתורפה בתהליך ההוראה.
6. מקצה התיקונים הראשון – הליך זה מתבצע על פי ממצאי התצפיות של המשתתפים. חבר נוסף מהקבוצה נבחר ללמד שוב את השיעור המתוקן, כשהוא עובר אותו תהליך של תצפית, דיון ותיקון. מטרת ההוראה החוזרת היא לעשות רפלקציה על מה שהמורים למדו מיישום השיעור בכיתה, ועל מטרת המחקר שהציבו לעצמם.
7. תיעוד הממצאים – בסיום התהליך, הקבוצה כותבת דוח מסכם, ובו ממצאים, מסקנות ותובנות שהופקו במהלך הניסוי הפדגוגי.

התוצאות והמסקנות

לכאורה נראה שחקר השיעור הוא הליך מורכב ומייגע, הדורש השקעת משאבים גדולים, כמו זמן ואנרגיה, בסדר היום העמוס ממילא של המורה. אלא שמורים שהתנסו בו מודים כי הוא תרם להם רבות. האופי השיתופי של חקר השיעור מסייע לחיזוק הקשרים בין המורים ותורם להתמקצעות ולשיפור מיומנויות ההוראה. את הערך המוסף מפיקים התלמידים, שמשפרים את רמת הביצוע והחשיבה המתמטית שלהם (Janzen, 2005).
מחקר שבחן את הקשר בין גישות שונות של פיתוח מקצועי לבין הישגי תלמידים במתמטיקה (Gersten et al., 2014), מצא שחקר השיעור היפני הוא אחת משתי גישות שהשיגו השפעה חיובית משמעותית על הישגי התלמידים במקצוע זה.

תחקיר בחיל האויר
תלמידות ביפן. שיטת התחקיר עדיפה גם שם

קרא עוד - כתבות נוספות בגיליון זה

חינוך עולמי; ישראל מייצאת ידע בתחומי הטכנולוגיה בהוראה

חינוך עולמי; ישראל מייצאת ידע בתחומי הטכנולוגיה בהוראה

שיתוף פעולה מוצלח, ראשון מסוגו, בתחום החינוך, נוצר לאחרונה בין אנשי חינוך מהפיליפינים לרשת אורט ישראל. משלחת של מורים מהעיר

חישוב פנסיוני; כמה מגיע לך באמת

חישוב פנסיוני; כמה מגיע לך באמת

חישוב השתתפות קרן הפנסיה הוותיקה עבור אלו שערכו רציפות זכויות והעבירו זכויות פנסיוניות מקרן פנסיה אל הפנסיה התקציבית

נחנך מרכז יזמות עמל גלבוע ברב תחומי עמל עמק חרוד

נחנך מרכז יזמות עמל גלבוע ברב תחומי עמל עמק חרוד

לאחרונה נחנך מרכז היזמות עמל גלבוע בטקס שנערך במתחם בית הספר הרב תחומי עמל עמק חרוד.

לימודי קוד בישראל; חברות ועמותות מטמיעות את מלאכת התכנות בקרב התלמידים

לימודי קוד בישראל; חברות ועמותות מטמיעות את מלאכת התכנות בקרב התלמידים

תלמידי חטיבת ביניים מטירה ורעננה משתתפים בתוכנית ללימוד תכנות בקוד פתוח; תלמידי יסודי מירושלים ולוד משתתפים בתוכנית ללימוד טכנולוגיה ומחשבים

פדגוגיה מתבוננת; מקשיבים לשקט בכיתה

פדגוגיה מתבוננת; מקשיבים לשקט בכיתה

לרעש המאפיין את הפעילות הלימודית בכיתות הצפופות בארץ, חודרת לאיטה גישה חינוכית חדשה, המאפשרת שילוב של התבוננות פנימית, התפתחות רוחנית

התחקיר כמו בחיל האויר. הביצוע יפני

התחקיר כמו בחיל האויר. הביצוע יפני

מסורת התחקיר, המוכרת בישראל מחיל האויר, הוטמעה בשנים האחרונות בהוראת המתמטיקה ביפן. התוצאה; מקום ראשון במבחני טימס הבינלאומיים

במערכת החינוך; מעל חצי מיליון תלמידים מתנדבים

במערכת החינוך; מעל חצי מיליון תלמידים מתנדבים

כ-22 אלף תלמידים מתנדבים במסגרת מערך החרום הלאומי של ישראל

לארגון המורים נמאס; עיצומים במערכת החינוך

לארגון המורים נמאס; עיצומים במערכת החינוך

ההכרזה על סכסוך העבודה לפני כשלושה שבועות איפשרה לארגון להכריז על עיצומים. אולי בגלל הבחירות הקרבות, אולי כי הוקם ארגון

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר
מורה איש חינוך, אנא שתף...
גלילה לראש העמוד