תחום ההוראה הינו תחום דינאמי החייב לצעוד ברוח הקדמה על מנת לא להותיר את המערכת מיושנת ומקובעת, עם נושאי לימוד ושיטות להקניית ההוראה שחלף זמנם. אחד האמצעים היעילים על מנת להשיג את המטרה הוא גמול ההשתלמות. זהו אמנם גמול אותו מקבלים גם ענפי משק נוספים, ככלי על מנת להרחיב את השכלתו של העובד בתחומו המקצועי במטרה לקדם אותו ולהטיב את שכרו, ואולם הוא מיושם בשכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך.
התהליך הינו פתיחת קרן השתלמות, המהווה מעין קופת חיסכון לטווח הבינוני, בה העובד מפריש אחוז מסוים ממשכורתו והמעסיק מפריש את שני השליש הנותרים. בתום שש שנים ניתן לפדות את כספי הקרן, ובמקרים מסוימים גם לאחר שבע או שמונה שנים, בהתאם לנסיבות. בניגוד לשאר ענפי המשק בהם ניתן לפדות את כספי קרן ההשתלמות לצרכי כל מטרה, במערכת החינוך ניתן לפדות את כספי הקרן לצרכי מימון השתלמויות בלבד. ואולם, קיימות גם הטבות המוענקות רק במערכת החינוך, ההופכות את העניין לאטרקטיבי במיוחד, כמו היכולת להפריש כספים לטובת הקרן מעבר לתקרה הנהוגה בשאר המגזרים וכדומה. קיימות שלוש קרנות השתלמות ואנשי חינוך יכולים להצטרף אליהן בהתאם לקטגוריה המקצועית אליה הם משויכים. ישנו בלבול לעתים בין המושגים "קרן השתלמות" ו"גמול השתלמות", כאשר קרן ההשתלמות הינה הגוף המממן את היציאה להשתלמות ואת מענקי השכר החודשיים בעת ההשתלמות, במידה ונלקחה שנת שבתון עבור היציאה להשתלמות, בעוד שגמול ההשתלמות הינו הטבה בשכר החודשי המוענקת לעובד ההוראה מטעם משרד החינוך עבור קידומו המקצועי בתום ההשתלמות. מדובר בשני גופים שונים הפועלים באופן משולב על מנת לקדם את אותה המטרה. כל יחידת גמול שווה ל1.2% מהשכר המשולב בתוספות שהותוו בהסכמים הקיבוציים והיא משולמת על כל היקף משרתו של המורה. קיימים מספר סוגים של גמולי השתלמות שביניהם גמול כפל התואר וגמול הביניים כאשר כל הגמולים הינם פנסיוניים.
החזרי שכר לימוד
ישנם מספר כללים על פיהם נקבעת הזכאות לגמולי ההשתלמות, כשאחד התנאים הוא שהעובד לא קיבל עבור ההשתלמות תוספת בדרגה, המניקה לו מתוקף הנסיבות בכל מקרה תוספת בשכר. תנאי נוסף לזכאות הוא שעל עובד ההוראה להיות לכל הפחות בוגר שתים עשרה שנות לימוד אשר צבר לכל הפחות 400 שעות של לימודים אקדמיים בתחום המקצועי, ובנוסף בעל דרגה שישית לכל הפחות בדירוג המקצועי. רק לאחר עמידה בתנאים הללו יוכל איש ההוראה לזכות בגמולים עבור ההשתלמויות שעבר, באופן רטרואקטיבי. תנאים נוספים הם ההכרה של משרד החינוך במוסד בו מתבצעת ההשתלמות, ואישור ההשתלמות לצרכי גמול, כאשר בנסיבות מסוימות תוענק לאיש ההוראה חופש בחירה לגבי מסלול ההשתלמות אליו ייגש, ובנסיבות אחרות חופש הבחירה יוגבל בהתאם לצרכי המוסד החינוכי בו הוא מועסק. עובדי הוראה המועסקים בפועל במקצוע ההוראה, אשר משתלמים עבור תעודת הוראה או תואר אקדמי במוסדות מוכרים בארץ, זכאים לדרוש השתתפות בשכר הלימוד עד לתקרה של התעריפים המקובלים באוניברסיטאות. חשוב להדגיש כי שלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל בארץ אינן מוכרות לצרכי החזר שכר הלימוד, ובטרם נרשמים לכל מסלול, יש לוודא את הנושא עם המפקח המחוזי על ההשתלמויות. קיימים סדרי עדיפויות לגבי החזרי שכר הלימוד בהתאם לאופי המסלול הלימודי הנבחר כאשר העדיפות הראשונה היא לימודים לתואר אקדמי שני או שלישי, והזכאים להחזרים הם עובדי ההוראה הקבועים, חברי ארגון המורים העל יסודי או הסתדרות המורים, אשר לא זכו במענק שעות ושאינם בשנת שבתון. את הבקשה להחזר שכר הלימוד יש להגיש בטופס מיוחד ולהגישו בלשכה המחוזית או בסניף ארגון המורים בה איש ההוראה חבר. עם הטופס יש להגיש קבלות מקוריות וכל האישורים המעידים על הקיף הלימודים. חשוב לציין כי בטרם ניגשים אל מסלול ההשתלמות, יש לוודא את הנהלים עם המפקח על ההשתלמויות לגבי כל הזכויות והחובות, ומהם ההליכים המדויקים, על מנת שלא להיגרר למצב בו ההשתלמויות לא תוכרנה לצרכי גמול או לצרכי החזרי שכר הלימוד.