קו-לחינוך-לוגו2
  • גיליון 728 * י' סיוון תשע"ט * 13.6.2019
  • עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי
  • דוא"ל: kav1@bezeqint.net
  • טלפון: 03-6354484

עיתון קו לחינוך - גיליון 728

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר
גיליון מיוחד

קפיצה לעתיד

איך תיראה מערכת החינוך של ישראל בעתיד לבוא

הגיליון האחרון של שנה זו עוסק בחינוך בישראל בעתיד. מערכת החינוך בישראל פועלת על פי שיטות מהמאה ה-19, עם מורים ילידי המאה ה-20 ותלמידים ילידי המאה ה-21. מערכת החינוך  יודעת, שאם לא תשים עתה את העתיד בראש, היא יכולה להתחיל לחשב את קיצה לאחור. אלא שהמערכת סובלת משלל בעיות וחסמים מבניים, שמקשים על ביצוע שינויים מהותיים. למשל: למרות שחומרי למידה איכותיים, שמתאימים ללמידה במאה ה-21, מצויים ברשת, רוב המורים לא משתמשים בהם; המנהלים אינם מודעים לכישורים ולמיומנויות העתיד ואינם נותנים להם עדיפות בהוראה בכיתות; משרד החינוך והשלטון המקומי לא מציידים את בתי הספר בציוד הנדרש ועוד. 
אז כיצד תיראה מערכת החינוך של ישראל בעתיד לבוא? מנכ"ל משרד החינוך מתאר אותה מנקודת מבטו, מומחים וחוקרים – מנקודת מבטם.

העתיד כבר כאן. החינוך לעתיד רק בראשית דרכו

השאלות שצריכות להישאל עתה. תמונה; פיקסה ביי.

עם שתי שאלות עיקריות צריכה מערכת החינוך להתמודד עתה; מה ללמד ואיך ללמד. השאלה מה ללמד קשורה לתכנים, למיומנויות ולכישורים שיש להנחיל ללומדים במאה ה-21. היא כרוכה במציאות שמשתנה במהירות, שמחייבת את המערכת להתאים את עצמה לתכנים, כישורים ומיומנויות, שיהיו רלבנטיים שנים רבות קדימה. השאלה איך ללמד קשורה לפדגוגיה. את ההוראה הפרונטלית בכיתה, ניתן להשוות במציאות הנוכחית להליכה למרחקים ארוכים ברגל, בתקופה שבה יש מכוניות, מטוסים וחלליות. כמובן שההולכים ברגל יחפשו אחרי זמן קצר את המכונית שתביא אותם במהירות ליעדם. והדימוי הזה מאפיין את המתרחש בכיתות היום. רוב התלמידים סובלים מקשב קצר. אם אין למורים יכולת ללכוד את תשומת לבם ולהעביר להם את החומר בדרך שתתאים להם, אחרי דקות מעטות "הם לא יהיו איתם".
גיליון זה עוסק בסוגיה מורכבת של חינוך בתקופה יוצאת דופן, שבה הידע בעולם מכפיל את עצמו מדי תקופה קצרה, שינויים טכנולוגיים מתרחשים במהירות והעולם מתקשה לעכל את המתרחש. מערכות החינוך מתמודדות עם תכנים שמחר לא יהיו רלבנטיים, עם מקצועות שהיום מלמדים אותם ומחר ייעלמו מהנוף, ועם סוגיות רגשיות ואחרות, שמושפעות מאוד מהמתרחש כאן ועכשיו. העולם מבולבל ומערכות החינוך גם כן. איך מערכת החינוך של ישראל מתמודדת עם המצב? גיליון זה מנסה לשפוך אור על הווה תזזיתי ועל עתיד לוט בערפל.

על חסמים ותמורות

כדי להתמודד עם שאלות האיך והמה, צריך לשרטט את תמונת החינוך העתידי. למען האמת – התמונה כבר לפנינו. אפילו איננו צריכים להשקיע מאמץ ולדמיין אותה. מדינות מתקדמות כבר מפעילות מערכות חינוך מתקדמות – ראו את פינלנד או סינגפור. פינלנד, למשל, היא מדינה קטנה (5.5 מיליון תושבים), שבחרה לעשות שינוי מהותי, שמציב אותה בראש טבלת מערכות החינוך בעולם. אותו שינוי, או דומה לו, אפשר היה לעשות גם בישראל, אלא שמערכת החינוך כאן סובלת מחסמים שורשיים, שמקשים על התמורות שיש לבצע. לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2018, פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר שכותרתו "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". את המחקר ערכו ד"ר אלי איזנברג ועומר זליבנסקי. במחקר מתוארים החסמים העיקריים; הדרישות בבגרות אינן משקפות את מה שדרוש למאה ה-21; מנהלי בתי הספר והמורים אינם שולטים בכישורים הנדרשים בתקופה זו; מערכת החינוך ריכוזית מדי ומגבילה את חופש הפעולה של המורים. כך מתקיימת סטנדרטיזציה רבה והתמקדות בבחינות מוגדרות; משרד החינוך מורכב מאוד ומכיל אגפים ויחידות שהתאימו לעבר, אך אינם מסוגלים לקדם את היעדים הדרושים לעתיד לבוא; אוכלוסיית ישראל הטרוגנית מאוד; תמורות פוליטיות תכופות מקשות על קידום מטרות ארוכות טווח ועוד. בראיון לגלובס בשבוע שעבר, ציינו החוקרים כי המשרד סובל מבעיות נוספות, כמו חסמים תפעוליים; במחוז חיפה, למשל, יש יותר מפקחים מכל בריטניה, שבה כ-60 מיליון תושבים. למנכ"ל משרד החינוך, למשל, כפופים ישירות כארבעים איש, מה שלא קיים במערכות מורכבות הרבה פחות. במשרד החינוך עוסקות יחידות רבות באתגרי העתיד ללא סינכרון ביניהן; המינהל הפדגוגי, המזכירות הפדגוגית, מינהל התקשוב והטכנולוגיה, המדען הראשי, אגף תכנון ואסטרטגיה, סמנכ"ל להון אנושי, ראמ"ה, אבני ראשה ועוד. 
האם ניתן להתגבר על החסמים וליצור שינויים רצויים? בראש וראשונה מציעים החוקרים לטפל בהוראה ובלמידה כדי להתאים את מערכת החינוך לכישורי המאה ה-21.

על כיוונים וקיוונים

שינויים שנערכים במערכות חינוך בעולם מסמנים עתה את הכיוון לחינוך העתידי. יותר למידה אישית, משמעותית, רלבנטית ופחות למידה לקהלים גדולים. יותר למידה בקבוצות קטנות, פחות ברמה של ידע ויותר ברמות חשיבה גבוהות, יותר מיומנויות של למידה עצמאית, למידה שיתופית, שאילת שאלות, ניסויים וחקר ועוד. קורסים מקוונים ותוכניות לימוד מקוונות קיימים בשפע. משרד החינוך מציע כיום תכנים מקוונים לא מעטים, חלקם של גופים שעוסקים שנים רבות בתכנים כאלה, כמו מטח, גלים, בריינפופ, עת הדעת ועוד. מאידך, מורים מעטים בלבד מפתחים מערכי שיעור מקוונים ובינתיים גם לעצמם בלבד, כיוון שאינם מתוגמלים על כך. שתי אבני נגף עומדות בדרך אל השינוי; האחת – מחסור חמור במחשבים במערכת החינוך – בכל כיתה צריכים להיות כיום מחשבים אישיים לשימוש כל התלמידים והמורה כמובן. והשנייה – חוסר מוטיבציה של המורים לחולל שינוי בדרך ההוראה. שכר המורים מבוסס על ותק ולא על הצלחה. כיוון שהמערכת מורכבת ברובה ממורים ותיקים, עד שמורים לא יתוגמלו על הצלחה, יש לשער שלא יחול כל  שינוי. רוב המורים כבר שולטים בשימושי מחשב ברמה זו או אחרת. לכן קשה לומר עתה, שהחסם שאיפיין את המערכת שנים רבות והתמקד בעניין זה, עדיין קיים. אם יהיו מחשבים בכיתות, ואם המורים יאולצו לעבוד עמם, קרוב לוודאי שיחול שינוי.

על מיומנויות וכישורים עתידיים

רמת הידע בטקסונומיה של בלום כפי שנקבעה על ידי בלום וכפי שפותחה להוראה-למידה בעתיד על ידי פרופ' פסיג.

אחת משאלות היסוד, שעמן כבר מתמודד משרד החינוך, היא מהם המיומנויות והכישורים הקוגניטיביים שיצטרכו תלמידי העתיד וכיצד להטמיע אותם בהוראה בבתי הספר. עבודה נרחבת שנעשתה בתחום זה באוניברסיטת בר אילן, על ידי פרופ' דוד פסיג ותלמידיו, בחנה את הטקסונומיה של בלום לשלביה, ואת ההשלכות של שלבי החשיבה על ההוראה והלמידה. פרופ' פסיג ניתח את כל אחד משלבי החשיבה – ידע, הבנה, אנליזה, סינתזה והערכה ואף פיתח שלב חשיבה גבוה יותר -השבחה. הוא יצר מטריציה שמתארת את ההגדרה בפועל של כל שלב ואת המונחים ההתנהגותיים שנלווים אליו. במקביל הציג את ההגדרה כמוכוונת עתיד ואת המונחים ההתנהגותיים הנובעים מהגדרה זו (שקף מס' 10 במצגת).
חוברת רחבת היקף, "פדגוגיה מוטת עתיד 2", פורסמה השנה על ידי משרד החינוך ועוסקת גם היא בלמידה מוטת עתיד (ראה קו לחינוך גיליון 721).
בפורטל עובדי הוראה של משרד החינוך, במרחב הפדגוגי, מוצעים כלים רבים ומידע רב בלמידה מתוקשבת. 
משרד החינוך, בתיק תוכניות לימודים לעובדי הוראה, מציג למורים כלים דיגיטליים להשבחת תהליכי הוראה, למידה והערכה, התורמים לפיתוח מיומנויות וכישורים של אוריינויות דיגיטליות במאה ה-21. למשל; בקטלוג החינוכי מוצגים כיום למעלה מ-5,000 פריטים, של חומרי הוראה והעשרה, ספרי לימוד וכלים דיגיטליים, העומדים לרשות המורים. אקדמיה ברשת ושיעורים פרטיים במקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית מוצגים אף הם, והענן החינוכי והתוכנות של מיקרוסופט וחברות אחרות – מקלים אף הם על האוריינות המתוקשבת.  
אז בואו נסכם ונאמר; מחד, מערכת החינוך בישראל מורכבת ויש בה חסמים שמקשים על התפתחותה. מאידך, משרד החינוך מכיר בכך שיש להתגבר על חסמים אלו כדי לאפשר למערכת לדהור לעבר העתיד. בינתיים המשרד עושה צעדים ראשונים בעתידנות חינוכית, כשהוא מפזר סימני דרך למורים ומידע מקוון נרחב ברשת. והמסקנה המתבקשת היא – העתיד כבר כאן. החינוך לעתיד בישראל – רק בתחילת הדרך.

בנפתולי העתיד - מנכ"ל משרד החינוך; "מערכת החינוך מתמודדת עתה עם השאלה כיצד עליה לנתב את דרכיה"

"השאלה הגדולה שמערכת החינוך מתמודדת איתה עכשיו היא לאן עליה לנתב את דרכיה וכיצד לעצב את דמות הבוגר במערכת?" כך, מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, בכנס של מכון ברנקו וייס, שנערך לאחרונה באוניברסיטת בר אילן.

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב

"כל תלמיד מקבל סל של כ-26 אלף שעות הוראה, מרגע היכנסו למערכת ועד לצאתו ממנה, אחרי 15 שנה. מה ניתן להעביר לו בשעות אלה? שאלות נוספות הן מה דמותו של איש החינוך עתה? אנחנו בתקופה של תמורות גדולות. קצב השינויים אדיר. הדורות משנים את פניהם. הדור שלי יסיים את שליחותו בעוד כעשור. איך ייראו פניו של הדור הבא? הפעם לא יהיו רק חילופי דורות אלא חילופי תרבויות. הדור שלי, ושל רוב המורים במערכת עתה, עוצב מהמציאות אליה נולדנו והתפתחנו. היינו מדינה בהקמה, עם אויבים מסביב, שאיימו לכלותנו. הילדים של היום רואים מציאות אחרת – מציאות של מדיה חברתית. אם את מה שראינו בעבר גם הבנו, היום קיים פער בין מה שהעיניים רואות למה שהמוח מסוגל לעכל. גם המציאות החברתית בלתי מובנת. בעבר כשילד כעס על חברו הם "היו ברוגז". זה נראה בעיניים והורגש ברגש. היום ילדה בכיתה ה' יכולה להיות חשופה לחרם, שהיא לא יודעת מאיזה כיוון יגיע אליה. כשגדלנו יכולנו לרכז קשב בכל משימה שבחרנו. לא היינו צריכים לחלק את הקשב שלנו בין המציאות למדיה. היום הכל אחרת. המצב הזה יוצר פגיעה בכושר הריכוז של התלמידים. ממחקרים אנחנו יודעים שיכולת הריכוז יורדת ממאה אחוזים עם תחילת משימה לשישים אחוזים ופחות עד לסיומה. אנחנו רואים את זה במבחנים. בעבר, כאשר תלמידים ביצעו משימה, הם הצליחו לשמור על ריכוז עד לקריאה של 2,500 מלים. היום הם מאבדים את הריכוז אחרי 1,700. בעיה נוספת היא הדרך שבה המידע מגיע אל המוח. המוח לא בנוי לרכז מאמץ בחשיבה כפולה. אמצעי המדיה שמסביב וחוסר בשקט התקשורתי גורמים למידת הריכוז להצטמצם. 

על ילדים ומשפחה

השינויים התכופים בחיים חודרים לכל תחום כמעט. קחו למשל את המשפחה. מבנה המשפחה משנה את פניו. פעם היו אבא ואמא – זכר ונקבה – וילדים. היום יכולה להיות משפחה של שני אבות או שתי אימהות, של אם יחידנית ועוד. גם הזמן של ההורים עם הילדים מצטצמם. הקריירות הארוכות של ההורים מצמצמות את האחריות המשפחתית. כשהיינו ילדים לא היינו צריכים שמישהו יעסיק אותנו. היום שומעים הרבה מהילדים את המשפט "משעמם לי". המשפחה היום במסע של קריירה והצורך הכלכלי עומד בראש. 

תובנות לעתיד? תמונה; פיקסה ביי

על פוליטיקה, טכנולוגיה, כלכלה וחינוך

גם הפוליטיקה משתנה. פעם שר החינוך קבע את מדיניות החינוך. היום הוא חשוף לארגונים בינלאומיים של מדינות ה-OECD, וסרגל המדידה של ישראל מושווה לסרגלי מדינות אחרות. לבנק הלאומי יש מה לומר, שלא לדבר על החלטות ממשלה. 
גם הטכנולוגיה משתנה. היא מעצבת את התרבות. בני הנוער ממירים אינטראקציה בינאישית בקשר וירטואלי.
הכלכלה משנה את פניה והופכת לכלכלה של מידע. כיוון שהעולם משתנה במהירות ובעוצמה, נשאלת השאלה מה דמות הגיבור שאנחנו רוצים לעצב במסע הנוכחי.

דמות הבוגר

דמות הבוגר של מערכת החינוך תתעצב על פי שלושה מרכיבים; ידע, דעת והשכלה. הידע חשוב כי הוא הבסיס להכל. בקומה השנייה יהיו המיומנויות וכישורי החיים. אותם אנחנו מסווגים בארבעה אשכולות: 1. חשיבה וקוגניציה – המצויים בסביבה של אינסוף מידע. 2. מיומנויות פנים אישיות, כמו חוסן אישי. זהו, אגב אחד האתגרים הגדולים של התקופה. אנחנו נשענו על עצמנו. הילדים של היום נשענים על הסביבה. ילדה צעירה עלולה בכל דקה למצוא את עצמה בדרמה גדולה, כי הכיתה עשתה עליה שיימינג למשל. 3. מיומנויות חברתיות – החברה בנויה גם ממרחב ציבורי וגם ממרחב אישי. לכן מיומנויות כמו סולידריות וערבות הדדית חשובות ביותר. החברה "הולכת" לכיוון של שיתופיות. יהיו הרבה קבוצות שיהיה להן מן המשותף. 4. ערכים – היום הערכים מבולבלים ולכן חייבים לעסוק בהם במערכת החינוך בעוצמה גדולה יותר. 
משרד החינוך מתמקד היום בלמידה, חינוך, צמצום פערים ופיתוח כוח ההוראה והמנהיגות החינוכי. בתחום הידע בחרנו מקצועות מסויימים. למשל, שמנו דגש על השפה. אוצר המלים משקף את האדם. רמת השפה משקפת את היכולת שלו לממש את הפוטנציאל הגלום בו. מתמטיקה היא לא רק משחק במספרים. היא מפתחת חשיבה שיטתית, מאורגנת, הגיונית וסדורה. ההיסטוריה מלמדת אותנו על העבר והמדעים מפתחים את השקפת העולם. למשל, מה ההבדל בין דעה אישית לכללים המקובלים. החוכמה של מערכת החינוך היא איך לקחת את חומרי הלמידה ולהפוך אותם לרלבנטיים. 

הקומה השנייה

המטרה השנייה היא לבנות קומה שנייה של חינוך – בלתי פורמאלי. בית הספר הוא המרחב שנבחר על ידי החברה עבור הילד לשעות הבוקר. שעות אחר הצהריים מאידך, הן השעות שהילד בוחר מה לעשות בהן. לכן כאן צריך גם להכווין אותו וגם לעורר אצלו מודעות חברתית. החברה שלנו משתנה. בעתיד הממסד יוכל לתת מענה רק לשליש מהצרכים של החברה, כיוון שהקופה הציבורית מוגבלת ואת המסים כתוצאה מהשתכרות ישלמו רק שליש מהאזרחים. לכן ייווצר מס חדש – מס חברתי. המס לא יהיה בכסף אלא בעשייה. הנוער היום מציג מגוון עשייה ויכולת תרומה עשירה. חשוב לעודד אותו בתחום זה.

צמצום פערים

האדם הוא תבנית נוף סביבתו. אם החברה המסודרת תהיה בעלת חוב לחלקים ממנה, התוצאה תהיה לא רק חוסר צדק חברתי אלא גם מדיניות חברתית לקויה. אם האדם לא יוכל לממש את עצמו, כאשר החברה לא תציע לו שוויון הזדמנויות, הוא יהיה מתוסכל, ירגיש קורבנות וקושי ועלול להיגרר לאלימות. לכן השליחות של החברה שלנו כיום היא לצמצם את הפערים ככל שניתן.

המטרה הרביעית

בתי הספר יהיו המוסדות החברתיים המרכזיים בעשור הבא. המשפחה מצמצמת את השגחתה ומערכת החינוך פורשת כנפיים על יותר ויותר ילדים. מעטפת מרחב הפעולה שלה גדלה. איש החינוך בתקופה זו יהפוך ממורה לשליח. מצד אחד יהיה לו ידע מקצועי ומהצד השני את היכולת להעביר אותו לילדים. בתי הספר יתחדשו בתמורות שיאפיינו את החברה."

עתיד מקומי; על שלושה האקתונים וועידה אחת

מרתון פיתוח יחידות הוראה אמי"תי – מאה יחידות הוראה בו זמנית

ברשת אמי"ת שברו לאחרונה שיא פדגוגי: 500 מורים, מכחמישים בתי ספר מכל רחבי הארץ, התכנסו ליום של מרתון לפיתוח יחידות הוראה והפריה הדדית.
במסגרת ההאקתון המיוחד, מאה צוותי מורים, מתחומי ידע שונים, פיתחו במשותף מאה יחידות לימוד.  המורים ניצלו את הידע והכישורים של כל אחד מחברי הצוות והעבירו מידע בין הצוותים.
במהלך היום עמדו לרשות המורים מומחים ומנטורים מתחומי ידע שונים, כולל משחוק בהוראה, כלים דיגיטליים, פדגוגיה חדשנית ועוד.
בסיום המרתון נערך יריד ענק, שבו כל צוות הציג את יחידת הלימוד שפיתח. בהמשך יועלו היחידות לפלטפורמה דיגיטלית, שתוכנתה במיוחד עבור רשת אמי"ת.
במקביל לעבודת הצוותים, התקיימו הרצאות בסגנון טד, של פרופ' יורם הרפז, חובב יחיאלי – מפתח חדרי בריחה פדגוגיים, רוני צייג – מפיק ומנהל תוכן בטלוויזיה החינוכית ועוד.
ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת, אמר כי הרשת צועדת עם המורים שמבקשים להיות רלוונטיים לתלמידים של המאה ה-21, ומעניקה להם את הכלים להתפתח ולצמוח.

ועידת מו"ח 21

"מו"ח 21" – מודל חינוכי חדש במאה ה-21 – יוצג בוועידת הנוער הארצית בנושא התאמת החינוך בישראל לעידן המודרני. הוועידה תתקיים ב-7.7.2019, בתיכון האזורי באר טוביה.
הועידה מיועדת לתלמידי תיכון, בוגרים ומורים, המעוניינים ליצור יחד מודל חינוכי המתאים לעידן המודרני ולעתיד המצפה לתלמידים. המשתתפים יתחלקו לקבוצות, וידונו בהיבטים שונים של החינוך. הוועידה היא יוזמה של תלמידי כיתה י"ב בתיכון באר טוביה, והם גם יפיקו וינהלו אותה. מטרתה לעורר מודעות ולהעלות לשיח הציבורי את הבעייתיות של מערכת החינוך. הוועידה תשאף להציע פתרונות אפשריים, תוך עידוד מעורבות ויוזמה חברתית וחינוכית אצל התלמידים והמורים המשתתפים. מסקנות הכנס יופצו ברשתות החברתיות, יפורסמו בספרו החדש של פרופ' יורם הרפז, ויישלחו למשרד החינוך ולגורמים רלוונטיים.
הכנס יתקיים בשפה העברית, אך תהיה קבוצה נפרדת לדוברי אנגלית. תהיה גם קבוצה נפרדת למורים.
היוזמה לוועידה נוצרה בעקבות מטלה שקיבלו התלמידים במסגרת לימודי אזרחות, שהנושא שלה היה;  "האם מערכת החינוך מכינה את התלמידים בישראל לעתיד בעידן המודרני?" בעקבות סקר שערכו התלמידים, והחוויות שצברו בשנות הלימודים בבית הספר, הם הגיעו למסקנה שיש צורך דחוף להתאים את בית הספר לימינו אלה ולעתיד לבוא.

הבנות להיי-טק

האקתון החניכות של עמותת QueenB, לקידום נערות ונשים בתחום ההיי-טק, הפגיש אותן יחדיו זו השנה השלישית. ב-10.6.19, בשעות הבוקר, הן נפגשו בכפר הנוער בן שמן. בהאקתון השתתפו החניכות והמדריכות מכל הארץ. ביום מרוכז הן תכנתו אפליקציה, אותה תכננו מראש, והציגו אותה לבכירות ובכירים בתעשיית ההיי-טק. באירוע השנה השתתפו חניכות מבתי הספר השונים בירושלים וסטודנטיות למדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית.

האקתון; חינוך וצבא יוצרים עתיד

ב-24.6.19 יתקיים במרכז היזמות הירוק של קמפוס רופין, בכפר מונש, האקתון שכותרתו; חינוך וצבא יוצרים מציאות. ההאקתון נערך ביוזמת חיל האוויר ומשרד החינוך.
ההאקתון ייערך במשך 12 שעות בלבד – בין תשע בבוקר לתשע בערב.
המשתתפים יצטרכו להציג בסיומו מצגת שתיתן פתרון לאחת מהבעיות שמוצגות בטבלה שלשמאלכם.
המצגת תצטרך להציג באופן פשוט את הבעיה יחד עם דרכים יצירתיות וברות ביצוע לפתרונה.  

בעתיד הקרוב; חינוך 2030 כבר בפתח

לפני כשנה הצטרפה ישראל לתוכנית חינוך 2030 של מדינות ה-OECD. המטרה היא לייצר תפיסה חינוכית חדשה, ששאלות היסוד שלה הן איזה ידע, מיומנויות וערכים יצטרכו התלמידים בשנת 2030, וכיצד יכולות מערכות החינוך לפתח אותם ביעילות

בגיליון השפעה מס' 6, הופיעה כתבתה של מירב זרביב, מנהלת אגף מו״פ, ניסויים ויוזמות במשרד החינוך, על פרויקט חינוך 2030, של מדינות ה-OECD. ישראל הצטרפה לפרויקט לפני כשנה. לדברי זרביב, הפרויקט צפוי להשפיע על התנהלות מערכות החינוך בכלל ועל תוכניות הלימודים והמבחנים הבינלאומיים בפרט.
שאלות היסוד של חינוך 2030 הן איזה ידע, מיומנויות, עמדות וערכים דרושים לתלמידים כדי לעצב את עולמם ב-2030, וכיצד יכולות מערכות למידה לפתח אותם במהירות וביעילות.
בפורום החינוך העולמי, במאי 2015, מונתה אונסק"ו, הסוכנות המיוחדת של האו"ם לחינוך, להוביל  את הפרויקט, שבו מספר עקרונות; למידה לאורך החיים, החל מהגיל הרך וכלה בהכשרת מבוגרים; רכישת מיומנויות לעבודה; חינוך לאזרחות בעולם של הדדיות ורב-תלותיות; מיקוד בהכללה, הון עצמי ושוויון בין המינים; הבטחה של תוצאות למידה איכותיות לכל, למשך כל אורך החיים.
הפרויקט מתמקד בחינוך העל-יסודי כנקודת מוצא, תוך הכרה בחשיבות התקדמות הלמידה ברמות הכיתה ובלמידה לאורך החיים. מסגרת הלמידה לשנת 2030 תגובש באמצעות חשיבת עתיד, טיפוח סביבות למידה חדשניות, המתמקדות בפיתוח והעצמת תלמידים, וקידום שינויים במערכות החינוך – הן המקומית והן במערכת האקולוגית הרחבה. במסגרת הפרויקט תגובש שפה משותפת למדינות, בתי ספר, מורים ובעלי עניין אחרים, על מנת להקל על ההשוואה בין מערכות ההוראה ולשם יצירת תקשורת יעילה. הקשר בין המשתתפים יעודד למידה הדדית, של שיטות עבודה מומלצות.
שלב הביצוע בפרויקט יישען על ארבעה תוצרים;
1. תוצאות שאלון מדיניות בנושא עיצוב מחדש של תוכנית הלימודים (PQC) – השאלון מזמן למידה מעמיתים של שיטות עבודה, אתגרים, יוזמות ואסטרטגיות מדיניות.
2. מיפוי התוכן הלימודי (CCM) – בוחן יכולות קיימות בתוכניות הלימודים הנוכחיות ביחס ליכולות נדרשות לאור המציאות המשתנה, ומסייע בפיתוח תוכניות לימודים עתידיות.
3. סקירה של תוכניות חינוך גופני ובריאות במערכות החינוך השונות – תחום חדש במיקוד, הבוחן את השפעות החינוך הגופני והחינוך לבריאות, כולל מיפוי הקיים במדינות השונות.
4. ניתוח תוכניות הלימודים במתמטיקה (MCDA) –  הבוחן את המידה בה שילבו המדינות פרספקטיבות רחבות של אוריינות מתמטית ומיומנויות המאה ה-21 בתוכניות הלימודים הקיימות. (קישור לכתבה בהמשך, בכתבה "כשהעתיד במרכז")

תוכנית מחוללים

תוכנית מחוללים היא השתלמות קיץ מיוחדת ליזמות בהוראה/למידה/הערכה חלופית בבתי הספר העל יסודיים. 
התוכנית תתקיים במשך שלושה ימים מלאים מה-25.6.19-27.6.19.
בין הנושאים; חשיפה ליזמות חינוכית כמפתח לשינוי בבית הספר, רכישת כלים, פיתוח יוזמות עתידיות, עיסוק בפדגוגיה חדשנית, יצירת מודל להעברת היוזמה לבתי ספר אחרים. 
התוכנית תתקיים במרכזי הפסג"ה של חדרה ורחובות.

עתיד עולמי; פרס בינלאומי, יום שיא ייחודי ויוזמה של מוזיאון יוצא דופן

פרס עם קיוון

משרד המדע של מדינת הסה (HESSE) בגרמניה העניק לאחרונה פרס על מצוינות בהוראה בהשכלה הגבוהה לקורס הבינלאומי המשותף של מכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת קאסל הגרמנית – "יזמות חינוכית מקוונת". הקורס מתקיים במסגרת התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך, והנו חלק מהרחבת הפעילות הבינלאומית של מכללת סמינר הקיבוצים. מטרתו ליזום פרויקטים חינוכיים-חברתיים בינלאומיים, מתוך תפיסה כי בעידן גלובלי החינוך לא יכול להישאר ברמה לוקאלית. הפרויקטים המפותחים בקורס אמורים לשמש את הסטודנטים כשישולבו כמורים בבתי הספר.
לדברי ד"ר מירי שיינפלד, המובילה את הקורס; "הקורס זכה מבין קרוב ל-50 פרויקטים שהוגשו, בזכות החדשנות בתחום הפדגוגיה והטכנולוגיה. הקורס מתבסס על למידה שיתופית מקוונת בסביבה רב תרבותית (מודל TEC),  פותח ערוצי תקשורת בינלאומיים ותורם להכשרת מורים רלוונטיים. ההיכרות עם החברים ללמידה נערכת און ליין, ורק לאחר עבודה משותפת, שבה הם נחשפים לרעיונות מגוונים ומכירים זה את זה מקצועית, הם נפגשים פנים אל פנים. כך, לדוגמה, פיתחו סטודנטים משני המוסדות תוכנית בתחום המוסיקה, כמגשרת בין תרבויות ואנשים".

התלמידים יישבו את המאדים

כאלף תלמידי כיתות ח'-ט', מ-42 בתי ספר, הגיעו לאחרונה למתחם החלל של רשת BE ALL בתל אביב, ליום שיא בסיום התוכנית השנתית של לימודי החלל במימון קרן רמון  – SPACE LAB.
המקום עוצב ככוכב הלכת מאדים, וכלל תנאי שטח וטופוגרפיה קיצוניים. התלמידים התנסו במשימות מורכבות ומתקדמות, שמתוכננות בימים אלה על ידי צוותים של חוקרים ומהנדסים  מנאס"א וסוכנויות חלל נוספות. המשימות נועדו לפתור בעיות שילוו את ההתיישבות של בני האדם על המאדים. אסטרונאוטים, המלווים את תוכניות החלל של קרן רמון, שלחו סרטון, שהזניק את הפעילות במשימות השונות. בין המשימות: בניית זרועות רובוטיות; ניווט רכב חלל, תוך התגברות על מכשולים ומצבי קצה, כמו סופות חול ומחסור בדלק; טיהור מים על ידי שימוש באמצעים כימיים; הקמת מערכת הידרופונית לגידול ירקות בחלל ועוד.
רן ליבנה, מנכ"ל קרן רמון; "האירוע הזה הוא דוגמה מדהימה לאיך שצריך להיראות חינוך במאה ה-21. ילדים מכל רחבי הארץ פותרים אתגרים הנדסיים ומדעיים, איתם מתמודדות סוכנויות חלל ברחבי העולם. הילדים בנו היום, בזמן קצר, מתקנים שונים וניתחו את הקרקע בכוכבי לכת אחרים". 
ליאל, תלמידת כיתה ט' מקריית חינוך עכו, תיארה את החוויה; "זו הפעם השנייה שאני משתתפת באירוע השיא, והשנה החוויה היתה מוחשית ומאתגרת במיוחד. אני מאמינה שהתוצרים שלנו יכולים להביא להתיישבות אמיתית בעתיד הלא רחוק. היום למדנו להתפיל מים ולבנות זרוע רובוטית. זו חוויה שאזכור הרבה זמן".

מוזיאון שילדים אוהבים במיוחד; גלגלים מרובעים? התלמידים מתנסים ברכיבה.
ב-MOMATH חושבים עתיד

במוזיאון למתמטיקה MOMATH במנהטן, ניו יורק – מבקרים אלפי תלמידים מדי שנה. המוזיאון מציע למבקרים להתנסות בשלל פעילויות הקשורות למתמטיקה בדרך חווייתית ומהנה. המוזיאון, שנפתח ב-12.12.2012, כבר רכש מוניטין בזכות המידע הנרחב שהוא מציע לתלמידים, והדרך שבה הוא מועבר להם. המוזיאון הפך למקום למידה ופעילות אהוד על התלמידים, וייתכן אולי שהוא נמנה על אחד המקומות הבודדים שתלמידים נכנסים בשעריו כדי ללמוד מתמטיקה בשמחה. לאחרונה החליט המוזיאון לגייס כסף להרחבתו בדרך מקורית. באתר שהקים, העלה דמויות משורטטות של מיליון קופים. כל מבקר יכול "לרכוש" לעצמו קוף בדולר האחד, לצבוע אותו כאוות נפשו "ולהשתמש" בו כרצונו. היעד – לגייס מיליון דולר. מעבר לגימיק שברעיון והביצוע המהנה, הדרך שבה החליט המוזיאון לבצע את המשימה שהציב לעצמו, מצביעה על מה שיאפיין את העתיד  בכלל, ובתקווה בתחום החינוך בפרט; תן תחושת ערך וגייס את ההמונים לטובתך.

כשהעתיד במרכז

מרכזי עתיד רבים כבר קיימים ברחבי העולם. בישראל הוקם לפני שנה המרכז הראשון לחדשנות חינוכית 

מגזין מס' 6 של גיליון השפעה, מטעם המינהל הפדגוגי, עוסק בחדשנות בחינוך. אחת הכתבות בו, של ד"ר רון דביר, סוקרת את מרכזי העתיד בעולם ובישראל.
בכתבה מובאת ההגדרה למרכז עתיד; מקום שבו אנשים מערערים ביחד על האופן בו נעשים הדברים היום, חוקרים ביחד דרכים חדשות, מפתחים ביחד פתרונות חדשים לאתגרים הגדולים והמורכבים ביותר ומנסים אותם.
אחד התפקידים הבולטים של מרכזי העתיד הוא לעסוק בתרחישי עתיד. למשל, במרכז עתיד בהולנד עוסקים באתגר שמטריד שם במיוחד –  התמודדות עם עליית פני הים. 
במרכז עתיד, שהוקם בחברת פוג'י זירוקס ביפן, מומחית לטכנולוגיות נייר במכונות צילום, מתמודדים עם השאלה כיצד לשרוד ואפילו לשגשג בעולם ללא נייר.

בעולם וגם בישראל

דביר מתאר מרכזי עתיד בעולם בהם ביקר. בשבדיה, בה הוקם מרכז העתיד הראשון בעולם. בהולנד, בה הוקמה "המספנה" – מקום להשראה בתחומי הביוקרטיה הארגונית. בדנמרק, בה הוקם מרכז שתפקידו להפוך את קופנהגן למקום טוב יותר לחיות בו. וגם המרכז בירושלים,  למעצבי חדשנות בחינוך. המרכז, ששוכן במטה משרד החינוך, הוקם על ידי אגף מו״פ, ניסויים ויוזמות, והוא הראשון מסוגו לחדשנות חינוכית. המרכז תוכנן על סמך רעיונות ועקרונות ממרכזי חדשנות ומרכזי עתיד ברחבי העולם. בין היתר מציע המרכז סדרה של מסלולים לפיתוח חדשנות אישית וארגונית. במרכז מקווים שהוא יהפוך לאתר ללמידה ולהשראה לעוסקים בשינוי החינוך, כדי להתאים אותו  למציאות המשתנה. (לכתבה במגזין השפעה)

בירת ישראל צופה לעתיד; היוזמות של "ביתא מחנכים"

ביתא מחנכים, זרוע החדשנות במינהל החינוך בירושלים, פועלת ליישום רעיונות פדגוגיים ייחודיים במוסדות החינוך, וממצבת את העיר כבירת החדשנות החינוכית של ישראל

ביתא מחנכים היא זרוע החדשנות החינוכית במינהל החינוך בעיריית ירושלים. בביתא מחנכים פועלים לקידום רעיונות פדגוגיים חדשים, תמיכה במיזמים חינוכיים ויצירת תשתית להטמעה ולשכפול יוזמות מוצלחות. בביתא מחנכים מפיקים אירועי חדשנות ומעודדים קהילות חינוכיות. היוזמות פועלות בשלושה נתיבים; מאיצי חדשנות, מעבדות וסדנאות.

מאיצי חדשנות עירוניים

ממריאים לעתיד. ביתא מחנכים (תמונה; אתר ביתא מחנכים)

מאיצי החדשנות עוסקים בפיתוח תוכניות קצרות טווח, שמטרתן יצירת מודלים פדגוגיים אשר עונים על צורך רוחבי עירוני, והן מיועדות להפצה. הפעילות מתחילה ביוזמה של צוות מוביל מתוך בית הספר. תהליך הליווי כולל חשיפה למיטב המומחים במשק, מנטורים מתחומים שונים – פדגוגיה, עסקים או טכנולוגיה, והענקת תקציבי פיתוח להוכחת היתכנות. לדוגמה; מיזם "אימרה" – מתפרה תעסוקתית לנערות בסיכון. דוגמה נוספת; מיזם גינוער – צוות הבוחן מחדש את הגינות הציבוריות המותאמות לנוער בעיר.
פעילות נוספת של מאיץ החדשנות הוא ההאקתון העירוני לחדשנות חינוכית, שנערך השנה בבירה בפעם השלישית. אנשי חינוך, יזמים, אנשי טכנולוגיה, הורים, תלמידים וכל מי שעולם החינוך מעניין אותו, הוזמנו לחגיגה של 24 שעות במוזיאון המדע, בה פותחו רעיונות למיזמים. בנוסף, הוקם במסגרת ביתא מחנכים המאיץ החינוכי, הראשון במדינה, הפונה למגזר הערבי. מטרתו לתת מענה לצרכים ורעיונות של צוותי חינוך יזמים, דוברי ערבית, במזרח ירושלים.

מעבדות חדשנות בית ספריות

מרחב למידה באולפנת צביה. תמונה; מתוך אתר ביתא מחנכים

מעבדות החדשנות מתמקדות בתוכניות ארוכות טווח, להבניה של מודלים פדגוגיים מוטי עתיד בתוך בתי הספר. במוקד התהליך נמצא חדר המורים בבית הספר. התהליך כולל חשיפה למודלים מובילים בירושלים ומחוצה לה. תהליך הליווי כולל יעוץ אישי לצד עבודה קבוצתית, חבילת ליווי ותקציבי פיתוח למימוש המיזם החינוכי.
במסגרת זו פועל בית התוכניות, ובו התוכניות משב הרוח, פרפרים ותכל'ס. התוכנית משב הרוח נמשכת שנתיים, ומטרתה הובלת פיתוח מיזמים חדשניים, בפדגוגיה "אחרת", לבתי ספר לנוער בסיכון. בין הפעילויות לדוגמה; הקמת מרחב למידה לפיתוח מנהיגות בבית הספר אמי"ת מרכז נוער; הקמת נגריה ועבודה בעץ לשילוב שיעורים מתוך מערכת שעות הלימוד הרגילות במתמטיקה, הסטוריה ועוד בבית הספר ליפתא; הקמת חדר מוסיקה טיפולי באמצעות כלי נגינה בישיבת נתיבות חיים; והקמת מרחבי למידה חדשניים במקומות  נוספים.
אגף החינוך המיוחד וביתא מחנכים במינהל החינוך, בשיתוף הפיקוח על החינוך המיוחד במשרד החינוך, פתחו בשנת 2017 את פרפרים – ליוזמות בחינוך המיוחד. היוזמות זוכות לליווי מקצועי, פרטני ותקציב פיתוח. במקביל מתפתחת  קהילה אשר נפגשת באירועים מיוחדים, שמרכזם חדשנות בחינוך המיוחד. סיפור הצלחה במסגרת זו הוא אשכול גני ילדים אל שורוק ממזרח העיר, שפיתח חצר טבעית, לרווחת ילדי הגן. בעיצומו של הפיתוח, ניגשו היזמים לתחרות הקאתון לחצרות גני ילדים, וזכו במענק בסך מאה אלף שקלים לפיתוח היוזמה.
תוכנית תכל'ס – חדשנות שצומחת מהשטח – מיועדת לבתי הספר העל יסודיים. סיפור הצלחה הוא בית הספר אורט בית הערבה, שרצה ליצור שינוי באופן שבו התלמידים חווים את בית הספר. בית הספר פיתח מיזם בעל שלושה מימדים: ברמת המורים, שעוברים הכשרה באימון אישי, שמאפשרת להם לנהל שיח מפרה ושלם יותר עם התלמידים; ברמת בית הספר, שבאופן חזותי, וויזואלי, משדר לתלמידים מסרים רפלקטיביים, מעצימים ומחזקים; וברמת התלמידים – פיתוח אפליקציית "הסיפור שלי", שמסייעת לכל תלמיד לערוך רפלקציה על החוויות שלו ולקבל תמונה עדכנית, הוליסטית, של חוויותיו בבית הספר.

סדנאות

בביתא מחנכים מציעים סדנאות שונות עבור אנשי חינוך המעוניינים להתנסות בחדשנות חינוכית, ביניהן סדנאות עומק חוויתיות, המפגישות בין הצרכים העולים מהשטח לבין הפתרונות המוצעים. הסדנה מתקיימת במתכונת של "שולחנות עגולים", ומתנהלת סביב סוגיות בוערות, הרלוונטיות לאנשי חינוך. לאחר הסדנה מתקיים עיבוד משותף של המענה לאתגרים שהועלו.  
בביתא מחנכים עורכים סיורים במערכת החינוך בעיר; בבתי ספר ייחודים, במרחבים פדגוגיים מעניינים, במרחבי השראה יוצאי דופן, בסטארטאפים ותוכניות האצה (אקסלרטורים) מתחום האד-טק (טכנולוגיה וחינוך), וגם מזמינים אנשי חינוך לשמוע על תוכנית הפעולה של מינהל החינוך בקידום חדשנות חינוכית.

ליבת העתיד

מה יהיו התכנים בתוכנית הליבה העתידית? העתידן, פרופ' דוד פסיג, חושף את בסיס הידע שהתלמידים יהיו מחויבים ללמוד, ואת המיומנויות הקוגניטיביות שיצטרכו, על מנת שיוכלו לתפקד כאזרחים מועילים בחברה

מה יהיו התכנים שיעמדו במרכז תוכניות הלימודים העתידיות? פרופ' דוד פסיג עוסק בסוגיה זו בקורס שהוא מעביר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, שמתמקד בעתיד מערכות החינוך. לדבריו, הגדרות המומחים לגבי תוכנית הליבה שונות; ברנדס (1996) טוען כי תוכנית הליבה כוללת את המידע החשוב שבוגר מערכת החינוך צריך לדעת, כדי שישרוד לאורך זמן. ללא קריאה, למשל, יתקשה האדם המודרני לתפקד. דוגמה נוספת; תלמיד צריך ללמוד לקרוא גרפים. ללא מיומנות שכזו יתקשה כמבוגר לקרוא מידע רפואי, להשוות תוכניות ביטוח או לקבל משכנתא. זהו בסיס המידע המרכזי בחייו של האדם, שהוא משתמש בו תדיר. שטאל (1997) טוען, כי תוכנית הליבה היא גוף ידע חשוב וחיוני, שחייבים להקנות לילדים. ההגדרה המקובלת כיום היא, שתוכנית הליבה כוללת את כל התכנים, המיומנויות והערכים החברתיים הנחשבים להתפתחות אדם אוטונומי, שיגדל להיות לאזרח יצרני. 
מחקרים מראים, כי מרבית תוכניות הלימודים עוצבו מבליל אקראי של תכנים, חלקן כתוצאה של דרישות חברתיות, ואחרות – תוצר של הממסד. לא היו עקרונות שעל פיהם נקבע איזה חומר להכליל בתוכנית הלימודים ואיזה לא. לא היתה עקביות בבחירה ולא התמקדות. 
כאשר עוסקים בלמידה בעתיד, צריך לשאול איזה תכנים צריך ללמד, אילו מיומנויות קוגניטיביות צריך שיהיו לתלמידים, ומה הכישורים שייצאו איתם לחיים על מנת שיוכלו לשרוד בסביבות עתידיות.

סביבת הלמידה

קריית החינוך דרור. העיקרון; מרחב למידה ייחודי.

לסביבת הלמידה חשיבות רבה. השאלה לפיכך היא איך צריך להיראות בית הספר בעתיד? איזה מבנים יהיו בו, כיצד ייראו הכיתות, מה יהיו השינויים במערכת השעות, אם בכלל ועוד. בקריית החינוך דרור, שבמושב בני דרור בשרון, הוקם בשנת 1995 בית ספר ניסויי, חדשני דאז, ששם דגש על הארכיטקטורה של סביבת הלמידה ובהלימה – על מערכת הלימוד. במקום בניין אחד, הוקמו בבית הספר מספר בניינים, שרובם בעלי שתי קומות. בכל בניין – כארבע עד שמונה כיתות. בבית הספר אין כיתות אם, וכל מקצוע נלמד בכיתה אחרת, בבניין אחר. כל בניין מאופיין בתחום דעת אחד מבין שישה – שפות, מדעים ועוד. התלמידים נודדים בין הכיתות. השיעורים כפולים, בני 90 דקות. שיטת הלימוד היא "ניהול לפי יעדים"; על התלמיד להציב לעצמו יעדים מדי מחצית: יעד לימודי, יעד חברתי ויעד אישי. על היעדים להיות מאתגרים אך ברי השגה, מדידים ותחומים בזמן. בבית הספר אין צלצולים – כחלק מחינוך התלמיד לתפקוד אוטונומי ולאחריות אישית. במהלך השנים הוקמו בישראל בתי ספר נוספים שהתמקדו בשיטות חדשניות – מבניות, ארגוניות ולימודיות. מחקרים שבדקו את ההישגים הלימודיים ופרמטרים נוספים בבתי הספר הייחודיים, לא הצביעו בהכרח על מסקנות חד משמעיות.

תוכניות הלימוד העתידיות

מה יהיה בסיס הידע שנצטרך להעניק לתלמידים? מה תהיינה המיומנויות הקוגניטיביות שהם יצטרכו כדי שיתפקדו כאזרחים מועילים בעתיד? 
פרופ' פסיג מציג באתר שלו את ליבת תוכנית הלימודים העתידית. בבסיסה ארבעה יסודות: נגישות אל המידע; חשיבה בהירה ותקשורת יעילה; הבנת הסביבה, יחיד וחברה; כישורים אישיים. סביב כל אחד מהיסודות פותחו אשכולות המידע והמיומנויות שצריך להנחיל לתלמידים – מגיל הגן ועד לסוף התיכון. האשכולות אורגנו במבנה ספיראלי, כשכל שלב בספירלה מתאים לרמה התפתחותית אחרת – בהתאם לגיל. 
נגישות אל המידע תכיל מיומנויות כמו יכולת לעיין במידע, לצפות בו ולהפיק אותו. התלמיד יצטרך לדעת לחפש מידע ולארגן אותו. יהיה עליו להעריך את המהימנות של המידע ואת החשיבות שבהתייעצות עם מומחים. 
אשכול החשיבה והתקשורת היעילים מתמקד בהגיון, ידע בחשבון ומתמטיקה והסתברות. הילד יזדקק למיומנויות של חיזוי, תכנות, הבנה של תעמולה מהי והבנת עקרונות תחום הפרסום. הילד יצטרך לשלוט בכתיבה ודיבור, לדעת תחביר וסגנון ולהבין שפות ותרבויות. 
אשכול הבנת הסביבה, היחיד והחברה, יפגיש הילד עם תחומי סביבה, כמו אסטרונומיה, פיזיקה וכימיה, וגם גיאוגרפיה, אקולוגיה, ואתנולוגיה, גנטיקה, פיזיולוגיה ופסיכולוגיה. לצורך הבנת היחיד והחברה יצטרך הילד להתמודד עם נושאים כמו חיסכון, כלכלה ודפוסי תעסוקה. 
האשכול האחרון עוסק בשלב המיומנויות והכישורים האישיים. כדי לגדול ולהתפתח בבטחה על הילד לרכוש מיומנויות של בטיחות, גהות ותזונה נכונה. כמו כן הילד יצטרך לפתח את ההבנה העצמית וגם להכיר בחשיבות ההשתתפות בקהילה. הוא יצטרך להבין אסטרטגיות למימון, ארגון וניהול וגם לרכוש ידע ומיומנויות בתחומים אישיים כמו חינוך מיני ואומנויות למיניהן. לאתר

בתי הספר המיוחדים בעולם; הווה יוצא דופן שמחפש דרך לעתיד טוב יותר

בעשור האחרון נעשים בעולם  ניסיונות לא מעטים לבנות בתי ספר אחרים, יוצאי דופן. המטרה היא לבחון דרכי הוראה חדשות, סביבה לימודית אחרת ובעיקר "לצאת מהקופסה" כדי להוביל את התלמידים לעתיד טוב יותר. 

כתבה בביזנס אינסיידר (2016) עסקה בבתי הספר יוצאי הדופן בעולם. דיון נרחב על בתי הספר הללו נערך בקורס עתיד מערכות החינוך, בהנחייתו של פרופ' דוד פסיג, בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן.
בתי הספר המיוחדים בעולם חרטו על דגלם את האג'נדה שלשמה הוקמו. לפניכם כמה מהם;

גימנסיה אורסטד בקופנהגן תוכננה על ידי אדריכלים שרצו לשבור את התפיסה הרווחת לגבי חדר הכיתה המסורתי. קוביות ענק בחלל הן הכיתות, וגרם מדרגות פתוח מתפתל אל מרפסת הגג.
תריסי זכוכית בחזית הבניין הם אלמנט עיצובי יוצא דופן, שמאפשר להשתמש בצורה מושכלת באור השמש.
תוכנית הלימודים דומה לזו שבתיכונים אחרים, אלא שבנוסף מחוייבים התלמידים ללמוד בהרחבה נושא אחד יצירתי – מולטימדיה או אומנות חזותית.

למידת התמונה הגדולה (Big picture learning) – זרם חינוך שנוסד ב-1995 בארצות הברית עבור נוער בסיכון.
כיום נמצאים במסגרתו כ-70 בתי ספר בתוך ארצות הברית, עוד כמה ברחבי העולם, ובשנתיים האחרונות גם בישראל.
למידת התמונה הגדולה הוא מודל של למידה מבוססת התנסות. בעזרת המורים התלמידים מזהים את תשוקותיהם ויכולותיהם ומשתתפים במסגרת למידה מקבילה לעולם האמיתי; במשך יומיים בשבוע, לאורך כל השנה, הם יוצאים ליום הכשרה ועבודה אצל מנטור בקהילה. הם מצטרפים לעולמו המקצועי ולומדים מקצוע שמעניין אותם. שאר הימים מוקדשים ללמידה רגילה. כך  רוכשים התלמידים מגוון מיומנויות, נחשפים לאפשרויות לקריירה עתידית ובמקביל מגדילים את סיכוייהם ללימודים גבוהים.
הזכיין של השיטה בארץ הוא המכון לחינוך דמוקרטי. בהנחיית המכון הוקם בית הספר החדש בעתלית "משעולים" (בסרטון). 

Altschool – בית הספר כמעבדה, פועל כבית ספר פרטי בסאן פרנציסקו ובניו יורק. שכר הלימוד כ-28 אלף דולר בשנה. בית הספר חרט על דגלו לחקור את החיים כפי שחוקרים במעבדה; את הקהילה שבקרבה חיים התלמידים, ובעיקר את הטכנולוגיה. התלמידים מפרקים חפצים שונים ולומדים על רכיביהם ודרכי הפעולה שלהם. המטרה היא להכין אותם לחיים רוויי טכנולוגיה. 
Blue School ניו יורק – בית ספר שמתמקד בפיתוח יצירתיות וסקרנות מגיל צעיר. בבית הספר לומדים מהגיל הרך ועד לכיתה ח'. בין היתר, התלמידים מביאים רעיונות לשיפור חפצים בעולמם. הדגשים בתהליך הלימוד הם עבודת צוות ופיתוח מיומנויות מגוונות. (בתמונה; כיתה בבלו סקול)

Egalia Pre school – גן ילדים בשטוקהולם, שבדיה, לגילאי שנה עד שש, ללא סימן של מגדר.
במקום לומר הוא או היא, משתמשים בגן במושג חבר.
הבובות בגן חסרות זהות מינית.
כמעט כל הספרים בגן עוסקים בזוגות הומוסקסואלים, הורים יחידים או ילדים מאומצים.
הגן הוקם כשלב נוסף בבית ספר שהוקם לפני כעשור.

Summit Sierra בוושינגטון מתמקד בלמידה מותאמת אישית, מבוססת טכנולוגיה. לכל תלמיד יש מורה מנחה, המלווה אותו במשך ארבע שנים. לתלמידים תוכנית מובנית, שכוללת במהלך כל יום לימודים חצי שעה של קריאה וחצי שעה לפיתרון בעיות במתמטיקה. בשאר הזמן הם לומדים בקורסים מקוונים, משוחחים עם המנחים שלהם, או נפגשים עם תלמידים אחרים. המנחים עוקבים אחר התקדמות התלמידים בלמידה באמצעות תוכנה שפותחה על ידי בית הספר. הם יכולים לראות איזה מטלות השלימו התלמידים ואת תוצאות המבחנים שלהם.

למקור

מקצועות העתיד; החדשים שייווצרו, אלה שישתנו ואלה שייעלמו

בקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים במאה ה-21, יש לשער שמקצועות רבים ישתנו, מקצועות חדשים ייווצרו, ומקצועות לא מעטים ייעלמו. לאיזה מקצועות מערכת החינוך צריכה להכין את התלמידים עכשיו? 

ד"ר ג'סיקה קושאר, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, בסרטון קצר על תחומי המחקר שלה, ממחישה את טכנולוגיות ההווה/עתיד. טכנולוגיה לבישה, רחפנים ותצוגות דיגיטליות קיימים היום ויתפתחו יותר בעתיד. מה יהיו מקצועות העתיד? האם מערכת החינוך מכינה את התלמידים לקראתם? 
מה יהיו מקצועות העתיד אפשר כבר היום לחזות. למשל, שני תחומים שמתפתחים במהירות הם טכנולוגיות חומרים ורובוטיקה, מה שאומר, בין היתר, שינוע מהיר יותר ורובוטים שיחליפו את כוח העבודה האנושי. תקשורת וטכנולוגיות חכמות מתפתחות אף הן במהירות, כמו גם חידושים ברפואה, טכנולוגיות מזון, תשתיות – של מים, אנרגיה ועוד. 

המקצועות החדשים ידרשו מיומנויות וכישורים אחרים מאלה שנלמדים כיום בבתי הספר. מומחים בתחום העבודה מדברים על יזמות, שיתוף פעולה ורב תחומיות, חשיבה גמישה, מסתעפת ורב גונית, יכולת הפעלת טכניקות של סיעור מוחין וחוכמת המונים ועוד. מערכת החינוך תצטרך לפתח בקרב התלמידים יצירתיות, דימיון, חשיבה אסוציאטיבית, יכולת פיתרון בעיות והבנת תהליכים. בעתיד יהיו תחומים שיתפתחו מעריכית ותחומים שיילכו וידעכו. ההיי-טק ידרוש יותר ויותר כוח אדם מתוחכם. האינטרנט יתפתח לתחומים שכרגע אפילו איננו מסוגלים להעלות בדעתנו. הוא יהיה בכל מקום. שם המשחק, מאידך, יהיה הגנה על החומרים שברשת. כל מה שקשור באינטרנט – תכנות, פרסום, עיצוב, שיווק ועוד – יילך ויגדל. טכנולוגיות של רשתות מחשבים, בינה מלאכותית ומחשוב ענן, ידרשו כוח אדם מיומן. השימוש הרב במאגרי מידע ידרוש מידענים ומומחי תוכן, שיוכלו להנגיש את החומרים הרבים לבעלי מקצוע בתחומים שונים, כמו גם לאוכלוסייה כולה. 
בתחומי הביולוגיה והכימיה תהיה דרישה גוברת לכוח אדם מקצועי. הפוקוס יהיה על מדעי המוח,  גנטיקה, בריאות, הארכת תוחלת החיים, גילויים ביסודות קיימים – מימן, למשל, והמצאת חומרים חדשים. מקצועות בתחום הפנאי והבריאות יתפסו מקום של כבוד בשמירה על הרווחה האישית. ביניהם יוגה, פיזיותרפיה ואימון אישי. הפנאי יתרחב. התיירות תגדל. תהיה עלייה בעוסקים במלונאות ובמסעדנות. בתחום המגורים תתפתח הבנייה הירוקה, ויידרשו מהנדסים מתחומים שונים – בידוד והנדסת חומרים, אנרגיה, מים ועוד.
איכות הסביבה תתפוס מקום של כבוד בכל תחום תעשייתי, וטכנולוגיות מתקדמות ישולבו במיחזור, מתקני התפלה ועוד.  

לצד ההתפתחות הגדולה במספר המקצועות, יהיו גם מקצועות שייעלמו. כל המקצועות שדורשים עבודת כפיים, נהגים למשל, שלא יהיו יותר בעידן המכוניות האוטונומיות. כך גם טייסים, נהגי רכבות ועוד.
מקצועות אחרים ייעלמו כשהבינה המלאכותית תתרחב יותר ויותר. כך המחשב יחליף את העיתונאי והרובוט את מגיש החדשות בטלוויזיה.
את עוזרות בית יחליפו הרובוטים ותוכנות קוליות מסוג סירי או אלקסה (בסרטון) –  את המזכירות והעוזרים האישיים לסוגיהם. מקצועות אחרים שישנו את פניהם יהיו בתחום השירותים לסוגיהם – עריכת דין, ראיית חשבון, סוכנים למיניהם – ביטוח, למשל, ועוד. 
הבעיה הגדולה היא הכנת התלמידים לתקופה החדשה שבפתח. מערכת החינוך מלמדת כמו במאה ה-19, המורים ילידי המאה ה-20 והתלמידים – המאה ה-21.
לאור מצבה הנוכחי של מערכת החינוך, הסיכוי שהתלמידים של היום יהיו מוכנים בעוד שנים אחדות למיומנויות שיידרשו מהם מקצועות המחר, קלוש למדי. 

לימודי עתיד - מקצוע חשוב שעתידו עוד לפניו

פרופ' דוד פסיג. פיתח תוכנית ללימודי עתיד בבתי הספר העל יסודיים.

חקר עתידים הוא מקצוע אינטר דיסציפלינארי, המשלב תחומים רבים, כמו חברה, כלכלה, תרבות ועוד. חקר עתידים קיים כחמישים שנה. ייחודו ביכולתו ללמוד מתהליכים שמתרחשים בהווה על מגמות אפשריות בעתיד. חוקרים בתחום חזו לא אחת אירועים חשובים, כמו אסון התאומים ("אירוע טרור משמעותי בבניין/בסמל אמריקני בתחילת המאה העשרים ואחת") או את המפולת הכלכלית בארצות הברית ב-2008.
***
חקר עתידים כמקצוע עדיין לא נלמד במערכת החינוך בישראל. עם זאת, למקצוע יש הרבה מה לתרום להתפתחות האישית של כל תלמיד. מעבר ליכולת חיזוי כדי לדעת להיערך לאירועים חשובים, ראוי ללמד חקר עתידים כדי להקנות לתלמידים יכולות קוגניטיביות ייחודיות, כמו הסקת מסקנות, בחירה ופעולה.כדי לפתח את היכולות האלה, ילמדו התלמידים על מגמות עתידיות, טכניקות לחיזוי מגמות אלה, והענקת כלים לתכנון עתידי, שיאפשרו לתלמידים להתמודד טוב יותר עם השינויים התכופים במאה ה-21. 
***
אם וכאשר יהיו לימודי לימודי עתיד בתיכון, יתמקדו בהם התלמידים בניתוח מגמות לעתיד הקרוב – כעשר-עשרים שנה קדימה. בעצם ההתמודדות עם התמורות המתרחשות, יוכלו התלמידים להבין את המסר; המידע אינו מטרה אלא אמצעי. אפשר באמצעותו להבין תהליכים דינמיים בתחום הטכנולוגי ושינויים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. לימודי עתיד יכינו את התלמידים לאפשרויות שהעולם טומן בחובו, כדי שתהליכי קבלת ההחלטות שלהם יהיו מושכלים יותר.
***
דוגמה למשימה לימודית, שתינתן לתלמידים בכיתה ללימודי עתיד, היא הקמת מושבה על המאדים. התלמידים יבנו מעין עולמון, המבוסס על כלים טכנולוגיים. המשימה תדרוש מהתלמידים להתעמק בכל ההיבטים של החיים על פני המאדים. התלמידים יצטרכו לתכנן מושבה שתשרוד בתנאים המיוחדים של הכוכב. בכלים של מציאות מדומה יוכלו התלמידים להרכיב תמונת מושבה אחת, או כמה, הקשורות ביניהן. בשלב הבניית מסד הנתונים, יחקרו התלמידים את כל ההיבטים הכרוכים בהתיישבות שכזו – מבנה פיזי, חברתי, כלכלי ועוד. התלמידים יצרו מאגר נתונים, שישמש את כל המשתתפים בלמידה. בתהליכי למידה שיתופית, ניתן יהיה לבחון מה בין התיישבות על המאדים להתיישבות דומה על פני כדור הארץ. במשימה מסוג זה, יפתחו התלמידים מיומנויות של למידת חקר. באמצעותן יוכלו להבין את הקשר הקיים בין הווה לעתיד והשלכותיו.  
***
לימודי עתיד או חקר עתידים, לא נלמדים כיום לתואר במכללות להוראה או באוניברסיטאות בישראל. באוניברסיטת בר אילן מועברים קורסים לתארים מתקדמים שעוסקים בנושא, על ידי העתידן, פרופ' דוד פסיג. באתר של פרופ' פסיג ישנה הצעה ללימודי עתיד בעל יסודי והצעת מסלול לתואר שני. לאתר

קו לחינוך מאחל לקוראים חופשה נעימה. הגיליון הבא יופיע בתחילת שנת הלימודים הבאה 

עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי

עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הירשם עכשיו ללא עלות

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר
גלילה לראש העמוד