קו-לחינוך-לוגו2
  • גיליון 727 * כ"ה באייר תשע"ט * 30.5.2019
  • עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי
  • דוא"ל: kav1@bezeqint.net
  • טלפון: 03-6354484

עיתון קו לחינוך - גיליון 727

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר

ההשלכות של פיזור הכנסת על מערכת החינוך

פיזור הכנסת ישפיע מיידית על תחומים במערכת החינוך שדורשים אישור של הכנסת או אחריות ברמה מניסטריאלית. לכן ייתכן שלקראת שנת הלימודים הבאה יחולו שיבושים במספר נושאים במערכת החינוך. 
בחודש הבא צפוי לפוג תוקפו של הסכם אופק חדש, שחל על חברי הסתדרות המורים. בחודשים האחרונים מתנהל משא ומתן על ההסכם הבא, שעתיד  לקבוע את שכר המורים ביסודיים ובחלק מהחטיבות בשנים הקרובות. על ההסכם החדש אמור לחתום שר החינוך הבא. יש לשער שבגלל פיזור הכנסת והבחירות לעתיד לבוא, יתעכבו המו"מ והחתימה על הסכם השכר החדש.
פיזור הכנסת ישליך על פעילויות נוספות שאמורות להתבצע במהלך התקופה הקרובה ודורשות שינויים בתקציב משרד החינוך. כך העברות תקציביות שהיו אמורות להתבצע בשל החלטות שהתבצעו בכנסת העשרים. למשל, הקטנת מספר התלמידים בכיתה, מהלך שהתבצע בתקופתו של השר בנט בכיתות א'-ב'. דוגמה נוספת; הרחבת התוכנית לתגבור לימודי האנגלית, כמו שהתבצעה בלימודי המתמטיקה. 
בחודשי הקיץ הייתה הכנסת אמורה לאשר את תשלומי ההורים לשנת הלימודים הבאה. כיוון שהכנסת התפזרה, לא יהיה אישור לתשלומים, מה שעלול לעכב את גביית התשלומים בבתי הספר. ייתכן כי פיתרון אפשרי יהיה המשך גביית הכספים כמו שאושרו על ידי הכנסת בשנה שעברה, עם הודעה להורים על שינויים מתבקשים בעתיד. עם זאת, ייתכן ותהיינה בעיות אחרות, שעלולות לגרום לשיבושים בפעילויות הקשורות לכספים בשנה הבאה. 
בשנת הלימודים הקרובה יתבצע יישום הפעימה הראשונה של התיקון לחוק החינוך המיוחד, שאושר בכנסת העשרים. כיוון שהיישום מורכב ויש עמו בעיות לא מעטות, בעיקר כאלה שקשורות לפגיעה בזכויות התלמידים, ייתכן כי המצב הנוכחי יקשה על ביצוע ראוי של החוק. קיים חשש מצד ארגוני הסיוע לילדים מיוחדים, שהמצב הנוכחי יגרום בשטח לשינויים שיהיה קשה אחר כך לשנותם.
ארגון המורים הכריז השבוע על סכסוך עבודה (ידיעה בהמשך). לא נראה שניתן יהיה לפתור את הסכסוך ללא התערבות מניסטריאלית מתאימה.
ובכלל; משרד ממשלתי שמתפקד ללא אחריות מניסטריאלית, עלול להיתקל בקשיי תפעול בנושאים רבים אחרים. 

משרד החינוך נבחר למוביל מבין משרדי הממשלה במדדי הביצוע לשנת 2018

משרד החינוך נבחר למוביל מבין משרדי הממשלה במדדי הביצוע לשנת 2018, כך על פי דו"ח הבקרה של משרד ראש הממשלה. מהדו"ח עולה כי משרד החינוך עמד ב-86% מיעדי הביצוע – ב-139 מתוך 160 מדדים. ממוצע הביצוע של משרדי הממשלה עמד על 79.5%. מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אמר בעקבות הדו"ח כי "תוכנית העבודה של משרד החינוך לשנת 2018 כיוונה גבוה – ליעדים ברורים ומחייבים, להישגים במקצועות הלימוד, לשיפור בתחומים הערכיים, וליצירת הזדמנות שווה לכל תלמיד. הוכח שכאשר מציבים יעדים מוגדרים וברורים, ומכוונים את המערכת להשגת היעדים, מגיעים לתוצאות הרצויות". בהודעה לעיתונות ציין משרד החינוך את המטרות שהעמיד לאותה שנה ואת ההישגים הבולטים ביעדים כפי שהופיעו בדו"ח.
תוכנית העבודה לשנת 2018 כללה 5 מטרות ו-15 יעדים:
מטרה א': קידום למידה משמעותית ואיכותית – ידע, מיומנויות וערכים.
מטרה ב': חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות.
מטרה ג': קידום שוויון הזדמנויות ומיצוי הפוטנציאל.
מטרה ד': חיזוק המנהיגות החינוכית.
מטרה ה': קידום יעילות ואפקטיביות במערכת החינוך.
בין היעדים הבולטים היו;
שיעור הזכאות לבגרות: היעד – 66.9%; הביצוע – 68%.
שיעור הנשירה בחינוך העל יסודי: היעד – 1.47%; הביצוע – 1.2%.
5 יחידות פיזיקה: היעד: 10,500 נבחנים; הביצוע – 11,044 נבחנים.
5 יחידות כימיה: היעד: 9,300 נבחנים; הביצוע – 9,829 נבחנים.
בתי ספר שמגישים ברמת 5 יח"ל מתמטיקה: היעד – 710; הביצוע – 710.
פתיחת ספריות אנגלית בבתי ספר יסודיים: היעד – 250; הביצוע – 250.
מספר הזכאים לתעודות הסמכה מקצועיות: היעד – 22,000; הביצוע – 24,000.
מרחבי למידה חדשים (M21): היעד – 1,000; הביצוע – 1,021.
בניית כיתות וגני ילדים: היעד – 6,667; הביצוע – 6,802.

דו"ח עמותת עלם 2018; במרכז הארץ - רבע מבני הנוער שפנו לעלם משתמשים בסמים. בפריפריה - מחציתם

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קיבל לידיו השבוע את הדו"ח השנתי של עמותת עלם לשנת 2018. את הדו"ח הגישה לנשיא ריבלין נשיאת עמותת עלם, נאוה ברק. מהדו"ח עולים הממצאים הבאים; רבע מבני הנוער ממרכז הארץ שפנו לעלם משתמשים בסמים. המצב חמור יותר בפריפריה, בה מחצית מבני הנוער דווחו על שימוש בסמים. רבע מבני הנוער שפנו לעלם סבלו מאלימות מינית. אחוז הדיווחים והפניות ברשת בנושא פגיעות מיניות גדל השנה פי שניים – מרביתם הגיעו מנערות וצעירות. חמישית מבני הנוער שפנו לעמותת עלם בשנת 2018, סבלו מאלימות במשפחה, ברשת או בקהילה.
במפגש עם הנשיא סיפרו שתי צעירות – ליאת ורות, שטופלו במרכזי העמותה, את סיפור חייהן. על אף הקשיים הרבים שחוו, הן הצליחו להגשים את חלומותיהן ולהגיע להישגים רבים בזכות העמותה. אחת מהן, רות, גדלה בצפת למשפחה חרדית ועזבה את הבית בגיל 13. היא החלה להשתמש בסמים והגיעה לקבלת סיוע במרכז "הפוך על הפוך" של עלם. לאחר תקופה נוספת ברחוב, בגיל 18, חזרה רות בשנית למרכז, שם בזכות אחת המטפלות שסייעה לה רבות, עברה  תהליך טיפולי ושיקומי. רות משרתת עתה בשירות לאומי באותו מרכז, ושואפת ללמוד עבודה סוציאלית ומשפטים.
בטקס אמר הנשיא; "את הדו"ח של עלם מלוות תחושות סותרות. מצד אחד גאווה חברתית, על חברה אזרחית, שהפליאה להקים ארגון עם חזון, עומק ותרומה. ומצד שני, אנו נפגשים עם נתונים קשים ובעיות מחריפות שמעוררות דאגה. הנערים והנערות שנסיבות חייהם הובילו אותם אל הרחוב, על מצוקותיו ואכזריותו, הם הילדים והילדות שלנו. פעם נוער בסיכון היה ברחוב.

מימין לשמאל; יו"ר עלם דב ינאי, נשיא המדינה רובי ריבלין, נשיאת עלם נאוה ברק, מנכ"לית עלם ענבל דור קרבל. צילום; חיים צח לע"מ

כיום מתברר שהסיכון הוא לא רק ברחוב, אלא גם כשנמצאים מול המחשב בבית וגולשים ברשתות החברתיות". הנשיא דיבר על חשיבות השיקום ושינוי מסלול חייהם של הפונים לקבלת סיוע מהעמותה: "בטיפול בתיקי חנינות, אני נתקל בנערים ובנערות שנסיבות חייהם הביאו אותם להסתבך בפלילים. יד שהושטה לעזרה בזמן הנכון פגשה אצל הנער או הנערה רצון להשתנות, הזדמנות לתיקון. יש לא מעט נערים ונערות שעשו שינוי והפכו להיות אנשים שהחברה בישראל גאה בהם. חיילים מצטיינים, חיילים קרביים, מפקדים. לרבים מהם אני מוחק את המרשם הפלילי, ומסיר מהם את התיוג כעבריינים".
מנכ"לית עלם, ענבל דור קרבל, ציינה כי "השנה הבחינו בעלם שעבור בני הנוער הסמים קלים יותר להשגה בזכות הרשתות החברתיות והאפליקציות השונות. בנוסף, השיח היום-יומי, באשר לשימוש בסמים בחברה כולה, הפך את הנושא ללגיטימי גם בקרב בני נוער וצעירים. האווירה הציבורית והשימוש בסמים במרחב הציבורי עודדו יותר בני נוער לפנות אלינו, לשתף ולהתייעץ בנוגע לשימוש שלהם בסמים."

ארגון המורים הכריז על סכסוך עבודה

ארגון המורים הכריז השבוע על סכסוך עבודה במערכת החינוך העל יסודית על רקע הפגיעה בגמלאי הקרנות הוותיקות. כ-270 אלף הגמלאים של קרנות הפנסיה הוותיקות עשויים לספוג קיצוץ של כ-1.26% בקצבאות – כאלף שקלים בשנה לגמלאי. הקרנות צברו במהלך השנים גרעונות כבדים, שגדלים בכל שנה בכמאתיים מיליון שקלים. במכתב באתר הארגון תאר היו"ר, רן ארז, את הסיבה להכרזת הסכסוך; הכנסת החליטה להעלות את גיל הפרישה של הנשים מגיל 62 ל-64, בגלל הארכת תוחלת החיים במדינה. תשלומי העמיתים בקרן הפנסיה הוותיקה חושבו לפי תוחלת חיים מסויימת והקרנות חוייבו באיזון אקטוארי, כדי להבטיח את זכויות העמיתים. המדינה אף הבטיחה רשת בטחון לקרנות הפנסיה הוותיקות ערב שינוי התקנונים שלהן, כדרישת הממשלה, בשיעור של 70 מיליארד שקלים. אולם הממשלה לא עמדה בהבטחתה לרשת הבטחון ואף הקפיאה את ביצוע החלטות הכנסת להעלאת גיל הפרישה של הנשים. כך יצרה המדינה גרעון אקטוארי בקרנות, אותו החליטה לתקן על ידי הפחתת הפנסיה של  הגמלאים. ארז מציין עוד, כי אם לא תמצא דרך למניעת הפגיעה בגמלאים, יופעל סכסוך העבודה עם תום תקופת הצינון.

בית לתנועה; משרד החינוך מתקצב השנה בחמישה מיליון שקלים מבנים לתנועות הנוער
תעודת הוקרה למנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, על התוכנית בית לתנועה. (צילום; חורחה נובומינסקי)

משרד החינוך הכריז על תוכנית "בית לתנועה", במסגרתה יתקצב השנה בינוי מבנים לתנועות הנוער בהיקף של חמישה מיליון שקלים.
מטרת התוכנית היא לעודד רשויות מקומיות להקים מבנים לתנועות הנוער. משרד החינוך הודיע כי בתוך חמש שנים ייבנו כארבעים מבנים חדשים.
התוכנית גובשה לנוכח המחסור  במספר המבנים שעומדים לרשות תנועות הנוער. המחסור נובע מגידול בחניכים, שהוכפל בעשור האחרון, ומגיע כיום לכ-350 אלף. בשנתיים האחרונות נפתחו כמאתיים סניפים חדשים, רובם ללא מבנים. 
בקרוב יופץ קול קורא לרשויות המקומיות להצטרף לתוכנית, שתבוצע על ידי מינהל הפיתוח של משרד החינוך, בשיתוף מינהל חברה ונוער. תינתן עדיפות ליישובים בפריפריה.
השבוע נערך בתל אביב כנס של ארגון הצופים לציון מאה שנים לפעילות התנועה. בכנס חתמו ראשי תנועות הנוער בישראל על עצומה הקוראת לרשויות המדינה לשנות סדרי עדיפויות במערכת החינוך. מהצופים נמסר כי נכון להיום פחות מ-0.2% מתקציב מערכת החינוך מופנה לתנועות הנוער, בעוד שליש מהילדים והנוער פעילים בהן. 
במהלך השנים היקצו רשויות חזקות  מבנים לתנועות הנוער. ברשויות אחרות היו ניסיונות לשלב את הפעילות החינוכית הלא פורמאלית בפורמאלית, שנכשלו ברוב המקרים, בעיקר בשל ניגודי אינטרסים. למשל; שילוב פעילות תנועות הנוער בשעות שאחרי הלימודים בבתי הספר. לראשונה הצטרף משרד החינוך לטיפול בעניין זה.

נשיא ורוח וגשם (של מלים)

תלמידי תיכון שזכו בפרס ון ליר לעבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח הוזמנו לבית הנשיא

התלמידים הזוכים במשכן הנשיא; כבוד למדעי הרוח (צילום; מארק ניימן/לע"מ)

נשיא המדינה, רובי ריבלין, נפגש ביום ראשון השבוע, בבית הנשיא, עם תשעה תלמידי תיכון מרחבי הארץ, שזכו בפרס ון-ליר לעבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח. את המפגש מקיים הנשיא זו השנה החמישית, כדי להפנות תשומת לב ציבורית לחשיבות תחום מדעי הרוח. במפגש אמר הנשיא כי הוא שמח  לפגוש את "משמרות הרוח" של הדור הצעיר. לדבריו; "התפעלתי מנושאי המחקר שלכם: ג'וחא והרשל'ה, רומאנים בערבית, שודדי ים, מוסר בשוק החופשי, מאיר אריאל, קאנט, מצרים העתיקה, עסק הביש, מיעוטים במערב. ממש פסיפס עשיר ומפואר של רוח. העבודות שכתבתם עשירות, עמוקות ואולי בעיקר מעוררות תיאבון לדעת עוד, לחקור עוד. זוהי גדולה אמיתית של מחקר." הנשיא ריבלין ציין עוד, כי ״המורים הדגולים ביותר שלי היו באו מתחום מדעי הרוח – פרופסור יעבץ ההיסטוריון, המשורר יהודה עמיחי, וכמובן אבי – שהיה פרופסור לאסלאם ומזרחנות. הם השפיעו על חיי, ועיצבו את דרכי. בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה שבה חוגים מרכזיים במדעי הרוח נסגרים בגלל מחסור בתלמידים. כשחוגים מרכזיים כאלה מצטמצמים כל כך, עולה השאלה איזו חברה אנחנו רוצים ליצור כאן. הנוכחות שלכם כאן – יש בה כדי להבטיח את ההמשכיות ואת ההתחדשות של הרוח, גם בדור שלכם".
ראש מכון ון-ליר, פרופ' שי לביא, אמר כי "דווקא בעידן בו מדעי הרוח נמצאים במשבר החמור ביותר בתולדותיהם, אנו גאים באותם תלמידי תיכון שמעוניינים להעמיק  בתחומים אלה. אני בטוח שנשמע עוד לא מעט על הצעירים האלה, שבעתיד הלא רחוק יהיו העתיד של החברה היצירה והמשק הישראלי".

והזוכים הם

העבודות הזוכות לשנת תשע"ט הן:
• אביב אלפנדרי, ספרות, תלמידת בית ספר אזורי מקיף ע"ש י.ח. ברנר; "השוואה בין דמותו של ג'וחה לדמותו של הרשלה".
• עפיף ביאדסה, ספרות ושפה ערבית, תלמיד תיכון חקלאי ימה; "דאגות האישה הערבייה ברומנים של הסופרת לילא אל עות'מאן".
• נעמי טורצקי, פילוסופיה, תלמידת התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים; "הצבת מגבלות מוסריות על השוק החופשי באמצעות טיעונים סימבוליים: המקרה של זנות".
• אור שחודה, פילוסופיה, תלמיד תיכון עירוני ד' תל אביב, על שם אהרון קציר; "מושגי הקיום של קאנט ושל פרגה".
העבודות שזכו בציון לשבח:
• הלל אזולאי, היסטוריה, תלמידת אולפנת נווה חנה, אלון שבות; "האם קיים חוט מקשר בין פרשת טובינסקי לפרשת עסק הביש, ומהו?"
• יערה טננבאום, היסטוריה, תלמידת בית הספר הר וגיא בקיבוץ דפנה בגליל העליון; "אנרכיזם בקרב שודדי ים במאות ה-17-18".
• טל שוורץ, תולדות הערבים והאסלאם, תלמיד התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות, ירושלים; "המיעוטים במערב מפרספקטיבה אסלאמית – השוואה בין הוגי 'משפט המיעוטים' לבין טארק רמדאן".
• גיא שפירא, היסטוריה, תלמיד התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות, ירושלים; "עיקרון המעאת בתקופת הממלכה הקדומה במצרים העתיקה".
• ישי חסקי, ספרות, תלמיד תיכון מית"ר, גני תקוה; בוצע במסגרת תכנית "אידיאה" באוניברסיטת תל אביב; "הביקורת החברתית בפזמונאות מאיר אריאל מול שירת יהודה עמיחי: ירושלים כצומת יצירתי ואידיאולוגי".

במכללות להוראה: שיתוף פעולה בין האקדמית גורדון למשרד החינוך של גוואטמלה; אירוע גאווה במכללת אורנים

פטריסיה מרוקין מוראלס ופרופ' יחזקאל טלר. צילום; שגרירות גוואטמלה
שיתוף פעולה בין האקדמית גורדון למשרד החינוך של גוואטמלה

לאחרונה התקיים מפגש מיוחד בשגרירות גוואטמלה בירושלים, בין נציגי האקדמית גורדון מחיפה לבכירים מגוואטמלה.
במפגש נכחו שגריר גוואטמלה בישראל, מריו בוכרו, אשת נשיא גווטאמלה, פטריסיה מרוקין מורלס, ונציגי אקדמיה ומסחר מהמדינה.
במפגש נחתם הסכם כוונות לשיתופי פעולה בין האקדמית גורדון לבין משרד החינוך של גוואטמלה. כמו כן נחתם הסכם שמטרתו קידום מערך של תהליכי מחקר ופיתוח פדגוגיים בין המדינות. בהסכם נכללים שיתופי מידע אקדמיים, פרוייקטים חינוכיים ופיתוח של כלים דיגיטליים, התורמים ללמידה.
במסגרת ההסכם יתקיימו חילופי סטודנטים, חילופי סגל אקדמי, חילופי מידע וחומרים אקדמיים, חינוכיים ומדעיים וכן פרויקטים מיוחדים.
ההסכם נחתם בעקבות ביקור שגריר גוואטמלה בוקארו באקדמית גורדון. בוקארו נענה להזמנתה של ד"ר ביאטריס כ"ץ, ראש המרכז הבינלאומי האיברו אמריקני במכללה. בביקור נחשף השגריר לפעילות הענפה של המוסד בתחום החדשנות הטכנולוגית בחינוך בכלל, ולפעילות המרכז הבינלאומי בפרט.
בביקור הביע השגריר את שאיפתו לשתף פעולה עם המרכז על מנת לפתח תוכניות ייחודיות להכשרת צוותי חינוך בארצו, לקיים חילופי מרצים וסטודנטים ועוד.
פרופ' יחזקאל טלר, נשיא האקדמית גורדון, ציין כי הוא גאה בכך שמכללת גורדון נבחרה להיות מודל עבור משרד החינוך של גוואטמלה, על מנת לקדם את תחום החינוך במדינה.
בשבועות הקרובים אמור להגיע למכללה סגן שר החינוך של גוואטמלה, כדי לקדם את התוכניות לשלבים מעשיים.
האקדמית גורדון מתמקדת בשנים האחרונות בהפצת הידע המצטבר בטכנולוגיה בחינוך.

גאווה במכללת אורנים

השנה יתקיים במכללת אורנים אירוע גאווה בפעם השנייה, תחת הכותרת "עושים/ות מקום לחוויית חיים מגוונת". האירוע מיועד לכל הסטודנטים, לאו דווקא לחברי הקהילה הלהט"בית, ומטרתו להכין את המורים לעתיד להתמודדות עם סוגית הזהות המגדרית במהלך עבודתם. 
את כותרת האירוע מסביר הסטודנט אור בן שמעון; "מטרת הכותרת היא  לייצר מורכבות אל מול הזהות השלטת, דרכה אנו מעצבים הסתכלות על העתיד במערכת החינוך. נערי להט"ב לעולם ירגישו חריגים כאשר כל המודלים לחיים בוגרים שמציגים בפניהם הם של גברים ונשים הטרו-נורמטיבים. על כן אנו גורסים שתהליך היציאה מהארון יהיה הרבה יותר נעים ובטוח כאשר יובהר לתלמידים ולתלמידות שהם בסדר כפי שהם". 
באירוע שיתקיים ביום חמישי, ה-6.6.19, יתארח דראג קינג (ההיפוך המגדרי של דראג קווין) והוא יכלול קרנבל במרכז המכללה -עם מוזיקה, דוכני מזון ואלכוהול, מוצרי גאווה, ציורי גוף ופנים ועוד.
לאורך היום יתקיימו בחוג לחינוך חברתי קהילתי ובחוג לחינוך לגיל הרך הרצאות המחברות את החומר הנלמד עם מטרות האירוע, בחסות ארגוני הקהילה מעברים וחוש"ן. כמו כן יתקיימו מעגלי שיח בנושא תפקידי המחנך ביצירת מרחב מגוון זהויות, ויחולקו מערכי שיעור לכל הגילאים בהתאמה לחומר הנלמד.
בן שמעון: "אורנים הינה מכללה יוצאת דופן בצורה בה היא מקדמת סובלנות וקבלה בקרב הסטודנטים, וגם בקרב קהילת הלהט"ב אין היא מאכזבת. גם השנה יונף בגאון דגל הגאווה לצד דגל המכללה והמדינה, ותפורסם הצהרה של הנהלת אורנים בקרב האחריות שלה ביצירת מרחב בטוח וחווית למידה מגוונת במכללה". 
זו השנה השנייה שבה פועלת האחווה הגאה במכללת אורנים. האחווה הגאה הינה התאגדות  סטודנטים להט"בים ושאינם. הם עוסקים בזהות המגדרית מינית בהקשר לתפקיד המחנך, ומתמקדים ביצירת מרחב בטוח במוסדות החינוך ובמכללת אורנים. (צילום; קמפוס אורנים – רוית להב)

במערכת החינוך; הצגה, ספר וקורס

הצגה והפרעת קשב וריכוז 

"מה נשמע?" היא הצגה בינלאומית, עטורת שבחים, על הפרעות קשב וריכוז, שהועלתה בברודווי.
אנסמבל תיאטרון כפר סבא תרגם את המחזה לעברית, והוא יועלה בעיר החל מחודש יוני.
ההצגה עוסקת בזוג הורים לילד בן תשע, שסובל מהפרעות קשב וריכוז. ההורים עוברים מסע ייסורים בניסיון לסייע לילד ולעצמם. הם פוגשים מומחים רבים ונחשפים לדעות רבות, אך לא מסוגלים למצוא תשובה נכונה אחת.
בסוף ההצגה על האם למצוא את מקומה בתוך המבוך שאליו נקלעו היא ומשפחתה.
בתפקידים הראשיים; יעל ארד צפריר ואמיר כהן. במאי ההצגה הוא רועי הורוביץ. על המוסיקה המקורית אחראי הזמר והיוצר דניאל סלומון. אנסמבל תיאטרון כפר סבא, הקיים 11 שנה, פועל בחסות אגף התרבות בעיריית כפר סבא.

ספר חדש וקשר חם

לקראת סוף שנת הלימודים יצא לאור הספר "1=0 ועוד הפתעות מתמטיות". הספר נכתב על ידי מומחי "קשר חם" מהטכניון. בספר שישים דפי עבודה. בכל דף מוצג פרדוקס – "הוכחה" נכונה של טענה שגויה או שתי הוכחות – האחת של טענה תקפה והאחרת של שלילתה. המשימה היא לגלות את הטעות. לצד כל דף עבודה, כולל הספר גם דף למורה, עם הסברים וטבלת תיוג לנושאים בתוכנית הלימודים.
ניתן להזמין את הספר באמצעות המייל; orna.keshercham@gmail.com בשורת הנושא של הדוא"ל יש לציין הזמנה של הספר 1=0. הספר יישלח בדואר.

קורס מנחים פדגוגיים וברנקו וייס

המרחב לצמיחה מקצועית של ברנקו וייס פותח את ההרשמה למחזור השביעי של קורס ההכשרה למנחים פדגוגיים. הקורס מאפשר להתוודע לגישות פדגוגיות ולכלים הייחודיים שפותחו במכון, לרכוש מיומנויות בהנחיית מורים, ולהעשיר את העשייה הפדגוגית. 
בקורס שלושה שלבים;
1. היכרות עם רקע תיאורטי בהקשר להוראה לשם הבנה, פיתוח חשיבה ולמידה קונסטרוקטיביסטית.
2. רכישת כלים ומיומנויות להנחיה פדגוגית של מורים, צפייה במורים, מתן משוב וליווי פדגוגי למורים המיישמים את גישת ההבנה בכיתה הגדולה.
3. התנסות פעילה בהנחיית עמיתים ואימונים אישיים בין העמיתים בקבוצות הלמידה בקורס.
את הקורס, בהיקף של 100 שעות אקדמיות, ינחו אודליה ורדי, מנהלת המרחב לצמיחה מקצועית בברנקו וייס וחגית מן, מנחה בכירה בצוות הפיתוח המקצועי.
הלימודים בשנת תש"פ יתקיימו  במרכזי פסג"ה בקרית מוצקין ובפתח-תקווה.

באוניברסיטת אריאל; האקתון "עושים מהפכה בחינוך" והפרחת בלון ניסוי לאטמוספירה

האקתון עושים מהפכה בחינוך

האקתון "עושים מהפכה בחינוך" התקיים לאחרונה באוניברסיטת אריאל.  
האקתון הוא מפגש חברתי ומקצועי ליצירת פתרונות תוכנה או חומרה בזמן קצר. המילה "האקתון" היא שילוב בין המילה האק (תכנות יצירתי) והמילה מרתון. האקתון נמשך כ־24 שעות, ובמהלכן מתחלקים המשתתפים לצוותים ומפתחים מוצר או אפליקציה, אתר, שירות וכדומה – משלב גיבוש הרעיון ועד למוצר הסופי.
ההאקתון של אוניברסיטת אריאל התקיים בשיתוף חברות טכנולוגיה כמו גוגל, יבמ, אינטל ועוד, המרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה ומרכז פילד.
בהאקתון השתתפו יותר מארבעים קבוצות מאוניברסטאות שונות, והסטודנטים התבקשו לפתח כלים פורצי דרך בתחום החינוך – מוצרים חדשניים שיעזרו ליצור חוויה לימודית אחרת וחדשנית.
במקום הראשון זכו ספיר לוי ויהב יעקובוביץ, סטודנטיות במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת אריאל, שפיתחו משחק קופסה המבוסס על רעיון המשחק קטאן, ומטרתו לעזור לתלמידים ללמוד חוקים פיזיקליים באופן חווייתי.
פיתוחים מעניינים נוספים היו מסנן הודעות לקבוצות ווטסאפ, שפותח על ידי צוות סטודנטים מאוניברסיטת בר־אילן, ומערכת לשיפור למידת מחול בעזרת מערכת של חברת אינטל, שפותחה על ידי צוות מאוניברסיטת אריאל.

בלון הניסוי של התלמידים

ביום רביעי האחרון הפריחו תלמידים מרחבי הארץ, באוניברסיטת אריאל, בלון ניסוי מטאורולוגי, כדי לבחון נתונים באטמוספירה. האירוע נערך בשיתוף קרן רמון, מו"פ מזרח, בית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב ובית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. הבלון, העשוי מלטקס ומנופח בהליום, הגיע  לגובה של כמה עשרות ק״מ. בבלון הורכב ציוד מקצועי עם אמצעי חישה, שאפשר לבצע ניסויים במזג האוויר, קרינה וזיהום. הניסויים בדקו השפעות שונות, כמו קרינת גמא, עוצמות קרינת UV, מתח חשמלי ועוד.
במהלך התוכנית שקדמה לניסוי, נחשפו התלמידים למאגרי מידע עולמיים, למחקרים ולמומחים מהאקדמיה הישראלית. הם סקרו מאגרי נתונים שנאספו בתחנות מדידה קרקעיות, בתצפיות אוויריות שהתקבלו מבלונים ומטוסים, ומידע שהתקבל בחישה מרחוק, באמצעות לווינים.
במהלך השנה למדו התלמידים על האטמוספירה, ביצעו ניסויים, ניסחו שאלת מחקר ותכננו את אופן ביצוע הניסוי.
המידע מהבלון התקבל בזמן אמת והוא בדק את השערת המחקר. המידע ישמש בעתיד את החוקרים שהשתתפו בניסוי. 
השנה משתתפים בתוכנית ארבעה בתי ספר; אולפנת חן מבאר שבע, מקיף י"א מראשון לציון, הכפר הירוק מרמת השרון ואשכול פיס כפר סבא, חטיבת הביניים על שם חיים בר-לב.
תלמידים מרחבי הארץ הגיעו לצפות בהפרחת הבלון.

חופשת מחלה בתשלום - שאלות שחובה לשאול לפני

מאת: עירית זהבי*

לשאול קודם. (פיקסה ביי)

מורים הסובלים מבעיה רפואית שפוגעת בעבודתם, נוטים לפנות לרופא תעסוקתי כדי לקבל אישור להפחתת שעות העבודה. את התמורה הם מקבלים מימי המחלה שצברו. ניתן לקבל חופשת מחלה מלאה או חלקית. חופשת מחלה חלקית באה לידי ביטוי באחוזי הפחתה. לכאורה הליך שנראה פשוט ואולי כדאי. אלא שמרגע שהמורה מחליט לקחת חופשת מחלה בהפחתת שעות עבודה, חלק גדול מההחלטות לגבי המשך הקריירה שלו כבר לא יהיה תלוי בו. 
לכן לפני שמבצעים את הצעד, יש לבחון את הסוגייה לעומק ולשאול את השאלות הנכונות. למשל, אחת מהן היא האם ההפחתה בשעות מתייחסת לשעות הפרונטליות או לסך השעות כולן?
שאלה אחרת היא מה עם גמולי התפקיד המשולמים בשכר? אלו ימשיכו להיות משולמים ואלו לא? איך הגמולים תלויים במועד שבו התחיל המורה לנצל את ימי המחלה? ושאלות נוספות; מה יקרה לבעלי תפקיד שמתחילים לנצל ימי מחלה? האם אפשר להפסיק להם את התפקיד ולחייב אותם לעבוד רק בהוראה?
שאלות אחרות נוגעות למנהל בית הספר; כמה זמן הוא יאפשר את  הפחתת המשרה? האם יש כללים בנושא? מה ההבדל בין המעבידים השונים באותו עניין?
ואם נפנה לקרן הפנסיה נראה שגם לה יש מה לומר בעניין; מה יקרה כשיסיים המורה לנצל את ימי המחלה אם קרן הפנסיה לא תאשר לו פרישה מטעמי בריאות?
ועוד; האם יש קשר בין ניצול ימי מחלה, שנובע מאי יכולת לעבוד כמורה, לבין פרישה במסלול בריאות מקרן הפנסיה? האם קרן הפנסיה חייבת לפסוק לפי המשך העבודה בהוראה או יכולה לומר שהמורה יכול לעבוד בעבודה אחרת ולכן איננו זכאי לפרישה במסלול בריאות?
ניצול ימי מחלה גם אם הוא הכרחי, לא תמיד כדאי. יש דרכים אחרות להפחית עומס בעבודה, מבלי שהמורה ימצא את עצמו אחרי זמן קצר מחוץ למערכת. אפשר לצאת לשבתון, אפשר לקחת חל"ת ולרכוש זכויות בגין החל"ת על חלקיות המשרה, אפשר לקבל תפקידים שאינם מחייבים עמידה ממושכת בכיתה ועוד. כל אירוע לגופו.  לכן יש לערוך ברור מקיף לפני קבלת החלטה הרת גורל. לעתים מהלך פשוט לכאורה עלול להסתיים בעלות מאוד גבוהה.

עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.

לקראת הקיץ; מש"צים ומד"צים יעבירו פעילויות בבתי הספר היסודיים בנושאים הקשורים לבטיחות וביטחון

סיפורים מכל מיני צבעים בפעילויות הקיץ. (פיקסה בי)

משרד החינוך נערך גם השנה להפעלת שתי תוכניות מרכזיות בקיץ: א. "בתי הספר של החופש הגדול" – לכיתות א'-ג' במהלך חודש יולי. ב. "קיץ אחר לילדים ולנוער" – מגוון תוכניות ופעילויות במהלך הקיץ. תוכניות אלו באות לספק לילדים ולבני הנוער תרבות פנאי משמעותית וערכית והן יעסיקו אותם בקיץ ויתרמו למניעת התנהגויות ברות סיכון. לקראת הפעילויות בקיץ תתקיים הכנה בגנים ובבתי הספר לתלמידים, הורים וצוותים חינוכיים. מנהיגויות הנוער – מש"צים ומד"צים – יעבירו פעילויות בבתי הספר היסודיים בנושאים הקשורים לבטיחות וביטחון לקראת החופשה. 
בתוכנית בתי הספר של החופש הגדול, פוטנציאל ההשתתפות הוא כ-450 אלף תלמידים. בתי הספר של החופש הגדול יעסקו השנה בנושא "סיפורים מכל מיני צבעים", ויכללו התנסויות חווייתיות, למידה מגוונת באמצעות חוגי העשרה וספורט, חינוך סביבתי ומעורבות חברתית, למידה באמצעות מרכזי למידה אינטראקטיביים, מועדוני קריאה וסדנת כתיבה יוצרת. כמו כן ישולבו בפעילויות ימי שיא סביב נושאים ערכיים.
משרד החינוך דורש כי לפחות 20% מחברי הצוות בקיץ יהיו מד"צים שעברו הכשרה מלאה בקורסי ההדרכה של מינהל חברה ונוער.
כל המידע על תוכניות הקיץ יפורסם באתרי האינטרנט. התוכנית בתי הספר של החופש הגדול תתנהל  באמצעות פורטל בעלויות ורשויות לרישום והתנהלות רציפה, פורטל עובדי הוראה לקבלת כלל החומרים הפדגוגיים ואתר התוכנית קיץ אחר במינהל חברה ונוער.

המומלצים שלנו; אתרים, פעילויות ויוזמות במערכת החינוך ששווה להכיר

עלון למחנכים – האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך מוציא לאחרונה "עלון למחנכים" בווטסאפ. בעלון מידע בנושאים מגוונים, שמתאימים במיוחד לקהילת המחנכים והיועצים. העלון יוצא ביוזמתה של דסי בארי, מנהלת האגף. ראוי לציין כי בארי גם מפיצה מדי שבוע בדואר האלקטרוני עלון של האגף, המכיל מידע מגוון על המתרחש בו ונפתח במסר ערכי מעולמה של בארי.
כדי לקרוא את העלונים יש להתחבר לרשימות התפוצה. 
העלון למחנכים, החמישי במספר, שיצא לאחרונה לקראת ל"ג בעומר, מעלה את סוגיית הלחץ החברתי והשפעתו. בעלון מובאים סרטונים מיו-טיוב בתחומים שבהם ללחץ החברתי השפעה ניכרת על בני הנוער, כמו הצורך להשתייך לקבוצת השווים, לחץ חברתי ואלכוהול, מניעת עישון ועוד. בנוסף לסרטונים ישנה גם הצעה למערך שיעור, והפניה למקורות נוספים בנושא באתרי משרד החינוך. עלון קודם, שיצא לקראת יום העצמאות, עסק בנושא עצמאות מהי, ועלון אחר, שיצא לקראת חג הפסח, עסק במשמעות המושג חירות. מומלץ ולא למחנכים בלבד.
רמזור למורה – אתר רמזור למורה של הטכניון, מאפשר למורים למתמטיקה להעלות מערכי שיעור ולשתף בהם את החברים למקצוע. האתר גם מאפשר למורים להגיב למערכים שהועלו.
השבוע הועלה לאתר מערך חדש על ידי המורה אמאני מוסלח. השיעור – חיבור וחיסור של וקטורים – מיועד בתכניו לתלמידי כיתה י"ב ב-5 יח"ל, אך מדגים דרך הוראה שניתנת ליישום בכיתות שונות ובכל הרמות. המערך משלב למידה עצמית מונחית מורה באמצעות חומרים של האתר "האתגר 5". 
הגלישה באתר חופשית אבל הוספת תגובה או העלאה של חומרים חדשים דורשת הרשמה. הרשומים באתר גם מקבלים הודעה לדואר האלקטרוני כאשר מועלה אליו חומר חדש. 
יום ירושלים – מערכת החינוך משקיעה רבות בנושא ירושלים, והשיא – באירועי יום ירושלים. השנה ביקרו עד כה בבירה כ-120 אלף תלמידים, ועד לסוף השנה צפויים להגיע אליה עוד כחמישים אלף תלמידים, במסגרת תוכנית נעלה לירושלים. מבין אתרי העיר, האתר הפופולרי ביותר הוא הכותל המערבי, ולאחריו העיר העתיקה, הר הרצל, יד ושם וכנסת ישראל. היום (ה') נערכים בעיר מספר אירועים לכבוד יום ירושלים; מעל ל- 7,000 תלמידים אוחזים ידיים בשרשרת אנושית ממנורת הכנסת למנורת המורשת בכותל המערבי. שרשרת הידיים יוצאת ממנורת הכנסת, דרך רחובות ירושלים המערבית, בואכה שער ציון והעיר העתיקה, ועד מנורת הכותל; עצרת ממלכתית לציון יום איחוד ירושלים מתקיימת בסיום היום בבריכת הסולטאן, בהשתתפות כעשרים אלף תלמידים. במהלך היום משתתפים התלמידים בפעילויות חינוכיות ברחבי הבירה, ומבקרים באתרי מורשת – ארמון הנציב, גבעת התחמושת, נחלאות ובמשכן הכנסת; חלק מתלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, שתוכנית הליבה שלה הינה לימודי ירושלים לדורותיה, משתתפים במיזם של למידת עמיתים, שבמסגרתו ידריכו התלמידים את חבריהם בבתי הספר ברחבי העיר, כחלק מהציון שלהם לבחינת הבגרות.
פסיק – הופיע גיליון פסיק 8 של המכון הדמוקרטי, הפועל במכללת סמינר הקיבוצים.
הגיליון הפעם עוסק כולו באקטיביזם. לפי המילון, אקטיביזם היא שיטה התובעת להגיב באופן נמרץ ובפעולות של ממש למצבים חברתיים, כלכליים או מדיניים. בבסיסה עומדת התפיסה שלציבור יש זכות ואפילו חובה להשתתף במעשה הפוליטי ולהשפיע עליו. 
המכון הדמוקרטי פועל לשינוי חברתי, ומכשיר יחידים וקהילות לפעול ולקדם חברה שיוונית, הוגנת, צומחת ובת קיימא. אקטיביזם בעיניו הוא מפתח קריטי לפיתוח חברה כזו. בגיליון החדש 11 מאמרים העוסקים באקטיביזם מנקודות מבט שונות. למשל, רביב רייכרט, במאמרו על אקטיביסטים כגיבורי על, מציע זווית חריגה על הנושא, בהשראת באטמן וסופרמן. רון דביר, במאמרו 
על הגיבורים האקטיבסיטיים החדשים בעולם, מציע לשים עין על בני נוער. לדבריו הם אלו שיחוללו את המהפכות הנמרצות מכולן.
שלוש כותבות חוברות כדי לדון באקטיביזם חינוכי. אקטיביזם מחייב אי נחת מהמציאות הקיימת ותחושת מסוגלות שאפשר לשנות אותה. שרון שמעוני, מעיין צ’יפרוט ויולי חרומצ’נקו, מספרות כיצד מפתחים שילוב זה אצל חלוצות וחלוצים חינוכיים.
את חוברת פסיק האחרונה, ואת הקודמות לה, ניתן לקרוא באתר המכון הדמוקרטי.

עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי

עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הירשם עכשיו ללא עלות

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר
גלילה לראש העמוד