קו-לחינוך-לוגו2
  • גיליון 726 * כ"ז ניסן תשע"ט * 2.5.2019
  • עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי
  • דוא"ל: kav1@bezeqint.net
  • טלפון: 03-6354484

עיתון קו לחינוך - גיליון 726

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר

מבחני המיצ"ב; משרד החינוך מינה צוות מקצועי לבחינת הערכה בית ספרית

משרד החינוך מינה צוות מקצועי שיבחן את ההערכה הבית ספרית במערכת החינוך. בצוות מנהלי בתי ספר, מומחים מקצועיים ונציגים ממשרד החינוך. הצוות יחל את עבודתו בימים הקרובים.
הצוות הוקם בהמשך להחלטת משרד החינוך שלא לפרסם את הציונים הבית ספריים של המיצ"ב, לאחר תקלות מהימנות שהתגלו בתוצאות המבחנים של שכבת ה' בשנת הלימודים תשע"ח, במקצועות מתמטיקה ואנגלית.
ממשרד החינוך נמסר, כי תהליכי מדידה והערכה מהווים כלי חשוב והכרחי לניהול מערכת החינוך וקידומה. תוצאות ההערכה מספקות למשרד בסיס נתונים, המשמש אותו בניהול המערכת ומעקב אחר התקדמותה. בעקבות הנתונים מחליט המשרד על השקעת המשאבים ומתן מענה מותאם לכל מוסד על פי צרכיו.
הצוות המקצועי יגבש תפיסה מערכתית והמלצות למודל הערכה ארצי בשלבי החינוך השונים. הצוות יפנה לכמאה אלף אנשי חינוך בשלושה ערוצים מקבילים: באתר אינטרנט, בקבוצות דיון של הורים ותלמידים, מנהלים ומורים, מנהלי מחלקות חינוך ומפקחים, שיתקיימו ב-6 מוקדים ברחבי הארץ, ובקול קורא – לקבלת הצעות ממומחים. מהלך ההיוועצות התחיל בימים אלה. עם השלמתו יגבש הצוות המקצועי את המלצותיו.

חברי הצוות;
יו"ר הצוות הוא שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך, וסגניתו היא ד"ר חגית גליקמן, מנכ"לית הראמ"ה. כן ישתתפו; פרופ' מיכל בלר – נשיאת מכללת לוינסקי, פרופ' אדם לפסטיין – אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רמי בנבנישתי – האוניברסיטה העברית, 
ד"ר איריס בן דוד הדר – אוניברסיטת בר אילן, ד"ר ענת בן סימון – המרכז הארצי לבחינות והערכה, פרופ' פאדיה נאסר אבו אלהיג'א – אוניברסיטת תל אביב, ד"ר חגי קופרמינץ – אוניברסיטת חיפה,  
חיה שיטאי – מנהלת מחוז ת"א במשרד החינוך, ד"ר שוש נחום – סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, ד"ר מירי שליסל – יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ד"ר מיכל טביביאן מזרחי – סמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה במשרד החינוך, ד"ר אורי ארבל-גנץ – מנהל אגף החינוך בעיריית כפר סבא, אמנון רבינוביץ' – מנהל חטיבת ביניים זיו בירושלים, אזל מלק – מנהלת בית הספר היסודי אלחכמה בבאקה אל-גרביה.

בדגש על התפתחות מקצועית

אייל רם

בכנס השנתי של מכון ברנקו וייס, שנערך בחופשת הפסח באוניברסיטת בר אילן, דיווח סמנכ"ל משרד החינוך ומנהל מינהל עובדי ההוראה, אייל רם, על חידושים שיאפיינו את התמקצעות המורים בשנה הקרובה. רם הציג ממצא חדש בדו"ח ה-OECD 2019, שחושף כי  דגש מיוחד מושם עתה בקרב המדינות המפותחות על הפיתוח המקצועי של המורים.
"בעבר דובר על PBL. היום על קהילות מקצועיות", אמר רם. "החידושים והחדשנות דורשים שיתופי פעולה ולמידת עמיתים. מכאן הצורך להפוך את בתי הספר לארגונים לומדים. בתחום זה עשתה ישראל קפיצה גדולה. כיום יש כעשרת אלפים מורים מובילים בבתי הספר. ישנן 12 פלטפורמות, שבאמצעותן מתאפשרת למידה מתקדמת, כמו סימולציות בהוראה ועוד. הקטלוג החינוכי מאפשר למורה לראות מה קיים ברשת וכיצד ניתן לנצל את החומרים לטובתו. 14 אלף קורסים נמצאים כיום ברשת בתחום החינוך. הקורסים מאפשרים לשנות את השיח בתוך בית הספר. הם גם מאפשרים לרתום את הטכנולוגיה לחינוך במלואה וגם ליצור תוכנית עבודה בית ספרית מתקדמת". רם ציין עוד, כי השנה קיימים כבר 15 מרכזי פסגה במגזר הערבי ושישה בחרדי. באמצעותם כ-13 אלף עובדי הוראה של המגזר החרדי מתחילים להשתלם ולהתמקצע.

לוח זמנים; אירועים, כנסים ויוזמות

פרופ' יערה בראון, הנשיאה הפורשת של מכללת אורנים

הנשיאה פורשת מתפקידה – פרופ' יערה בר און, נשיאת מכללת אורנים, ביקשה לסיים את תפקידה בסיום שנת הלימודים הנוכחית, לאחר כהונה בת שבע שנים.
יו"ר הוועד המנהל במכללת אורנים, גברי ברגיל, ציין כי  קיבל בצער את בקשתה של הנשיאה, וייערך לקראת איתור נשיא חדש. יו"ר הוועד ציין עוד, כי כל חברי הוועד נותנים גיבוי מלא להנהלה בראשותה של הנשיאה, במשימות המורכבות שלפניה – הכנת שנת הלימודים תש"פ ותכנון אקדמי עתידי, הכולל שינוי מבני והיערכות למיזוג מכללות ולמעבר לות"ת. עוד נאמר, כי הוועד מודע למאמץ הרב שיושקע נוכח הקיצוץ התקציבי הרב שנתי, שהשית משרד החינוך על המכללות לחינוך, והוא סמוך ובטוח כי גם אל מול האתגרים הגדולים תצליח המכללה לפלס דרך חדשה.
פסח בבתי הספר של החגים – 589,118 תלמידים, מ- 254 רשויות מקומיות, השתתפו בחופשת פסח השנה בפעילות בבתי הספר. בחופשת הפסח בשנה שעברה,  כשהתוכנית יצאה לדרך לראשונה, השתתפו בה 449,378 תלמידים, מכיתות א'-ג'. במהלך ימי הפעילות החינוכית נהנו הילדים מפעילויות חינוכיות מגוונות – מלמידה והעשרה ועד להתנסות חווייתית בתחומים כמו אמנות, משחקי חברה, ספורט וחינוך סביבתי. בנוסף נערכו פעילויות מגוונות בנושאי פסח ואביב, כולל פעילויות קריאה ופעילויות חווייתיות; מסע מסביב לעולם והיכרות עם תרבויות, עמים, תלבושות, מאכלים, ניגונים וריקודים, שוק קח ותן, ימים של מסחר, יוצרים ומוכרים ועוד.
משרד החינוך סבסד את הפעילות. הורים באשכולות למ"ס 1- 4 לא שילמו עבורה, באשכולות 5 – 7 שילמו ההורים 20 שקלים ליום ובאשכולות 8 – 10 – 30 שקלים ליום.
מסיכון לסיכוי – עם כניסתו לתפקיד ראש עיריית צפת, הכריז שוקי אוחנה על הקמת מחלקה לטיפול בנוער בסיכון באגף החינוך. השם שנבחר עבורה, ומעיד כנראה על מהותה, הוא המחלקה לנוער בסיכוי. בעיר בוצע לראשונה מיפוי של התלמידים בסיכון ונבחנו דרכי הטיפול בהם במסגרות הקיימות. במקביל פנתה העירייה למכללת אורנים, כדי להיעזר במומחים מהתחום.
סוכם כי הצוות מאורנים יחל בגיבוש תוכנית עבודה עירונית, שמטרתה קידום וחיזוק הנוער בסיכוי. הצוות יעניק ליווי והדרכה לכלל הגורמים העוסקים בנושא בעיר.
חבצלות לאוניברסיטה העברית -האוניברסיטה העברית זכתה במכרז משרד הביטחון להוביל בחמש השנים הקרובות את תוכנית חבצלות של חיל המודיעין. חבצלות היא תוכנית מצוינות צבאית-אקדמית, להכשרת קציני מודיעין. כל חניך בתוכנית עובר מסלול הכשרה של כשלוש שנים, במסגרת שירות החובה שלו, הכולל לימודים לתואר ראשון ובנוסף הכשרה צבאית-מודיעינית, פיקודית ומנהיגותית, הכוללת טירונות קרבית וקורס קצינים.
הלימודים בתוכנית יחלו בשנת הלימודים הקרובה. חיילי חבצלות ילמדו באוניברסיטה תואר ראשון, דו- חוגי, במשך 3 שנים: החוג הראשון, לימודי האסלאם ומזרח תיכון וחוג נוסף לבחירה מבין החוגים הבאים – מתמטיקה, כלכלה, פילוסופיה ומדעי המחשב.
תוכנית חבצלות מצטרפת לאחותה הצעירה, תוכנית גמלא, במסגרתה יוצאים קצינים מצטיינים בשירות קבע ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית.

המורה תגידי; מתי אי פעם בחיים אשתמש בחומר הזה?

מורים מספרים על דילמות מההוראה בכיתה. והפעם מורה לשעבר* מציגה שאלה שרוב המורים נתקלו בה, אך בדרך כלל העדיפו להשאירה ללא תשובה

תמונת אילוסטרציה. שאטרסטוק

אחת השאלות שליוותה אותי לאורך כל שנות עבודתי הייתה; המורה, מתי, לדעתך, אשתמש אי פעם בחומר הזה? בדרך כלל הרגשתי תמיד שיש בשאלה הזו ערעור על סמכותי המקצועית – הרי אם אני מלמדת את החומר זה, כנראה שצריך אותו. אבל מדי פעם, ולא אחת – אודה על האמת, עלתה השאלה הזו גם בנבכי מוחי. מי אמר שצריך להשתמש במתמטיקה מסובכת בעידן המחשבונים שנמצאים בכל כף יד? מי אמר שצריך לדעת לענות על שאלות מסובכות בלשון? מי אמר שצריך ללמוד את נושא המסה בספרות, או לשנן פרקים בתנ"ך, היסטוריה ועוד? עם זאת הרגשתי, שבכל פעם שנתקלתי בשאלה הזו, ידעתי שיש בה משהו מתריס, אבל ידעתי שיש בה גם מן האמת. תמיד היו לי תשובות כמו "זה חלק מחומר הלימוד", "אתה לא יכול להבין, כי אתה לא רואה את התמונה הגדולה של המקצוע" ועוד. אבל פעם אחת, בשיעור שבו התמודדתי עם הוראת חומר קשה במיוחד, אבל גם  היה לי מצב רוח חיובי בהחלט, כשאחד התלמידים התריס/סינן/שאל בחצי פה את השאלה הזו, החלטתי לענות. אבל במקום להשיב כמו שהשבתי בעבר, החלטתי להצטרף אליו; "נכון, באמת בשביל מה?" שאלתי והמשכתי – "בואו נחשוב ביחד ונראה אם שווה לי להתאמץ ללמד ואתכם לשבת פה ולקטר". השתררה דממה בכיתה.
האמת, שלא אחת שאלתי את עצמי את השאלה ואף השבתי תשובה כנה; בהתחלה התבוננתי איפה החומר הזה ממוקם היררכית ביחידה לבגרות. אחר כך הרהרתי איך הוא מוביל אותי לחומרים הבאים או שאולי הוא מיותר. בהמשך התעמקתי בשאלה איך הייתי מלמדת אחרת את היחידה אם החומר הזה היה "נשלף החוצה" מחומר הלימוד. "הפעלת שאלת חקר" – אמרתי לעצמי תוך כדי. וזה למעשה היה החלק שבו התחלתי להשיב לאותו תלמיד מרדן/סקרן/ואולי – בואו ונודה על האמת – גם חכם מכל האחרים. פניתי ללוח וכתבתי עליו בגדול; מתי אני הולך להשתמש בחומר הזה??? (עם שלושה סימני שאלה). מתחת בקטן – שאלה למחשבה. ומתחתיה – שאלת חקר. התלמידים עדיין היו קשובים. הרגשתי ברקע שהם מנסים לראות איך אצא מהסבך שלתוכו הכנסתי את עצמי. 

העקרונות

אני, מאידך, התמודדתי באותם רגעים בסוגייה "מהם העקרונות שינחו אותי במענה לשאלה". ראשית חשבתי על עקרונות הלמידה המשמעותית; רלבנטיות לתלמיד – עלה העיקרון הראשון. אבל הרי זה מה שהתלמיד שאל. התחלתי לחפש את הרלבנטיות והאמת – לא מצאתי אותה. האם צריך ללמד הטיות יוצאות מן הכלל בלשון כאשר הן באמת יוצאות מן הכלל? האם התלמיד בכלל יזכור אותן אחרי הבחינה אם לא יעסוק בכתיבה? אבל בו זמנית נזכרתי בשאלות שאנחנו נוהגים לשאול כמעט בכל מקצוע. איך היית משלב בו בעיות מחייך? או לדוגמה; איך היית בונה את ביתך אם לא היית לומד את נושא הגופים בהנדסה? אז ברחתי לדוגמאות הגיוניות ונמנעתי מהשאלה הנוקבת. הבאתי את הראיות הנכונות, אבל עדיין עמדתי למשפט – כך לפחות הרגשתי. ואז החלטתי להעלות בכיתה את השאלות ששאלתי את עצמי. והשאלה שנכתבה על הלוח הייתה – איך היה נראה החומר למבחן אם הייתי שולף ממנו החוצה את הנושא הזה. לתלמידים לא הייתה את היכולת לתת את התשובה. הם בקושי מכירים את החומר שלמדנו עד כה, וודאי שלא מכירים את החומר העתידי. אז שוב הבאתי את דוגמת הבית. ביקשתי מכל אחד לצייר את הבית שהוא רוצה שיהיה לו, ולכתוב מה הוא צריך כדי שיוכל להפוך את הרעיון לביצוע. רשמנו את כל המיומנויות על הלוח. פתאום התמונה התבהרה. אבל עדיין לא מספיק. סיכמתי מה עשינו עד כה; רלבנטיות, ניתוח סיטואציה, הצגת ראיות, חשיבה הגיונית, מותאמת ומדורגת ואפילו תמונה מלאה. ומה חסר? איכשהו הרגשתי שאני בורחת מהתעסקות בנושא שלשמו התכנסנו. כשהתלמידים עבדו, חיפשתי בגוגל את עקרונות הלמידה המשמעותית. הגעתי לחוברת של מכון ברנקו וייס, "תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית", שכתב שמעון אזולאי. נפעמתי – הפיתרון היה בטווח אצבעותי. אלא שבחוברת היו עמודים רבים וזמני היה קצוב. גלגלתי, ונצמדתי לעקרון שהכי שבה את לבי – עקרון הפיתוי. לא להאמין, אבל גם בכיתה המורה צריך לפתות את התלמידים כדי לבנות מסילות לליבם. חשבתי איך החומר המשמים הזה יגרום לתלמידי לרצות ללמוד אותו. לא הצלחתי. גם לי הוא היה מיותר. למזלי הצלצול גאל אותי. בהפסקה שלחתי מייל שואל למדריכה שלי, שדיווחה כי העבירה אותו למפמ"ר. עד היום לא קיבלתי תשובה. גם התלמידים שכחו מהעניין והשיעור הבא, שבוע לאחר מכן, כבר החל בנושא חדש. התלמידים לא חזרו על השאלה ההיא עד לבחינת הבגרות – כנראה שהרגישו  שבכל זאת למדו משהו.
למורים שביניכם אני ממליצה להצטייד בערכת "עזרה ראשונה", שתהיה לצדכם לפני שיתקילו אתכם בשאלה כזו. היא נמצאת כאן, בקצות האצבעות, בדמותה של החוברת של מכון ברנקו וייס. 

* המורה מבקשת להישאר בעילום שם.

בת ים; חינוך ללא הפסקה

בונים עתיד

מאת: המכון לחינוך דמוקרטי

התהליך בבת ים; צוותי החינוך בוחרים בעקרונות שיובילו את העיר קדימה

לפני כעשור החלה לפעול בבת ים תוכנית החינוך האישי. התוכנית גרמה לשינוי מהותי של החינוך בעיר ולהעלאת ההישגים. את התוכנית הוביל המכון לחינוך דמוקרטי, שבמכללת סמינר הקיבוצים. בתחילת שנת הלימודים תשע"ט,  הוחלט להתמקד במערכת החינוך בבת ים במיומנויות שנדרשות מבוגרי בתי הספר בעיר. הסיבה; על פי נתוני הלמ"ס, רק תשעה אחוזים מבני העיר פונים ללימודים באקדמיה. שוב פנו קברניטי העיר למכון לחינוך דמוקרטי, ושוב נקראו אנשי החינוך בעיר לסייע בפיתוחה. לתוכנית ניתן השם "בונים עתיד". בתהליכים שנעשו בבתי הספר עם צוותי מחקר ופיתוח, נאספו מדדי הצלחה לתוכנית ועל בסיסם נבנה מודל בליווי הערכה של המכון לחינוך דמוקרטי. מהמודל נגזרו עקרונות פעולה לפיתוח אבטיפוס של מודלים עירוניים שונים.
בחודש מרץ האחרון יצאו המנהלים וצוותים מובילים מבתי הספר לתהליך למידה שנפתח במפגש, בו הוצג המודל הלוגי של התוכנית. בהמשך נחשפו המנהלים לארבעה מודלים ייחודים מהארץ ומהעולם. בסיום כל מפגש עם מומחה, בחנו המנהלים את הרלוונטיות ודרכי היישום האפשרויות של המודלים  בבת -ים.
בהמשך יצאו המנהלים לשלושה מסעות למידה, מעוררי השראה, כבסיס לתהליך פיתוח ייחודי. הם ביקרו בבתי ספר ובארגונים שונים, דוגמת בית ספר גאולה בתל אביב, המיישם בהצלחה רבה את מודל ה- Big Picture Learning בישראל, והמעבדה לחקר המוח במרכז הבין תחומי בהרצליה. המנהלים למדו בין היתר על מקצועות העתיד, מיומנויות אישיות ובין אישיות, מיומנויות המאה ה-21 ועוד.
בהמשך התקיים יום מאיץ פיתוח במתודולוגיית Deep Dive, שהתמקדה בעשר הצעות לפיתוח שהגיעו מהשטח. במהלך היום דנו הצוותים, לפי נושאים, ברעיון המוצע. בין הנושאים: פיתוח מודל הוראה ולמידה התומך בהתפתחות אישית של התלמיד, חיבור הלמידה לעולם האמיתי, העמדת “מכינה לחיים” עבור התלמידים, הכנסת עקרונות של למידה אוניברסיטאית לבית הספר ועוד. 
בתחילת חודש מאי יתקיים יום פרזנטציות, שלאחריו תיבנה תוכנית עבודה ליישום מודלים נבחרים בבתי הספר השונים.

דיווח מקומי; מה עשה ראש העיר החדש בתחום החינוך מהבחירות המוניציפליות ועד עתה

ראש עיריית בת ים החדש, צביקה ברוט, החל מיד עם היכנסו לתפקידו לערוך שינויים מקיפים בתחום החינוך. מערכת מקומון השקמה שבבת-ים, בדקה מה עשה עד כה; 
1. הפרדה בין תיק החינוך והחינוך המיוחד; תיק החינוך עבר לסגן ראש העיר ולמחזיקת תיק החינוך המיוחד מונתה חברת מועצת העיר. העירייה החזירה את החוגים לחינוך המיוחד והוסיפה לתקציב עוד 100 אלף שקלים. נוספו תוכניות לטיפול בגיל הרך ובכיתות הנמוכות. הוקם פורום הורים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שפועל באופן הדוק עם העירייה.
2. הקיצוץ שתוכנן על ידי הנהלת העיר הקודמת בתחום החינוך בוטל. 3. העירייה החלה בתכנון בית ספר וגני ילדים בשכונה החדשה פארק הים, בעלות של 32 מיליון שקלים. שלושה גני ילדים נוספים מתוכננים להיבנות בחודשים הבאים, בעלות של ארבעה מיליון שקלים. מתוכנן מתחם עבודה לסטודנטים בעיר. במהלך פסח עברו חמישה גנים שיפוץ בעלות של שישה מיליון שקלים. 
4. בנוסף לתוכנית "בונים עתיד",  נפתחו כיתות י"ג ו-י"ד באורט מלטון, במקצועות הטכנולוגיה.
5. באגף החינוך מקדמים את לימודי השפה מגני הילדים ועד התיכון, לטובת התושבים ששפת אמם אינה עברית. 
6.  הושג סכום של 12 מיליון שקלים לצורך שיפוצים במוסדות חינוך שייערכו בחופשת הקיץ. מדובר בסכום הגדול ביותר שהנהלת עיר הצליחה להשיג זה שנים ארוכות.
7. העירייה עצרה את ההחלטה שהתקבלה בעבר לפגוע בתנאי העבודה של הסייעות. העירייה מתכננת לתווך ביניהן לבין האוצר עם הקמת הממשלה החדשה. ראש העיר אף העניק להן לראשונה שי לחג הפסח.
8. הוקם פורום שולחן עגול בשיתוף העירייה וההורים, שמטרתו להילחם באלימות ההורים נגד הצוותים החינוכיים בעיר, ולגבש דרכי התמודדות חדשות עם אלימות בחינוך בכלל. 
9. פרויקט חוג ראשון חינם לילדים יופעל רק בעוד שנה, לאחר שהעירייה תתגבר על גרעון של 53 מיליון שקלים בתקציבה. 

חדש על המדף; עלונים, מגזינים, אתרים 

מגזין רשת אמי"ת, מגזין השפעה, מידעון תומכי הוראה, אתר מו"ח בחינוך

במחשבה תחילה של רשת אמי"ת; פורמט חדש למגזין ותיק

משהו קורה בתחום החינוך. יותר ויותר גופים מתחילים להכיר בחשיבות הפרסום של עבודתם. הפתגם "לא אמרת – לא עשית", מחלחל לאיטו גם לתחום זה. החודש התבשרנו על פרסומים חדשים בתחום;
פורמט חדש למגזין רשת אמי"ת – רשת אמי"ת הוציאה לאור מגזין חדש, במתכונת של מידעון אלקטרוני. המגזין הוא מוצר חדש לפרסום ותיק – "במחשבה תחילה", שהוציאה הרשת לאור עד כה. בפורמט החדש נוספו תכנים ופינות והוא עשיר ואטרקטיבי יחסית לפורמט הקודם. בין היתר ניתן לקרוא חדשות מהרשת, יוזמות חינוכיות, מחקרים, אירועים ועוד. למגזין
אגף מו"פ במינהל הפדגוגי במשרד החינוך הוציא החודש לאור את מגזין השפעה מספר 9. המגזין עוסק ב"מנהיגות חינוך, מנהיגי חינוך – הגל השני". המגזין, שיצא לאור לקראת חג הפסח, עוסק במנהיגי חינוך וחירות – האוטונומיה בכיתה כחופש ליצור וכמפתח לאיכות. אחד הכותבים, ברוך יעקובי, למשל, עוסק בניסיון ליצור חירות חינוכית בהשראת ניטשה. המגזין דן בתפיסת המנהיג החינוכי – זה שממציא ומחדש את תפיסות החינוך, מוסדות החינוך, תפיסות פדגוגיות ועוד. כך ד"ר אהוד מנור, מתיכון דרור בעמק חפר, מספר כיצד החליט "להמציא בית ספר מחדש", וקודם כל להפסיק את "הצלצולים האלה". המנהיגים שסיפרו את סיפוריהם, מצאו עצמם לא פעם הולכים במדבר, בארץ צחיחה רוויית התנגדויות ומכשולים. אבל, הם הגיעו לארץ המובטחת, ארץ זבת חלב ודבש. כולם הצליחו לממש את החלום וליצור ממלכות חינוכיות מיוחדות. למגזין 
מכון ברנקו וייס הוציא החודש את אגרת "דבר אחד טוב" מספר 10. המכון מפרסם חומרי למידה רבים, מאמרים, סרטונים, חוברות ועוד. בין היתר מפרסם המכון גם את דבר אחד טוב, ידיעה שעוסקת בנושא חינוכי ומרחיבה עליו מזויות שונות. הפעם; צבעים, צורות קווים – גישת התבוננות שיכולה לסייע להסתכל בפרטים ביצירת אמנות (של הטבע ושל האדם) להתוודע לרגשות ולחוויות שמעוררת יצירה, שחושפת הסביבה ומשפיע האביב שמסביב.
תחום תומכי חינוך והוראה במשרד החינוך הוציא החודש עלון המכיל חדשות בתחום, סיפורים של מתנדבים, מידע מקיף על הגופים המתנדבים ודו"ח מקיף על ניהול מתנדבים במוסדות חינוך, שיצא לאור על ידי היזמה למחקר יישומי בחינוך. 
אתר מו"ח בחינוך – אתר מחקר וידע בחינוך, שמכיל מבחר תוצרי מחקר ופיתוח, פרי עבודתן של יחידות שונות של משרד החינוך. האתר מיועד בראש ובראשונה לאנשי חינוך המבקשים להיעזר בידע שנצבר לצורך תכנון וקבלת החלטות מבוססי ראיות. קהלים נוספים עשויים למצוא בו עניןן כמו קובעי מדיניות, אנשי אקדמיה והציבור הרחב. באתר תוצרים במגוון נושאים; הוראה ולמידה, חינוך לערכים, שוויון הזדמנויות בחינוך, מינהל החינוך ועוד. ניתן לחפש תוצרים בעזרת חיפוש חופשי, בסינון על פי תחומי תוכן או בעזרת תגיות. נוסף על כך, יוצגו בהבלטה פריטי ידע מתחלפים בנושאים ״חמים״, שנמצאים במוקד תוכנית העבודה של משרד החינוך והשיח החינוכי האקטואלי. הפריטים כוללים דוחות מחקר, דוחות של מחקרי הערכה, סקירות ספרות מחקרית וסקירות מדיניות, חקרי מקרה, מצגות ועוד. האתר כולל בשלב זה תוצרים של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ״ה), של אגף מו״פ ניסויים ויוזמות חינוכיות ושל לשכת המדען הראשי. בהמשך צפויות יחידות נוספות להעלות את תוצריהן. ניתן לקבל את החומרים בחתכים שונים. כך, למשל, פורסמו השנה – 2019 – מספר דוחות חדשים; כיתת מחוננים, חינוך הטרוגני, פסיכו-פדגוגיה, התמדה ופדגוגיה מוטת עתיד. לאתר

חדש; פלטפורמה להשבחת ההוראה

"אייריס קונקט" היא מערכת וידיאו לצילום השיעור בכיתה. בנוסף לצילום מאפשרת המערכת למורה להתעדכן במידע מקיף. למשל; כמה תלמידים דיברו בכיתה, במשך כמה זמן, האם היו תלמידים בולטים במיוחד, איך היתה התייחסות המורה אליהם, ועוד. המערכת מספקת רפלקציה מלאה למורה על השיעור ומאפשרת כתוצאה מכך לטייב את ההוראה בשיעורים הבאים. סרטון הווידיאו יכול להוות בסיס ללמידת עמתים – ניתן לשתף אותו עם מי שרוצים. ניתן לשוחח באמצעות המערכת על הסרטון ולהחליף חוות דעת מקצועיות. את הסרטון ניתן גם לערוך ולשלב אותו בסרטון אחר. ניתן גם לשעתק אותו לסרטון מצויר. הסרטון משקף את הדינמיקה בכיתה במלואה – ההתנהגות של המורה, התנהגות התלמידים אלה עם אלה או עם המורה ועוד. דיון על הסרטון משקף סביבת למידה שיתופית ומאפשר למשתתפים לקבל תובנות ממנו.
בפלטפורמת איריס קונקט משתמשים כיום כ-2,500 ארגוני הדרכה ברחבי העולם. כ-18 אלף מורים משתמשים בה מדי שבוע בכיתות. הפלטפורמה באנגלית בלבד. המערכת הוצגה בכנס ברקנו וייס האחרון, שנערך בחופשת הפסח באוניברסיטת בר אילן. לצפייה  

מדליית ארד לישראל באולימפיאדה לכימיה
המשלחת לאוליפיאדת הכימיה. צילום; מרכז מדעני העתיד

באולימפיאדה לכימיה לתלמידי תיכון, שהתקיימה לאחרונה בסנט פטרסבורג שברוסיה, זכה רועי פאר במדליית ארד. החברים בנבחרת ישראל היו; רון שפרינץ, רון רפאלי, הלל שוחט, הגר הופמן ורועי פאר.
באולימפיאדת Mendeleev ה-53  לכימיה משתתפים תלמידי בתי ספר תיכונים מכל רחבי אסיה ומזרח אירופה. השנה השתתפו בה 150 תלמידים, מ-29 מדינות שונות. ישראל משתתפת בבאולימפיאדה לכימיה החל משנת 2016.
משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד, של קרן מיימונידיס, מכשירים את התלמידים לקראת האולימפיאדה.  התלמידים הוכשרו בטכניון, בפקולטה לכימיה ע״ש שוליך. בראש מפעל זה עומד פרופ' זאב גרוס והמאמנת הראשית היא ד"ר איזנה ניגל אטינגר. ד"ר ניגל אטינגר ואימנה עשרות תלמידים, שמהם נבחרו חברי המשלחת. את משלחת התלמידים לתחרות ליוו גבריאלה הלוי, מנהלת המעבדה בכימיה כללית בטכניון, רז לוטן, עוזר באימון הנבחרת ודגן אשש, יועצת חינוכית לנבחרות ישראל במדעים.

"רק בהצבעה"; הצגה פוליטית בבתי הספר חוגגת מאה 

ההצגה הפוליטית "רק בהצבעה" חוגגת מאה הופעות במערכת החינוך. ההצגה נמשכת שעה וחצי, ומתקיימת בכיתות. ההצגה מתאימה לתלמידי תיכון, ובקהל גם הורים ומורים. עד כה התקיימה ההצגה בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ.
לדברי השחקנית נתלי פיינשטין, "מדובר בשעה וחצי של חוויה מטלטלת, המציגה את היום יום השוחק בתוך מערכת החינוך". 
פיינשטין משתפת על הקשר בין ההצגה להצבעת הבחירות. היא עצמה מתארת כיצד עברה מהמפה הימנית לשמאל; "מדובר בהצגה פוליטית – חתרנית, המבקרת את מערכת החינוך ואת הכיוון שישראל צועדת אליו; את ההסללה לצבא, את הדיכוי של הביקורת ושל המחשבה החופשית ועוד. לדבריה, המורים גם הם סוג של קורבן, אשר מתנהל בתוך מערכת סגורה, בעלת כללים נוקשים, שאינה מאפשרת חופש ביטוי מלא ולא מותאמת לעידן של המאה 21. ההוכחה היא שלא קיים שיח פתוח במערכת החינוך. התוצאה היא מערכת שממשיכה לייצר אזרחים חסרי חשיבה ביקורתית, בעלי חשיבה שטוחה ולא מורכבת, שאחר כך מתבטאת גם בדפוסי ההצבעה לכנסת. לכל זה יש כמובן גם השלכות על עתיד החברה ואופיה.

בגמר אליפות הנוער הארצית לסטארט-אפ; כרית בעלת אינטליגנציה מלאכותית שמחבקת ילדים במצוקה

לאחרונה הסתיימה אליפות הנוער הארצית לסטרטאפים מבטיחים מכל רחבי הארץ – Start cup. באליפות השתתפו תלמידי כיתות ט'-י"ב. מטרת התחרות היא לאפשר הפיכת מיזם פרטי לסטארט-אפ פוטנציאלי בקנה מידה עולמי. הפרס למיזם הזוכה הוא חבילת פיתוח ייעודית וסיור לימודי בעמק הסיליקון שבארה"ב, כולל סיור בחברות מובילות, כמו גוגל, אפל ואמזון.
בתחרות נטלו חלק כ-5,000 תלמידים, מכ-700 בתי ספר. במהלך התחרות זכו בני הנוער לליווי והדרכה צמודה ממנטורים מהתעשייה ומחברות סטרטאפים מובילות מהארץ ובעולם.
במסגרת אירועי התחרות הוכרזו שמות הרשות ובתי הספר המצטיינים בעידוד פעילות סטארטאפיסטית לבני נוער. הרשות המצטיינת הינה ראשון לציון ובתי הספר המצטיינים הם; ישיבה תיכונית תמר, המקיף השש שנתי בחורפיש, הכפר הירוק ומקיף י"ב ראשון לציון. הרשות ובתי הספר נבחרו על בסיס מספר הנרשמים, הגשת תקצירי מנהלים, ומעורבות באליפות.
הגמר נערך בהשתתפות ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, אביבה מישאל, מנכ"לית תעשיידע, אריק קליינשטיין, מייסד שותף בקרן הון סיכון גלילות קפיטל וראש צוות השופטים של האליפות, ד"ר שלמה קאליש מייסד שותף קרן הון סיכון Jerusalem Ventures, ואיתן קליינמן מנהל היחידה לחדשנות טכנולוגית במשרד החינוך. את האליפות ליווה דירקטוריון נוער, שמורכב ממנצחי האליפות בשנה שעברה, ובני נוער מובילים אזוריים, שהיו שותפים בעיצוב האליפות, קבלת ההחלטות, מנטורינג והכוונה לבני הנוער.
במקום הראשון זכה הסטארט-אפ iPillow, של תלמידי כיתה ט' ב-Green Start Academy, בכפר הירוק. התלמידים פיתחו אפליקציה יחד עם מוצר מוחשי, שמהווים פלטפורמה אישית ובטוחה לשיתוף רגשותיהם ומחשבותיהם. המוצר הוא כרית-בובה (מבוססת IoT ) נעימה למגע, בעיצובים שונים, אשר תתחבר לאפליקציה בנייד. האפליקציה עושה שימוש באלגוריתם AI ייחודי, המאפשר למשתמש לחלוק עמו את קשייו ורגשותיו, ללא שיפוטיות או ביקורת, ולנהל שיחה תוך קבלת מענה קולי מותאם לסיטואציה.
במקום השני זכתה היוזמה Unlimited class 360, של תלמידי כיתה ז' בבית ספר הרב תחומי שבח מופת בתל אביב. היוזמה היא שילוב טכנולוגי בין משקפי VR live למצלמת 360, והיא מאפשרת  לתלמיד הנעדר מבית הספר לצפות בלימודים בכיתה מרחוק ולהשתלב בהם. התלמיד מסוגל להתערב במתרחש באמצעות קולו ולשלוח הודעות. בנוסף, קיימת אפשרות להקליט את השיעורים ולצפות בהם מאוחר יותר.

במקום השלישי זכה StickeRunner, של תלמידי כיתה ט' מחטיבת הביניים טביב במקיף ו' בראשון לציון. מטרת המוצר היא להגביר את הפעילות הגופנית של התלמידים וכך למנוע השמנת יתר.
Stickerunner היא מדבקה תלת שכבתית, שמודבקת על סוליית הנעל. המדבקה מצופה סיליקון. ככל שמשתמשים יותר בנעל, הסיליקון נשחק עד שמתגלה ציור או דמות פופולארית. כדי לתמרץ את השימוש במוצר, פותח אלבום מדבקות, בו ידביקו המשתמשים את המדבקות לאחר חשיפתן. ככל שמשיגים יותר מדבקות, סימן שנעשתה יותר פעילות גופנית.
נבחר הקהל הוא האפליקציה Un Phone, של תלמידי כיתה י' מהרב תחומי עמל עמק חרוד. מטרת האפליקציה היא לתת הטבות ומבצעים לחברות אוכל, ביגוד, בידור ופנאי, שאהובות על התלמידים. המטרה היא לתמרץ את התלמידים לפי מספר שעות הלימוד שבהן לא השתמשו בטלפון הנייד שלהם. 

E בריבוע; אם אתה לא שם - פספסת את הרכבת

למעלה מ-500 אנשי חינוך, מתשעים מדינות בעולם, השתתפו לאחרונה בכנס Education Exchange – E², של מיקרוסופט, לטכנולוגיה חינוכית. כך מדווח אתר Ynet. הכנס, שנערך זו השנה החמישית, נמשך שלושה ימים, וכלל הרצאות, סדנאות ושוק רעיונות ומיזמים. מטרת הכנס לעורר השראה ולשמש מודל לחיקוי לפעילויות בתחום הטכנולוגיה בחינוך – כל זאת בהשראת הטכנולוגיה של מיקרוסופט. אנת'וני סלסיטו (בסרטון), סגן נשיא מיקרוסופט, הסביר על חשיבות הכנס ועל התרומה של החינוך לכלכלה. לדבריו, התלמידים רואים את הקשר בין הפיזי לדיגיטלי כטבעי לגמרי. הם תופסים את העולם באופן שונה מהמבוגרים, הם יותר גלובליים, והם עסוקים בנושאים שהמבוגרים של היום עדיין לא מעכלים. כיוון שהשינוי כבר קורה, האתגר האמיתי של מערכת החינוך הוא להכין אותם אליו בצורה הטובה ביותר. בכנס הוצגו דוגמאות לשימושים בטכנולוגיות בתחום החינוך שקיימים במיקרוסופט. למשל, ה-Immersive Reader, שמוטמע בכל תוכנת Word או OneNote, ומאפשר לתלמידים עם קשיי למידה להשתלב בכיתה.

הכלי מכיל סרגל קריאה וירטואלי, עבור תלמידים שסובלים מדיסלקציה, וגם הקראה של טקסט, תרגום לעשרות שפות, חלוקה אוטומטית לפעלים ושמות עצם או חלוקה לפי הברות, מצבי קריאה משתנים לפי צבעים, ריווח, פונטים ואפילו מילון גרפי. לסובלים מדיסקלקוליה ניתנת אפשרות לפתור תרגילים מתמטיים, תוך הצגה של  השלבים השונים בכל תרגיל.
פלטפורמה שיתופית, כמו Teams, מאפשרת שיתוף של תלמידים בעלי לקויות ראייה או שמיעה במטלות קבוצתיות. מבחנים ומשימות, שמבוצעים באמצעות Forms, מקילים על המורים בתכנון השאלות, במתן משוב ובניתוח של התוצאות. שיחות באמצעות הסקייפ, עם כיתות מרחבי העולם, מועדפות על התלמידים, ומזרימות אדרנלין כמעט לכל שיעור.
בחברת מיקרוסופט בפריז נערכות סדנאות למורים, בכיתה מיוחדת,  אליה מגיעים עם התלמידים. שם הם לומדים לכתוב קוד באמצעות המהדורה החינוכית של משחק מיינקראפט או לעצב ינשוף באמצעות תוכנת ציור בתלת מימד.
הכיתה מצוידת גם בחומרה מתקדמת, כמו מדפסת תלת ממד ומשקפי מציאות וירטואלית. 

בכנס השתתפו שלוש מורות מישראל, שעושות שימוש בכלי החינוך של מיקרוסופט. אתי רחימי מתיכון המר דרכא בבת ים, זורית יאסין מבית ספר ויצמן בבית יהושע ואורית אפלבוים מבית ספר סוקולוב בבת ים. המורות נבחרו להציג את היוזמות שלהן בכנס השנה. המורות עוסקות בבתי הספר שלהן במציאת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חינוכיים.
לדבריהן, הטכנולוגיה בכיתה רותמת את התלמידים מיידית ללמידה, כי הם "נולדו" איתה. בבית הספר בכפר יהושע מתקיימת תוכנית המיזם של מיקרוסופט, לתלמידים בכיתות ה'-ו'. בתוכנית נדרשים התלמידים ליזום מוצר משלב הרעיון עד השיווק. לפני שנתיים זכו תלמידי בית הספר בתחרות העולמית של התוכנית, וכפרס נסעו לביקור במטה מיקרוסופט בארה"ב. 

ספר חדש; לשים את החינוך המזרחי במרכז

ספר חדש, בהוצאת מכון מופ"ת, שם את החשיבות לחינוך המזרחי במרכז. "ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם" נכתב על ידי ד"ר ניסים אבישר. זהו ספר המבקש לתקן עוול קיים ונוכח בחברה הישראלית וגורס שרק דרך חינוך מזרחי ניתן להביא לשינוי חברתי ולשיוויון. לדברי הכותב, גם בישראל 2019 נדמה לפעמים כאילו דבר לא השתנה מאז קום המדינה. בחברה מתקיים שיח מפלג, הקובע שהקול המזרחי הושתק. הקביעה הזו משמשת לניגוח פוליטי ולמאבק אידיאולוגי בין מפלגות ומחנות. יש הטוענים שכדי שהמצב ישתנה, חייבים לעשות שינוי ולהחיל חינוך מזרחי כחלק ממערכת החינוך. מהצד השני של המתרס, יש כאלה שטוענים שיצירת שיח מזרחי היום הינו מיותר ומזיק.
הספר מתמודד עם שאלות נוקבות; מהי זהות מזרחית? האם השיח המזרחי העכשווי מועיל לחברה הישראלית או שמא הוא מיותר ומזיק? כיצד תלמידים ומורים מזרחים חווים תהליכים חינוכיים? מה נוכל ללמוד מחוויותיהם? האם יש ערך לניסוח עקרונות ל"חינוך מזרחי"?
הספר עוסק במרחב ציבורי טעון ושנוי במחלוקת, המצוי באזורי החפיפה שבין התחום החינוכי והתחום החברתי. הוא מבקש לקדם שינוי במצב הנוכחי, שמתקיימים בו פערים ניכרים בין קבוצות עדתיות בחינוך, בהשכלה הגבוהה, בשכר ובבריאות.
הספר מתייחס לארבעה דפוסים של זהות מזרחית; "מזרחיות ללא אשכנזיות", המבטא זיהוי עצמי עם מזרחיות והרגשת נחיתות הקשורה לכך; "אשכנזיות ללא מזרחיות", המעניק העדפה ברורה לתרבות המועדפת, ומתבטא בעיקר במחיקת מרכיבי זהות או בהתכחשות להם; "לא מזרחיות ולא אשכנזיות", המבטא תלישות ובלבול לזהות העצמית, המובילים את הפרט להתרחק ממסגרות תמיכה משפחתיות או קבוצתיות; "גם מזרחיות וגם אשכנזיות", הנותן את האפשרות להיות "גם פה וגם שם", אך נותן מקום גם לסוגיות של ישראליות, סטריאוטיפים, היחס לפריפריה וסוגיות של אנשי חינוך.
הספר מציע תפיסה חינוכית עדכנית, שהולמת את רוח הזמן, ומתאפיינת בזיקות מגוונות לנקודות המבט על המזרחיות בישראל. תפיסה זו מבקשת לצמצם פערים חינוכיים, לקדם את מערכת החינוך הישראלית ולתרום לכלל תלמידיה על ידי עשייה חינוכית, כבוד לתלמידים והרקע ממנו הם באו. בכך היא גם יכולה לתרום ליצירת חברה שוויונית וצודקת ולהיות חלק מתיקון חברתי רחב יותר.
ה"חינוך מזרחי״, המוצע בספר, מציע לתת מקום לתכנים הקשורים למורשת התרבותית ולמנהגים המסורתיים של הקהילות היהודיות בארצות ערב והאסלאם, לצד התייחסות חינוכית לתרומתם של מזרחים לקולקטיב במישורים שונים (בניית הארץ, ייצוג עבודותיהם של  יוצרים מזרחיים ועוד). בנוסף, הוא מציע לשים במוקד תשומת הלב את יחסי הכוחות החברתיים, הבין-עדתיים ובכלל.
הספר מציע להכיר בכך שאפליה וגזענות הן המקור העיקרי לפערים בחינוך, בחברה וברווחה. חינוך שייצג את נקודת המבט השולית-המזרחית, ידגיש התמודדות עם גורמים אלה, בניסיון להביא לצמצומם באמצעים חינוכיים. עם זאת מציין הספר, כי חשוב לתת את הדעת גם לאופק הערכי-מוסרי של התהליך החינוכי, ולהתייחס אל הראוי והרצוי. יש לנסות לנסח ערכים מובילים ולשרטט את דמות הבוגרים ואת דמות החברה הרצויה.
הספר יצא לאור בהוצאת מכון מופ"ת. המחבר, ד"ר ניסים אבישר, הוא פסיכולוג קליני-חברתי וחוקר איכותני. כתיבתו ומחקריו מתמקדים ביחסי הגומלין בין התפתחות אנושית לבין הפוליטיקה במובנה הרחב, כיחסי כוחות בין פרטים וקבוצות. אבישר עוסק בהכשרת אנשי חינוך ומטפלים. הוא מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ובבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

משואה לתקומה; ללמוד ולא לשכוח

חומר לימודי נרחב הופץ למוסדות החינוך לקראת יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. פעילויות ייחודיות נערכות ברחבי הארץ

יום השואה

מערכת החינוך פתחה אתמול (ד') את אירועי "יום הזיכרון לשואה ולגבורה" בשורה של אירועים ממלכתיים. בתי הספר ציינו את היום בטקסים, במפגשים עם ניצולים, בתערוכות המשלבות סיפורי עדות, בסיורים ובדיונים כיתתיים.

אבן דרך לאורך השביל המחבר

היום (ה') מתקיימת בבקעת הקהילות, שביד ושם, עצרת תנועות הנוער בסימן "שומרים על אחדות שומרים על ייחודיות".
במיזם "לכל שם יש נר" מדליקים בביתם כ-800 אלף תלמידים נר זיכרון לנספים בשואה. המיזם חושף את התלמידים לסיפור חייהם של הנספים באמצעות ציון שם הנספים על כל נר, מידע אודותיהם וקוד המפנה לאתר עם פרטים נוספים. המטרה היא להבטיח שסיפור חייהם של הנספים ימשיך להישמע. 
כ-6,000 תלמידי החטיבה העליונה משתתפים בצעדת "השביל המחבר בין יד ושם להר הרצל", שבסיומה נערכת עצרת ממלכתית סמוך לאנדרטת ה"נצר האחרון". במקביל מתקיימים טקסים בקריית ענבים, נגבה, נהריה ורחובות.
פעילות נוספת היא תלמידים כותבים שירה, של 75 תלמידים שהשתתפו במסע לפולין, וחיברו שירה בעקבות המסע. אוניברסיטת בר אילן מתעדת את השירים ביחד עם הליך מחקרי.  שישה שירים יפורסמו בתקשורת ויושמעו על ידי יוצרים וזמרים.
השנה צפויים להשתתף כ-40 אלף מתלמידי החטיבות העליונות במסעות לפולין. 
במסגרת התוכנית "חמ"ד ועד" נפגשים תלמידים לאורך השנה עם ניצולי שואה ומתעדים את סיפורם. התוכנית משולבת בלימודי היסטוריה. המפגש של התלמידים עם אנשי העדות הופך אותם לממשיכי הזיכרון לשנים הבאות והם הופכים להיות העדים של העדים.
במהלך השנים האחרונות נפגשו עשרות אלפי תלמידי החמ"ד עם אנשי עדות ניצולי שואה, הן מאירופה והן מצפון אפריקה. חלק מהתלמידים ממשיכים לשמור על קשר עם אנשי העדות, שהופכים להיות חלק מקהילת בית הספר.
בחינוך הממלכתי כותבים התלמידים עבודות חקר בתחום השואה, כאשר הציון של העבודה מהווה כשליש מציון הבגרות.
לאורך כל שנות הלימודים משתתפים התלמידים בתוכנית "בשבילי הזיכרון"; בחטיבה הצעירה מתמקדת התוכנית בעולמו של הילד וסביבתו הקרובה, תוך כדי מפגש של התלמיד עם דמות מרכזית, שבאמצעותה הוא לומד את הנושא.
בהמשך נחשף התלמיד למשפחה וסביבתה בשואה ולומד על הקשר בין בני האדם בתקופה זו.
לקראת חטיבת הביניים מתווסף מעגל הקהילה – על מנת להרחיב את הפריסה הגאוגרפית של סיפור השואה.
בתיכון מתקיים תהליך של העמקת הידע ההיסטורי, תוך כדי למידה בינתחומית ודיון בנושאים ערכיים, דילמות ושאלות של זהות יהודית ומוסר אנושי.

יום העצמאות

אתר בריינפופ מציע מספר פעילויות לתלמידים ליום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה וליום העצמאות.
שמים דגש – מגוון תכנים הקשורים למועדים אלה, כמו מלחמות ישראל, ראשית הציונות, מגילת העצמאות, וכן סרטון מיוחד, יום הזיכרון של שי, המספר את סיפורה של אחות שכולה מנקודת מבט אישית.
הדגל שלי – אילו צבעים וסמלים מייצגים אותי? פעילות שבה התלמידים יוצרים דגלים אישיים משלהם.
אמת או שקר ליום העצמאות – פעילות משחקית הבוחנת ידע.
תפזורת יום העצמאות – פעילות משחקית הבוחנת ידע בהקשר של מושגי החג.
בית אבי חי מציג ליום הזיכרון באתר האינטרנט שלו מיזם הנצחה אמנותי – "פנים.יום.זיכרון". המיזם מפגיש אנימטורים עם סיפורי זיכרון אישיים בסרטונים על חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. המיזם מתקיים זו השנה השמינית.  
בבית אבי חי מקווים שהסרטים, המציגים מבט אישי וחי, ייהפכו בצד הטקסטים והשירים כמו "הרעות" ו"באב אל וואד" ו"הנה מוטלות גופותינו" – לחלק משפת הזיכרון הלאומית שלנו. בית אבי חי קורא לציבור להמשיך לשלוח סיפורים אישיים ולהצטרף למארג הזיכרון הייחודי. 
הסרטונים החדשים יהיו זמינים ביום הזיכרון באתר האינטרנט של בית אבי חי, לצד הסרטונים משנים קודמות, בכתובת: http://www.bac.org.il/memory 
אירוע "צופים וזוכרים", המשלב הקרנה מיוחדת של סרטים מתוך הפרויקט, בליווי מוזיקלי וסיפורים אישיים, יתקיים בבית אבי חי בירושלים, בערב יום הזיכרון 7.5.2019, בשעה 21:30.
רצים לזכרם – בועז יעקב (41), מהנדס במקצועו וחובב ריצה, שאיבד כמה מחבריו במערכות ישראל, הקים את עמותת "דרך הרגליים" לקידום מטרות חברתיות משמעותיות באמצעות פעילויות ספורט שונות.
את מיזם "רצים לזכרם" ייסד יעקב לפני כשלוש שנים, במטרה להפוך את הריצה לפעילות לאומית ביום הזיכרון. הרישום למירוץ מתבצע דרך אתר המיזם. תמורת 40 שקלים מקבלים חולצת ריצה לבנה עם סמל המירוץ. המערכת מאתרת באופן אקראי שם של נופל במערכות ישראל, לזכרו ירוצו הנרשמים. לכל נרשם נשלח קישור ובו מידע מפורט על הנופל. ניתן להוסיף את שם הנופל לחולצה. את החולצה ניתן לאסוף באחד מסניפי  רשת חנויות הנוחות so good. המרוץ מתקיים זו השנה השלישית. בשנה שעברה השתתפו בו כ- 7,400 רצים. ההכנסות מהמרוץ הן קודש לפעילות עמותת דרך הרגליים.

מורה חרדית בבית ספר מוסלמי

המורה החרדית איטל לוי

מי שנכנס לבית הספר קחאווש באום אל-פחם, יכול לפגוש את המורה איטל לוי, שלבושה הצנוע והשביס על ראשה מצביעים על דתה ואמונתה.
לוי, תושבת עפולה, היא צעירה חרדית, נשואה ואימא לשלושה. לוי היא המורה לעברית מדוברת לכיתות ג'-ו', בשלושה בתי ספר באום אל-פחם.
לוי, בעלת תעודת הוראה ממכללת אורנים, חוותה משבר מקצועי לאחר 12 שנות הוראה. "לא הרגשתי סיפוק, וכמעט החלטתי לפרוש. אלא שאז הגיעה ההצעה ללמד עברית מדוברת באום אל-פחם".
לוי, הדוברת ערבית מהבית, מספרת שחששה לקבל את התפקיד המוצע, אבל האתגר והסקרנות היו גדולים ממנה. לוי קיבלה על עצמה את התפקיד רק לאחר אישור מהרב. הבחירה של לוי התגלתה כסיפור הצלחה, כשהשתלבה במהירות בתפקיד החדש. לוי מציינת כי היא מגלה אצל הילדים רצון ללמוד את השפה. בנוסף, היא נהנית גם מההורים המפרגנים. לדבריה, היא מסתובבת בחופשיות ביישוב, ומרגישה שתושבי אום אל-פחם מכבדים את עבודתה.
"מעבר להוראת עברית, אני גם מורה לאקטואליה," אומרת לוי; "זה לא תמיד קל, ויש מקרים חריגים. למשל, סמוך להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים הייתה תחושה לא נעימה, אבל למדתי להתמודד ואני מרגישה שאני הרבה יותר ממורה לשפה."

הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע ב-30.5.19

עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי

עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הירשם עכשיו ללא עלות

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר
גלילה לראש העמוד