קו-לחינוך-לוגו2
  • גיליון 725 * כ"א באדר ב' תשע"ט * 28.3.2019
  • עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי
  • דוא"ל: kav1@bezeqint.net
  • טלפון: 03-6354484

עיתון קו לחינוך - גיליון 725

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר

בגיליון זה; לראשונה - כמה באמת עולה תלמיד בשנה * ניסוי; שינוי בבגרות באנגלית * דו"ח; נתונים על עובדי ההוראה * שאלה; אולי הגיע הזמן להפסיק ללמד כתיבה באותיות דפוס * מחקר; לימוד מקוון לא מתאים לכולם

על מצע אחד ותיבת פנדורה

מאת: פרופ' דוד פסיג וסיגל בן-ארצי

עיון במצעי המפלגות בתחום החינוך גורם לעוסקים בתחום לאכזבה מרה; עוד אותן קלישאות, עוד אותן הצעות חסרות יכולת מימוש תקציבית. רק מצע אחד, של מפלגת זהות, מצית אולי זיק של תקווה, אלא שהוא כבה מיד; המפלגה מציעה את שיטת הוואוצ'רים בחינוך, אולם לא מסבירה אם ניתן ליישמה באמצעות התקציב הקיים. החלטנו לבצע זאת במקומה ולחשב כמה שווה וואוצ'ר לתלמיד אחד בממוצע. הסתבר שפתחנו תיבת פנדורה

שיטת הוואוצ'רים (השוברים) בחינוך אינה חדשה. העיקרון העומד בבסיסה הוא להעביר את התקציבים לבתי הספר ולתת להם להתנהל בעצמם, תוך שמירה על עקרונות מחייבים, כמו עמידה בלימודי ליבה.
עיקרון נוסף הוא פתיחת אזורי הרישום. כדי לשרוד, צריכים בתי הספר למשוך אליהם מה שיותר תלמידים. עליהם להיות טובים במיוחד; להציע שיטות הוראה ייחודיות ומורים מעולים, וכל זאת תוך כדי ניהול יעיל.
השיטה מתקיימת מזה מספר שנים בשבדיה ובכמה אזורים בארצות הברית.
מפלגת זהות אימצה את שיטת הוואוצ'רים אל חיקה. יחסית למצעי המפלגות האחרות, ניתן לומר שהיא היחידה "שיצאה מהקופסה". היא הציעה לשנות לחלוטין את השיטה הקיימת בישראל ולאמץ שיטה שהובילה להעלאת הישגי התלמידים בכל מקום שבו יושמה.
בסרטון מוצג מצע המפלגה לחינוך. הרמנו את הכפפה שהשליכה זהות לאויר המפלגות הדחוס בישראל, ויצאנו לבדוק מה המשמעות ליישם את שיטת הוואוצ'רים במערכת החינוך. כדי לבצע זאת, היינו צריכים לחשב את ההשקעה בחינוך לתלמיד של שלושת השותפים המובילים; משרד החינוך, ההורים והשלטון המקומי. 

כמה עולה תלמיד בישראל 

צילום; פיקסה בי

את התשובה לשאלה כמה באמת עולה תלמיד לאורך כל שנות החינוך  – מגיל 3 ועד גיל 18 – למדינה ולהוריו, לא תמצאו בתקציב החינוך, ומסיבה הגיונית; כדאי שלא לחשוף אותה, כיוון שאז יתגלה מה שכבר כולם יודעים; מערכת החינוך אינה יעילה – מה שמתבטא בהישגים נמוכים ובפערים גדולים. היא בזבזנית – מה שבא לידי ביטוי בכפל תפקידים, שעות הוראה מבוזבזות ומוסדות מיותרים. ובעיקר – היא יקרה להחריד.
כדי לבחון אם ניתן בכלל לקיים את שיטת הוואוצ'רים במערכת החינוך בישראל, היינו צריכים לבדוק את העלות של תלמיד אחד, ולגזור מכך כמה יהיה שווה כל וואוצ'ר שתעניק המדינה למוסד החינוכי. התשובה לפניכם.

השקעה בשעות הוראה

תלמיד בישראל לומד 15 שנים – שלוש שנים בגן, שש ביסודי, שש בעל יסודי. בשנת לימודים בגנים וביסודי יש 218 ימי לימוד. בעל יסודי – 208.
כל תלמיד לומד בממוצע לאורך כל שנות הלימודים כשש שעות ביום. בסך הכל לומד כל תלמיד בממוצע – כ-21 אלף שעות.
עלות שעת הוראה על פי תקציב משרד החינוך היא 8,500 שקלים. בכיתה ממוצעת 35 תלמידים. לכן עלות לתלמיד לשעת הוראה היא 243 שקלים.
בחישוב כולל; 21 אלף שעות כפול 243 שקלים = כ-5 מיליון שקלים.

התוספת של ההורים 

צילום; פיקסה בי

כמה עולה כל ילד בממוצע להוריו? לא נלאה אתכם בפרטים; המספר הוא כמאה אלף שקלים, לאורך 15 שנות לימוד. התשלומים הם עבור שכ"ל על פי חוק, ציוד לימודי, תלבושת אחידה, סיורים ונסיעות, תל"ן, יוזמות חינוכיות ועוד.
לעלויות ההורים יש להוסיף גם את מסגרות הלימוד בקיץ – בתי ספר של החופש הגדול – לתלמידי כיתות א'-ב' – עוד כ-1,000 שקלים בממוצע. כמו כן יש להוסיף את מסגרות החופש הגדול בגנים. התשלום עבור צהרונים – כ-1,500 שקלים. כפול שלוש שנים – כ-4,500 שקלים. לא כל התלמידים צורכים מסגרות אלה.
בנוסף, יש להתייחס לשיעורים פרטיים, אלא שגם אותם לא כל התלמידים צורכים. החלטנו בכל זאת לבצע הערכה כלשהי בתחום זה. ההערכה שמובאת כאן מתייחסת לצריכה קבועה, ומקיפה רק כרבע מתלמידי י"א-י"ב.
החישוב; שיעור פרטי בממוצע עולה 200 שקלים. אם נחשב שיעור אחד בשבוע, במשך שנתיים, במקצוע אחד, ב-48 שבועות בשנה, נגיע לכ-20 אלף שקלים בממוצע לתלמיד.
כדאי לדעת כי שוק השיעורים הפרטיים בישראל מוערך בהיקף של כמיליארד וחצי שקלים בשנה. לכן נראה שההערכה שלנו היא הערכת חסר.
סיכום עד כה – ללא שיעורים פרטיים, וללא מסגרות לחופשות, מדובר בעלות להורים של למעלה מ-100 אלף שקלים. אם תוסיפו את החופשות והערכה ריאלית של שיעורים פרטיים, מדובר בהוצאה של למעלה מ-150 אלף שקלים.

התוספת של השלטון המקומי

צילום; פיקסה בי

תקציב החינוך לתלמיד מורכב מתקציב משרד החינוך ותקציב הרשות המקומית.
בחלוקה התקציבית הכוללת, משרד החינוך אחראי על ההוראה והשלטון המקומי על האפשרות לספק אותה.
תקציב החינוך של הרשויות המקומיות מיועד למספר תחומים;
למבנים וסביבתם (בנייה, תחזוקה ותפעול), מעבדות וציוד (רכישה, תחזוקה ותפעול), הסעות, שירותי ניקיון ושמירה, שירותי רווחה ושירותי כוח אדם נוספים, כמו מזכירות ועוד.
ההוצאות לחינוך של הרשויות המקומיות בתקציב 2017 היו 6.2 מיליארד שקלים.
אם נחלק תקציב זה למיליון וחצי תלמידים, נקבל כ-4,133 שקלים בשנה לתלמיד, ואם נכפיל ב-15 שנות לימוד נקבל 62,000 שקלים.

התוספת של משרד החינוך

למשרד החינוך יש עלויות נוספות, שאותן ראוי להוסיף לחישוב עלות החינוך לתלמיד;
מטה משרד החינוך – כ-1.7 מיליארד, תוכניות משלימות – כ-4.6 מיליארד, מינהל עובדי הוראה – כ-2 מיליארד, שירותי עזר והסעות – 3.6 מיליארד, תמיכות בנושאי יהדות – 1.3 מיליארד, בינוי, פיתוח, הצטיידות וחידוש מבנים – 2 מיליארד.
סך הכל; 15.2 מיליארד שקלים. אם נחלק תקציב זה ל-1.5 מיליון תלמידים נקבל כ-10,000 שקלים לתלמיד. אם נכפיל ב-15 שנים נקבל 150 אלף שקלים לתלמיד.

עם התוספת ובלעדיה

צילום; פיקסה בי

אז כמה שווה וואוצ'ר לתלמיד לשנה ולאורך כל שלבי החינוך?
כיוון שלא ברור אם סעיף התוספת של משרד החינוך מוכנס לחישוב עלות שעה לתלמיד שבתקציב משרד החינוך, הצגנו כאן שתי חלופות; האחת כוללת סעיף זה והשנייה בלעדיו.
אפשרות א' – כוללת את התוספת של משרד החינוך;
בשעות הוראה; 5 מיליון שקלים. תשלומי הורים; 100 אלף שקלים (ללא שיעורים פרטיים וחופשות). הוצאות שונות של משרד החינוך 150 אלף שקלים ותוספת השלטון המקומי עוד כ-62,000 שקלים. סך הכל; 5,312,000 שקלים. ולשנה אחת? כ-354 אלף שקלים.
אפשרות ב' – ללא התוספת של משרד החינוך;
סך הכל 5,162,000 שקלים לתלמיד. ולשנה אחת כ-344 אלף שקלים לתלמיד.

ותרגיל לסיום

נניח שלבית ספר חדש יופנו 500 תלמידים מצוידים בוואוצ'רים. מה יהיה התקציב שיעמוד לרשות המנהל באותה שנה? (לפי אפשרות א'). והתשובה; 177,000,000 שקלים. דמיינו לעצמכם איזה בית ספר נפלא אפשר יהיה להפעיל בסכום זה.

* מקורות; הצעת תקציב משרד החינוך 2019, הצעת תקציב משרד הפנים 2019, הוצאות החינוך לשנת 2017 של הרשויות המקומיות, מאמר על שיטת הוואוצ'רים בחינוך (אריאל ויטמן, אתר מידה, 2013)

מה יש לשר החינוך לומר על שיטת הוואוצ'רים

כששר החינוך נשאל לאחרונה מדוע שיטת הוואוצ'רים לא מיושמת בישראל, הוא אמר רק את המשפט; "עוד לא הוכח ש…" לא נאמר מה לא הוכח, אבל הכוונה הייתה ככל הנראה שאין מספיק הוכחות לגבי יעילותה. בסרטון שלפניכם אומר השר בנט את הדברים בכנס שערכה לאחרונה הקואליציה לאוטונומיה בחינוך בירושלים. הקואליציה הוקמה לפני כשלושה חודשים, על ידי ארגונים ועמותות שאינם מרוצים ממערכת החינוך. בכנס הסביר השר כיצד בקדנציה שלו הורחבה האוטונומיה בחינוך. עוד ציין את השינוי שיש לבצע במערכת ברמה של המנהלים, המפקחים ובתי הספר; "את המנהלים הטובים לשחרר והגרועים לפטר, את תפקיד המפקחים לשנות – להפוך אותם ממשגיחים למנטורים, כמו שהתבצע אצל הגננות, לפתוח את אזורי הרישום, כדי שבתי הספר הגרועים ייסגרו והמוצלחים ישגשגו". בנוסף אמר שר החינוך, כי תקופתו מתאפיינת בשינוי מהותי ביחס של בתי הספר לתעודת הבגרות; מהתמקדות באחוזי זכאות ובציונים, שגרמו להנשרה מוגברת, עברו בתי הספר להתמקד בתעודת בגרות שיש בה פרמטרים נוספים, שמונעים נשירה. 

לוח זמנים; אירועים, כנסים ויוזמות

כנס חינוך – השבוע התקיים במכללה האקדמית כנרת "כנס כנרת החמישי לחינוך, אקדמיה ופריפריה". בכנס הציג פרופ' דן בן-דוד מחקר חדש, שחשף את מצבה של מערכת החינוך בישראל יחסית לעולם. מהמחקר עולה, כי ישראל נמצאת מתחת לממוצע הציונים של מדינות עולם שלישי רבות, והרבה מתחת לממוצע של כל מדינות העולם הראשון.
פרופ' בן-דוד מציע לפתח מבחני מדידה העומדים בסטנדרטים בינלאומיים, בהם ניתן יהיה למדוד באופן נכון את הישגי התלמידים. כמו כן הוא מציע  לעודד שילוב של מורים איכותיים במערכת החינוך.
יריד תעסוקה – מכללת סמינר הקיבוצים תקיים ב-8.4.2019 את  יריד התעסוקה השנתי.
היריד יתקיים בין השעות 11:30-13:30 בשדרה המרכזית של הקמפוס. במסגרת היריד ייפגשו מעסיקים מתחום החינוך עם בוגרים וסטודנטים, שעתידים לסיים את הכשרתם המקצועית בשנה זו, כדי להציע להם מגוון משרות בתחום החינוך.
פרטים בטל'; 03-6901292
קול קורא – כנס FICE 34 הבינלאומי יתקיים ב-29-31.10.2019 בקרייה האקדמית אונו שבקריית אונו.
נושא הכנס יהיה; אתגרים בחינוך וטיפול בילדים, בבני נוער ובצעירים בחברה רב תרבותית. הכנס יכלול מושבים במליאה, מושבים נושאיים, שולחנות עגולים, סדנאות וכרזות. המעוניינים להופיע בכנס יכולים להגיש תקצירים לוועדת התוכנית של הכנס עד ה-15.4.2019.
בראש הכנס עומד פרופ' עמנואל גרופר מהקרייה האקדמית אונו, ושותפים לו משרד החינוך וגופים שמטפלים בנוער חוץ ביתי ופנימייתי.
סדנת משחקים – חברת משחקים שבלב תקיים בחופשת הפסח סדנת משחקים. הסדנה תתקיים ביום רביעי, 24.4.2019, בין השעות 10:30-15:30.
הסדנה מיועדת לאנשי חינוך; יועצות בתי ספר, מורות, מאמנות, מנחי קבוצות, גננות ועוד.
הסדנה מתאימה גם למטפלים מקצועיים מתחומים כמו פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאליות, טיפול בהבעה ויצירה, טיפול באומנות, ריפוי בעיסוק וקלינאיות תקשורת. 
ניצנים בפסח – תוכנית ניצנים תפעל במשך חמישה ימים במהלך חופשת הפסח.
עלות התוכנית ליום היא 56 שקלים לתלמיד. התוכנית מסובסדת על ידי משרד החינוך, וההורים משתתפים בה בהתאם לאשכול הסוציו-אקונומי של היישוב בו הם מתגוררים.
תוכנית ניצנים מיועדת לילדים בגילאי 3-9 ומתקיימת פעמיים בשנה – בחופשת החנוכה ובפסח. 
סכסוך עבודה – ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בקרב כ-800 לבורנטים במערכת החינוך, המועסקים בעיקר על ידי הרשויות המקומיות, בשל ניסיון של המעסיקים להפריט את מערך הלבורנטים ולהעסיק עובדי חברות כוח אדם במיקור חוץ. ההודעה על הסכסוך תאפשר להסתדרות לנקוט בצעדים ארגוניים עד כדי השבתה של כל המעבדות ללימוד מדעים במערכת החינוך. ההשבתה תתאפשר בתום ימי הצינון, החל מסוף חודש מרץ. ההסתדרות דורשת להפסיק לאלתר את קליטת הלבורנטים באמצעות החברות החיצוניות. לניסיונות קודמים של ההסתדרות, למנוע את ההעסקה הפוגענית, לא היו תוצאות. 

ניסוי; בגרות באנגלית ללא מילון

תלמידי ארבע וחמש יחידות באנגלית, מ-37 בתי ספר ברחבי הארץ, משתתפים השנה בניסוי בהוראת אנגלית מדוברת. התלמידים ייבחנו בקיץ בשאלון אחד שבו לא יוכלו להשתמש במילון

משרד החינוך מרחיב השנה את התוכנית הלאומית לקידום השפה האנגלית. במסגרת זו תתקיים חלק מבחינת הבגרות, שצפויה בקיץ, במתכונת חדשה; תלמידי ארבע וחמש יחידות לימוד, ייבחנו בשאלון E, ללא מילונית או מילון.
מדובר בניסוי בו ישתתפו 37 בתי ספר. במהלך השנה האחרונה למדו התלמידים 200 מילים, שישולבו בטקסטים ובכלל תכני הבחינה. מטרת המתכונת החדשה היא להרחיב את אוצר המילים של התלמידים, המהווה את התשתית החשובה ביותר ברכישת השפה; במחקרים רבים שנערכו בתחום, נמצא כי אוצר המילים הוא המרכיב המרכזי, ומנבא ההצלחה החזק ביותר, ברכישת השפה. כמו כן, המחקרים מצביעים על קשר ישיר בין רמת המיומנויות שנרכשות לשליטה בשפה האנגלית לבין מספר המילים שהלומד יודע.
משובים מהשטח מעלים, כי המורים והתלמידים אשר הצטרפו למהלך, מביעים שביעות רצון לאור הרחבת אוצר המילים ותחושת הבעלות של התלמידים על הידע הנלמד. בתום הניסוי ישקול משרד החינוך אם להמשיך את התוכנית בשנה הבאה.
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אמר כי "בשל חשיבותה של השפה האנגלית לעולם התעסוקה, מערכת החינוך מקדמת שורה רחבה של תוכניות שנועדו להנחיל לתלמידים את השפה באופן מעמיק ורחב. לפיכך מושם דגש לא רק על כתיבה או קריאה, אלא גם על אנגלית מדוברת, שתאפשר לתלמידים לנהל שיחה שוטפת, שעושר של מילים שזור בה. קיומה של חלק מבחינת הבגרות בקיץ הקרוב, ללא אמצעי עזר של מילון, הוא רק צעד אחד מתוך רבים שאנחנו מטמיעים בנושא החשוב הזה".
לפניכם כתובות של מאגר המילים; 
1. http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/English/band11July18.pdf
2. http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/English/Band22July18.pdf
3. http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/English/band33July18.pdf

מה בין חינוך אקטיביסטי, חיים משותפים ותיקון עולם

בכנס בינלאומי שנערך בשבוע שעבר, נדונו נושאים כמו לימוד משותף של חלק מהקורסים בקמפוסים משותפים, הוראה בכיתות רב-תרבותיות ורב-לשוניות, בתי ספר דו-לשוניים ודו-לאומיים בישראל ועוד

בחסות השגרירות האמריקאית ושגרירות פינלנד בישראל, התקיים השבוע במכללת סמינר הקיבוצים כנס בינלאומי, בן שלושה ימים, שכותרתו "חינוך אקטיביסטי, חיים משותפים ותיקון עולם". בכנס לקחו חלק עשרה מרצים אורחים מצפון אירלנד, אירופה וארצות הברית, לצד נציגים מעשרים ארגונים חינוכיים וחברתיים, ערבים ויהודים מהארץ.

משתתפי הכנס בבית הספר הדו לשוני בנווה שלום

הכנס התקיים בארגון משותף של מכללת סמינר הקיבוצים, מט"ח ואוניברסיטת בר אילן. בין הנושאים שנדונו בו היו לימוד משותף של נושאים מסוימים בקמפוסים משותפים, הוראה בכיתות רב-תרבותיות ורב-לשוניות, בתי ספר דו-לשוניים ודו-לאומיים בישראל, חינוך לאזרחות דמוקרטית בחברה שסועה ומרובת קונפליקטים, התמודדות עם הוראת היסטוריה בחברות שיש בהן נרטיבים היסטוריים מתנגשים (עצמאות ונכבה לדוגמה), חינוך לשלום וחינוך נגד גזענות, הוראת השואה והשמדת עמים והאמנויות כמרחבים לחיים משותפים וקרבה אנושית.
פרופ' נמרוד אלוני, יו"ר הכנס וראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, אמר; "הרעיון לקיים כנס בינלאומי התבשל לאור הדמיון בין הצורך בחינוך לחיים משותפים בצפון אירלנד – לאור המאבק והטרור בין קתולים לפרוטסטנטים – לבין הצורך בחינוך לחיים משותפים בישראל, בין יהודים וערבים. נקודת המוצא היא שהגיע הזמן שמחנכים ירדו מהגדר ויפסיקו להיות כלי משחק בידיים של הפוליטיקאים ועל חשבון גורלם של הילדים. הגיע הזמן לחינוך בגישה אקטיביסטית, שמטפחת ומעצימה את הצעירים להתמודד מול מגמות בתרבות שמסכנות את חייהם (מלחמות, גזענות, אסונות אקולוגיים) וגוזלים את אנושיותם (עוני, הזנחה, סמים, ג'אנק פוד, ושטיפת מוח על ידי הטכנולוגיה הדיגיטלית, הבידור הזול ושגעון הצרכנות והסליברטאות). מחנכים לא צריכים עוד לשבת מנגד.
ביאליק, המשורר הלאומי, כבר עמד על כך "שהחינוך הוא מלחמה יומית ברוע, שהמחנכים הם אנשי מאבק, וכשהם נגררים אחרי החיים הם בוגדים בייעודם". ברוח זו אנחנו מביאים גם דברים של יאנוש קורצ'אק ושל אחרים, שמדברים על המתח המובנה בין אנשי החינוך, שרוצים לעזור לילדים להתפתח למיטבם, ומנגד המדינה, הדת והכלכלה, המשתמשים בהם כבורג קטן במכונה ועושים מהם קורבנות של ניצול ציני לטובתם. עד שהמחנכים לא ישנו את תפיסת הפרופיל המקצועי שלהם, ויבינו שהם אמורים לשרת את טובת הילדים, מתוך זיקה לתרבות מושכלת ומוסרית ולא מתוך זיקה לאג'נדות דתיות, פוליטיות וכלכליות – המצב ימשיך להידרדר וגורלם של הילדים ילך וירע".
מרצה נוסף בכנס היה פרופ' טוני גלאגר, מאוניברסיטת קווינס בצפון אירלנד, מומחה בחינוך לחיים משותפים בחברות רב תרבויות ושסועות. פרופ' גלגר נמנה על מובילי החקיקה המחייבת את בתי הספר בצפון אירלנד לקדם מודלים של חיים משותפים בין קתולים לפרוטסטנטים. לדבריו, מודלים אלה נבנו באופן המאפשר לכל קהילה לשמור על הזהות העצמית, תוך יצירת שותפות עם בית ספר בעל זהות אחרת ויצירת מרחבים משותפים, כמו מעבדה או מקהלה. המודל נבנה על בסיס חמישה עקרונות: "העצמת מורים, תוכניות מותאמות אישית, פעילויות הנמצאות בליבה הבית ספרית, מספר רמות לשיתופי פעולה ותועלת או יתרון כלכלי, חינוכי וחברתי".

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את דו"ח עובדי ההוראה במערכת החינוך תשע"ט

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר ממצאים על עובדי ההוראה בשנת הלימודים תשע"ט; היקף ההוראה, תחלופת עובדי הוראה, שכר חודשי ממוצע ונתונים נבחרים.
1. מספר עובדי ההוראה בכלל המערכת השנה הוא כ-179 אלף, לעומת כ-175 אלף בשנת הלימודים תשע"ח – גידול של 2.3%.
2. מספר שעות העבודה השבועיות השנה עומד על כ-5.4 מיליון שעות לעומת כ-5.2 מיליון שעות בתשע"ח – גידול של כ-4.3%.
3. בשנת הלימודים תשע"ט מספרם של עובדי הוראה חדשים עמד על כ-11 אלף, לעומת  לעומת כ-11.8 אלף בשנת הלימודים הקודמת – ירידה של 6.6%.
4. בחינוך הערבי אחוז עובדי ההוראה החדשים מתוך כלל עובדי ההוראה ירד משמעותית מ-7.7% בשנת 2010 ל-4.7% השנה.
5. בשנת הלימודים תשע"ו עזבו את מערכת החינוך 7,050 עובדי הוראה לעומת 6,460 שנה קודם – גידול של 16.3%.
6. ממוצע התלמידים למורה עמד בשנת הלימודים תשע"ט על 10.8 בכלל המערכת. בחינוך היסודי היו 11.6 תלמידים למורה, בחטיבות הביניים – 7.6 ובחטיבות העליונות – 8.5 תלמידים למורה.
7. ממוצע התלמידים למורה נמוך במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי – 8.9 תלמידים למורה, וגבוה במיוחד חינוך החרדי – 12.9 תלמידים למורה.
8. ממוצע תלמידים למורה בכלל המערכת נמצא במגמת ירידה. במהלך השנים 1995-2018 מ-12.4 תלמידים למורה ל-10.8 תלמידים למורה. בחינוך הערבי מגמת הירידה בולטת במיוחד מ-17.1 ל-11.3 תלמידים למורה, ואילו בחינוך החרדי חלה יציבות.
9. ממוצע שעות העבודה השבועיות לכיתה עמד בשנת הלימודים תשע"ט על 69.6 שעות בכלל המערכת. בחינוך היסודי היו 56.6 שעות לכיתה, בחטיבות הביניים – 84.9 ובחטיבות העליונות – 78.2 שעות לכיתה.
10. ממוצע שעות עבודה שבועיות של מורה לכיתה בכלל המערכת גדל במהלך השנים תשנ"ו-תשע"ט 1995-2018 מ-50.9 ל-69.6 שעות. בחינוך החרדי ממוצע שעות עבודה לכיתה נמוך במיוחד – 46.6 שעות.
11. בחינוך הערבי – יש עלייה בשיעור הנשים מ-69% בשנת תש"ע 2009 ל-73.9% השנה. 
יש ירידה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות מ-15.7%  ל-3.3% בהתאמה.
יש עלייה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה מ-13.7% ל-31.6%, בהתאמה.
12. בחינוך העברי – יש עלייה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה שלהם עד 10 שנות ותק מ-29% בשנת תש"ע לכ-39.7% בשנת תשע"ט.
יש ירידה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות מ-19.3% ל-7.2%, בהתאמה.
יש עלייה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה מ-26.9% ל-36%, בהתאמה.
13. השכר החודשי הממוצע של עובדי הוראה עלה מ-6,859 שקלים בשנת תשס"ה 2004 לכ-11,187 שקלים בשנת תשע"ו 2015 – גידול של כ-63%. השכר השנתי לשעת עבודה גדל בשנים אלו בכ-34%.
14. השכר השנתי לשעת עבודה גבוה במיוחד בקרב עובדי הוראה ותיקים, גילאי 50 ומעלה – 6,557 שקלים, לעומת 3,105 שקלים בקרב צעירים, עד גיל 29, פער של 112%.

לחדד את העיפרון עכשיו

ספר חדש בוחן את חשיבותה של הכתיבה הידנית על רקע השימוש הגובר והולך בהקלדה

מאת: דפנה ילון*

המציאות של ימינו משתנה בקצב מהיר יותר מכפי שהאנושות הכירה אי-פעם, ואין לדעת איך ייראה העולם של ילדים שנכנסים כיום לכיתה א' בבגרותם. הטכנולוגיה הולכת ותופסת מקום רב בהיבטים רבים של חיינו והתרומות הגדולות של המהפכה האלקטרונית יובנו רק בעתיד. ההוראה חייבת לקדם את עולם המחר, אבל אל לה לזלזל בחשיבות הכתיבה הידנית.

למה צריך ללמד כתיבה ידנית

הכתיבה הידנית אולי מסמלת את עולם העבר, אך יכולה להעניק לנו פתח עצום אל ליבו ונפשו של הילד.
כתב יד הוא ראי הנפש, הוא יכול לאותת על קשיים (מוטוריים ורגשיים) ולאפשר למורה לאתר שינוי חריף, פתאומי, שעלול לאותת על חוויה טראומטית או על התרחשות רגשית עוצמתית בסביבת הילד.
לכתיבה גם תפקודים פיזיים וקוגניטיביים נוספים, שמקורם בחלקים נרחבים של המוח, ביניהם שיווי משקל, תיאום עין-יד, תפקודים שפתיים, קשב וריכוז, זיכרון, מוטיבציה להתמודד עם קשיים ועוד. כל התפקודים הללו אמורים להיות מסונכרנים, להצריך השקעה מזערית של אנרגיה ולהתקיים לאורך זמן. השמירה על רצף פעולות אלה מורכבת בהרבה מזו הנדרשת בהקלדה, המפיקה אותיות מוכנות מראש בארגון מושלם.
מערכת החינוך נדרשת להתחיל במהפכה גורפת בהוראת והנחלת הכתיבה הידנית באמצעות עיפרון או עט על נייר. עד היום, הערכת חשיבות כתב היד כללה היבטים חסרי חשיבות בכתיבה, כמו תקניות, מראה נאה, סדר וניקיון, ויכולת אוטומטית. כתיבה אוטומטית של אותיות נמצאה כגורם היחיד החוזה את אורך הטקסטים שכותבים התלמידים ואיכותם במשך כל שנות הלימוד, כולל באקדמיה. לכן, המטרה העליונה צריכה להיות הפיכת הכתיבה הידנית וההקלדה לפעולות אוטומטיות, כלומר לאמצעים "שקופים". רכישת המיומנות תאפשר לכותב להפנות את הקשב והריכוז שלו להעלאת רעיונות איכותיים, אירגונם והבעתם בשפה תקינה, משפטים מורכבים וניסוח תקשורתי ואף אומנותי.

למה לא צריך ללמד כתיבה באותיות דפוס

כתיבה באותיות דפוס, המתקיימת לאורך רוב שנת הלימודים בכיתה א', אינה מאפשרת אוטומטיזציה. ריבוי קווי האלכסון, הזוויות ושינויי הכיוון מחייב בקרה חזותית הדוקה ואינו אלא ציור אותיות איטי, שלעולם לא יתממש לכתיבה מהירה. גם אם כתיבת אותיות הדפוס מחזקת את הזיכרון ומזרזת את זיהוין, מדובר באפקט זניח וקצר-מועד לעומת ההשקעה הנחוצה בלימוד של מערכת אותיות שאין לה כל שימוש בהמשך. מצער שההתלהבות של הילדים עם כניסתם לכיתה א', ופוטנציאל הלמידה האדיר שלהם, מנותבים ללמידה ממושכת, תובענית ולעיתים מתסכלת, שאין לה כל רלוונטיות לחייהם העתידיים ולכן חשוב לוותר על טכנולוגיה מיושנת ומסורבלת זו.

כתיבה ידנית מול הקלדה

מהמחקרים המצביעים על יתרון ארוך טווח להוראת הכתיבה הידנית, בהשוואה להקלדה, הוסק שלשם פיתוח גרפומוטורי וקוגניטיבי יש להעדיף משימות המפתחות כישורים בסיסיים, כמו קשב ומוטוריקה עדינה, על פני הוראה ישירה של קרוא וכתוב וחשבון. לשם כך הוצעה האלטרנטיבה של תגבור מקצועות כמו אמנות, מוזיקה, מחול, התעמלות ואף משחק חופשי בזמן שיתפנה.
כדי להבנות תוכניות לימודים יעילות ומותאמות ללומדים הצעירים, אלה שכבר נולדו לעולם הטכנולוגי החדש והמאתגר, נחוצים צוותים רב-תחומיים. לאור מיעוט המחקר החינוכי בתחום, ובהתחשב בריבוי תיפקודי הגוף והנפש הכרוכים בכתיבה, חייבים לקשור בין גופי הידע של מומחים בתחומים רבים ומגוונים ובהם חינוך, פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, רפואה, גרפולוגיה, תנועה ותרגילי עיניים (אורתופטיקה). במקביל, חשוב גם לשים דגש רב יותר על הוראת הכתיבה הטכנית ואיתור הקשיים בהפקתה בהכשרת מורים. מודעוּת גבוהה יותר של אנשי החינוך  למכלול ההפרעות שניתן לגלות בכתב היד, אף תביא לבדיקת הצורך בהתערבות של איש מקצוע, שיוכל לספק מענה לקשיים של תלמידיהם. דרכי הוראה חדשות, ומניעת קשיים מיותרים בלימוד הכתיבה הידנית המסורתית, יהפכו את השימוש בכתב היד לטכנולוגיה יעילה ומהנה, וישַמרו את ההישג הנוירומוטורי האנושי הכביר שבכתיבה, את טביעת האצבע האישית הייחודית ואת המורשת התרבותית.

*דפנה ילון, מומחית בדיסגרפיה ומחברת הספר "הילד בקצה העיפרון – הכתיבה הידנית כאתגר רב-תחומי", בהוצאת מכון מופ"ת.

לימוד מקוון; לא מתאים לכולם 

האם לכל התלמידים מתאים ללמוד עם מסכים? שני מחקרים של האוניברסיטה הפתוחה מצביעים על הכשלים שבדרך ללמידה מקוונת מלאה במערכת החינוך. ד"ר גל בן-יהודה בדקה סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז וסטודנטים נורמטיבים, שלמדו עם מסך ועם חומר כתוב או מודפס את אותו חומר. התוצאה הייתה שהסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז למדו טוב יותר עם החומר המודפס. גם בקרב הסטודנטים הנורמטיבים היו כאלה שלמדו טוב יותר עם חומר מודפס.
ד"ר אינה בלאו בדקה 300 תלמידי על יסודי, שהתבקשו לדרג את היכולת שלהם בעבודה מול מסכים. מסתבר כי התלמידים נתנו לעצמם ציונים גבוהים בשליטה במדיה הדיגיטאלית כאשר בפועל רובם תפקדו ברמה בינונית ופחות ממנה. המסקנה של ד"ר בלאו היתה, כי יש להכין את התלמידים ללמידה דיגיטאלית – להעביר להם קורס מיומנויות מחשב, לפני ההוראה. המסקנה של ד"ר בן-יהודה היתה, כי כיוון שהתלמידים של היום הם דור מעבר, יש לנהוג בהם בזהירות בכל הקשור ללמידה מול מסכים. 

משרד החינוך מסכם; יריד המגמות הטכנולוגיות 2019

31 אלף תלמידים

ארבעה ימים

22 מגמות טכנולוגיות

43 התמחויות

32 חברות תעשייה

5 חילות צה"ל

עשרות ביקורי בכירים.

בטיחות בדרכים באמצעות משקפי מציאות מדומה

דן בן יהודה, איש חינוך בהשכלתו ומומחה בתחום הגורם האנושי בבטיחות בדרכים, הקים את חברת הגורם האנושי כדי לחנך לבטיחות בדרכים. החברה פיתחה תוכנית  ללימוד זהירות בדרכים בדרך חווייתית, בעזרת אמצעי המחשה, סימולטורים, דגמים, סרטים, הרצאות, סדנאות וימי עיון. לאחרונה פיתחה החברה סימולטור לאופניים חשמליים, שבעזרתו לומדים הרוכבים נהיגה בטוחה על פי החוק. מדובר בטכנולוגיה חדשנית, הכוללת אופניים המחוברים לשרת ומשקפי מציאות מדומה, המדמים נסיעה בדרך עירונית.
לדברי בן יהודה לרוב בני הנוער תפיסה שגויה בנוגע להשפעת האלכוהול על הנהיגה; הם חושבים שהיא פגה אחרי חצי שעה, אבל אינם מודעים שבירה משפיעה רק מאוחר יותר. ההערכה לדבריו היא, כי יותר מ-80% מתלמידי התיכון צורכים אלכוהול, וכ-20% התנסו בשתייה חברתית כבר בגילאים צעירים יותר.  
עבור הילדים הצעירים שבמערכת החינוך, כתב בן-יהודה את הספר  "עלילות איש הכביש". ההצגה על פי הספר מוצגת בבתי ספר.

משרד החינוך; תעודות הוקרה לבתי ספר שמעסיקים מורים עם מוגבלויות

בתי הספר יצחק נבון ומעלות משולם מרחובות זכו לאות הוקרה מיוחד

צילום; פיקסה בי

למעלה מ-70 בתי ספר, המשתתפים בתוכנית מורים ללא גבולות, זכו בשבוע שעבר בתעודת הוקרה מיוחדת ממשרד החינוך על העסקה ושילוב מיטבי של מורים עם מוגבלויות. האירוע נערך במכון מופת בתל אביב.
התוכנית מורים ללא גבולות פועלת כבר חמש שנים, ובמסגרתה משולבים למעלה מ-70 מורים בבתי ספר ברחבי בארץ.
כדי להקל על קליטת המורים, מקבלים בתי הספר 10 שעות תוספתיות בחודש, במשך שנתיים. העלות הכוללת של כל השעות בתוכנית היא כ-4 מיליון שקלים בשנה. 
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אמר כי "מערכת החינוך מגדילה את מרחב האפשרויות שלה, מסלקת סטריאוטיפים ומקדמת את ההבנה כי אנשים עם מוגבלות הם שותפים מלאים בחברה הישראלית. משרד החינוך מעניק למורים שנקלטו במערכת ליווי אישי, טכנולוגיות מנגישות, מדפסות בשפת ברייל, ואמצעי הנגשה נוספים. בכוונתנו להמשיך ולהרחיב את השורות, ולפתוח את השערים בפני כל מי שיכול לתרום, לחנך ולקדם את תלמידי ישראל".

שיעור מתוקשב חובק עולם; סקייפ המסתורין

תלמידי כיתה ו' 1 בבית הספר אבן חן בשוהם, השתתפו ב"סקייפ המסתורין", שיעור מתוקשב, במהלכו היו צריכים התלמידים לנחש באיזו מדינה מתגורר המורה ששוחח איתם באמצעות הסקייפ. לאחר שורת שאלות ובדיקות על גבי הגלובוס, זיהו התלמידים שבן שיחם מתגורר ומלמד בסרי-לנקה. את השיעור הובילה רכזת התקשוב של בית הספר, עליזה הלוי.
השיעור התקיים במסגרת הקמת קהילה לומדת בבית הספר, כחלק מתהליך הטמעת אופיס 365 במערכת החינוך היישובית.
אומרת רחל טנא, רכזת החדשנות באגף החינוך במועצת שוהם: "פרויקט קהילות לומדות Office365 פותח בפני בתי הספר אפשרויות להשתתף בפרויקטים בינלאומיים וייחודיים, אחד מהם הוא תוכנית ,Skype in the classroom המאפשרת להתחבר עם כיתות ברחבי העולם, לחקור תרבויות שונות ולפתח סובלנות ואמפתיה האחד לשני". 
בקרוב תתקיים שיחה נוספת גם עם תלמידי הכיתה בסרי לנקה, וכל כיתה תציג את מדינתה ותרבותה בעזרת מצגת, שתועבר בסקייפ. התלמידים יכינו לקראת השיחות הבאות שלטים ודגלים של ישראל ואף יבקשו מהמורה לאנגלית לעזור להם להכין רשימת שאלות רלוונטיות למשחק.
שיחת "סקייפ המסתורין" הייתה שיחה ראשונה משיחות רבות שתלמידי אבן חן יקיימו בקרוב עם כיתות ברחבי העולם. בנוסף, התלמידים ייצאו לסיורים וירטואליים ויפגשו דמויות מעוררות עניין והשראה, כמו חוקר אוקיאנוסים שגר בצוללת או חוקר שגר באלסקה ועוד.

באולימפיאדה לביולוגיה; והזוכה היא…

שי נחמיה, בת 16 מאשדוד, היא הזוכה באולימפיאדת הביולוגיה שנערכה לאחרונה באוניברסיטת בר-אילן. המחקר שלה עסק בהשפעת יוני זרחה על התרבות של אצות. למקום השני הגיעה קרינה אפקישב, ממבואות הנגב, ולמקום השלישי נעם מנור, מהכפר הירוק.
האולימפיאדה התקיימה בחסות הפקולטה למדעי החיים, ביוזמת הפיקוח על הוראת הביולוגיה ובתמיכת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.
הזוכה תהיה זכאית לשנת לימודים חינם באוניברסיטת בר אילן, בכל אחת מהפקולטות שתבחר.
לתחרות ניגשו השנה תלמידים מרחבי הארץ, מכל המגזרים, הלומדים בכיתות י"ב ביולוגיה בהיקף של חמש יחידות לימוד.
בשלב הראשון של התחרות נבחנו מעל 3,100 תלמידים, שנרשמו לתחרות, במבחן ארצי דיגיטלי, שהתבסס על ידע והבנת תכנים בנושאים ביולוגיים, יכולת חשיבה ביקורתית ויישום מיומנויות חקר. הבחינה, שנערכה במקוון, התקיימה בשתי שפות: עברית וערבית. לשלב השני של התחרות עלו כמאה תלמידים, שניתחו מחקר מדעי. בשלב השלישי, חצי הגמר, נערכה בחינה בע"פ על עבודות החקר שהכינו התלמידים. המתמודדים הכינו כרזה מדעית, שהציגה את שאלת החקר אותה בדקו. הכרזות שהוכנו הוצגו בשלב הגמר.
בשלב הגמר התארחו בפקולטה למדעי החיים בבר-אילן כ-300 תלמידים ומורים, שהאזינו להרצאות על נושאים מקדמת המדע. שבעת התלמידים שרשמו את ההישגים הגבוהים ביותר בשלבים המוקדמים של התחרות ועלו לשלב הגמר, נבחנו במבחן נוסף בכתב. התלמידים הציגו את הכרזות שהכינו וענו על שאלות השופטים. על חבר השופטים נמנו נציגים של חברי הסגל במחלקות להוראת המדעים ומורים בכירים לביולוגיה.
כמדי שנה הצוות המארגן של משרד החינוך תכנן והפיק את פעילויות ההעשרה, ההרצאות והפקת האירוע המסכם.

אמפתיה בכיתה; "אני מבין אתכם אבל בואו נחשוב יחד"

איך לפתח יחסים טובים במיוחד בין המורים לתלמידים

מאת: ד"ר אורית שלוינסקי*

אמפתיה בחינוך מציעה להתבונן על היחסים בין המורה לתלמיד כעל קשר בין שניים ברגע מסוים, תוך התבוננות מעמיקה של האחד בעולמו של האחר. מחקרים שעסקו באמפתיה כפדגוגיה, מצאו כי ניתן להעלות באמצעותה את ההערכה העצמית בקרב תלמידים וכך גם את המוטיבציה וההישגים הלימודיים.
במאמר זה מוצגת אמפתיה בחינוך דרך צפיייה בשני מורים ושני פרחי הוראה, שלימדו בבית ספר ארבע שנתי (ט'-י"ב), במרכז הארץ. 

אמפתיה בכיתה. צילום; פוטו סטוק

אמפתיה בתהליך החינוכי

מניתוח התצפיות עולה, כי המעשה החינוכי בבית הספר מתנהל בין שתי גישות, שהן, לכאורה, מנוגדות זו לזו. בין גישת החומר במרכז – התופסת את תפקיד המורה כאחראי להעברת ידע והצבת גבולות, לבין  גישת התלמיד במרכז – שבבסיסה אופן הוראה פתוח וגמיש יותר. במקרה שלנו, שתי הגישות השתלבו במינונים משתנים זו בזו, באופן אקראי ותלוי מצב. את השילוב הזה בין הגישות המאמר מכנה בשם כולל כהוראה אמפתית, שבה באות לידי ביטוי ארבע פרקטיקות; הבעת אמון, הקשבה פעילה, התייחסות לרגשות והצבת גבולות. הפרקטיקות שולבו בשיעור, הן ביוזמת המורים והן לאור תגובות התלמידים. בשיעור התנהל תהליך מתפתח, גמיש ודינמי, שבו המורים והתלמידים יחדיו היו שותפים פעילים.
מבחינת המורים נמצא, כי הפרקטיקות של גבולות יחד עם בניית אמון, נבנו עם התלמידים בעיקר בתחילת השיעורים. הן התבצעו ברובד הלימודי, דרך הקפדה על כללי ההתנהגות. למשל, 'נא לשים את הספרים על השולחן', או 'אני בא בזמן אז גם אתם'. בנוסף, אפשר לראות בפתיחת השיעורים שלוש פעולות, ביוזמת המורים, המסייעות לבניית האמון. האחת – התעניינות בתלמיד חסר; 'איפה יוסי מה קרה לו?' השנייה – פנייה אישית לתלמיד ותשומת לב לכך שחזר לכיתה; 'איתי welcome' או התעניינות במצבם כרגע 'מה שלומך, אתה רעב?' או 'יש לכם מבחן היום?' פעולה נוספת היא הבנייה של ביטחון בסביבה הלימודית; 'כולם יקבלו את הציונים באותו זמן ואתם יודעים שאני לא מוסר ציונים לפני כולם. מספיק שלאחד לא נעים', או 'אני מכתיבה לאט וכולם יספיקו'.
במהלך השיעורים נמצא, כי המורים התנהלו מול התלמידים תוך כדי רפלקטיביות מתמדת, לא כזו שהייתה מכֻוונת מראש, אלא כזאת שנגזרה מהנסיבות, ומטרתה התאמה לצרכים הלימודיים והרגשיים של התלמידים. כאן באה לידי ביטוי פרקטיקה של הקשבה פעילה, בדגש על התייחסות לרגשות, בד בבד עם הצבת גבולות; 'אני מבין אתכם אבל בואו נחשוב יחד' ', או 'בפרטני אני אשב עם כל אחד בנפרד, אבל בלי שיתוף הפעולה שלכם זה לא יילך'.  כלומר, המורים לא הסכימו עם התלמידים בשעה שאלה גילו התנגדות למטלות לימודיות שונות, אלא תוך כניסה לעולמם ללא שיפוטיות הבינו אותם, וכך יצרו מרחב בטוח לדיון ושיתוף פעולה. בתוך המרחב הזה נערכה ברמה הפרקטית הפסקה בשיעור, לצורך תרגול, וכן הבטחה לסיוע לימודי. ברמה הרגשית היה עידוד של התלמידים להאמין בעצמם, תוך שהמורים משתפים אותם בעולמם וחולקים איתם זיכרונות במצבים דומים לשלהם: 'עוד קצת מאמץ. למה שתסתפקו רק בציון 60 ?' או 'גם לי זה קרה כשהייתי תלמידה' . זוהי תגובה אמפתית, משום שבהסכמה יש אלמנט של שיפוט, ואילו הבנה היא כניסה לעולמו של הזולת, מבלי לקבוע אם מסכימים איתו אם לאו.
מבחינת התלמידים, עלה כי למצבם הרגשי הייתה השפעה רבה על תהליך הלמידה. במקרה שלנו מדובר במצב רגשי, שהושפע מחוויותיהם של התלמידים בעבר ובהווה ומקשיים אובייקטיביים, וכך לאופן שבו פירשו את מצבם וסיכוייהם להצליח בלימודים. התלמידים גילו התנגדות לדברי המורים, וכך אתגרו אותם בדרכים שונות; שאלו שאלות, שלא היו קשורות בהכרח לשיעור, ובעיקר הביעו אי-נחת וחשש. 'זה כריסטמס אז לא נהיה פה; איך נלמד כל כך הרבה חומר'? במצבים כאלו, לנוכח התנגדות התלמידים, ומבלי לוותר על סמכותם, המורים השהו את עמדתם ועודדו אותם לקחת חלק פעיל בשיח, כמו להסביר את עצמם ואת נקודת מבטם. המורים, שהיו ערים למתרחש, סיפקו אישור סובייקטיבי לתחושות התלמידים, אך בה בעת הציעו להם נקודות מבט חדשות ועזרה פרקטית. לאורך השיח עודדו המורים את התלמידים לפעול באחריות ובשיתוף פעולה עימם.

אמפתיה גמישה

ההליך שתואר כאן הוא 'אמפתיה גמישה', זו אשר נעה בתוך מרחב מוגדר מראש, אך משתנה כל העת תוך היענות ל'רחשים', כלומר לקולות התלמידים העולים מהשטח. תהליך חינוכי שבו מתקיימת אמפתיה גמישה, מייצר 'סדקים' בהוראה באופן צפוי ומתוכנן, וכך מאפשר את הרחבת נקודת המבט לעבר עולמו המורכב של התלמיד, צרכיו ומאוויו. זהו הליך שלא ניתן לכוונו מראש, כיוון שהוא פתוח, רגיש וקשוב לנסיבות ולצרכים המשתנים של התלמידים בזמן אמת. באופן כזה הוא מתחשב בהם, ובה בעת אינו זונח את הצד הלימודי. המאפיין העיקרי של הוראה שיש בה אמפתיה גמישה, הוא הפעלת שיקול דעת ואיזון מושכל בזמן נתון בין המטרות הלימודיות לבין התייחסות לתלמיד כאדם שלם, במה שקופר (2011) מכנה כמחוייבות המוסרית של המורה לראות ולהבין אותו בכל ממדיו – הקוגנטיביים  הרגשיים, החברתיים והאישיים כאחד.

*ד"ר אורית שלוינסקי היא סוציולוגית חינוכית, שמרצה באוניברסיטה העברית בנושא אמפתיה וגבולות בניהול כיתה. מובילה תהליכי הטמעה של אמפתיה כפדגוגיה בבתי ספר orit.shlevinski@gmail.com 054-7263827

יוזמה; לפתח קהילות מכילות

את האמפתיה מהכיתה אפשר להטמיע גם בקהילה. האוניברסיטה העברית ומכללת אורנים מציעים מיזם חובק רשויות
הכלה בקהילה. צילום; פיקסה-בי

בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ומכללת אורנים פנו לאחרונה לרשויות המקומיות להצטרף למיזם שיעסוק בבניית קהילה מכילה. מדובר בפיתוח מערכת חינוך מכילה ושוויונית, שתאפשר לכל ילד להתפתח תוך מימוש הפוטנציאל הטמון בו. המיזם מבוצע כחלק ממהלך התיקון לחוק החינוך המיוחד והוא ילווה במחקר.
מטרת המיזם היא להטמיע מדיניות מכילה ביישוב, ליצור אקלים תומך, להשפיע על גישות המורים כלפי הכלה ושוויון, לעודד את האמונה של הצוות באפקטיביות שלו ולהפחית התנגדות לשינוי.
היישובים שישתתפו במחקר יקבלו אבחון מקיף של החוזקות והאתגרים שלהם, שיאפשרו מימוש תפיסה של הכלה בבתי הספר, יקבלו מידע שוטף על המתרחש במערכת החינוך היישובית ועוד. לאחר שנה בפרויקט תועבר האוטונומיה על התוכנית ליישובים המשתתפים. 
מטרת המחקר היא לבחון אם התערבות קהילתית יכולה להוביל לשינוי תודעתי בקרב חברי הקהילה בנוגע לחשיבותו של חינוך מכיל ושוויוני. ההנחה היא כי ההתערבות  תשמש כזרז ליצירת מערכת חינוך המשקפת ערכים מכילים. מערכת מכילה רואה את ההטרוגניות הקהילתית, הבית ספרית והכיתתית כנקודת חוזק הבונה סבלנות וסובלנות כלפי האחר מבלי לפגוע בתוצרים לימודיים או אפילו כבסיס לחינוך למצוינות וללמידה משמעותית. בראש המחקר עומד פרופ' תומס גומפל. 

ספרות גאה במכללת אורנים

היום (28.3.19), בין השעות 10:00 ל-12:00 מתקיים במכללת אורנים אירוע "ספרות גאה".
האירוע נוצר  בשיתוף פעולה בין החוג לספרות, וסטודנטים מהאחווה הגאה ומתא מח"ר (מחנכות ומחנכים חושבים רחוק). 
באירוע נחשפים המשתתפים ליצירות ויוצרים להטב"ים, הופעת ספוקן וורד (שירה מדוברת) של יוסי צברי, למידה משותפת בחברותות, ותערוכה בספריית המכללה של יצירות העוסקות בנושאים להט"ביים.
מהמכללה נמסר: "אנחנו מאמינים כי תפקיד המורים לעתיד, הוא להנכיח ולתת מקום לקבוצות מגוונות בחברה ובהן הקהילה הלהט"בית. אנו שואפים לחברה סובלנית, מכילה ומקבלת יותר, ורואים באמנות כוח מניע לכיוון מימוש שאיפה זו."

קונגרס ציוני לנוער בירושלים

ביומיים האחרונים מתקיים בירושלים הקונגרס הציוני ה-38 של הנוער בישראל. בקונגרס משתתפים כאלף בני נוער והוא נערך ביוזמת המועצה הציונית בישראל, מבית ההסתדרות הציונית העולמית, בשיתוף אגף מנהל חברה ונוער במשרד החינוך. במהלך הקונגרס נערכים דיונים בנושא הציונות ובסוגיות העכשוויות בחברה הישראלית לאור הבחירות הקרבות. במקום תוצב קלפי דמה, והנוכחים יתבקשו להצביע.
במליאת הפתיחה אתמול השתתף שר החינוך, נפתלי בנט, ובכירים בהסתדרות הציונית. במליאת הסיום (היום, ה') ישתתפו קצין חינוך ראשי בצה"ל, תא"ל צביקה פייראיזן, מנכ"ל המועצה הציונית בישראל, שלומי אשכנזי, ויו"ר מועצת התלמידים ליאל מלכביץ'.

האוניברסיטה הפתוחה זכתה בתחרות הדאטה בכיתה

האוניברסיטה הפתוחה זכתה במקום הראשון בתחרות "הדאטה בכיתה", של מיזם ישראל דיגיטלית, במשרד לשיוויון חברתי.

הצוות הזוכה של האו"פ עם הפרס; תמונת כרטיס טיסה, שתמורתו נתרמה לעמותות לילדים עם צרכים מיוחדים


בתחרות נדרשו המשתתפים לבנות כלים יישומיים לקידום הוראה ולמידה מבוססת נתונים על גבי פלטפורמת קמפוס. המתחרים נחשפו לבסיס נתונים אנונימי, של עשרות אלפי לומדים בקורסים מקוונים. במהלך יום אחד בלבד, משמונה בבוקר ועד עשר בלילה, הם נדרשו לפתח פיתרון שיתרום לטיוב הלמידה או ההוראה בקורסים מתוקשבים.
הפיתרון שפותח על ידי צוות האוניברסיטה הפתוחה, נותן מענה גנרי (שמתאים לכל סוג של בעיה ואינו מצריך התאמות תוכנה בהמשך), שבוחן את כל הקורסים ומאפשר תובנות על איכות הלמידה הדיגיטלית לסטודנטים, לצוות הקורס ולחוקרי הלמידה. למשל, המוצר זיהה כיצד התלמידים המצליחים בקורסים לומדים. הסתבר כי תלמידים מצליחים מתנהגים אחרת מתלמידים נורמטיבים; הם מדלגים על מידע פחות חשוב או מתעכבים על תרגילים חשובים במיוחד – עושים אותם שוב ושוב עד לפיתרון המיוחל. התלמידים הנורמטיבים, מאידך, לומדים  את יחידות המידע כפי שהוצגו להם, בסדר עולה, ומנסים לפתור את התרגילים, מבלי לתת את הדעת אם הגיעו לפיתרון הנכון.
הליך זה מאפשר בראש וראשונה לזהות את הלומדים, וכך, באמצעות הכוונה מתאימה, למנוע את נשירתם מהלימודים. בעיית הנשירה היא אחת הבעיות הקשות של הלמידה הדיגיטאלית. בנוסף, מאפשר הפיתרון פילוחים שונים של הנתונים והצגת ניתוחים מגוונים לאנשי ההוראה ולסטודנטים. ולבסוף – המוצר של צוות האו"פ חושף את הנתונים לחוקרים, במטרה לגלות תובנות למידה נוספות.
הפרס שבו זכה צוות האו"פ היה כרטיס טיסה לקליפורניה, שהומר בכסף, ונתרם לעמותות לילדים עם צרכים מיוחדים.

במחוז מרכז; יום ספורט שנתי לחינוך המיוחד 

ביום שלישי האחרון התקיים יום ספורט מחוזי לחינוך המיוחד לשנת תשע"ט. יום הספורט עמד בסימן  אחדות וייחודיות, והתנהל באחריות הפיקוח על החינוך הגופני.
באירוע השתתפו כ-400 תלמידים בגילאי 9-21, שייצגו 14 בתי ספר לאוכלוסיות עם קשיים רגשיים, קשיים נפשיים ולקויות למידה. ביום הספורט התחרו התלמידים, בגילאי חטיבת ביניים ותיכון, בשלושה ענפי כדור; כדור רשת לבנים ולבנות לחוד. כדור סל בנים וקט רגל בנים.
באתלטיקה קלה לבנים ולבנות לחוד: ריצה ארוכה – 300 מטר. ריצה קצרה – 60 מטר. קפיצה למרחק עם הרצה. ניתור למרחק מהמקום ומרוץ שליחים – 4X60 מטר. התלמידים בשכבה הצעירה, בכיתות ג'-ו', התחרו במספר תחנות של ספורט טבלאי. האירוע מתקיים זו השנה העשירית, בהובלתה של מירי יגל, המדריכה המחוזית לחינוך גופני בחינוך המיוחד במחוז, שאמרה; "ההתרגשות של התלמידים לקראת יום זה, והחוויה הספורטיבית והחברתית שהם חווים באירוע מסוג זה, מהווה עבורם חוויה ערכית ומעצימה. האווירה הססגונית, הרצינות שלהם בתחרויות, הערכים החינוכיים שהם רוכשים בעקבות השתתפותם באירוע זה, מהווה עבורם, סימן דרך משמעותי בחייהם." את האירוע שפטו בכל התחרויות תלמידי כיתה י' במגמת חינוך גופני בקריית החינוך למדעים ברחובות, אשר אירחה את התחרות.

תלמידי התיכון ארגנו את העדלאידע השנתית

אלפי מבקרים מכל רחבי הארץ הגיעו לעדלאידע המסורתית במדרשת שדה בוקר, שנערכה ביום שישי שעבר.
העדלאידע נוהלה כולה על ידי תלמידי בית הספר התיכון לחינוך סביבתי.
העדלאידע נפתחה בתהלוכת ענק של מיצגים ובובות שהכינו התלמידים. על הכנת התהלוכה הם עבדו במהלך החודשים האחרונים, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים שאספו; בקבוקים, צינורות ממפעלים, ברזלים ממוחזרים ונייר דבק.
התלמידים עברו לאורך שלבי ההכנה תהליך חינוכי מגבש. לאורך התהלוכה רקדו התלמידים לצד המוצגים.
לאחר התהלוכה התקיימה תחרות בין שכבות הגיל על המיצגים המרשימים ביותר.
הפרויקט כולו שם דגש על ערכים של הגנת הסביבה, חברה, קיימות ואהבת הארץ.
בסיום התהלוכה התקיים במדרשת שדה בוקר יריד אומנות של אמני האזור כולו, לצד דוכנים רבים, דוכני מזון, פינות יצירה ועוד.
לדברי אופיר בן פורת, מנהל התיכון לחינוך סביבתי, "העדלאידע היא פרויקט חינוכי מיוחד. התלמידים מתכוננים לאירוע ומפיקים אותו בעצמם, תוך שהם לומדים על הכוח של עבודה בקבוצה, על אחריות אישית ועל עצמם. רבים מהם מגלים יכולות מנהיגות והובלה, שמלוות אותם הלאה להמשך חייהם".
צילום; שירלי טג'ר

 הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע ב-2.5.2019. מערכת קו לחינוך מאחלת לקוראים חופשה נעימה וחג שמח

עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי

עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הירשם עכשיו ללא עלות

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר
גלילה לראש העמוד