קו-לחינוך-לוגו2
  • גיליון 724 * ז' באדר ב' תשע"ט * 14.3.2019
  • עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי
  • דוא"ל: kav1@bezeqint.net
  • טלפון: 03-6354484

עיתון קו לחינוך - גיליון 724

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר

בגיליון זה; חינוך לעתיד ועתיד החינוך, על טיפול בתלמידים נפגעי אלימות והזנחה, על למידה שיתופית ועוד

על מצעים וחלומות

מאת: מערכת קו לחינוך

עיון במצעי המפלגות בתחום החינוך, לקראת הבחירות הקרבות, הוא מסע בין חלומות. המצעים מעלים רעיונות נפלאים כיצד לשפר את מערכת החינוך. אף מצע לא מציג כמה יעלה ליישם אותם. המפלגות יכולות לשרטט עתה חזון חינוכי אוטופי, אלא שבהמשך הוא יתרסק, ככל הנראה, אל קרקע המציאות התקציבית הכואבת.
למשל, כבר עתה ידוע, שתקציב משרד החינוך לשנה זו ייאלץ לספוג קיצוץ לא מתוכנן, בגלל הקיצוץ הרוחבי, שהושת בחודש נובמבר האחרון על כל משרדי הממשלה, בגובה של 1.3%. הקיצוץ בתקציב יתבצע בחלקו במהלך השנה הקרובה, ובחלקו בשנים הבאות.
הטבלה מציגה את התוספת שאמורה היתה להינתן לתקציב החינוך בשנה זו.

בטבלה מוצגות התוספות לתקציב משרד החינוך לשנת 2019. הנתונים במלואם מוצגים בדו"ח מרכז המחקר של הכנסת – "תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד החינוך לשנת 2019".
תקציב משרד החינוך השנה הוא 61 מיליארד שקלים נטו, גידול של 7.2% לעומת שנת 2018.
סך התוספות לתקציב – 3.4 מיליארד שקלים.
שליש מהתוספת – כ-32% – בהיקף של למעלה ממיליארד שקלים – היא בשל הגידול הטבעי במספר התלמידים. 23% מהתוספת, בסך 796 מיליון שקלים, עבור "שונות לרבות נושאי שכר, התייקרויות והפחתות", כולל יישום הסכם שכר חדש עם ארגון המורים. סעיף נוסף בתחום השכר הוא בגובה 100 מיליון שקלים – 2.9% והוא מיועד לסיום הטמעת הסכם השכר בעוז לתמורה.
תוספת של 605 מיליון שקלים – 17.8% – מופנית לתוכנית סבסוד הצהרונים בגני הילדים ולתלמידים בכיתות א'-ב'.
תוספת של 320 מיליון שקלים – 9.4% – לתוכנית החופשות, במסגרתה תהיה פעילות בגני ילדים ובכיתוב א'-ג' בעשרה ימים במהלך החופשות – חמישה בחנוכה וחמישה בפסח – במסגרות הדומות למסגרות הצהרונים.

בכסף הן לא מבינות? 

לכל מפלגה היועצים שלה בתחום החינוך, ואלה ככל הנראה גם האחראים למצע בתחום זה. כיוון שהם, כנראה, חלק מהמנגנון המפלגתי, מה שמוביל אותם הוא הצורך לפרסם את המצע כך שימשוך קולות רבים ככל האפשר. פחות מעניין אותם הביצועים של מפלגתם בתחום זה לאחר הבחירות. רצינו להשוות בכתבה את ההבדל בין הרצוי – המצע – לבין המצוי – האפשרות התקציבית ליישם אותו בעתיד. מטבע הדברים פנינו לשתי המפלגות המובילות – הליכוד וכחול לבן. אלא שאת מצע החינוך של הליכוד לא מצאנו. באתר הליכוד לא הוצג מצע כלל, כל שכן בתחום החינוך.
מצע החינוך של כחול לבן, מאידך, הוא מקיף ומפורט, שלדעתנו כלל לא נתן את הדעת על המימון העתידי שלו. במקום מצע הליכוד הבאנו את מצע החינוך של הימין החדש, שבראשו שר החינוך, נפתלי בנט.
התייחסנו כאן רק לחלקים במצע החינוך של המפלגות שעולים כסף רב;
כחול לבן – חלומות באספמיה –  "נפעל לכך שבהדרגה מערכת החינוך בישראל תהיה בחינם, החל מהחינוך לגיל הרך ועד לסיום תואר ראשון… נקדם בהדרגה יום לימודים ארוך… נסבסד בהקף רחב ובהדרגה מעונות יום – מגיל שנתיים במרכז, ומגיל שנה בפריפריה… נקים מרכזים לגיל הרך – נגדיל את ההיצע הקטן הקיים כיום בישראל של מבנים לגנים… נשפר את מעמד המורים והמנהלים… נשים דגש על תגמולים ומענקים מיוחדים המעודדים מורים מצוינים להגיע ללמד בפריפריה… בקיץ נאריך את שנת הלימודים בשלושה שבועות… מגן חובה עד כיתה ה'…". 
הימין החדש – מה שהיה הוא שיהיה – "נפעל להגדלת שכר המורים, בדגש על שכר מורה מתחיל (תזכורת; ההעלאה העיקרית כבר בוצעה)… נמשיך להגביה את רף המצוינות כפי שבא לידי ביטוי במהפכת 5 יחידות מתמטיקה (תזכורת;  ההשקעה העיקרית בתוכנית, בגובה 70 מיליון שקלים כבר היתה)… נמשיך להרחיב את החופש של הקהילות להקים בתי ספר חדשים (תזכורת; המהפך המהותי בתחום כבר התרחש בתקופתו של שי פירון. כל תוספת – מינורית)… הרחבת אזורי הרישום ופתיחתם בין רשויות ובתוכן (כסף נוסף להסעות? הרי רק מצמצמים)… נמשיך לחזק את החינוך הבלתי פורמאלי (הכיצד? גם השנה הבטיח זאת השר והתוספת לתקציב היתה קטנה)… נמשיך לחזק את החינוך בפריפריה, במגזרים החרדיים ובמגזרים הלא-יהודיים (למרות הרצון הטוב, לא בטוח שחרדים נוספים ירצו לימודי ליבה)… נמשיך להשקיע דיפרנציאלית בבתי הספר, ולהקצות משאבים מיוחדים דווקא לאזורים חלשים (תזכורת; תקצוב דיפרנציאלי במהותו הוא סיוע מוגבר לחלש וברובו כבר פועל)…נפעל להרחיב בהדרגה את חוק חינוך חינם לגיל הרך…" 
למרות כל הנ"ל, שאין בהם כל חדש, שר החינוך הנוכחי הוא שהוביל את מערכת החינוך עד הלום. קיווינו שלפחות במצע חדש יהיה שינוי מהותי. התבדינו. לכן הענקנו לו את הכותרת – "מה שהיה הוא שיהיה".

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב

רוב תקציב משרד החינוך, כ-75%, מיועד למשכורות, מה שכביכול מותיר לשר החינוך "מרחב נשימה תקציבי" קטן בלבד. "קטן"? – 25% מתקציב של 61 מיליארד הם ממון רב – כ-16 מיליארד שקלים. שר החינוך הנוכחי השקיע הרבה בחינוך ליהדות, בתכנים שזכו לכינוי הדתה שמדתה. מצאנו לנכון לבדוק כמה כסף מתקציב החינוך הופנה השנה לתחום זה.
ד"ר גיל גרטל, באתר שיחה מקומית, מביא את הנתונים; בתקציב משרד החינוך לשנת 2019, שמיועד לשימור הזהות היהודית של תלמידי ישראל, הוקצו הסכומים הבאים; 10 מיליון שקל "ללימוד מקצועות המורשת ותרבות יהודית ישראלית", 7 מיליון ל"העצמה רוחנית ממלכתית דתית", 5 מיליון "פעולות בנושא תרבות יהודית ישראלית", 5 מיליון "פעולות אגף מורשת", 41 מיליון "תגבור לימודי יהדות", 32 מיליון תקציב "המנהלת לזהות יהודית", 42 מיליון "תמיכה בלימודי יהדות". בסך הכל – כ-130 מיליון שקלים.
בתקציב 2019 אושרו, בנוסף, מיליארד וחצי שקלים לסעיף "תמיכות בנושא יהדות". כל זאת מחוץ לתקציב השוטף של זרמי החינוך העצמאי והתורני והמינהל לחינוך דתי.
ונימה חיובית לקינוח; אם יש למשרד החינוך למעלה מ-130 מיליון שקלים להדתה שמדתה, ייתכן שגם גנץ וחבריו יכולים לשגות בפנטזיות חינוכיות למיניהן.

השבוע שהיה; פערים בציונים, היעדרויות ממבחנים ופרסים לרשויות מצטיינות

על הפערים שבין הציונים על למידה משמעותית לבחינות הבגרות החיצוניות

בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב-ynet, נמסר כי כמאה בתי ספר תיכונים קיבלו מכתב ממשרד החינוך שמזהיר אותם כי נמצאו פערים בלתי סבירים בין הציונים בלמידה משמעותית לציוני המבחנים החיצוניים באותו תחום דעת. משרד החינוך ציין בתגובה, כי המכתב  נועד להפנות את תשומת ליבם של מוסדות החינוך, בהם נמצא פער על פי החישוב, שיש מקום להידוק תהליכי ההערכה החלופית. המשרד ציין עוד, כי "בעתיד ימשיך לבדוק את כל הציונים הניתנים במסגרת הבגרות ובכלל זה את ההערכה החלופית. אם יימצא צורך, המשרד ינחה את בתי הספר לטייב את התהליכים, וככל שיהיה צורך המשרד יעשה רגולציה". עוד נמסר, כי "המכתב יצא לאחוז מזערי מקרב בתי הספר כדי להפנות את תשומת ליבם לעניין, בעקבות חשש שההערכה לא היתה מיטבית. גם במוסדות אלה מדובר בדרך כלל במקרים בודדים של תלמידים."

10% מהתלמידים נעדרו ממבחני המיצ"ב

בשבוע שעבר נערכו מבחני המיצ"ב האחרונים במתכונת הנוכחית. כ-5,000 תלמידים – כ-10% מבין 55 אלף התלמידים שנגשו אליהם. זו הפעם הראשונה שתלמידים נעדרו מהמבחנים באישור ההורים או ביוזמתם. בפעמים הקודמות התלמידים נעדרו מהמבחנים ביוזמת בתי הספר דווקא. מאחורי מחאת ההורים ניצבו ועד ההורים היישובי, מרכז השלטון המקומי והסתדרות המורים. הפעם ניצבו מולם בתי הספר, שלדברי פורום ההורים, הפעילו בהוראת משרד החינוך לחץ על התלמידים להגיע לבחינות. במספר יישובים – בת ים, רמת השרון, דימונה ורמת גן – הייתה היעדרות גדולה, מה שיפגע ככל הנראה ביכולת של משרד החינוך להשתמש במבחני שאר התלמידים. 
ממשרד החינוך נמסר, כי תוצאות המיצ"ב לא יפורסמו ותוקם ועדה שתדון בדרכי הערכה אחרות. 

שש רשויות זוכות בפרס החינוך היישובי

שש רשויות התבשרו על זכייתן בפרס החינוך היישובי; אילת, בית ג'אן, מועצה אזורית מטה אשר, מועצה אזורית שורק, ערד וקריית ים. הפרס מוענק ליישובים שבלטו בהשקעה יתרה בחינוך, ובביצוע תהליכים ייחודיים וחדשניים בתחום החינוך. הפרס ניתן כהוקרה על איכות ומצוינות, והוא פועל יוצא של השקעה מיוחדת בקידום החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.  חברי ועדת הפרס התרשמו שהרשויות הזוכות פועלות לבניית תוכניות חינוך חדשניות, בדגש על מעורבות אישית וחברתית וטיפוח אקלים מיטבי. הרשויות מייצגות מגוון רחב של יישובים, שהמשותף לכולם הוא החזון החינוכי לשנים הבאות.
כל אחת מהרשויות תקבל פרס כספי בסך 100 אלף שקלים, אותו היא מתחייבת להשקיע בפרויקט חינוכי ברשות. הרשויות חייבות לדווח למשרד במה יושקע הכסף. מאידך, לאחר קבלת הכסף, אין כל אכיפה בנושא.

השנה של ערד

בנוסף לפרס החינוך, שזכתה העיר ערד לראשונה בתולדותיה, התבשרה העיר על זכייתה לאחרונה באות הצטיינות מטעם ההסתדרות הציונית העולמית ומרכז השלטון המקומי. האות ניתן לעיר על שילוב וקליטה של עולים. כ-40% מאוכלוסיית העיר הם עולים. העירייה גיבשה לעולים סל קליטה ייחודי, שכולל אולפן לעברית, סיוע במציאת עבודה וסיוע בהכשרה למקצועות חדשים.  

למידה שיתופית בחברה גלובלית

היום הבינלאומי המקוון, שהתקיים לאחרונה מטעם מכללת סמינר הקיבוצים, חשף את השימוש בלמידה שיתופית מקוונת, בסביבה רב תרבותית, לחיבור שנוצר בין המשתתפים. במהלך היום עסקו הסטודנטים במגוון פעילויות בשלוש שפות: אנגלית, עברית וערבית

מאת: ד"ר מירי שינפלד*

התפתחות הטכנולוגיה והמדיה החברתית הובילו לשינויים בכל תחומי החיים. המרחק בין תרבויות ובין יבשות התקצר ופעילויות למידה ועבודה, המשותפות לעמיתים מארצות שונות, הפכו למציאות יום-יומית. שינויים אלה מתרחשים במהירות ובעוצמה ומבטיחים השפעה רבה גם על תחום החינוך ועל תהליכי ההוראה והלמידה. 

למידה שיתופית לדוגמה

אנשי חינוך הינם מחוללי שינוי, המצמיחים את דור העתיד, ועל כן הם חייבים להכיר את העולם הסובב אותנו, לקיים זיקות עם מגוון רחב של אנשי חינוך מתרבויות מגוונות ולפתח תובנות חינוכיות-חברתיות מורכבות. זאת במטרה להבנות פרספקטיבה חינוכית רחבה, הנשענת על ידע מולטי-דיסציפלינרי ותפיסה רב תרבותית. מחקרים רבים, שנעשו מאז שנות השישים ועד היום, מראים כי למידה שיתופית, חוצת גבולות ותרבויות, תורמת בתחומים רבים. ראשית, היא מאפשרת למידה עם משתתפים שאי אפשר להיפגש אִתם 'פנים אל פנים' בשל מרחק פיזי או תרבותי ובכך מאפשרת הכרות עם אנשים מלאום אחר ותרבות אחרת. שנית, היא מגבירה את ההנעה ללמידה ואת מעורבות הלומדים בה. למידה שיתופית מתמקדת לרוב ביחסי הגומלין בין חברי הקבוצה, ועם זאת מאפשרת לכל תלמיד לממש את יכולתו בתחומים הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי ולתרום מהם למאמצי קבוצתו. תוך כדי ביצוע משימות שיתופיות, חברי הקבוצה פותרים יחד בעיות ניהוליות, חברתיות ועיוניות ומשכללים מיומנויות של חשיבה ביקורתית והערכה, של שיפוט והסקת מסקנות, של בניית ידע ומשמעות וכן מיומנויות חברתיות. המיומנויות הנרכשות בלמידה שיתופית משמשות את הלומדים בתום לימודיהם.

לאור היתרונות הרבים של הלמידה השיתופית, ומתוך האמונה וההכרה כי בעולם גלובלי על אנשי החינוך להכיר תפיסות חינוכיות מגוונות, חשוב שהמכללות לחינוך יפתחו קשרים עם מקביליהן ברחבי העולם. מכללת סמינר הקיבוצים לדוגמה, מקיימת קשרים בינלאומיים עם מוסדות אקדמאים שונים ברחבי העולם, זאת במטרה לחשוף את המרצים והסטודנטים לפדגוגיה חדשנית, לקדם תפיסות חינוכיות רב-תרבותיות וליזום פעילויות חינוכיות משותפות. המכללה מקיימת עם אוניברסיטת קאסל הגרמנית קורסים מקוונים משותפים לסטודנטים משתי המכללות, הכוללים ביקורים הדדיים של המרצים והסטודנטים ומשימות משותפות.

חווית הלמידה השיתופית, הנוצרת תוך למידה עם עמיתים מרוחקים מתרבות שונה ומארץ אחרת, מעלה מחשבות רבות לגבי האפקט החיובי שיש להוראה וללמידה השיתופית
המקוונת על הסטודנטים בפרט ועל המוסד האקדמי בכלל. כך לדוגמה, בעקבות קורס שהעברתי באוניברסיטת קאסל, בנושא יזמות חינוכית, בקרו הסטודנטים מגרמניה במכללת סמינר הקיבוצים ופגשו את עמיתיהם הישראלים לקורס. הם בקרו בשני מרכזיים ייחודיים במכללה, הנחשבים לחדשניים ברמה עולמית: במרכז האמפתיה, שנועד לקדם שיח אמפתי בחינוך ובחברה, ובמרחב ההתבוננות, העוסק בפיתוח והנחלת התבוננות במסגרת בתי הספר והכשרת מורים. בנוסף, הם ביקרו בחלק מבתי הספר המשתתפים בתוכנית Tec4Schools, המתבססת על למידה שיתופית מדורגת, ומטרתה להפגיש בין תלמידים ממגזרים שונים בחברה הישראלית ובכלל זה מהחינוך הממלכתי, הממלכתי דתי, הערבי והדרוזי. התוכנית ממומנת על ידי המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

ספר; למדה שיתופית ועולם גלובלי

תוכנית זו ממחישה יתרון בולט נוסף ללמידה השיתופית – היא יכולה להגביר את האמון בין חברי הקבוצה ועשויה ליצור יחסי קרבה בין חברים או קבוצות שנמצאים בעימות. מכאן, שעל רקע השסעים ההולכים וגוברים בחברה הישראלית, יכולה הלמידה השיתופית להוות מנוע בחיבור בין מגזרים שונים, שיתבסס על הכרות, הדומה והמחבר, על חשבון דעות קדומות וסטריאוטיפים.
כך לדוגמה, היום הבינלאומי המקוון של מרכז TEC, שהתקיים ב-6.3.2019, חשף את השימוש בלמידה שיתופית מקוונת בסביבה רב תרבותית לחיבור בין תלמידים, סטודנטים, מורים ומרצים בסביבה חינוכית למגוון פעילויות משותפות בשלוש שפות: אנגלית, עברית וערבית. למידה שכזו יכולה להוביל לחברויות עם תלמידים מתרבויות שונות, לשינוי עמדות, לשבירת סטיגמות ודעות קדומות ומתן תקווה לשיח מכבד בין קבוצות שונות בחברה.

* ד"ר מירי שינפלד היא מרצה במכללת סמינר הקיבוצים, המתמחה בלמידה שיתופית בעולם גלובלי. ד"ר שינפלד ערכה יחד עם דיויד גיבסון מאוניברסיטת קרטין שבאוסטרליה את הספר Collaborative Learning in a global world (בתמונה). 

ספר; חינוך לעתיד ועתיד החינוך

החינוך מושפע מגורמים שונים; חברתיים, כלכליים, פוליטיים, טכנולוגיים, וטרנדים שמעצבים את מערכת החינוך, מגיל הילדות ולאורך החיים. בספר חדש של ארגון ה-OECD – הטרנדים שמעצבים את החינוך ב-2019 – נחשפים הטרנדים שמשפיעים על החינוך מחד, והפוטנציאל של החינוך להשפיע על אותם טרנדים, מאידך

הספר פותח במספר שאלות; האם אי פעם חשבנו עד כמה החינוך מכין אותנו לתקופת הבינה המלאכותית? או מה ההשפעה של שינויי האקלים על בתי הספר שלנו?
הצורך לבחון את עתיד החינוך בהקשר להתפתחות העולם הוא הכרחי. ראשית כדי לאפשר לחינוך לבצע את תפקידו – להכין את הילדים לעבודה בעולם המחר, לפתח אותם כך שיתאימו לחיים בעולם מתקדם, ולעצב אותם להיות אזרחים טובים ומועילים בעתיד. בעולם מורכב, שמשתנה במהירות, הלמידה צריכה להיות אחרת – היא צריכה להציע סביבת למידה פורמאלית ולא פורמאלית שונה ולאפשר לחינוך להמציא את עצמו מחדש. בעולם החדש החינוך יימשך כל החיים, ולכך החינוך העכשווי צריך להיערך. החינוך צריך להכין את עצמו למגה טרנדים. אסטרטגיות שיתמקדו בחשיבה לטווח ארוך יצטרכו להכיל גם דרכי חשיבה ייחודיות ולאפשר לשלב אותן בלמידה העתידנית. אסטרטגיות שיחייבו לראות את כל התמונה מחד, עם אסטרטגיות שיוכלו ליצור פילוחים שונים ולרדת לרמת המיקרו בלמידה, לרמת הפרט וגם לרמת המשפחה והסביבה. הטכנולוגיה, שהופכת עתה לחלק מכל תחום, תופיע כמובן בכל שלבי החינוך. 

חמישה פרקים ועוד

כריכת הספר

בהמשך הספר חמישה פרקים, שמתמקדים כל אחד בנושא אחר. הפרקים מציעים תמונת עתיד – כל אחד בתחומו – ומה יקרה במסגרתה לבני האדם. 
הפרק הראשון עוסק בעולם גלובלי. עולם שמציע מחד אפשרויות נוספות, ניידות עצומה, תקשורת חוצת גבולות ועוד. מאידך, הגלובליזציה מביאה עימה אתגרים חדשים; למשל חוסר יציבות לגבי ניצול ושימוש במשאבים הקיימים, או שינוי ברגשות אצל קבוצות באוכלוסייה – גידול במעמד הבינוני מחד, שמאפשר ליותר אנשים ליהנות מהשפע הקיים, ומאידך לגבי לא מעטים – ההרגשה שננטשו מאחור. לחינוך תפקיד חשוב באופן שבו הוא מצייד את התלמידים במיומנויות שיידרשו בתקופה הזו. עם זאת, כיוון שהחינוך הוא רק פן אחד בתהליך ההתפתחות הגלובלי, עליו להשקיע מאמץ בחשיבה ובהכשרה כיצד ניתן יהיה לתעל את הגלובליזציה לטובת כולם.
הפרק השני עוסק בהכשרת הילד להיות אזרח טוב. השימוש הנכון במידע, למשל, יהיה חשוב במיוחד. כבר היום רואים איך העולם סובל מידיעות כוזבות. הפרק עוסק בשאלות כמו מה ניתן יהיה לעשות בחינוך לדמוקרטיה? או – כיצד ניתן יהיה לשפר את ההתנהגות הפוליטית של היחיד? 
הפרקים השלישי והרביעי בוחנים את הסכנות שאורבות לעולם. זכויות האזרח, למשל, מול אתגרים ביטחוניים וסכנות ממשיות. אתגר הסייבר, לדוגמה, אתגרים כלכליים, שגורמים לנו היום להרגיש פחות בטוחים בעתידנו, הגנה ביטחונית על ילדינו לעתיד לבוא ועוד. החינוך יוכל לתרום ברמת ההכנה  לעתיד. למשל, הקניית מידע בנושאים עם אוריינטצית עתיד, או יצירת מערכי תמיכה אישיים, שימנעו את הבדידות העתידה להתהוות. שימוש נכון ברשת האינטרנט הוא דוגמה להכשרה שכולם יצטרכו לעבור.
הפרק החמישי עוסק בתרבות העתידית – סביבת המגורים, השייכות החברתית ועוד. לדוגמה, יש לשער שתהיה מגמת השתייכות חזקה יותר לקהילה, למקום העבודה או למרכז דתי. מאידך, ההשתייכות לחברה בעידן האיטנרטנ מצביעה על כך כי החיבור יהיה שונה מזה שאנו מכירים עתה. התפקידים בחברה ישתנו – יותר נשים יעבדו ויותר גברים ייטלו חלק בגידול הילדים. לחינוך תפקיד מכריע בהכשרת הילדים לעולם המשתנה והוא יבוא לידי ביטוי באופנים שונים; הרכשת מיומנויות, ידע, יחס לעצמי, לחברה ועוד. החינוך חייב להכיל טכנולוגיות חדשות, תוך שהוא מכשיר את התלמידים לכשלים אפשריים ומצבי קיצון, כמו גניבת זהויות, מידע פיקטיבי ועוד.

איך נתכונן לעתיד

הספר מציג טרנדים קיימים, משרטט מגמות אפשריות בתחומים שונים ומציג כיוונים סבירים, החשובים להכנת  התלמידים לעתיד. בסיום כל פרק מובאים תרחישים מפתיעים,  שאולי נצטרך להתכונן אליהם. מטרת הספר היא לעורר למחשבה, לאתגר ולעודד שאילת שאלות הקשורות לעתיד. למשל; מה משמעות הטרנדים למערכת החינוך שלנו, או מה אני כאיש חינוך יכול לתרום בנושא.
למקור

במערכת החינוך; אירועים ויוזמות

יום האישה הבינלאומית במכללת אורנים – ב-14.3.2019 ייערך יום עיון בנושא מנהיגות נשים במכללת אורנים. יום העיון ייערך ביוזמת מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה לבין  התוכנית למנהיגות בחינוך לתואר שני במכללה, והוא חלק מאירועי יום האישה הבינלאומי.
פרופ' לילך לב ארי, העומדת בראש התוכנית למנהיגות בחינוך במכללה מציינת כי הכנס יכלול שלושה מושבים, שיעסקו כולם בנושא מנהיגות נשים בחינוך, בארגוני עובדים ובפוליטיקה. בסיום יום העיון יוענק פרס גולדה מאיר לשנת 2019 לשדולת הנשים בישראל, הפועלת לקידום חברה שיוויונית והוגנת ולכפר הנוער החינוכי התיישבותי, המאגד בתוכו מגוון תוכניות חינוכיות ופעולות של אקטיביזם חברתי. 
יום עיון של מכון חרוב – מכון חרוב שבאוניברסיטה העברית, עוסק בהכשרה ומחקר בתחום של ילדים נפגעי התעללות והזנחה.
המכון מקיים קורסים וימי עיון בנושא. יום העיון הקרוב, ב-4.4.2019, יעסוק בהתעללות רגשית בבני נוער להט"ב – בבית, בבית-הספר ובמרחב הציבורי והווירטואלי. יום העיון יתקיים בקמפוס הר הצופים, חדר 365, בין השעות 8:00-15:15.
גיוס כספים לעמותת אל-סם – עמותת אל-סם תקיים ב-31.3.2019 ערב חגיגי, שכל הכנסותיו יוקדשו למען המשך קיומה של העמותה, המטפלת בנוער וצעירים נפגעי התמכרויות. האירוע יהיה בשעה 19:30, במרכז ענב לתרבות, בתל-אביב. אורח הכבוד יהיה ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי.
עמותת אל-סם מאתרת בני נוער המשתמשים בסמים בבתי ספר, מועדוני נוער ומקומות מפגש שונים, ומספקת ייעוץ וטיפול תוך פיתוח מערך טיפולי ושילוב מחדש בקהילה. כרטיס תרומה ניתן לרכוש במחיר של 180 שקלים במשרדי עמותת אל-סם ובאמצעות טלפון 03-5462076.
מערכי שיעור על הבחירות – גופים פרטיים שפועלים במערכת החינוך, מציעים מערכי שיעור לקראת הבחירות.
עמותת שיעור אחר פיתחה מערך שיעור, במסגרתו נלמדים מושגים הקשורים לבחירות, כמו "בחירות שוות", "בחירות חשאיות", "מצע בחירות" והתנסות בהליך של בחירות דמוקרטיות.
חברת בריינפופ מציעה למורים תכנים שיסייעו לתלמידים להבין כיצד התפתח רעיון הבחירות הדמוקרטיות, מה ייחודן של הבחירות בישראל, ולמה חשוב להצביע. באתר מוצגים מערכי שיעור חווייתיים וגם משימות אתגר, בנושאים כמו הצבעה בבחירות, הכנסת ודמוקרטיה. חלק מהמידע הוא בחינם. 
כנס בינלאומי במכללת סמינר הקיבוצים –  כנס בינלאומי שנושאו "פדגוגיה אקטיביסטית, חיים משותפים ותיקון עולם", ייערך  
במכללת סמינר הקיבוצים ביום רביעי, 20.3.2019. בכנס
 ישתתפו כעשרה מרצים בינלאומיים לצד ארגונים ישראלים, שעוסקים בחינוך לחיים משותפים, שלום ורב-תרבותיות. מושבי המליאה ייערכו באנגלית. המושבים המקבילים – בעברית. 

יום עיון; כיצד לסייע לתלמידים נפגעי התעללות והזנחה

תלמידים נפגעי התעללות והזנחה נמנעים מלפנות לצוות בית הספר לקבלת עזרה; המורים מתקשים לזהות את התלמידים הזקוקים לעזרה

מאת: סיגל בן-ארצי

בשבוע שעבר נערך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן יום עיון שעסק בהתמודדות מערכת החינוך עם נושא ההתעללות וההזנחה אצל תלמידים. את יום העיון הוביל מכון חורב, עמותה מיסודה של קרן שוסטרמן, שמקום מושבה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' יעקב יבלון, ראש בית הספר לחינוך, הציג מחקרים שציירו תמונה לא מחמיאה על רמת הידע של המורים בכל מה שקשור להיפגעות של התלמידים. 

ברמת הזיהוי

אחד המחקרים בדק האם המורים יודעים לזהות את התלמידים שסובלים מהתעללות והזנחה. הסתבר, למשל, כי לגבי פגיעות מיניות, רק 38% מהמורים זיהו אותן. המחקר גם חשף כי המורים לא יודעים מה עובר על תלמיד פגוע בכיתה. סימני האזהרה לגלות תלמיד נפגע אלימות הם; היעדרויות תכופות, ציונים שבמגמת ירידה, ביגוד שלא הוחלף מספר ימים, הפרעות התנהגות מחד או הסתגרות וריחוק מאידך ועוד. מן המחקר עולה עוד, כי מורים שעברו השתלמות בתחום, ידעו לזהות טוב יותר תלמידים שהיו זקוקים לעזרה ממורים שלא עברו כל הכשרה בנושא.

ברמת הכתובת

הנתונים מהשטח לא מחמיאים למערכת החינוך ככתובת עבור הילד הפגוע; רוב התלמידים – בין 50% ל-70% – לא פונים לקבלת עזרה מצוות בית הספר. בדרך כלל הם פונים לגופי עזרה בלתי פורמליים או לחברים. התלמידים חוששים בעיקר מהמערכת; "מה יקרה לי אם אפנה ליועצת, שתפנה למנהל, שיפנה לגורמי הרווחה, ואז אזיק למשפחתי". המחקר בתחום, שבחן את כל נושא העזרה, הציג כי פנייה לעזרה בדרך כלל לא מקובלת על המין הגברי ולכן הרבה פחות בנים יפנו לעזרה מבנות. בעיה נוספת היא סוג העזרה; הנזקק לא תמיד יודע למה הוא מצפה מהעזרה ובמה היא יכולה לסייע לו. המחקר בכל זאת יודע, כי פנייה לעזרה היא סוג של התמודדות. זוהי התמודדות שמבוססת על יחסים חברתיים ועל מיומנויות בינאישיות. יש ילדים שסובלים מקשיים אך אינם מודעים לכך בוודאות. למשל, ילדים שהוריהם עובדים שעות רבות, המגיעים לבית ריק ושוהים בו לבד עד לשעות הערב. או ילדים שנחשפים להתעללות מינית, כמו נגיעה במקומות אסורים, ולא יודעים שהם קורבנות מחד, אך יכולים להתנגד, מאידך.
ילדים בדרך כלל גם לא יודעים למי לפנות כדי לקבל עזרה וגם איך לפנות.

ברמת הצורך

אחת הסוגיות שנבדקה במחקר הייתה מה ילדים פגועים רוצים? הסתבר כי כולם רצו עזרה שתפסיק את הפגיעה ותחבר אותם אל גורמי העזרה. הילדים גם חיפשו תמיכה רגשית וקבלת מידע על הפגיעה ממנה סבלו. אחת השאלות שעלו במחקר היתה מה על בית הספר לעשות כדי לסייע יותר בתחום היפגעות תלמידים? התשובה היתה לקדם אקלים מיטבי בבית הספר, לפרסם את היקפי הבעיה ולא להסתיר מידע, לזהות את התלמידים הנזקקים לעזרה, לאפשר לכל התלמידים לקבל מידע נרחב ככל האפשר על צוות בית הספר שמסוגל לעזור, כמו שם וטלפון של היועצת, להציג לתלמידים את העזרה המקצועית העומדת לרשות בית הספר, כמו פסיכולוגית של הרשות או עובדת סוציאלית.
בית הספר חייב לפתח תפיסת עזרה – לדאוג שהמורים ישאלו את התלמידים לשלומם, מה שלום ההורים, מה מתרחש בבית וכו'. לפעמים תלמיד לא ינדב מידע לגבי עצמו, אבל שאלה לגבי הבית יכולה לעורר אצלו את המוטיבציה לדבר. אחת הטענות של מורים ומחנכים היא כי לא ניתן לאתר ולטפל בתלמידים שזקוקים לעזרה בכיתות צפופות במיוחד, וכי המורה לא פנוי לסייע גם בתחום זה. התשובה היא שיש לחלק את הכיתה לגורמי סיכון. לציין את מספר התלמידים שלהם פוטנציאל גבוה להיפגעות, ואז לפגוש אותם פעם בשבוע. את בעלי הפוטנציאל הבינוני אפשר לפגוש פעם בשבועיים ואת בעלי הפוטנציאל הנמוך פעם בחודש או חודשיים. מה שעובר כמוטו לכל אורך הטיפול בתלמידים נפגעי הזנחה והתעללות היא העובדה שהם כמעט ולא פונים לקבלת עזרה. לכן צריך לעודד אותם לפנות לצוות.

ברמת הפחד

אחד התחומים הבולטים שנחשפו במחקר הוא התחום הפלילי. ילדים חוששים מגורמים מוסמכים שעלולים להזיק להם, כמו משטרה או גורמי הרווחה. על המערכת ליידע את התלמידים בעניין זה ולהסביר שרק 10% מהתלמידים מגיעים לטיפול שמצריך קשר לפן הפלילי. ב-90% מהמקרים גורמי הרווחה מטפלים,  ורק במקרים קיצוניים התלמידים מורחקים מהבית.

ברמת השירות

איריס בן יעקב, מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה מינית בילדים ובני נוער בשפ"י, ציינה כי היחידה שהיא עומדת בראשה, מתמודדת עם כ-5,200 אירועים בשנה. רוב ההתמודדות מתבטאת בייעוץ למורים שבשטח. ביחידה פועלים כ-80 יועצים ופסיכולוגים חינוכיים, שברובם עוסקים בהדרכה ברחבי הארץ. היחידה גם מפתחת חומרי למידה והדרכה. לדבריה, 85% מהמקרים שמגיעים לטיפול אנשי הרווחה מקורם במערכת החינוך. עם זאת, בפעמים לא מעטות נתקלים אנשי היחידה במנהלים "שמתעלמים" או ממורים "שמעדיפים לא לראות". כל מעורבות  של איש צוות עם הנושא חושפת אותו לסיטואציות שהיה מעדיף להימנע מהן.
בן יעקב המליצה למשתתפי יום העיון לפנות לאתר שפ"י-נט כדי לקבל מידע, ולמוקד 105, שעוסק בפשיעה באינטרנט, כדי להסתייע בפועל.

פיזיקה למצטיינים; טורניר הכספות הבינלאומי

ב-26.3.2019 יתקיים במכון דוידסון לחינוך מדעי שברחובות טורניר הכספות הישראלי, על שם שלהבת פריאר. בטורניר ישתתפו תלמידי פיזיקה הלומדים לחמש יחידות בבגרות, שיתחרו בפתיחת כספות בעלות מנעול מיוחד. בכספות יהיו לייזרים, חוטי חשמל, מגנטים ומאוורר, והם יצטרכו לפרוץ אותן תוך עשר דקות. במקביל, עשרות צוותים נוספים של תלמידי כיתות י"ב, במגמות פיזיקה מרחבי העולם, יתמודדו אף הם לקראת שלב הגמר בתחרות.
בתי הספר המשתתפים בתחרות קיבלו בתחילת שנת הלימודים תיבה ומנעול, שאותה הפכו לכספת שלהם. במשך חצי שנה, עד לתחרות, הם תכננו, בנו והפעילו מנגנון נעילה, שהיה מתוחכם מספיק כדי שאי אפשר יהיה לפתוח אותו בלי לפענח את העקרונות הפיזיקליים שמאחוריו. 
חמש הקבוצות המובילות בטורניר הישראלי יעפילו לשלב הבא – לטורניר הבינלאומי, שיימשך יומיים, ויתקיים ב-10-11 באפריל 2019 במכון דוידסון. במשך 48 שעות תהיה לכולם מטרה משותפת; לפרוץ את הכספות של הצוותים האחרים. 

מחאה אחרת במכללת ספיר; ריקוד כתגובה לאלימות נגד נשים

בשבוע שעבר נערך במכללה האקדמית ספיר ריקוד ה-Flash mob, בשיתוף התנועה העולמית One billion risinig. מטרת הריקוד היא למחות בדרך שונה מהמקובל  נגד אלימות כנגד נשים, נערות וילדות ולמען שוויון מגדרי. האירוע צולם וישותף כסרטון באתר של One billion rising, כך שישראל תצטרף ליותר מ-200 מדינות שכבר משתתפות בפרויקט. אירוע הריקוד תפס תאוצה בעולם ויש לו כבר אלפי צפיות ברשתות החברתיות. את הריקוד יצרה האומנית האקטיביסטית איב אנסלר, כחלק מתנועה גלובלית למען זכויות ושוויון. 

צילום; אוריאנה בן אבא גולן ורועי דניאל דקל

תלמידי רמת גן כובשים את החרמון

כחלק מטקס סיום בית הספר היסודי, החליטה עיריית רמת גן לערוך לכל תלמידי שכבה ח' בעיר טיול לחרמון. 

העירייה ארגנה כחמישים אוטובוסים, שהגיעו בשבוע שעבר לחרמון ובראשם ראש העיר החדש, כרמל שאמה הכהן. בטיול השתתפו כאלפיים תלמידים. מנכ"ל אתר החרמון, אלון פרידמן, שברך את התלמידים, ציין כי רמת גן היא העיר הראשונה בישראל שיזמה מהלך שכזה. במסגרת הטיול נהנו התלמידים מבילוי באתר, מפעילות חינוכית והיכרות עם מורשת הר החרמון, שמעו  סיפורי קרבות וקיבלו סקירה מקיפה על הגיאוגרפיה והטבע של האזור. 

תחרות; סיפורים מעוררי השראה בחינוך המיוחד

מטרת התחרות היתה לשמוע כיצד האייפד שהעניקה קרן אתנה, במסגרת התוכנית אייפד לכל מורה לחינוך מיוחד, עזר לתלמידים עם צרכים מיוחדים והוביל אותם להישגים יוצאי דופן

דורית מנשה, מחנכת ורכזת עברית וטיולים בבית הספר כי"ח לחירשים ולכבדי שמיעה בירושלים (בתמונה), זכתה בפרס הראשון בתחרות של קרן אתנה בקרב מורים וגננות לחינוך מיוחד לכתיבת הסיפור מעורר ההשראה הטוב ביותר. מטרת התחרות היתה לשמוע כיצד האייפד שהעניקה קרן אתנה, במסגרת התוכנית אייפד לכל מורה לחינוך מיוחד, עזר לתלמידים עם צרכים מיוחדים והוביל אותם להישגים יוצאי דופן. התוכנית בחינוך המיוחד היא חלק מתוכנית ארגז הכלים הדיגיטלי למורות, מורים וגננות בישראל, שיזמה קרן אתנה.
הענקת הפרס נערכה בתל אביב, בלשכת מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן-דויד. 

התחרות נערכה לזכרו של עמוס אילני, מהפעילים המרכזיים של קרן אתנה, שהיה מנהל התפעול והלוגיסטיקה של הקרן מיום הקמתה ועד לשנת 2016.
במסגרת התחרות פנתה קרן אתנה למורים וגננות לחינוך מיוחד, שהתבקשו לכתוב סיפור קצר על ניסיונם בשימוש באייפד בהוראה. הסיפורים דורגו על ידי  חבר שופטים. 12 הסיפורים שהיו בדירוג הגבוה ביותר, הועלו לפייסבוק, כדי שהגולשים יבחרו את הסיפור הטוב ביותר, באמצעות לייקים ושיתופים. סיפורה של דורית מנשה מזכה אותה בפרס של 10,000 שקלים. 11 הסיפורים האחרים, שדורגו במקומות הגבוהים ביותר, זכו בתווי קניה על סך 150 שקלים כל אחד.
הסיפור הנבחר הוא על נער עם מוגבלות שכלית התפתחותית ולקות שמיעה, שלא הצליח לתקשר עם הסביבה וסבל מהתפרצויות זעם. צוות בית הספר ניסה לתקשר איתו באמצעים שונים –  ללא הצלחה. כאשר התלמיד קיבל אייפד חל שינוי. במקביל אליו גם המורה קיבלה אייפד והחלה להשתמש בו בכיתה. התלמיד החל לתקשר באמצעות האייפד, מצא דרך לדבר, נפתח לסביבתו ואף החל לשתף ברגשותיו.
בעת קבלת הפרס, אמרה הזוכה; "האייפד מחולל נפלאות בחינוך המיוחד, מקדם ומשפר את הלמידה ומאפשר לתלמידים עם צרכים מיוחדים לתקשר עם סביבתם, ללמוד ולהתפתח. החינוך המיוחד הוא יעוד, ואני שמחה שגם אחותי התאומה, בתי ואחי בחרו להיות מורים בחינוך המיוחד".
הזוכה  הודיעה כי תתרום את מחצית הפרס לבית הספר שבו היא מלמדת.
התוכנית אייפד לכל מורה לחינוך מיוחד הושקה על ידי קרן אתנה בשנת 2015. עד כה קיבלו אייפדים כ-7,000 אנשי הוראה בחינוך המיוחד. באמצעות התוכנית, עתידים לקבל אייפדים כ-15,000 מורים. האייפדים מצוידים בתוכנות ואפליקציות מיוחדות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המורים מקבלים גם 120 שעות הדרכה.

אלקסה בכיתה? קחו דוגמה

שילוב טכנולוגיה בשיעור לא חייב להיות תהליך מעיק. לכולם יש סמארטפונים, שניתן להשתמש בהם בשיעורים. אפשר באמצעים אחרים גם להפוך את הלמידה לכייפית. בסרטון שלפניכם הביאו את אלקסה לכיתה.

אינספור רעיונות ודרכים קיימים כדי לייצר למידה חווייתית בכיתה. צריך רק לפתוח את הראש והלב, להעז ולאמץ. קחו את אלקסה, למשל. אם היא נמצאת בהרבה בתים, למה לא להביא אותה לכיתה? למה לא לאמץ אותה כדי שתענה על שאלות שעולות במהלך השיעור? אלקסה היא לא רק גולם. היא גם אמצעי. היא גם מקור לידע. היא גם שעשוע.
הסרטון שלפניכם מראה מה התלמידים למדו באמצעות אלקסה. המורים יכולים לבחור נושא, מתחום הלימודים, או מכל תחום אחר, ולצאת איתו לשיעור עם אלקסה. תבקשו מהתלמידים לכתוב שאלות בנושא הנבחר לאלקסה. תנו לכל אחד בתורו לשאול אותה ולנסות לקבל תשובה. לא התקבלה תשובה מספקת? – הציעו לתלמידים להשלים את המידע באמצעות גוגל. אולי פחות משעשע, אבל בוודאי יותר מספק.

האקתון ממשק קולי והוראת אנגלית בהפקת מטח ומיינדסט

28-29.3 | חמישי-שישי | ירוחם
בואו לפצח את הטכנולוגיה שתשנה את פני הוראת האנגלית בעולם וגורמת גם לילדים הביישנים ביותר לדבר!
הנכם מוזמנים להאקתון ראשון מסוגו, שישלב בין עוזרים קוליים חכמים (ALEXA, GOOGLE ASSISTANT) לבין הוראת אנגלית דבורה.
בהאקתון נפתח חוויות קוליות חדשות, נכתוב מערכי שיעור, ניחשף לפיתוח ראשוני ונסייע ביצירת תוכן הרלוונטי לשיח של התלמידים עם הרמקול החכם.
*האירוע כולל ארוחות ולינה
מטח ומיינדסט בהאקתון למורים לאנגלית – איך לשלב טכנולוגיה בכיתה
לקראת פורים

סכנת הנפצים יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה של היד, ד"ר שי לוריא, פנה במכתב למנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, כדי שיורה לבתי הספר להעביר שעת מחנך אודות הסכנות הטמונות בשימוש בנפצים. לדבריו, על אף הסכנות הידועות, מסתיים החג עם פציעתם של ילדים רבים מנפצים. חלק ניכר מהפציעות מתרכזות בידיים ולעתים קרובות נוצר נזק בלתי הפיך ונכות פיזית ונפשית.
ד"ר לוריא ציין, כי מצב מערכת הבריאות, ותקני הכירורגים של היד החסרים, אינם מאפשרים מתן מענה ראוי לפציעות חמורות ביד. לכן, לדבריו, השנה יש לתת דגש ביתר שאת לסכנות העלולות להיגרם כתוצאה משימוש בנפצים וחומרי תבערה אחרים. 
ד"ר לוריא אף הציע למנכ"ל לסייע בחומרים חזותיים ונתונים, שיסייעו להעביר בכיתות את המסר באופן הברור ביותר. 
הנחיות מד"א לקראת אירועי פורים בבתי הספר לקראת החג פרסם מד"א חוזר מפורט, שבו מידע נוסף על המפורסם בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא הנחיות לקראת פורים בבתי הספר. בין היתר מדגיש מד"א  את ההנחיות הבאות;
תחפושות – יש לרכוש רק תחפושות שעליהן מופיעה התווית המעידה על עמידות באש. יש לוודא כי התחפושות עומדות תקן מת"י 562 (בטיחות בצעצועים). יש לכבס תחפושות על פי הוראות היצרן בלבד. כביסה אחרת עלולה לפגום במידת העמידות של התחפושת לאש.
תרסיסים – יש להימנע מלרסס על הפנים, על הגוף או בקרבת מקור אש, מחשש להתלקחות מהירה. מומלץ לרכוש אך ורק תרסיסים שעליהם מוטבע תו תקן של מכון התקנים.
מסיכות – אין לחצות כביש כאשר המסיכה מונחת על הפנים. מסיכה מצמצמת משמעותית את שדה הראייה.
נפצים – אסורים לשימוש. הם עלולים לגרום לכוויות קשות, פגיעות בעיניים ואף לקטיעת איברים.
אקדח צעצוע, היורה כדורי פלסטיק, עלול לגרום לחבלות חמורות ובלתי הפיכות כאשר הוא פוגע באיברי הגוף השונים. 
את קפצוני הנייר ואת הפיקות לסוגיהן יש להפעיל באמצעות אקדח צעצוע המיועד לכך בלבד. בעת רכישת אקדח פיקות, יש לוודא כי על הקנה מותקן פקק בטיחות בצבע בולט. אין להשתמש באבקות שרפה מכל סוג שהוא. אין לשמור פיקות וקפצונים בכיס, מחשש להתפוצצותם. אין לירות פיקות ודומיהן בקרבת האוזניים והעיניים –  עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך.
במקרה של התלקחות, יש להשכיב את הנפגע ולגלגלו בחול או בעפר, לכבות את האש בכמות גדולה של מים, או להחניקה באמצעות שמיכה רטובה. את ראש הנפגע אסור לכסות מחשש לחנק. כמו כן, אין להסיר בגדים חרוכים ואין למרוח משחות שומניות על הכוויות. את הכוויות יש לקרר באמצעות מים פושרים וזורמים בלבד.
במקרה של חדירת ספרי שלג לעיניים יש לשטוף בהרבה מים זורמים ולא לשפשף.
יש לחייג למד"א בטלפון חירום 101 או באמצעות אפליקציית מד"א שלי. יש להקפיד על הימצאות תיק עזרה ראשונה תקני של מגן דוד אדום בכל אירוע המוני.

מערכת קו לחינוך מאחלת לגולשים חג פורים שמח

עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי

עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הירשם עכשיו ללא עלות

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר
מורה איש חינוך, אנא שתף...
גלילה לראש העמוד