קו-לחינוך-לוגו2

עיתון קו לחינוך - גיליון 723

שתף חבר
שלח במייל
שלח בווטסאפ
הדפס מאמר

בגיליון זה; שר החינוך מסכם קדנציה, השלטון המקומי יסרב לקיים את מבחני המיצ"ב, החינוך בגירעון טיפולי, ועידה לטרנספורמציה בחינוך, הפוגות בשיעורים ביסודיים ועוד...

שר החינוך בנאום פרידה מחברי איגוד מנהלי אגפי החינוך; מסקירת ההישגים בתקופתו ועד למסרים ערכיים

בהשתלמות השנתית של מנהלי אגפי החינוך בשלטון המקומי, שנערכה לאחרונה באילת, היה אורח הכבוד שר החינוך, נפתלי בנט. השר סקר את ההישגים בתקופת כהונתו. בין היתר ציין את הקטנת הכיתות, הטיפול בגיל הרך, עליית אחוזי הבגרות במתמטיקה ועוד (בסרטון).
השר גם ציין, כי רוח ההתנדבות בציבוריות הישראלית גדלה; יותר ויותר אנשים מתנדבים. עוד אמר, כי המגזר הערבי הולך ומשתלב ורוצה להיות חלק מהמדינה, וכך גם המגזר החרדי – "אם כי שם זה הולך יותר קשה". 
במהלך דבריו מצא השר לנכון לדבר על הערכים שהובילו אותו בעבודתו. בין היתר אמר כי מהות החיים היא לתת וכי הנוער רוצה לתת, אך צריך לעודד אותו לכך. "אם יש דבר חשוב שאני רוצה להשאיר אחרי הוא הפנמת ערך המאמץ והנתינה – אתה רוצה להיות רופא? – תתאמץ, פסנתרנית? תתאמצי.
חינוך זה עבודה קשה", סיכם השר, "אבל הייתי רוצה לראות כל אחד מהנוכחים באולם שיעשה את עבודתו כאילו זה יומו הראשון בה. ראוי שכל אחד יעשה עוד מאמץ ויראה את האחריות שיש לו בעבודתו". 

יו"ר השלטון המקומי; יחד עם הסתדרות המורים לא נקיים את מבחני המיצ"ב

הנושא המרכזי בהשתלמות השנתית של מנהלי אגפי החינוך היה הקשר שבין החינוך לתקשורת. 
את הכנס הוביל אבי קמינסקי, יו"ר האיגוד, יחד עם חברי הנהלת האיגוד. שוש אקהאוז, חברת הנהלת האיגוד ויו"ר ההשתלמות, ציינה כי הנושא, שכותרתו "תקשורת וחינוך – יחסי גומלין ומה שביניהם", נבחר בשל חשיבותו; "כולנו יודעים ומבינים איזה תפקיד חשוב ומשמעותי יש לתקשורת בימים אלו ובכלל. למרות זאת, עלי לשאול כמה מאיתנו מקדישים לנושא התקשורת חשיבה בעבודתנו השוטפת? כמה מאיתנו רואים בתקשורת כלי לקידום אג'נדה חינוכית? מטרות? כמה מאיתנו יוזמים פנייה לתקשורת ולא רק מגיבים? כמה מאיתנו עוצרים לרגע במהלך משבר וחושבים איך לגייס את התקשורת לפני שהיא תתפוצץ לנו בפנים?"
בכנס הירצו בפני מנהלי החינוך אנשי תקשורת מוכרים, שסקרו את מפת התקשורת בישראל, הסבירו כיצד התקשורת מתנהלת ונתנו טיפים לעבודה מול התקשורת. נושא מרכזי היה ההתנהלות של מנהלי החינוך מול התקשורת בזמן משבר. המסקנה הייתה שמן הראוי שהמנהלים ילמדו את ה״שפה״ של התקשורת, ואת אופן הפנייה לאמצעי התקשורת. 
בכנס הופיעו שר החינוך, נפתלי בנט, מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, וחיים ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי (בתמונה). ביבס דיבר על הסכם חוזה בכירים למנהלי אגפי חינוך, סל תלמיד ותקציבים הולמים ומותאמים לרשויות המקומיות. עוד ציין, כי "צריך לאפשר למערכת לעבוד ללא כל הבקרות המוגזמות והסייגים שמטיל עליה משרד החינוך".
בנושא המיצ"ב אמר ביבס, כי הרעיון היה מצוין אך התוצאה קשה מאד. לכן החליט ביחד עם הסתדרות המורים כי הרשויות לא יקיימו את המבחנים.  
יפה בן דוד, מזכ״לית הסתדרות המורים, ציינה בנושא הרפורמה בחינוך המיוחד, שמי שהוביל את הרפורמה היה איש תקציבים של משרד החינוך, ולא אנשי חינוך, ולכן סכסוך העבודה הבא שעליו תכריז ההסתדרות מול משרד החינוך יהיה על הרפורמה בחינוך המיוחד.
בנושא מבחני המיצ״ב ציינה בן דוד, כי הסתדרות המורים לא תסכים שיכפישו את אנשי מערכת החינוך, ולכן חייב לחול שינוי באופן שבו מבחנים אלו מתקיימים כיום, כאשר הם מתייגים רשויות, בתי ספר, מורים ותלמידים. לדבריה, "איננו מתנגדים למדידה וההערכה אך השאלה מה עושים עם התוצאות."

בכנס מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות; תוכניות חינוך ייחודיות ואירועי מקרה

תוכנית EACH בהרצליה, תוכנית משיתופיות לגלוקאליות במעלות תרשיחא, ושני אירועי מקרה שיש מה ללמוד מהם

בכנס מנהלי אגפי החינוך, עסק אחד המושבים בתאור תוכניות חינוך ייחודיות בהרצליה ובמעלות תרשיחא, ובחשיפת אירועים מקומיים, שיכולים לקרות לכל מנהל אגף חינוך. המושב נערך תחת הכותרת "רשויות מציגות" (בסרטון).
ד"ר יעקב נחום, מנהל אגף החינוך בעיריית הרצליה, הציג את "each – תפיסה חינוכית המשנה את תהליכי הלמידה וההוראה מהגיל הרך ועד התיכון בהרצליה".
אורנה טל, מנהלת אגף החינוך בעיריית מעלות תרשיחא, הציגה תוכנית חינוך שפועלת בעיר ״משיתופיות לגלוקאליות מודלים לשינוי במרחב החינוך העירוני".
סמי עדוי, מנהל מחלקת החינוך במועצה מקומית טורעאן, הציג סיפור אירוע ״כשראש עיר ותקשורת מקומית מבקשים את תגובת ראש אגף החינוך לנתוני הבגרות…״
סמי עטר, ממועצה אזורית מרחבים, הציג אירוע שהתרחש בעברו ״משבר אמון בגן באור התקשורת״.

דו"ח מרכז אדווה; החינוך בגירעון טיפולי

מרכז אדוה פרסם לאחרונה מסמך חדש – הגירעון הטיפולי בישראל: מי נושאות בנטל וכיצד ניתן לצמצמו. בתחום החינוך הטיפולי עד גיל שלוש, משקיעה ישראל בכל ילד רק רבע מהסכום שמשקיעות בילדיהן המדינות המערביות המפותחות

"הגירעון הטיפולי" (The care deficit), הוא מונח מקובל במחקר על כלכלת הטיפול בעולם. המושג מתייחס לקושי ההולך וגובר במדינות מפותחות לספק טיפול זמין ואיכותי שיענה על הצרכים של התושבים. הגירעון הטיפולי נוצר כתוצאה משילוב בין העלייה בהשתתפות נשים בכוח העבודה, מחד, והזדקנות האוכלוסייה ברוב המדינות המערביות, מאידך. כניסתן הגוברת של נשים לשוק העבודה, חלקן כמפרנסות עיקריות, גרם למשבר בעבודת הטיפול בתוך המשפחה. בנוסף, העלייה בתוחלת החיים, גררה התארכות של תקופת החיים שבה נדרש טיפול בבני משפחה מבוגרים. המסמך החדש של מרכז אדוה מתמקד בשני תחומים: טיפול בילדים וטיפול בקשישים. 

השקעה בגיל הצעיר בישראל; תלמידים בתוכנית ללימוד אגנלית של קרן קרב

ההמלצות העיקריות העולות ממסמך זה עוסקות בצורך בחיזוק מערך שירותי הטיפול, תוך הגדלה משמעותית של ההשקעה בהם.
ד"ר יעל חסון, ממחברות המסמך: "עבודת הטיפול חיונית לאיכות החיים של כל אחד מאיתנו ולרווחה החברתית הכוללת. עם זאת, בישראל אין השקעה במערכות טיפול מסובסדות ואין תפיסה של עבודת הטיפול כהכרחית לרווחתה של החברה".
בתחום הטיפול בילדים, בוחן המסמך את ההשקעה הציבורית ומתמקד בטיפול בילדים עד גיל 3. בין הנושאים; חופשת לידה, הטבות בגין טיפול בילדים והשקעה ציבורית במסגרות טיפול. בנוסף ישנה התייחסות לאורך יום הלימודים ולמסגרות אחר הצהריים לילדי הגן ולכיתות הנמוכות (עד גיל 8).

מהמסמך עולה, כי רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים, מתחת לגיל שלוש בישראל, נמוכה בהשוואה למדינות אחרות וביחס לממוצע ה-OECD. המימון הציבורי של מסגרות אלה עמד ב-2015 על כ-15% בלבד מכלל ההוצאה עליהן.
בבחינת ההשקעה לילד עולה, כי ישראל משקיעה בכל ילד מתחת לגיל 3, הרשום למסגרת, 2,713 דולר בשנה, לעומת 12,433 דולר בשנה בממוצע במדינות ה-OECD.
בגילאים 3-8 מערך הטיפול חלקי ולא מספק, הן מבחינת אורך יום הלימודים והן מבחינת מסגרות אחר הצהריים לילדי הגן ולכיתות הנמוכות.
מאפיין מרכזי של הגירעון הטיפולי מתבטא בתגמול נמוך של המועסקות בטיפול. סוגיה זו נבחנת במסמך באמצעות שתי קבוצות: סייעות פדגוגיות בגני הילדים ומטפלות במשפחתונים. בשני המקרים מדובר בנשים בעלות הכשרה מועטה, המועסקות לרוב בתנאי עבודה קשים, עם אפשרויות קידום מוגבלות, תמורת תגמול נמוך שאינו משקף את ערכה החברתי והכלכלי האמיתי של עבודתן. הסייעות והמטפלות נאבקות זה מספר שנים על הכרה בהן כנשות חינוך ועל שיפור תנאי עבודתן ומעמדן המקצועי.

משרד החינוך זכה בפרס בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards 2018

משרד החינוך זכה בקטגוריית חדשנות במערכות ליבה בתחרות השנתית של אנשים ומחשבים 

נציגות משרד החינוך בטקס קבלת הפרס.
צילום; ניב קנטור

בטקס הכתרת הפרויקטים הזוכים בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards 2018, של אנשים ומחשבים, זכה משרד החינוך בפרס בקטגוריית "חדשנות במערכות ליבה". 

השנה הגישו מועמדות לזכייה 324 פרויקטים, שהתמודדו בתשע קטגוריות.
זוהי שנתה ה-16 של התחרות.
מנימוקי השופטים שבחרו במשרד החינוך נאמר כי "פרויקט CRM ארגוני של משרד החינוך הביא לצירוף עוד משתמשים למערכת ה-CRM והעמיד ערוצי פניה מקוונים לכל סוגי האוכלוסיות שמשרד החינוך משרת: עובדי הוראה, תלמידים, מוסדות חינוך ואזרחים". 

עובדי תוכנית קרב דורשים ממשרד החינוך לשנות את המכרז החדש שפורסם לצורך הפעלת התוכנית

עובדי תוכנית קרב טוענים, כי בעקבות מכרז חדש שפורסם להפעלת התוכנית, תהיה פגיעה חמורה בזכויות העובדים ואף סכנת פיטורים. העובדים החלו בשורה של הפגנות. אחת מהן היתה באילת, בכניסה למלון שבו הופיע שר החינוך בפני חברי איגוד מנהלי המחלקות לחינוך. השר פגש במפגינים ושוחח איתם.

עובדי תוכנית קרב ושר החינוך בהפגנה באילת. השר הופיע בפני חברי איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות.

לדברי העובדים, למכרז הוכנסו סעיפים חדשים, המאיימים על עתיד התוכנית ואיכותה ועל העובדים:
* קביעת מכסה של 70% שעות הדרכה במתכונת חודשית (לעומת המצב הקיים כיום, בו מעל 85% משעות ההדרכה הן במתכונת חודשית). שינוי זה יוביל לפיטורי מדריכים וצמצום משרתם, ולהפחתת שעות ההעשרה לבתי הספר
ולגנים.
* שינוי מבני במכרז, המאלץ את הזכיין לכלול בשיקולי הרווח את העסקתם של עובדי התשתית החינוכית של התוכנית. זאת בניגוד למצב הקיים לאורך כל שנות קיום התוכנית. מצב זה יביא לפיטורי עובדי תשתית רבים ולפגיעה בתנאי
העסקתם של העובדים הנותרים.
* פגיעות נוספות במקצועיות, ברווחה ובביטחון התעסוקתי של העובדים וביניהן: פגיעה במתכונת העבודה הקבוצתית בגני הילדים ובבתי הספר; מערכת בקרה דרקונית ופוגענית; פגיעה בפיתוח; חבלה בסביבת העבודה הטכנולוגית ועוד.
משרד החינוך טען לאחרונה, כי השינויים במכרז החדש יתרמו לתנאי העסתקם של עובדי התוכנית (ראה גיליון 721  של קו לחינוך).

מי אמר פיצ'ינג ולא קיבל?

הזוכים בתחרות הפיצ'ינג של משרד החינוך ומכללת סמינר הקיבוצים הם תיכון עתיד אלנהדה כפר קרע ותיכון רבין כפר סבא

לאחרונה נבחרו הזוכים בתחרות הפיצ'ינג של בתי הספר התיכונים, המשותפת לבית הספר לתקשורת וקולנוע בפקולטה לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים ולמשרד החינוך. 
פיצ'ינג הוא מונח מתחום משחק הבייסבול, שם השחקנים החזקים במיוחד זורקים כדורים במהירות  גבוהה לעבר חובט שצריך להכות בהם. בתחום הקולנוע מדובר בבמאי, שעומד מול משקיעים ומספר להם את הסיפור של הסרט שלו. אם יצליח לשכנע אותם – הם ישקיעו בסרט ויהפכו לשותפים בו.
במקום הראשון, בקטגוריית סרט עלילתי, זכה הסרט המפלצת של ד"ר אייזנשטיין, של עומרי זיו שחם, מתיכון רבין כפר סבא. בקטגוריית דוקו זכה הסרט ילדי החיים, של אמאני לאלו, מתיכון עיוני אלנהדה כפר קרע.
הסרט המפלצת של ד"ר אייזנשטיין מעלה את סוגיית החרם החברתי ומספר על נער מנודה שממציא מפלצת כדי לנקום בחבריו. מנימוקי השופטים: "התכתבות מעניינת עם סוגות קולנועיות שונות, שמראה אינטליגנציה קולנועית גבוהה של יוצר הסרט ואהבה גדולה לקולנוע בכלל".
עוד זוכים בקטגוריית סרט עלילתי: משוואה של אוריה לוי, מאולפנה הללי לאמנויות, גבעת וושינגטון, עומק השריטה של שני חזן ודוד שמואל, מבית ספר העל יסודי הרטוב ופיתה על הגז והגיטרה האבודה של נדב שחר ועודד אלוש, מכפר הנוער אשל הנשיא.
הסרט ילדי החיים מביא את סיפורם האמיתי של נאסר ואברהים, שבלידתם הוחלפו במרכז היולדות בבאקה אל גרביה. 

ילדי החיים

על התחרות

האירוע, המתקיים זו השנה ה-11, הוא פרי יוזמה של דורית באלין, מפמ"ר תקשורת וקולנוע במשרד החינוך, בשיתוף היוצרת והמפיקה רות לב ארי, ובשותפות בית הספר לתקשורת וקולנוע בפקולטה לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים. בוועדת השיפוט ישבו ד"ר אלה באואר-ברמן, חוקרת תקשורת וקולנוע, אריק לובצקי, תסריטאי ובמאי, מתי הררי, מחזאי ותסריטאי.
מאיר ראובני, ראש בית הספר לתקשורת וקולנוע בפקולטה לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים, מספר; "כשהקמנו את בית הספר לתקשורת וקולנוע, היה לנו חלום ליצור גשר בין האקדמיה והשטח. גשר דרכו יגיעו תלמידי המגמות כדי ליהנות מהטכנולוגיות ושיטות ההוראה המתקדמות שאנו מעמידים לרשות הסטודנטים. פיצ'ינג התסריטים הוא השלב הראשון במימוש חזון זה של גשר בין האקדמיה לבתי הספר".

בונים גשרים: נוער בדואי־גרמני־יהודי מנפץ יחד דעות קדומות

לפני כשבועיים הסתיים שבוע חילופי נוער גרמני, בדואי ויהודי. חילופי הנוער נערכו במימון קרן EVZ הגרמנית ועמותת השחר החדש בנגב. בחודש מרץ הקרוב תצא משלחת ישראלית לביקור גומלין בגרמניה 

משלחת של עשרה בני נוער מגרמניה התארחה לאחרונה בארץ כחלק מתוכנית לחילופי תלמידים, בחסות קרן EVZ הגרמנית ועמותת השחר החדש בנגב (A New Dawn). בפרויקט החברתי־חינוכי משתתפים תלמידים משטוטגרט, גרמניה, ותלמידי שכבות י'-י"א מבית הספר אורט אבו-תלול ומכפר הנוער אשל הנשיא (בתמונה)
מטרת התוכנית, ששמה "אנחנו, הם ואני", לבנות גשרים חינוכיים בין תלמידים ממדינות שונות, ללמוד לקבל את האחר ולחקור את הזהות האישית בחברה רב תרבותית. התוכנית מאפשרת לתלמידים להכיר אחד את השני ולחבר ביניהם, חרף הדעות הקדומות של כל אחד מהם.
הפרויקט נערך זו השנה השישית. 
במסגרת התוכנית חוקרים התלמידים את זהותם בחברה רב תרבותית: תחילה בארץ – הם לומדים להכיר את התרבות הבדואית, היהודית והישראלית. בהמשך, במפגש הגומלין בגרמניה, ישהו התלמידים שבוע בשטוטגרט, כדי להכיר את התרבות הגרמנית. 

בדומה לחברה בישראל, המורכבת ממגוון רחב של אוכלוסיות – בדואים, יהודים, דרוזים, ערבים, נוצרים וצ'רקסים, גם החברה הגרמנית מתאפיינת בגיוון ורב תרבותיות. גרמניה היא היעד המבוקש בעולם למהגרים, שני רק לארצות הברית. לפי נתוני האו"ם משנת 2017, כ־14.8% מתושבי גרמניה – כ-12 מיליון – הם מהגרים. הדימיון בתחום זה, בין החברה הגרמנית לחברה הישראלית, מאפשר קיום שיח פורה ומאחד.

השותפים לדרך

EVZ Foundation היא התורמת המרכזית לפרויקט. הקרן הגרמנית תומכת בפרויקטים רבים הפועלים לקידום זכויות אדם והבנה בין עמים שונים. הפרויקטים עוסקים בזיכרון של העבר ואחריות על העתיד.
עמותת השחר החדש בנגב פועלת בדרום, במטרה לשפר את איכות החיים במגזר הבדואי בפרט, ובאזור הנגב, בכלל.
העמותה יוצרת הזדמנויות חדשות לצעירים בדואים ויהודים על ידי הרחבת הידע ומתן כלים בתחומים שונים.
FAB – ארגון חברות ללא גבולות (Friendship Across Borders) הוא ארגון גרמני, לא ממשלתי, אשר מקדם עבודה משותפת של גרמנים, ישראלים ופלסטינים, במטרה להקנות לדור של צעירים וצעירות ערכים של שלום, הבנה הדדית, כבוד וקבלה.
חברי המשלחת מגרמניה – ארבעה מלווים מבוגרים ועשרה צעירים –  התארחו במהלך שהותם אצל משפחות מהיישוב הבדואי אבו-תלול ומהמועצה המקומית להבים. 

ג'מאל אלקרינאוי, מנכ"ל ומייסד עמותת השחר החדש: "מרגש אותי, בכל פעם מחדש, לראות כיצד בני  הנוער מתמודדים עם המציאות המורכבת של חיי הפזורה הבדואית, שלא כולם מכירים. ולהיפך – כיצד אותם צעירים, ביחד עם הנוער הגרמני, מגלים תרבות זרה להם, לומדים להכיר אותה, ובכך עשויים להשפיע על היחס כלפיה בעתיד.
התוכנית שלנו מספקת חוויה מעצימה, הכל מתערבב בה ומשנה תהליכים. מבחינתנו, אמפתיה זו מטרת העל.
בעבודה החשובה שלנו, אנחנו רואים גם איך ההורים ומערכות החינוך נפתחים לדרכים לא רגילות להתקשרות בין אנשים, שלא חלמו לפגוש, במסגרת אחרת."

יריד המגמות הטכנולוגיות; העתיד כבר כאן

ההתעניינות ביריד המגמות הטכנולוגיות, שנערך בשבוע שעבר בחולון, מבשר את המגמה שכבר חשים בה בבתי הספר; 
יותר ויותר תלמידים פונים למגמות הטכנולוגיות כדי להבטיח את עתידם המקצועי בתחומים אלו. לאחרונה נודע, כי למרות שצה"ל דרש ממשרד החינוך להגדיל בשנים האחרונות את מספר התלמידים הלומדים טכנולוגיה, כבר יש רוויה בצבא במספר ההנדסאים. 
ביריד השתתפו כ-30 אלף תלמידי כיתות ט', מכ-300 בתי ספר, מכל רחבי הארץ. 
ביריד הציגו עשרות חברות, גורמי תעשייה וצבא פיתוחים שונים; חיל האוויר, זרוע היבשה, אמ"ן, חיל הים, זרוע התקשוב וההגנה בסייבר, חברת חשמל, רפא"ל, אלביט ולמעלה מ-30 חברות טכנולוגיות מהמובילות בארץ ובעולם.
התלמידים התנסו באופן פעיל בעשרות פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים וביניהם; טכנולוגיות לגילוי ונטרול מנהרות, רובוטים תת ימיים, סימולטורים של טיסה ועוד.
במהלך היריד התקיים כנס מורים ובתי ספר מצטיינים בחינוך הטכנולוגי. במסגרת הכנס הוענקו תעודות הוקרה ל-32 מורים מובילים בחינוך הטכנולוגי. לראשונה הוענקו גם תעודות הערכה ל-17 בתי ספר המצטיינים באחוזי ההסמכה לתעודה טכנולוגית. 

מבט לעתיד; טרנספורמציה בחינוך

בשבוע הקרוב, בין ה-4 ל-6 במרץ 2019, תתקיים בשראל לראשונה ועידת החינוך הבינלאומית בהובלת ארגון GELP העולמי ומפרש – מרחב ליזמות חינוכית (בסרטון). לוועידה שותפים גם משרד החינוך, קרן לאוטמן, קרן טראמפ וקרן דניאל. מטרת הוועידה היא ללמוד, ללמד ולשתף מידע, רעיונות והצלחות על מערכות חינוך ופרויקטים חינוכיים בארץ ובעולם. משתתפי הוועידה יוכלו לרכוש כלים מערכתיים, שיסייעו להם בשינוי רחב היקף בתחום החינוך בארצם.
ארגון GELP העולמי (Global Education Leaders partnership) הוא רשת של מומחי חינוך מרחבי העולם, אשר מחויבים לשינוי מערכות החינוך באופן המתאים לצרכים של הלומדים. הרשת קיימת מזה שש שנים. במסגרת הפעילות ברשת מתכנסים המומחים בכל פעם במדינה אחרת, במטרה ללמוד על מערכות חינוך ברחבי העולם. המשתתפים חולקים רעיונות, תובנות, נתונים, מחקרים ועוד. מומחי החינוך מציגים דוגמאות למצוינות, יזמות ואקו-סיסטם של הלמידה, כסימן מפתח מרכזי לשינוי מערכת החינוך והלמידה.
הוועידה תישא את השם "מבט לעתיד: טרנספורמציה בחינוך". השנה ישתתפו בה 14 מדינות, ביניהן רוסיה, דרום קוריאה, אוסטרליה, ברזיל, קוסטה ריקה, דרום אפריקה, ארה"ב, קנדה, ספרד, בריטניה, סין, הודו, ניו זילנד ועוד. בוועידה ישתתפו גם נציגים מארגונים בינלאומיים, כמו ה-OECD ומכון ברוקינגס בוושינגטון.

YouTube video

(Creating a Caring Culture (CCC

מאת: יוסי בן אשר*
הפרויקט הבינלאומי Creating a Caring Culture הוגש החודש לקרן +Erasmus. את הפרויקט מובילים בארץ יוסי בן אשר, ד"ר מיקי מוטולה ממכללת אורנים ועמיר פריימן. בפרויקט חברים 15 מוסדות אקדמיים. במסגרת הפרויקט משלבים פרקטיקות של אמפתיה, דיאלוג קשוב, מנהיגות מודעת ומדיטציה (מיינדפולנס) בהכשרת מורים ובהכשרת רופאים ((CaLM).
בארץ משתתפים בפרויקט בתחום החינוך מכללת אורנים (המשמשת כמתאמת של הפרויקט), אוניברסיטת  חיפה, מכללת תל חי ומכללת סמינר הקיבוצים. בתחום הרפואה משתתפים בארץ הטכניון, אוניברסיטת  בן גוריון ובית החולים איכילוב. באירופה שותפים בהובלת הפרויקט אוניברסיטאות מפינלנד, צ'כיה, איטליה והודו. 
הפרויקט הוא המשך ישיר למגמה הקיימת כיום בארץ ובעולם לשילוב פרקטיקות של אינטליגנציה רגשית, התבוננות פנימית, קשב, מודעות, אמפתיה, מדיטציה ומיינדפולנס, בתחומי החינוך, הרפואה והארגונים שונים. המטרה היא לקדם איכות החיים, לפתח כישורים אישיים, להפחית לחץ ולצמצם שחיקה, וכן לפתח מיומנויות של אמפתיה ודיאלוג, היכולים לתמוך בהתמודדות עם מצבי קושי, העלאת מוטיבציה ופיתוח מנהיגות חומלת.
מרכזים לפדגוגיה מתבוננת, קשיבות ואמפתיה, כבר קיימים במוסדות שונים להכשרת מורים בארץ. פרויקט זה פורץ דרך ברמה עולמית, כיוון שבמסגרתו מתרחש שיתוף פעולה בין שלוש יבשות, שמטרתו פיתוח ידע והקמה של מרכזים (HUBs) שיתמכו בשילוב פרקטיקות אלה בעבודה. בשלב הראשון יוקמו מרכזי הדרכה וקורסים ייעודיים. בהמשך הם ילוו גם את הפרקטיקום של הסטודנטים לחינוך ורפואה.

* יוסי בן אשר  [email protected]
כיהן בתפקידים בכירים בארגונים ובמערכת החינוך, ביניהם ראש המנהל האקדמי במכללת סמינר הקיבוצים. ייסד את המרכז לפדגוגיה מתבוננת במכללה. מוביל תהליכי הטמעה של פדגוגיה מתבוננת ומנהיגות מודעת בבתי ספר ובמכללות.

הכוכבים של שניר; שיעורי הצלחה גבוהים לתוכנית חינוכית ייחודית

הצלחה לתוכנית החינוכית "הכוכבים של שניר", אותה מפעילה עמותת שניר, בבבית הספר ראשית בנים ובנות של רשת אמי"ת בדרום תל אביב. התוכנית, הפועלת לקידום מתן שוויון הזדמנויות בחינוך ובתרבות, מציגה לאחר כשלוש שנים את הנתונים הבאים: הפסקה מוחלטת של תופעת הנשירה מבית הספר; ממוצע הציונים במתמטיקה של התלמידים גבוה ב-11% מממוצע שאר בית הספר; ממוצע הציונים באנגלית גבוה ב-24% מממוצע שאר התלמידים. במתמטיקה התבטאה העלייה ב-64 נקודות (מ-509 ל-573) ובאנגלית ב-67 נקודות (מ-475 ל-542). דנית דברה, מנכ"לית עמותת שניר, זוקפת את ההישגים למודל החינוכי ההוליסטי שמפעילה העמותה. המודל מעניק לתלמידים תמיכה בכל התחומים  – לא רק הלימודיים. הצוות עוטף את התלמידים באהבה, מטפח אצלם את תחושת המסוגלות, מעניק להם אמונה בעצמם  ומעודד את כושר ההתמדה שלהם.
התוכנית מתמקדת בחמישה תחומים: חיזוק תחושת הערך העצמי, המסוגלות האישית וחיזוק מיקוד השליטה הפנימי; שיפור ההישגים הלימודיים, בדגש על מקצועות הליבה. חשיפה לעולם תרבותי עשיר ומגוון; התנדבות ומעורבות חברתית, לחיזוק ערך הנתינה והכרת התודה; חיזוק העורף המשפחתי (בתמונה; פעילות בערב הורים).
דברה מציינת, כי "עבודת הצוות לאורך כל השנה, גם בחופשות, הכוללת היכרות מעמיקה עם התלמידים והתא המשפחתי שלהם, יחד עם התמדה וחוסר רצון לוותר על אף תלמיד, הם הגורמים העיקריים להצלחת התוכנית. אנחנו מלמדים את בני הנוער למצוא את הכוחות הפנימיים שלהם, לחלום בגדול ולצאת לדרך. אנחנו לא מבטיחים להם שהדרך קלה. להיפך, הם יעבדו קשה, יפלו ויצטרכו לקום. הם יהיו חייבים לגייס כוחות שלא חשבו שיש להם. אלא שלאורך הדרך אנחנו נהיה איתם, כדי לשמור שלא יאבדו את החלום, שלא יתייאשו מהקשיים".
לדברי הרב ספי שרמן, מנהל בית הספר ראשית בנים, "שניר היא הפלטפורמה ליצירת מצוינות לימודית וערכית. היא גורמת לתלמיד להאמין בעצמו ולהתקדם בקצב מואץ. השינוי ששניר מחוללת בממדים מגוונים, מעצים כל תלמיד לפי צרכיו".
בימים אלו מקיימת העמותה מגעים עם מספר רשויות מקומיות, כדי להגיע לבני נוער נוספים, שגם הם נולדו למציאות חיים מורכבת. מדו"ח המועצה לשלום הילד עולה, שרק 11% מכלל הילדים שנולדו לעוני יצליחו לפרוץ קדימה ולברוא לעצמם מציאות טובה יותר. 

משרד החינוך שוקל; הפוגה בשיעור בבית הספר היסודי

נראה שלהפוגות בכיתות הנמוכות יש השפעה חיובית על יכולת הלמידה של התלמידים. מאידך ידוע שאין תמימות דעים בין החוקרים באשר ליעילותן של הפוגות בשיעור של 45 דקות 

מאת: סיגל בן-ארצי

משרד החינוך הזמין לאחרונה דו"ח מהיזמה למחקר יישומי בחינוך, שנועד לבדוק את השפעת ההפוגות בזמן השיעור על הלמידה. את הדו"ח כתבו ד"ר רונית רם צור, ממכללת סמינר הקיבוצים, וד"ר עדו ליטמוביץ', מהיזמה למחקר יישומי בחינוך. שם הדו"ח; דו"ח מת"ת (מידע תומך תכנון); הפוגות קצרות בזמן השיעור (דצמבר 2018). 
הפוגות קצרות הן הפסקות יזומות במהלך השיעור. מטרתן להוביל לריענון של הלומדים ושל המורה. הפסקות שכאלה מוכרות בלמידה מרווחת – למידת נושא לאורך שיעור אחד עם הפסקות בין חלקיו. ההפסקות נועדו לשפר תפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים של הלומדים. מחקרים שנערכו על למידה מרווחת מצאו שהיא יעילה בעיקר במקצועות מתמטיקה, אנגלית, שפה ומדעים. זוהי שיטת הוראה המבוססת על חזרתיות בהוראת חומר והעמקה הדרגתית בו, בחלקי שיעור המופרדים זה מזה בהפוגות. זאת במטרה לשפר את הזיכרון ארוך הטווח והחשיבה מסדר גבוה. לפי שיטת ההוראה המרווחת, על המורה להעביר את מרבית המידע ומסרי השיעור המרכזיים בשליש הראשון של השיעור, לטובת ביצוע חזרות על החומר באמצעות חידונים, דפי עבודה, הוראת עמיתים וכדומה, בשני חלקי השיעור הנוספים. מכאן עולה, שהשיטה מצריכה שינוי בתפיסת המורים בקשר למהלך השיעור וכתיבת מערך השיעור. 

סוגי הפוגות

יש הפוגות פעילות ויש רגועות, שאינן פעילות. הפוגות פעילות כוללות התעמלות, ריקוד, משחק פיזי וכיו"ב. הפוגות שאינן פעילות כוללות מדיטציה, מיינדפולנס, פעילויות יצירה ודימיון מודרך. 
שיעור ממוצע בבתי הספר כיום אורך 45 דקות. מטרת משרד החינוך היא לייעל את הלמידה בבתי הספר היסודיים, אלא שלא קיימת הסכמה בקרב חוקרים לגבי משך הזמן האידיאלי של ההפוגות ואם אכן הפוגות המותאמות לשיעור בן 45 דקות הן אפקטיביות. 

יתרונות מול חסרונות

הדו"ח מסקר את היעילות בהפוגות ואת היתרונות שבהן, זאת לצד מספר הסתייגויות. בין הפעילויות שהוצעו בדו"ח נמנות פעילות אירובית, יוגה ומיינדפולנס. על הפוגות של פעילות אירובית יש את רוב המידע המחקרי. להפוגות עם פעילות גופנית יש מתאם מובהק עם עלייה ברמות ריכוז ּוויסות עצמי בסביבה לימודית. גם לפעילות מיינדפולנס ולפעילות יוגה נמצא מתאם מובהק עם עלייה ברמות ריכוז ּוויסות עצמי בסביבה לימודית, אולם המחקרים על התערבויות אלו בהקשר של הפוגות בשיעור מועטים. נוסף על כך, הפוגות של פעילות גופנית הן היחידות שמופעלות בדרך כלל בידי מורים, בעוד שהתערבויות מיינדפולנס ויוגה מופעלות פעמים רבות על ידי מאמנים מקצועיים. 
היעדר מידע מספק על הפוגות של תרגול מיינדפולנס והפוגות של תרגול יוגה בכיתות הנמוכות מונע השוואה של ממש בינן לבין הפוגות של פעילות אירובית. עם זאת, ניתן ללמוד, שלהפוגות בכיתות הנמוכות יש לרוב השפעה חיובית על התלמידים בהיבטים של ניהול עצמי ויכולת למידה.
משרד החינוך מעוניין להפעיל הפוגות של 2-5 דקות בשיעור. המסתייגים מהשימוש בהפוגות טוענים שבשל דרישה למרווחים ממושכים יותר של זמן בין למידה ללמידה לא קיים קשר מובהק בין הפוגות בזמן שיעור לבין עלייה בהישגים. כמו כן נטען שההפוגות גוזלות זמן מהשיעור ולפיכך גם מזמן ההוראה. טענה נוספת היא  שהן מקשות על השליטה של המורה בכיתה.
לעומתם, המצדדים בהפוגות מצביעים על מתאמים מובהקים שנמצאו בין השימוש בשיטה לבין עלייה ברמות הריכוז והקשב של תלמידים, ברמת הוויסות העצמי והמוטיבציה שלהם וכן בתקשורת החיובית ביניהם בזמן שיעור, במגוון רחב של מקצועות לימוד. כמו כן נמצא מתאם מובהק בין שיטת ההפוגות לבין הספק גבוה יותר של למידה, שיפור הזיכרון ארוך הטווח של הלומדים, ואף יכולת טובה יותר להסקת מסקנות חדשות מהחומר הנלמד.

המכללה האקדמית כנרת מקימה מרכז לחדשנות ויזמות בתחום האגרו-טק

המרכז, הראשון מסוגו בצפון, יעודד הקמת חברות סטארט-אפ בתחום החקלאות, שיתופי פעולה עם חברות קיימות, הכשרת סטודנטים וסיוע לשילובם בתעשייה

לראשונה בצפון מושק מרכז חדשנות ויזמות ייחודי, פרי שיתוף פעולה בין המכללה האקדמית כנרת לצמח מפעלים אזוריים עמק הירדן בע"מ. המרכז יפעל גם בתמיכת המועצה האזורית עמק הירדן ובית החולים פוריה. במרכז פועלות חברות עתירות ידע טכנולוגי, המעוניינות לגייס בוגרי אקדמיה איכותיים ולצרפם לתעשיית האגרוטק המתפתחת בישראל. תעשייה זו משלבת בין חקלאות וטכנולוגיות חדשניות. נכללים בה חקלאות מדויקת, פיתוחי זנים וגנטיקה של הצומח, סופר-פוד, הנדסת תעשיות מים, BIG DATA ועוד. 
מטרת המרכז היא ליצור קהילת הייטק יוזמת באזור הצפון, תוך מתן הכשרה פרקטית לבוגרי האקדמיה. בין השירותים שהמרכז מספק ניתן למצוא בניית תוכניות מקיפות לכל השלבים בהם נמצא הסטארט-אפ, מתחם עבודה משותף למיזמים – Meetup, זירה לעידוד וקידום חברות הזנק כאינקובטור לחדשנות, גישה למעבדות מחקר מאובזרות, וכך גם למחקרים חדשניים ולחוקריהם, "מעבדה חיה" – הכוללת טכנולוגיות בתחומי החקלאות והמזון, תמיכה תפעולית ושירותים נוספים. במקום יוקם גם פארק תעשייה ומדע.
אלעד שמיר, מנכ”ל מרכז החדשנות והיזמות: "ייחודיות המרכז היא בשילוב שבין ההון האנושי, להון הטכנולוגי והתעשייתי, המתאחדים במטרה לקדם צמיחה אזורית ולייצר שיתופי פעולה בין תחום האקדמיה לעולם האגרו-טק. המודל של המרכז שם את היזם במרכז ותופר לו "חליפה אישית", כדי להוביל אותו להצלחה, עם חיבור ללקוחות גדולים וליווי עסקי מהרגע הראשון". 
פרופ' שמעון גפשטיין, נשיא המכללה האקדמית כנרת, אומר כי "המכללה שמה דגש רב על הענקת כלים פרקטיים לצד כלים תיאורטיים. המרכז, שיציע אפשרויות תעסוקה ממשיות, הוא נדבך חשוב בפיתוח המעשי של הסטודנטים והבוגרים. לרשות באי המרכז יעמוד ציוד משוכלל ומנטורים שיסייעו בקידום המיזמים. המכללה תמשיך לעקוב אחר המגמות הטכנולוגיות השונות, במטרה להוות מוסד אקדמי מוביל".

מכון אדלר משיק את המרכז ליחסים במשפחה

המרכז מציע מערך שירותים חדש, שיעסוק בסוגיות כמו כיצד לסייע לבן או בת שיוצאים מהארון, דרכי תגובה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז וכיצד לוודא שהליך הגירושין לא פוגע בילדים 

מכון אדלר משיק את המרכז ליחסים במשפחה, המציע מערך שירותים חדש. המרכז הוקם בעקבות צרכים אשר זוהו במכון, לאחר שנים רבות של עבודה עם הורים. הנושאים שהורים צריכים בהם את העזרה וההדרכה המרביים הם: כיצד לתמוך ולעזור לנערים ונערות שיוצאים מהארון, איך מגיבים בסיטואציות שונות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, וכיצד לא לתת להליך הגירושים של ההורים להשפיע לרעה על הילדים.
במרכז החדש יתבצעו הליכי גישור בהליך הגירושין, תוך שיתוף פעולה בין בני הזוג, הנחייה להורים לנערים מקהילת הלהט"בים והדרכות להורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז.
במסגרת הפלטפורמה החדשה, מציע המכון את השירותים הבאים: הנחיית הורים, קריירה, פסיכותרפיה, טיפול בגיל השלישי, הדרכת הורים לתאומים, טיפול משפחתי וזוגי, וגני ילדים. תחומי הדרכה אלו מספקים מענה מקצועי לצרכים, מצוקות וקשיי היומיום במסגרת המשפחתית, הזוגית וההורית.
מכון אדלר, שהינו עמותה ללא כוונת רווח, פועל בישראל למעלה מ-50 שנה.

חדש; תואר שני בחינוך משותף למכון הדמוקרטי ואוניברסיטת תל אביב

השבוע נפתחה ההרשמה לתואר השני המשותף לאוניברסיטת תל אביב ולמכון הדמוקרטי. 
התואר מתקיים בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה, ומעניק תואר M.A מטעם האוניברסיטה.
המכון הדמוקרטי שותף לעיצוב התואר ולהעברת מספר קורסים שנערכים במסגרתו. השילוב הייחודי בין התואר האקדמי לארגון מהשדה יבוא לידי ביטוי לאורך כל הלימודים. 
במסגרת התואר ניתנים קורסים על ידי מיטב החוקרים בבית הספר לחינוך לצד אנשי שטח מובילים. כ- 30% מהקורסים משותפים למסלול ולשאר המסלולים המקבילים לו. 70% הנוספים נלמדים אך ורק במסלול זה ומאופיינים בלמידה אלטרנטיבית והתנסותית.
הלימודים במסלול מבוססים על שלוש הנחות יסוד; הראשונה, למידה קבוצתית, ומשמעות הקבוצה ללמידה של הפרט. השנייה, מסגרת תאורטית מובילה ומאחדת של פרוגרסיביזם בחינוך, המאופיינת בנקודת מבט מחקרית על תהליכי שינוי בחינוך. השלישית, חיבור בין תיאוריה למעשה, בין ידע לפרקטיקה. 
הלימודים נמשכים שנתיים. בשנה א' לומדים בימי ג' ובשנה ב' לומדים בימי ה'.
במהלך השנתיים לומדים ימים מלאים.
דמי הלימוד זהים למחיר הלימודים לתואר שני באוניברסיטה. 
בחודש הקרוב ייערכו באוניברסיטת תל אביב ערבי חשיפה לקראת הלימודים לתואר (מודעה משמאל).

עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי

עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הירשם עכשיו ללא עלות

שתף חבר
שלח במייל
שלח בווטסאפ
הדפס מאמר
מורה איש חינוך, אנא שתף...
גלילה לראש העמוד