- גיליון 722 * ט' באדר א' תשע"ט * 14.2.2019
- עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי
- דוא"ל: [email protected]
- טלפון: 03-6354484
בגיליון זה; האח הגדול בכיתה * חיים ברשת * אף ילד לא נשאר מאחור * לומדים היסטוריה בהיסטריה ועוד...
דו"ח החיים הדיגיטליים של חברת בזק חושף תמונה עדכנית על בני הנוער בישראל
חברת בזק, בשיתוף מכון המחקר TNS, פרסמה לאחרונה דו"ח מקיף על מידת השימוש ברשת האינטרנט בישראל. הדו"ח התבסס על סקר שכלל מדגם של 1,300 נשאלים בני כל הגילאים, וכלל מדגם מייצג של בני 13 ומעלה.
בין היתר חושף הדו"ח את העובדות הבאות; בישראל 6.6 מיליון גולשים באינטרנט. נפח הגלישה הוא כ-8 ג'יגה ביום – עלייה של 30% בתוך שנה אחת בלבד. 71% שומרים חומרים בענן, 78% קונים ברשת, 95% משתמשים בווטסאפ, 88% באינסטגרם ורק 61% בפייסבוק.
לפניכם כמה עובדות על בני הנוער והרשת;
* בני הנוער חיים באינסטגרם – 61% מעלים סטורי מדי שבוע, 21% – בכל יום. לעומתם, 75% מבני 35 פלוס לא יודעים מה זה סטורי.
* היוטיוב הוא אמצעי המידע המוביל אצל בני הנוער – 92% מבני הנוער נעזרים בו ללימודים.
* 67% מבני הנוער ציינו כי נחשפו לשיימינג ברשת בשנת 2018, לעומת 58% בשנת 2015. רבע מהם ציינו כי מחקו הודעות כאלה ולא העבירו אותן.
* 46% מבני הנוער מעדיפים לצפות בווידיאו בנייד, 30% – במחשב.
* 37% מבני הנוער משתמשים בחיפוש קולי ברשת.
* הנוער מעדיף שיחות וידיאו – 33% אחוזים עברו לשיחה פעם בשבוע.
* 52% משתמשים באפליקציית כושר.
* 47% מבני הנוער הם גיימרים – 37% שיחקו בפורטנייט בחופש הגדול.
* 36% מבני הנוער משלמים על מוזיקה ברשת.
לדו"ח המלא
הגננות דורשות השוואת תנאים עם המורים
כחמש מאות גננות הגישו תביעה לבית הדין לעבודה להשוות את תנאי עבודתן לאלה של המורים
530 גננות וגננים בגני ילדים ציבוריים בישראל הגישו בשבוע שעבר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להשוות את תנאי העסקתן לאלה של המורים. התביעה הוגשה ביוזמת ארגון גננות מחנכות.
בתביעה נכתב בין היתר, כי "המדינה מפלה גננות לרעה לעומת מורים בחינוך היסודי, פוגעת פגיעה קשה בזכויותיהן ומפרה את הוראות חוקי העבודה ואת התקש"יר.
הדרישות 
* לקבל תשלום על פעילויות שמעבר לשעות העבודה. * להחזיר להן תשלום של 156 שעות בשנה, שנועדו לניהול הגן ונלקח מהן ברפורמת אופק חדש.
* להשוות את אורך שעת עבודתן של הגננות לשעת עבודתם של המורים. כיום, מורים מקבלים שכר של שעת עבודה על 45 דקות בלבד, בעוד שהגננות מקבלות על שעה בת 60 דקות.
* לקבל הפסקות של חצי שעה מעבודתן כפי שמחייב חוק שעות עבודה ומנוחה.
* לקבל תוספת גמול תפקיד במידה והן משמשות בתפקידים נוספים בנוסף לתפקידן כגננת. כאשר גננת משמשת, לדוגמה, כמדריכה וכמנהלת גן גם יחד.
* לקבל גמול שילוב עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים ולהשוותו לזה שמקבלים המורים.
* לשפר את תנאי העסקתן הפיזיים בגני הילדים, שנפגעו מאז החלת רפורמת חינוך חינם מגיל 3. התביעה מבקשת להתאים את הגנים לצרכיהם של ילדים קטנים, בגילאי שנתיים וחצי עד ארבע, כולל מקומות לינה לשנת צהריים ופינות לטיפול בילדים שעדיין נמצאים בגמילה.
* לשנות את שיטת החישוב של ימי המחלה שלהן, שכיום מחשיבה להן כל יום מחלה כיום וחצי של היעדרות.
* להורות למדינה להקים מנגנון מסודר של מציאת גננת מחליפה במקרים של היעדרות גננת בשל מחלה או אבל במשפחה.
* להפסיק את הפגיעה הקיימת כיום בגננות המועסקות ביום חינוך ארוך ובגננות "משלימות", שמועסקות במספר גני ילדים במקביל.
* לקבוע כי כל אחת מהתובעות זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בשל העסקתה בתנאים פוגעניים ובלתי ראויים.
תובנות בחינוך; אף ילד לא נשאר מאחור
העצמת ילדים דרך תכנון חדרי בריחה, הרצאות מוטיבציה שמוכיחות שאפשר להתגבר על הקשיים, וכתיבה אינטואיטיבית שמחברת לחומר הלימודים – בכנס תובנט 2019
כנס תובנט 2019, מבית היוצר של תובנות בחינוך, היה בנושא "לא מותירים אף ילד מאחור" (ראה הרחבה בסוף הידיעה).
את הכנס יזם ד"ר יוסי ורדי, והוא נערך במרכז ההדרכה של בנק הפועלים בקיבוץ שפיים זו השנה השביעית. בכנס הציגו יזמי חינוך את התובנות שלהם בתחום שיפור ההישגים האישיים בלמידה.
אסף ברימר, טייס לשעבר בחיל האוויר ומנהל בכיר בתעשייה האווירית, הציג את התובנה שלו, שאם כל מגזר יישאר בתוך הבועה שלו, ההתפתחות של החברה הישראלית כולה תהייה מוגבלת. "אנחנו צומחים רק אם השכנים שלנו צומחים". התובנה הזו הובילה את ברימר להקים את חברת מונא, שפועלת למען עתיד חברתי וכלכלי טוב יותר. הפעילויות של מונא כוללות, בין השאר, הכשרת מורים לעבוד עם ילדים לשיפור מיומנויות שיכינו אותם לעולם התעסוקה העתידי. שתי המיומנויות העיקריות שברימר הזכיר בהרצאתו הן: עבודה בצוותא וחשיבה יצירתית. מונא דוגלת ביצירת שינוי בר-קיימא, ארוך טווח, תוך העצמה, פיתוח מסוגלות והצמחת מנהיגות מקומית. בהתאם לחזון זה, מונא מפעילה מספר תוכניות, היוצקות ערך חברתי לטכנולוגיה, כמו תוכנית רחפנים ותוכנית לחדרי בריחה. מטרת התוכניות היא לעזור לתלמידים מתקשים להבין שגם להם יש סיכויים להצליח.
ד"ר ליאור צורף החל את הרצאתו בסיפור אישי, שמשום מה נשמע מוכר לרבים; "כששאלתי את המורה שלי בתיכון מה עלי לעשות כדי להתקבל אחרי הצבא ללימודים בטכניון, הוא השיב; 'אין לך סיכוי בינכה לא ייצא ממך כלום'. הציונים שלי היו גרועים חוץ מאשר במחשבים". עם השנים הצליח צורף בעסקים. בגיל ארבעים פרש מתפקיד בכיר בחברת מייקרוסופט, עשה דוקטורט בתחום חוכמת המונים, ופרסם ספר מצליח. היום, בין פעילויותיו הרבות הוא מרצה ברחבי הארץ. "אפשר להגיד שהצלחתי, אבל עמוק בפנים נשאר הילד הזה שמרגיש שהוא כישלון", סיפר צורף, שבימים אלו מקים מיזם שבמסגרתו יופיעו מרצים בהתנדבות בבתי ספר, כדי לספר לתלמידים כיצד הם התגברו על הקשיים שלהם."
שלומית מירון, העוסקת בכתיבה אינטואיטיבית כפורצת דרך לימודית, פתחה את הרצאתה בשאלה הבאה; "אם הייתי חיה, איזו חיה הייתי? ואם הייתי יסוד בכימיה, איזה יסוד הייתי? ואם היסוד הזה היה אדם – איזה אדם הוא היה?" מירון פיתחה שיטה ייחודית, המאפשרת לכל תלמיד להתחבר לחומר הלימודי מהמקום האישי. לדבריה, סיפור הנושא, אותם טריגרים רגשיים שהתלמידים ממשיכים בעצמם, הופך ללמידה חווייתית, השלכתית, עוקפת קוגניציה. ילדים שיכתבו אסוציאציות חופשיות או המשכי סיפורים בנושא הלימודי, יחוו אותו כמשחק ולא כתהליך למידה מאיים ומעורר התנגדויות. הדבר נכון במיוחד בקרב תלמידים בעלי הפרעות קשב וקושי בוויסות רגשי. "ברגע שסיפור נלקח למקום האישי של התלמיד הוא לא ישכח אותו", מסבירה מירון. "הכתיבה מאפשרת פורקן רגשי, ביטוי עצמי אותנטי, מעורבות אינדיבידואלית ומציאת פתרונות יצירתיים למצבים מתסכלים.
מירון סיפרה כי היא בעצמה הייתה ילדה שהשתרכה מאחור עד שגילתה את הכתיבה. "באיזה שהוא שלב היועצת ביסודי אפילו הציעה לאימא שלי לשלוח אותי ללמוד עיצוב שיער – כלומר ספרות – כמקצוע. בדיעבד האינטואיציות של היועצת הזאת לא היו כל כך רעות, כיוון שספרות וספרות – תחום עיסוקי הנוכחי – כתובים ממש אותו דבר. איך ילדה כמוני, שאף אחד לא האמין שתסיים בית ספר, סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה? הכול קרה בזכות הכתיבה. הכתיבה הצילה אותי. היא בנתה לי מקום בעולם. היא אפשרה לי לעבד את חוויותיי, לפרוק את בדידותי ולפרוץ לעצמי דרך. היום אני מעבירה אותה לאחרים."
מירון מעבירה את השיטה לצוותים חינוכיים, ומלמדת גם תלמידים כתיבה אינטואיטיבית וספרותרפיה (על פי שיטת קובובי). באמצעות הספרותרפיה, יכול התלמיד להדהד את עולמו האישי ליצירה הספרותית הנלמדת, למצוא פתרונות יצירתיים ולהגיע לתובנות אישיות ואוניברסליות.
אף ילד לא נשאר מאחור
בשנת 2001 עברה בקונגרס האמריקני גרסה חדשה לחוק החינוך היסודי. השם שניתן לה; אף ילד לא נשאר מאחור. מטרת החוק הייתה לשנות את יחס החברה האמריקנית לתלמידים המקופחים ולהנהיג רפורמה מקיפה שתטיב עם תלמידים אלו. בין היתר תמכה הרפורמה בחינוך המבוסס על תקנים, מתוך הנחה כי קביעת סטנדרטים גבוהים ויעדים הניתנים למדידה, עשויים לשפר את ההישגים. החוק דרש מהמדינות לפתח הערכות במיומנויות בסיסיות. בתי הספר חויבו לתת הערכות לתלמידים כדי לקבל תקציב. המדינה מצידה ערכה בדיקות שנתיות, שעקבו אחר הישגי התלמידים, פיתחה דוחות שעקבו אחר התקדמות המורים ואפילו עקבה אחר מקורות המימון הנוספים של בתי הספר.
בשנת 2015 בוטלה התוכנית, לאחר ביקורות שספגה משתי מפלגות הקונגרס. החוק הוחלף בחוק אחר, שזכה לשם כל תלמיד מצליח.
מרכז השלטון המקומי קורא לרשויות המקומיות להקים פורטלים פדגוגיים
מרכז השלטון המקומי קורא לרשויות המקומיות להצטרף למיזם של מייקרוסופט – Office 365 – להקמת פורטלים פדגוגיים עירוניים. בקריאה לרשויות נכתב כי הפורטל הפדגוגי יאפשר לקהילת החינוך ברשות ליצור קהילות לומדות, לעבוד בקבוצות למידה, להתמקד בלמידה דיפרנציאלית ועוד.
מסע; מערי חינוך לעיר חינוך
קבוצת אנשי חינוך מישראל יצאה למסע שיזמה "ערי חינוך" בלונדון. הקבוצה סיירה בבתי ספר מובילי חדשנות וביקרה בתערוכת BETT לטכנולוגיות למידה
מאת: דנה אלון הנדלר – מנהלת פדגוגיה ברשת בתי הספר של ברנקו וייס
ענת-הלן תמרי – מתכללת פיתוח מקצועי של גננות מחוז ירושלים
קבוצה של כ-20 אנשי חינוך מרחבי הארץ יצאה לאחרונה למסע למידה בלונדון. את המסע יזמה "ערי חינוך", ובראשו עמד המנכ"ל, יעקב הכט. במשך שבוע סיירה הקבוצה בבתי ספר מובילי חדשנות, השתתפה בכנס בינלאומי לחינוך, וביקרה בתערוכת BETT. התערוכה מתקיימת אחת לשנה ומתמקדת בטכנולוגיות למידה.
חלל מרכזי לדוגמה
זה היה מסע של שאלות. הן התחילו בבוקר בשאלה אחת מעוררת מחשבה, שליוותה אותנו כל היום, אותה הציג בפנינו יעקב הכט, והמשיכו ביתר שאת לאחר כל ביקור שחווינו. למעשה, מאז ועד היום – כמה ימים לאחר שחזרנו, הן ממשיכות ללוות אותנו. התמודדנו עם מגוון שאלות; גדולות, קטנות, אישיות, מקצועיות, לעיתים נוקבות, וכאלה שמובילות לרגע של פנטזיה – על עולם החינוך שהיינו רוצים להיות חלק ממנו.
בית הספר קינג אלפרד
השבוע החל בביקור בבית הספר קינג אלפרד, מוסד יוקרתי, בסביבה פסטורלית, לא חדשה. בית ספר שילדים אוהבים ללמוד בו – כך על פי עדות המנהל והילדים עצמם. בבסיס חזון בית הספר השאלה; מה עושה חיים טובים ואיך חינוך מכין ילד לחיים טובים? איך להרגיש טוב בבית הספר ולהיות מוכן להמשך החיים.
יחסים זה שם המשחק. המוטו הוא צמצום לחצים מיותרים על הילדים והתייחסות דיפרנציאלית. בית הספר מכוון את התלמידים ליהנות מהלמידה, להיות אנשים לא רק תלמידים, לפתח יזמות ומעורבות חברתית, לחולל שינוי לטובה בעולם. מנהל בית הספר ציין, כי ככל שניתן יותר חופש לילדים, כך למורים יש יותר עבודה; ללוות, לתמוך, לעודד, לעקוב ולהעריך התפתחות – ללא מבחנים. בית הספר מאמין בילדים והם בו.
בית הספר סטנלי היי פארק
ביקור אחר היה בבית הספר סטנלי היי פארק. בית הספר שוכן במבנה יוקרתי, בשכונת פועלים. התלמידים לבושים בחליפות מחויטות ועונבים עניבות. "הלבוש עושה את האדם" אומר הפתגם – והתלמידים מתנהגים בהתאם – באופן מוקפד ומאופק. לנו, הישראלים, אפילו קשה היה להעריך בשל כך את גילם.
מנהל בית הספר הציג בפנינו תפיסה פדגוגית אמיצה, המתייחסת לשנים הראשונות בתיכון – בכיתות ז'-וח'. התלמידים לומדים בתהליך של חקר חופשי, שיתופי, עם שפע התנסויות. המטרה היא לחזק את מיומנויות הלמידה במאה ה-21, ולעודד את התלמידים להכיר היטב את החוזקות שלהם ואת הרצונות שמניעים אותם.
הביקור בסטנלי היי פארק כלל השתתפות בכנס בינלאומי. את הכנס הובילו מנהל בית הספר, דיוויד טיילור, ויעקב הכט. מעניין במיוחד היה לקחת חלק בכנס המשלב בין התכונה הבריטית – לתכנן באופן מחייב, לעקרונות החינוך הדמוקרטי שמובילה ערי חינוך; בסיום הכנס הוזמן הקהל להציע תכנים ללמידה שיתופית. מצאנו את עצמנו חולקים מחשבות ורעיונות עם הולנדים ודרום קוריאנים, שמסתבר כי למרות ההבדלים בינינו, כולנו מתמודדים עם אתגרים דומים.
בית הספר היסודי מנרפילדס
ביקור נוסף היה בבית הספר היסודי ציבורי מנרפילדס – מוסד רב השראה וייחודי. הביקור בו היה הכי מרגש. בית הספר ממוקם בשכונת עוני, שרוב תושביה מהגרים. בית הספר מתמקד בשאילת שאלות "שאין להן תשובה בגוגל". על הקירות מוצגות שאלות פילוסופיות, שהגו הילדים מכל שכבות הגיל. בית הספר מעוצב בצבעוניות ומעורר השראה.
צפינו בשיעור בכיתה ג', שעסק בפיתוח שאלות מתוך יצירה ספרותית. לאחר הליך שיתופי, נבחרה השאלה שהובילה את הלמידה; "האם תינוקות נולדים יצירתיים?" המורה מנחה, שואלת שאלות, מעודדת מעורבות של הילדים להביע את עצמם, לחשוב, להעלות רעיונות ולשתף עמיתים. זו דרך הלמידה – מורה ששואלת, ילדים חושבים ושואלים, מנהלים את הלמידה כמשחק. הסכמנו; זו חדשנות פדגוגית, משמעות חדשה לחדשנות.
בית הספר ג'ו ריצ'רדסון
החלק שחתם את הביקורים בבתי הספר היה סיור בבית הספר הציבורי קהילתי ג'ו ריצ'רדסון, בשולי לונדון. בית הספר חרט על דגלו "לפתח עמידות וחוסן", והמוטו – ACHIVE – מתבסס על שבעה ערכים שצריך לאמץ כדי להתמודד עם העבודה והחיים. החשיפה לערכים מטמיעה את הרעיון.
בית הספר משמש את הקהילה במשך כל שעות היממה. המיוחד שבו; האפשרות לבחור ללמוד, יומיים בשבוע, במגמות אחרות בבתי ספר שברחבי בשכונה. אוטובוס מסיע את התלמידים לבתי הספר השכנים, על מנת ללמוד במגמות שבחרו.
התלמידים זוכים באות 'שחף הזהב' על הישגיהם. המורים מעניקים את האות על פי ראות עיניהם. מטרתו – לפתח תחושת ערך וגאווה. הקניית הידע חשובה – רק באמצעותו יוכלו התלמידים להשתלב בלימודי המשך. המורים תומכים בתלמידים לאורך תהליך הלמידה בתחומים שונים; במידת המעורבות שלהם, בפיתוח אסטרטגיות שינון ועיבוד החומר, באסטרטגיות שיגרמו להם לחשוב, כמו שאילת שאלות ועוד.
כנס BETT
בכנס BETT נחשפנו במשך שעות רבות לטכנולוגיה בחינוך. רובנו היינו מצוידים במידע נרחב על היתרונות והחסרונות של היישומים הטכנולוגיים בחינוך.
הכנס עורר בנו תחושה של 'פלישה לעתיד', ואיתה ההבנה שזה הכיוון שאליו הולכת המציאות. מאות יזמים נלהבים התאמצו לשכנע אותנו שהמוצר שלהם הוא הדבר הבא. נתקלנו בתעשייה עצומה, מושקעת ומגוונת, של פיתוחים יצירתיים. נחשפנו לכלים טכנולוגיים מובחרים. ברוב המוצרים ניסינו למצוא איך לשמור על הגורם האנושי כמרכזי בתהליך החינוכי. חיפשנו טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה – לא במקומה.
אקורד סיום
קשה לתאר במילים את עוצמת החוויות שחווינו. למדנו מהתבוננות, התרשמנו בעיקר מאנשי החינוך, בעלי החזון, האמיצים, שעושים את מה שהם מאמינים, חושבים ואוהבים.
ראינו חלומות מתגשמים. חלומות של אנשי חינוך מעוררי השראה, שמצליחים לעשות במסגרת של קוריקולום מוגדר, מסודר ונוקשה, את הבלתי יאמן. את הטוב ביותר.
באנו לראות חדשנות בנראות ונפעמנו ממהות ומנהיגות. ראינו שלא צריך בתי ספר חדשים, כי אם שכלול הקיימים באמצעות אנשי חינוך להוטים, מאמינים, אמיצים, שרואים בכל מורה תלמיד ובכל תלמיד מורה. השינוי יגיע מהשטח, מאנשי החינוך. אולי בזכות קשרים ויחסים. ראינו בתי ספר שדומים לחיים. אנשים, יחסים ושאלות, ליוו אותנו לאורך כל המסע.
בין ביקור לביקור הכרנו את אנשי המשלחת, המיוחדים, שהחינוך בנפשם, כל אחד מהזווית המיוחדת והייחודית לו. השיח על בתי הספר, השיתוף בחוויות, בתהיות ובשאלות, הוסיף משנה תוקף לכל מה שראינו וחידד את העובדה שאנשים, יחסים ושאלות מלמדים, מצמיחים ומלהיבים.
סיימנו בשאלה של יעקב הכט:" מה אתה לוקח ואיך תיישם?"
סיום שהוא התחלה, שיש בה הרבה שאלות….
ספר; חינוך - מהו לי?
חינוך – מהו לי? הוא ספר שכתב פרופ' ישעיהו תדמור, שעוסק בקשר שלו עם תחום החינוך. 
בהקדמה לספר כותב המחבר, כי המחנך שבו התפתח לאורך השנים – הוא נועד לחינוך והחינוך לו.
בספר, שסוקר תחנות בחייו של תדמור, הוא מנסה למדוד את תרומתן למחנך שבו.
מבין כל התחנות מציין המחבר את תקופת היותו מנהל בית הספר הריאלי, שנמשכה 15 שנה עד 1995, כתקופה המשמעותית ביותר להווייתו כמחנך.
תקופה משמעותית נוספת הייתה בהמשך, כשהיה מנהל מכללת לוינסקי לחינוך.
תדמור מציין כי הספר אינו אוטוביוגרפיה "רגילה". לספר תפקיד – הוא מעוניין שיקראו אותו אנשי חינוך, שישוו תחנות בתחום המקצועי שלהם לאלו שלו.
בתהליך הכתיבה ראה תדמור לנגד עיניו מנהל צעיר, שמתמודד עם הקשיים והתסכולים בעבודת החינוך, כמו גם עם רגעי השיא הרבים שבה. היכולת של המנהל הצעיר להשוות באמצעות הקריאה בין מה שהוא עובר לבין מה שעבר תדמור, יוכלו להעניק לו פרספקטיבה ראויה ולהגביר מוטיבציה.
תדמור מציין כי היה רוצה שהספר ישמש השראה לכל המחנכים באשר הם.
הספר יצא לאור בהוצאת סטימצקי ונמכר בחנויות הרשת.
בצלאל מקימה שני מרכזי מצוינות לנוער באופקים ובאום אל פאחם
מרכזי מצוינות ראשונים מסוגם, המיועדים לנוער מצטיין בתחומי האמנות והעיצוב, מיועדים להעניק הזדמנות שווה לתלמידים מהפריפריה לקראת לימודים גבוהים
בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, מקימה שני מרכזי מצוינות לנוער – באופקים ובאום אל פחם. מטרת המרכזים היא לאתר ולטפח נוער מוכשר בתחומי האמנות והעיצוב, כדי להעניק לו הזדמנות שווה לקראת שלב ההשכלה הגבוהה.
מטרת התוכנית היא להרחיב את הנגישות ללימודים אקדמיים בכלל וללימודים בבצלאל בפרט. התוכנית אמורה לאתר בני נוער מן הפריפריה, המוכשרים בתחומי האמנות והעיצוב. במסגרת התוכנית ישתתפו התלמידים בפעילויות שונות, שאינן בנמצא במסגרת בית הספר או המתנ"ס המקומי.
בצלאל מייחסת חשיבות רבה למעורבות קהילתית, ומעודדת עשייה חברתית ואזרחית של הסטודנטים וחברי הסגל שבה.
מבצלאל נמסר, כי התוכנית יוצרת מרחב להעשרה מעשית ואינטלקטואלית, ומאפשרת להתנסות ולפתח יכולות ומיומנויות.
כיוצרים צעירים וסקרנים וכאמנים לעתיד, ייחשפו התלמידים אל השיח האמנותי והעשייה העכשווית בשדה האמנות והעיצוב.
התוכנית תעודד את המשתתפים בה לפתח השקפת עולם עצמאית, כמו גם יכולת להתבטא בשפת האמנות בכתב או בעל פה או באמצעות יצירה אמנותית אישית.
האקדמיה בצלאל שואפת לפתוח בתוך חמש שנים חמישה מרכזים ברחבי הארץ, הפונים לאוכלוסיות מגוונות ככל האפשר. לכל מרכז תיבנה תוכנית בהתאם לצרכים ולמאפיינים של התלמידים שילמדו בהם.
מרכז המצוינות באופקים פועל בחלל בתיכון של אופקים. מרכז המצוינות באום אל פחם פועל בגלריה לאמנות אום אל פחם.
מרכזי המצוינות הם מהלך משלים לתוכנית התלת-שנתית "פרחי בצלאל – גשר להשכלה גבוהה", הפועלת בבצלאל מזה 15 שנים, ומיועדת לתלמידי תיכון ממערב ומזרח ירושלים, מודיעין ובית שמש. לתוכנית זו גם מקבילה בשלוחה החרדית של בצלאל, המיועדת לסטודנטיות חרדיות.
ללמוד היסטוריה בהיסטריה
ללמוד היסטוריה דרך יישומון וידאו וליהנות
תלמידות אולפנת אמי"ת אוריה בבאר שבע, החליפו את הספרים ומחברות ההיסטוריה ביישומון ומצלמות. התלמידות השתתפו בסדנת היסטוריה וקולנוע באמצעות יישומון Createam. את היישומון פיתח אליאב מייסון, ומטרתו להחליף את שיטות הלמידה וההערכה המסורתיות בלמידה קבוצתית, המבוססת על פרויקט וידאו.
לאחר היכרות עם היישומון, בחרו התלמידות מתוך החומר הנלמד – מלחמת העולם הראשונה – נושא אחד. הן עשו עבודת חקר, ובאמצעות היישומון כתבו תסריטים, צלמו וערכו קליפים.
באירוע הקרנה חגיגי, הפכה הכיתה לאולם קולנוע. הצופות נהנו מתוצרים קולנועיים היסטוריים שיצרו.
אליאב מייסון מסביר על תהליך הלמידה: "הסדנה מתמקדת בעבודת צוות יצירתית. היא מורכבת משלושה מפגשים: מפגש מבוא לעבודות וידאו חינוכיות וכתיבת תסריטים, מפגש צילום והפקה ולבסוף מפגש הקרנה, בו כל צוות מציג את היצירה שלו בפני הצופים. הערכת הפרויקטים מתבססת גם היא על עקרונות Createam, ומבוססת לא רק על ידע אלא גם על עבודת צוות ויצירתיות".
אומרת נועה הכהן, מנהלת האולפנה: "באמצעות למידה לא שגרתית, בסיוע האפליקציה הייחודית ובהובלת המורה להיסטוריה, הפכו התלמידות נושא לימודי לא פשוט לחגיגה של יצירתיות, חשיבה ועובדת צוות".
בין חצור הגלילית לפאלם-ביץ'
באמצעות הסוכנות היהודית החל השנה שיתוף פעולה בין חניכי שכבת ח' ממרכז חינוך לפסגות בחצור הגלילית ובין קבוצת תלמידים מסאנדיי סקול בפאלם ביץ', פלורידה.
הפעילות נערכת במסגרת שותפות ערים תאומות של צח"ר – ראשי תיבות של צפת, ראש פינה וחצור הגלילית – עם פאלם ביץ'.
עד כה שוחחו התלמידים ביניהם באמצעות הסקייפ והשתתפו במספר פעילויות; בחנוכה ערכו שיחות היכרות, והחליפו מתנות סמליות ברוח החג. בהמשך קיימו דיאלוג על קווי הדמיון והשוני ביניהם.
בט"ו בשבט נטעו עצים יחדיו – כל אחד במדינתו.
החודש צפויה פעילות בתחום האוכל המסורתי, כאשר התלמידים יכינו ארוחות כיתתיות, יחליפו מתכונים ויכינו ביחד ספר אלקטרוני של מתכונים. דרך האוכל יחקרו את המורשת המשפחתית, וישתפו בה את החברים מעבר לים.
בהמשך השנה, כל אחד מהתלמידים יחקור פינה בעירו, ויספר עליה לקבוצת החברים בשתי היבשות. בפאלם ביץ' חיים כמאה אלף יהודים.
עיצוב חדש למרכז לספרות ילדים במכללת אורנים
המרכז לספרות ילדים, ע"ש סופרת הילדים מרים רות, במכללת אורנים, עוצב מחדש והוא פתוח עתה לקהל הרחב. רות מוכרת בזכות ספרי הילדים שכתבה; תירס חם, מעשה בחמישה בלונים, הבית של יעל, שון רוצה לישון ועוד, שמוצגים במקום.
המרכז, הנמצא בקומה הראשונה של הספרייה, כולל גם את אוסף הספרים של רות, שבו למעלה מ-3,000 ספרי ילדים, מכל העולם. באוסף ספרים קלאסיים בעיבודים שונים, ספרים מאוירים, ספרים עבריים ולועזיים מתחילת המאה וספרי מחקר בנושא ספרות ילדים. רות, שהייתה מראשוני המורות במכללת אורנים, כתבה גם מערכי שיעור, מחקרים, מכתבים ותמונות, שנאספו וקוטלגו, ועומדים לרשות חוקרים, אנשי חינוך, מורים, גננות, סטודנטים ועוד.
באחד מכתביה, על תורת הסיפור והמעשייה, כתבה רות מספר שורות, שהיוו השראה לעיצוב המרכז: "מבנה הסיפור מצטיין בשיווי משקל פנימי, בסימטריה ובהרמוניה. הדבר דומה לעבודת הצייר, המחלק על הבד צבעים וצורות על פי הרגשתו ועל פי מניעיו הפנימיים. הקומפוזיציה של שילוב הצורות והצבעים מעוררת בנו תמונה עמוקה, המספרת לנו יותר בשפת הצבע והצורה ומעוררת הד אצל הקורא".
האקדמיה ללשון העברית מציגה; לוח פעלים מלא
האקדמיה ללשון העברית פרסמה לאחרונה את לוחות הנטייה של הפעלים בשפה העברית. ביישום החדש נכללים כל הפעלים שבמקרא, במשנה ורובדי הלשון. כמו כן נכללים כמה פעלים בלשון העגה (בסלנג). המערכת מאפשרת להקליד פועל ולקבל ניתוח מלא עליו – הטיה, שורש, בניין וגזרה.
ללוחות נטיית הפועל
ומי לא לומד? משרד החינוך
לא לומדים: ועדה של משרד החינוך המליצה לבטל את המיצ"ב כבר בשנת 2014. בעקבות תוצאות המיצ"ב האחרונות, הכריזה הסתדרות המורים על סכסוך עבודה עם משרד החינוך. הבעיה; הבחירות שבפתח ידחו, כנראה, כל הכרעה בנושא 
בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך, מונתה ועדה לבדיקת בחינות המיצ"ב. חבריה הציעו לבטל את המיצ"ב לטובת מדידה ארצית מדגמית. אפשרות נוספת שהועלתה הייתה קיום המבחנים במתכונתם הכללית אבל תוך כדי שינויים מתבקשים, כמו הפחתת התדירות. המלצות הוועדה, כידוע, לא בוצעו.
בעקבות ההכרזה של הסתדרות המורים על סכסוך עבודה עם משרד החינוך, בדרישה לשנות את מבחני המיצ"ב, עלה הנושא בשנית. כתבה מקיפה בעיתון דה-מארקר לאחרונה, דיווחה בין היתר, כי הוועדה ב-2014 הציעה לפתח במקום המיצ"ב אמצעים להערכה פנימית בתוך בתי הספר. מעיון בדו"ח הוועדה, שפורסם על ידי עמותת "ככה זה לא יכול להימשך", הפועלת לשינוי במערכת החינוך בתחום מבחני המיצ"ב, עולה כי חברי הוועדה דנו בהשלכות השליליות של מבחני המיצ"ב במתכונתם הנוכחית וכן בניסיונות ההטיה הרבים של מורים ומנהלי בתי ספר במבחנים. מאידך הם דנו גם בכמה יתרונות שיש למבחנים במתכונתם הנוכחית.
תומר אושרי, ממייסדי עמותת "ככה זה לא יכול להימשך", אומר שהגיע הזמן לנסות דרך אחרת, שסומכת על המנהלים והמורים ונותנת להם ללמד למידה משמעותית ולא למידה לשם המדדים. לא צריך מיצ"ב כדי לפקח אחרי הנעשה בבתי הספר".
הקשר החיובי שבין תוכניות ריאליטי ללימודים בכיתה
האם יש קשר בין תוכניות ריאליטי ללימודים בכיתה? על פניו נראה שלא. במחשבה ראשונה הם נראים אפילו דבר והיפוכו. אלא שבמחשבה נוספת מתגלה כי גם הסוגה הטלוויזיונית הזו יכולה לתרום, ולא מעט, למתרחש בכיתה. במאמר באתר האמריקני אדוטופיה (מה-28.11.2018), מוצגות מספר תוכניות ריאליטי והערך המוסף שלהן לתהליך הלמידה בכיתה. עשינו להן אדפטציה (אקלום) לתוכניות שמשודרות בישראל.
האתגר הקצוץ 
בתוכניות הבישול על השפים ליצור מנות טעימות מחומרים שהם מקבלים. אתגר לא פשוט, שמצריך מיומנויות בישול טובות. כדי להגיע למנה מעולה בזמן קצר, צריך לשלב עבודת צוות טובה, תכנון אסטרטגי וטכנולוגיה.
אם נקביל זאת לעבודת חקר קבוצתית בכיתה, המנה תהיה העבודה שתתקבל בסוף, האסטרטגיה – כיצד לחקור את הנושא, לכתוב את העבודה, לעבוד בצוות ועוד, ולבסוף – שימוש נכון בטכנולוגיה.
דוגמה אחרת; אם נתייחס לצוות מקצועי של מורים, ניתן יהיה לבחון כיצד נושא לימודי יכול להתבשל "במטבח" שלהם, ואיך גורמים כמו גיל התלמידים או רמתם יכולים להפוך את הנושא למנה טעימה ממש, או חלילה וחס – לגרועה. בסוף התהליך, כל קבוצה מעניקה מעבודתה טעימה "מהמנה" שהכינה לכיתה כולה.
הצגת כל נושא לימודי דרך אסטרטגיה וטכנולוגיה, מאפשרת מראש למנוע תקלות מיותרות בתהליך הלמידה.
שיפוץ חובה
חלק נכבד מתוכניות הריאליטי מתמקד בשיפוץ – החל מבתים ועד למראה אישי או אופנה.
האם ניתן להעתיק את אמנות השיפוץ לתחום החינוך? התשובה חיובית; האם לא ניתן לשפץ שיעור קיים, או נושא מוכר, באמצעות טכנולוגיות חדשות? רעיונות ייחודיים? רמה חשיבתית גבוהה יותר? שיטה אחרת להעברת החומר?
כדי ללמד ברמת חשיבה גבוהה יותר, למשל, אפשר להעמיק בחומר או בשיעור קיים ולחשוב איך לשדרג אותו. אפשר לבחון באילו אמצעים טכנולוגיים כדאי להשתמש כדי לעשות זאת על מנת לגרום לתלמידים הנאה רבה יותר. אפשר לבקש מהמורים לשקול את הצרכים של התלמידים שלהם – כמו בתוכניות שעוסקות בשיפוץ בתים. התלמידים עובדים בצוותים כדי לעצב פעילות שמציגה מושג מסויים או אוצר מלים. אפשרות נוספת; הקבוצה מתכננת כיצד להציג נושא שנלמד כבר, בדרך טובה יותר.
המירוץ למיליון
אתגר המירוץ דורש מהמשתתפים לשקול דרכים רבות כדי לחוות נושא מתחילתו ועד סופו. בפעילות שכזו, המורה מזהה את מטרת למידה, ומציב שאלה בפני התלמידים כיצד להתמודד איתה. שלושה אתגרים לימודיים לאורך תהליך הלמידה – באמצעות מחקר מקוון, שיחה עם מומחה, חבר טלפוני, סרטונים ברשת ועוד – יוכלו לתרום לרמת האדרנלין של המשתתפים כולם.
האח הגדול 
אחד האתגרים שעומדים בפני משתתפי האח הגדול הוא למשוך את תשומת הלב של הצופים מחד, ולהתנהג בהתאם, מאידך. המטרה היא לשרוד את כל הדרך ולגבור על האחרים. איך עושים זאת במשימה בכיתה? מביאים משימה אטרקטיבית, נוקטים באסטרטגיות למידה ייחודיות, משאירים רושם חיובי ומאתגר ועוד. חשוב גם ליצור מצבים שיאפשרו לתלמידים לקבל משוב מחבריהם ולהשתפר. למשל, כל קבוצה בוחרת שיעור או פעילות מאתגרת שהוצגה בעבר ונדרש לשנותה. הקבוצה מבקשת בתורה משוב מקבוצת המשתתפים כולה. באמצעות פרוטוקול מובנה מראש, שכולל דרכי הצגת משוב בונה, לומדים התלמידים להגיב לחבריהם בדרך חיובית. למשל, שבחים, שאלה, מלים כמו הלוואי, אני תוהה מה ניתן היה לעשות אילו וכיו"ב. לבסוף, כל קבוצה משנה בהליך קצר את הראוי לשינוי בהתאם להערות, ולאחר מכן משתפת שוב את הכיתה.
מכללת גורדון ומכללת שאנן מתאחדות
במסגרת דרישת הות"ת ומשרד החינוך לאיחוד מכללות לחינוך והעברתן לתקצוב ות"ת, החלה האקדמית גורדון במשא ומתן עם מכללת שאנן. האיחוד הצפוי יאפשר את הקמתה של מכללה אחת' שבה ישולבו מסגרת חילונית ודתית יחדיו. בעבר נעשה ניסיון דומה לאחד בין מכללת חמדת הדרום, מכללת ספיר והמכללה האקדמית אשקלון – שלוחה של אוניברסיטת בר אילן בדרום, אולם הניסיון לא צלח. מגורדון נמסר, כי לאחר האיחוד תתקיים הפעילות האקדמית בשני קמפוסים נפרדים, תחת הנהלה אחת. לפיכך, נראה שגם במקרה זה לא מדובר באיחוד של ממש, אלא באיחוד אדמניסטרטיבי בלבד.
מגורדון נמסר, כי שינוי זה יוביל להרחבת הפעילות האקדמית; פתיחת תוכניות לימודים חדשות ופיתוח אלו הקיימות.
הכוונה לסיים את המשא ומתן בין המכללות תוך מספר חודשים, על מנת שכבר בשנת הלימודים הקרובה תעבור המכללה המאוחדת לתקצוב הות"ת.
עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי
עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הירשם עכשיו ללא עלות
