קו-לחינוך-לוגו2
  • גיליון 721 * כ"ה שבט תשע"ט * 31.1.2019
  • עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי
  • דוא"ל: kav1@bezeqint.net
  • טלפון: 03-6354484

עיתון קו לחינוך - גיליון 721

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר

בגיליון זה; תתרגלו למושגים חדשים בחינוך -גלוקליות, תמורתיות ואי פורמליות. ואם תרצו עוד - גם ללמידה אופפת

הסכם העסקה חדש לעובדי קרן קרב

העובדים יעברו משכר על בסיס שעתי לשכר על בסיס חודשי, וייהנו מהשוואת תנאי עבודתם לעובדי המגזר הציבורי

תלמידות בתוכנית ABC שמשלבת למידה משמעותית עם הקניית ביטחון עצמי לתלמיד ביכולת לרכוש שפה.

השבוע נחתם בהסתדרות העובדים  הסכם העסקה חדש, קיבוצי, בין המדינה לעובדי תוכנית קרב. ההסכם חל על עובדים שמועסקים בתפקידי הדרכה או תשתית – מדריכי תוכניות העשרה, רכזים יישוביים, מנהלי ורכזי תכניות חינוכיות ועובדי מנהלה. במסגרת ההסכם יעברו העובדים ממתכונת העסקה שעתית למתכונת העסקה במשכורת חודשית, במשך 12 חודשים בשנה. כמו כן יקבלו העובדים קרן השתלמות, הפרשות פנסיוניות ותשלום דמי הבראה, והתנאים שלהם יושוו לנהוג בשירות המדינה בדירוג מנהלי. 
לגבי המדריכים, ההסכם יחול על מדריכים בשנתם הראשונה בהיקף משרה של למעלה מ-14 שעות שבועיות, או בשנתם השנייה ומעלה, המועסקים בהיקפי משרה של למעלה מתשע שעות שבועיות.
תוכנית קרב מופעלת על ידי החברה למתנ"סים, בשיתוף עמותת "תפנית בחינוך", מיסודה של קרן רש"י, עבור משרד החינוך. מדריכי התוכנית פרוסים באלפי בתי ספר וגנים ברחבי הארץ ומעבירים פעילויות העשרה לכ-300 אלף ילדים. בתוכנית מועסקים כ-3,000 עובדים.
ההסכם עם עובדי תוכנית קרב הוא חלק משורה של הסכמים עליהם חתמה המדינה כדי להעביר להעסקה ישירה עובדים ממיקור חוץ. עד כה עברו להעסקה ישירה עובדי ניקיון בבתי חולים ממשלתיים, עובדים סוציאליים ומאבטחים בבתי ספר.

הפיס לא העביר את הכסף - משרד האוצר מקצץ בתקציב בינוי מוסדות החינוך

משרד האוצר מקצץ 350 מיליון שקלים בתקציב הבינוי של משרד החינוך, שמיועד בעיקר לבתי ספר חדשים 

משרד האוצר הודיע השבוע למשרד החינוך על קיצוץ בתקציבי הבינוי בהיקף של 350 מיליון שקלים. התקציב מיועד לבניית כ-400 כיתות לימוד.
החלטת האוצר התקבלה לאחר שלא הועברו אליו תקציבים ממפעל הפיס. לטענת האוצר, הפיס מעכב את הכסף למרות סיכומים קודמים עם האוצר. משרד החינוך, בהודעה לתקשורת, פרסם את הדברים הבאים; החלטת  האוצר תותיר מעל ל-10,000 תלמידים ללא כיתות לימוד. הפגיעה הקשה תהיה בעיקר ברשויות שמצויות בתהליכי בינוי מואצים, ובהן נבנות שכונות חדשות. 

לראשונה; תוכנית הכנה לעתודה הצבאית לצעירים מהמגזר הבדואי

התוכנית תאפשר לצעירים בדואים להתגייס לעתודה ולשרת במקצוע שלמדו

השר אריאל בטקס פתיחת המכינה. מולו מובילי היוזמה. ראשון מימין, במשקפיים, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אודי אדם

בשבוע שעבר נחנכה התוכנית הראשונה להכנה לעתודה צבאית לנוער בדואי בכפר איבים שבדרום הארץ.
התוכנית הוקמה בסיוע משרד החקלאות, האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון וצה"ל. 
התוכנית כוללת הכנה ללימודים אקדמיים ותימשך כעשרה חודשים. הצעירים  ילמדו שפות, מתמטיקה, אוריינות, סיורי מורשת, הרצאות העשרה של אישים בולטים מהמגזר הבדואי וכן הכנה  לבחינה הפסיכומטרית. במהלך התקופה יעברו החניכים הכנה לצה"ל, צו ראשון לקראת העתודה הצבאית ורישום לאוניברסיטאות. למחזור הראשון אותרו 30 חניכים  מהצפון והדרום. החניכים שיסיימו בהצלחה את המכינה ויתקבלו לעתודה, ישרתו בצבא במקצוע שלמדו. 
את המכינה תוביל תנועת אחרי, המפעילה ברחבי הארץ פרויקטים חברתיים, שמטרתם לפתח מעורבות חברתית בקרב בני נוער בתקווה להשפיע על עתידם.
האירוע נערך במעמד שר החקלאות והממונה על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, אורי אריאל, מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אודי אדם, ומנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, יאיר מעיין. לדברי אל"מ במיל' פיני גנון, ראש חטיבת בדואים, מוסלמים ונוצרים באגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, בשנת 2018 הייתה עלייה של 40% במספר המתגייסים מהמגזר הבדואי, הודות לפעילות החטיבה שהוא עומד בראשה. לדעתו, תוכנית שכזו תאפשר לצעירים בדואים נוספים להשתלב בצה"ל, ולשרת לא רק כלוחמים אלא כאקדמאים – מהנדסים, אנשי מחשב, רפואה ועוד.

הסתדרות המורים הכריזה על סכסוך עבודה עם משרד החינוך

לאור החלטת משרד החינוך להמשיך לקיים את מבחני המיצ"ב במתכונתם הנוכחית, הכריזה השבוע הסתדרות המורים על סכסוך עבודה.
הסתדרות המורים טוענת כי לאחר ההכפשות שספגו חבריה בעקבות מבחני המיצ"ב האחרונים, היא פנתה למשרד החינוך בדרישה לשנותם. התקיימו מספר מפגשים בין הצדדים, בהם עלתה השאלה בדבר נחיצותם של המבחנים במתכונתם הנוכחית, שלטענת ההסתדרות תרומתם מעטה אם בכלל. לדברי מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, עמדת משרד החינוך מותירה את הבעיה על כנה ומשאירה את המורים והמנהלים חשופים לבעיות המתגלות כתוצאה מהמבחן. בן דוד ציינה כי היא מסרבת להיות שותפה לגישה שאינה נוקטת בצעדים אמיתיים ורק מנסה לטאטא את הבעיות אל מתחת לשטיח.

מרגישים שחוקים? עכשיו יש לכם קבלות

שחיקה נוצרת כתוצאה מלחצים לאורך זמן. היא מתבטאת בדעיכה במוטיבציה, עייפות פיזית ותשישות נפשית. שחיקה בעוצמה גבוהה יכולה להשפיע על תפיסת העצמי, ולפגוע בכישורים האישיים ובתחושת המסוגלות העצמית

מאת: ד. אבי-גיא

אחת הרעות החולות של מערכת החינוך היא המספר הגדול של העובדים השחוקים שבה. לעוסקים במלאכת ההוראה התופעה מוכרת וידועה, וכל מנהל מכיר את המורים השחוקים בבית ספרו. כיוון שידיו קשורות – הוא אינו יכול לפטר אותם או לשנות להם את היקף המשרה – אין לו מה לעשות בנדון.
אלא שעוצמת השחיקה לא תמיד גלויה לעין, ולא אחת קורה שמנהל  נדהם ממורה שמחליט "לפתע" לעזוב את המערכת. אחד הנושאים שראוי שמנהלים יתנו עליהם את הדעת הוא השחיקה של המורים הצעירים. לכאורה נראה כי "הדם החדש" שמגיע למערכת, שחיוני לה ביותר ומשביח אותה, יכול לתת לה זריקת מרץ לאורך זמן. אלא שבפועל 30% מהמורים הצעירים נוטשים את המערכת בחמש השנים הראשונות – תופעה שאין לה אח ורע באף מערכת אחרת. יש הסבורים כי השחיקה בהוראה מתחילה כבר בשלב ההכשרה. יש הסבורים כי הפורשים הצעירים מתאכזבים מהמערכת ולא רואים את עתידם בה. עד כה, כל הניסיונות "הקוסמטיים" שנעשו, כמו דרוג מקצועי, לא פתרו את הבעיה. (מאמרים קודמים בנושא בגיליונות 714 ו-716 של קו לחינוך). המושג שחיקה בעבודה הוגדר לראשונה לפני כחמישים שנה. הספרות המחקרית עוסקת רבות בנושא ומתייחסת לגורמים רבים מנבאי שחיקה –  החל מהאישיים ועד לארגוניים. 

מהי שחיקה בעבודה

המושג התפרסם לראשונה על ידי הפסיכואנליטיקאי האמריקני  פרוידנברגר, שציין כי שחיקה היא מצב של עייפות ושל התרוקנות הכוחות הפיזיים והנפשיים של העובד. השחיקה נוצרת בשל  שאיפה להגשים ציפיות מוגזמות שמציב הפרט לעצמו, שלא מתממשות.  
בתחילת שנות השמונים תאר חוקר בשם צ'רניס את השחיקה כתהליך שבעקבותיו חלה הידרדרות בעמדותיו ובהתנהגותו של העובד, כתוצאה מלחצים להם הוא נחשף בעבודתו. העובד מתנתק בהדרגתיות מהעבודה כתגובה ללחץ יתר או חוסר סיפוק. צ'רניס מתאר ירידה מתמשכת במוטיבציה, וכתוצאה מכך אובדן ההתלהבות, ההתרגשות ותחושת השליחות.
המוטיבציה מזוהה עם מושגים חיוביים, כמו אמונה, שאיפה, תקווה,  חזון ועוד. חוסר מוטיבציה מזוהה עם מושגים המבטאים את ההפך הגמור; חוסר עניין, שעמום, עייפות, התנגדות ותסכול.
שחיקה בהוראה מתאפיינת בחוסר מוטיבציה. היא יכולה להיות קשורה לגורמים אישיים, גורמים ארגוניים או שניהם ביחד.

שחיקה ארגונית

ישנם חמישה גורמי שחיקה עיקריים שקשורים לסביבת העבודה: (1) התחושה של העובד שיש לו שליטה מעטה בלבד, או היעדר שליטה מוחלט, על העבודה שהוא מבצע; (2) היעדר הכרה, הערכה או תיגמול של הממונים על העבודה הטובה שהוא עושה; (3) ציפיות לא ברורות או מוגזמות של הממונים עליו; (4) עבודה מונוטונית ולא מאתגרת; (5) סביבת עבודה מבולגנת ומלחיצה.

שחיקה אישית 

חלק מהחוקרים ציינו, כי שחיקה בעבודה מאופיינת בעיקר כתשישות רגשית, והיא מתרחשת כאשר העובד חש שאינו מסוגל עוד לתת מעצמו לאחרים. תחושה זו קיימת במלוא עוצמתה במקצועות הטיפוליים, שההוראה, ובייחוד החינוך, נמנים עליהם.
חוקרים אחרים איפיינו את השחיקה כמורכבת משלושה גורמים: תשישות נפשית, חוסר הגשמה אישית ודה-פרסונליזציה (ניתוק מהעצמי הפנימי). 
תשישות נפשית מופיעה כאשר העובד חש שהוא מיצה את עצמו. בעקבות זאת הוא עובר ממצב של עניין ואיכפתיות, לעייפות ותיסכול.
חוסר הגשמה מאופיין בתחושה של היעדר הישג ממשי בעבודה ומתבטא בלחץ נפשי ודיכאון.
דה-פרסונליזציה היא מצב שבו הפרט כמעט אינו מסוגל לחוות את האני הפנימי או את רגשותיו. החוויה העיקרית היא ניתוק מוחלט מהגוף, ותחושה של מבט חיצוני עליו, בדומה לצפייה בסרט. דה-פרסונליזציה מאופיינת בתחושות קיצוניות,  החל מאדישות ועד להתעלמות מוחלטת.

מודל 12 השלבים

הפסיכואנליטיקאים פרוידנברגר ונורת תארו את התפתחות השחיקה במודל בן 12 שלבים, החל מהשלב הראשוני – הקל ביותר – ועד לשלב האחרון;
(1) צורך פנימי חזק של האדם להוכיח את עצמו, המתאפיין בדחף שגובל באובססיביות. התוצאה היא עובד שמקבל על עצמו יותר מטלות ויותר אחריות. לעתים אין לו יכולת לבצע את מה שלקח על עצמו, וכך מתחילה השחיקה. 
(2) השקעת זמן ומאמץ מוגברים בעבודה. בשלב זה, האדם מאמין  שאם ישקיע יותר שעות בעבודה, הוא יגיע מהר יותר למטרה שהציב לעצמו. הגישה הזו עשויה להניב תוצאות לטווח הקצר, אבל לאורך הזמן היא תפחת והשחיקה תתחיל לכרסם.
(3) הזנחת הצרכים הבסיסיים, שפוגעת בבריאות הגופנית והנפשית; שעות שינה לא מספקות ולא סדירות, אכילה לא סדירה וצמצום האינטראקציות החברתיות.
(4) הדחקת קונפליקטים, המתבטאת בהתעלמות מבעיות הדורשות פיתרון. התוצאה היא תחושות של פניקה ועצבנות יתר. 
(5) שינוי סדר הערכים, כאשר העבודה עוברת למקום הראשון. בשלב זה חלה התנתקות הדרגתית מהמשפחה והחברים. התחביבים נתפשים כבזבוז זמן.
(6) הכחשה והדחקה של בעיות בוערות. מתבטאת בחוסר סובלנות; בהתייחסות לעמיתים לעבודה כטיפשים, עצלנים, תובעניים וחסרי משמעת; בצימצום של קשרים חברתיים; בגישה צינית ואגרסיבית. מכלול הבעיות נתפשות כתוצאה ישירה של הלחץ בעבודה.
(7) נסיגה. החיים שאחרי שעות העבודה מצטמצמים למינימום, או כלל אינם קיימים; נוצר צורך למצוא מפלט מהלחץ הגובר, ובמקרים רבים המפלט הוא התמכרות לאלכוהול או לסמים.
(8) התנהגות מוזרה. בשלב זה מזוהים שינויים לרעה בהתנהגות, המעוררים דאגה בליבם של בני-משפחה וקומץ החברים שעוד נותרו.
(9) דה-פרסונליזציה. בשלב זה הופכים כל הסובבים את הפרט (כולל הוא עצמו) לחסרי ערך. הפרט מאבד כל רצון לדאוג לצרכיו.
(10) ריקנות פנימית. בשלב זה משתלטת על הפרט תחושת ריקניות פנימית, שאותה הוא מנסה למלא בעזרת אכילה מוגזמת, פעילות מינית חריגה, אלכוהול או סמים.
(11) דיכאון. בשלב מתקדם זה של שחיקה חש הפרט אבוד, מותש וחסר אונים. העתיד נתפש בעיניו כחסר תקווה.
(12) שחיקה טוטאלית. עשויה להתבטא בהתמוטטות גופנית ונפשית מוחלטת, דורשת טיפול רפואי או נפשי בהתאם.

ספר; אומנות ההוראה הקשובה

מהי הוראה קשובה? כיצד היא יכולה לבוא לידי ביטוי בכיתה? האם תרומתה משמעותית כל כך? פרופ' ירון שור, מחבר הספר, מסביר

נמסר מאת: מכון מופ"ת

ספר חדש מציע דרכים ייחודיות להעצמת התלמידים דרך חוויה לימודית שונה, חיובית ומעשירה. שמו; אומנות ההוראה הקשובה.
בהוראה קשובה מושם דגש על מתן אפשרות לבטא את האינדיבידואליות של הלומדים. הלומד יכול להשמיע את קולו ולבטא את עוצמתו כאדם חושב. 
הספר מספק מענה לשאלות כמו; כיצד ניתן ללמוד טוב יותר? איך מורה יכול להעצים את התלמיד? והאם הדבר יכול להתקיים בתוך כיתה שלמה?
את הספר כתב פרופ' ירון שור. המוטו שלו; ההקשבה לקולו של האחר היא הדבר החשוב ביותר בהוראה.
המחבר מציע לשנות את האופן בו מתקיימת ההוראה הכיתתית. יש לאפשר ללומדים ביטוי דרך בחירת התכנים ובאמצעות הביטוי הרגשי. יחדיו הם יובילו אותם ללמידה טובה יותר. הספר מעניק כלים לביצוע הוראה מותאמת אישית, אותם ניתן להפעיל גם בכיתות מרובות משתתפים, כדוגמת הכיתות בישראל. 

אומנות ההוראה הקשובה. גם במהדורה דיגיטלית

לכאורה, למרות שנראה כי למידה מותאמת אישית היא משימה בלתי אפשרית, הספר מציג מגוון דוגמאות, משלל תחומי ידע, שניתן לבצע בכיתה. 
באמצעות שילוב הדוק בין תאוריה למעשה, מתווה הספר את דרך ההוראה המבוססת על הקשבה. זוהי הוראה מבוססת דיאלוג, תשומת לב לכל לומד ותיווך ממוקד ואישי. הספר חושף כיצד אפשר לחולל שינוי בהבנת הנלמד, תוך התייחסות למכלול הגורמים המשפיעים על ההבנה: ההיבטים הקוגניטיביים, מרכיבי הידע והתהליכים הרגשיים המעורבים בלמידה. ההסברים התאורטיים מלווים בכלים מעשיים, כמו שימוש בציורי הלומדים, תמונות וסיפורים.
בעידן שבו מושם דגש על הטכנולוגיה ועל מקומם המרכזי של הלומדים בתהליך הלמידה, עולים סימני שאלה לגבי מקומם של המורים. הספר מבקש להכיר בחשיבות המורים בתהליך ההוראה והלמידה; הם המתווכים העיקריים בשיעור והם האחראים על יצירת תקשורת רב-ערוצית בכיתה, באופן שמאפשר ללומדים לבטא את עולמם ואת יכולותיהם בתהליך הלמידה. השימוש בהוראה קשובה מאפשר למורים לצעוד יחד עם הלומדים בדרך אל שינוי בתפיסותיהם ביחס לנלמד. הליווי הקשוב מאפשר ללומדים להגיע אל מקומות חדשים בהבנה ולהתמודד בהצלחה עם הקשיים והמכשולים בדרך. המורים והלומדים חווים יחד תהליכי שינוי רבי משמעות. הספר נותן כלים מעשיים לדיאלוג לא רק בין שניים (תלמיד ומורה) אלא דיאלוג משמעותי עם כיתה שלמה.
הספר יצא לאור בהוצאת מכון מופ"ת וניתן להשיגו במהדורה מודפסת או דיגיטלית. 

באקדמית גורדון; חדר למידה אופפת ראשון בישראל

האקדמית גורדון הקימה מרחב למידה אימרסיבית ראשון מסוגו בארץ. במרחב יוכלו הסטודנטים להתנסות בתרחישי למידה שונים שמעורבים בהם כל החושים – הרצפה נעה, ריחות הקשורים לתרחיש מופצים באוויר, וקירות אינטראקטיביים, שנגיעה בהם מפעילה מידע, כמו תמונה או סרטון.

נמסר מאת: המכללה האקדמית גורדון 

המרחב החדש ללמידה אופפת, שבמכללה האקדמית גורדון, מאפשר לסטודנטים להיות פעילים בתהליך הלמידה. כיום ידוע שלמידה פעילה מותירה רושם משמעותי יותר אצל הלומד מאשר למידה פאסיבית. למידה פעילה נותנת מענה גם לילדים עם קשיי למידה ולילדים בעלי צרכים מיוחדים.
מרחב הלמידה החדש מאפשר ללומד "לצאת מחוץ לכותלי הכיתה", ולהפעיל את כל כל החושים.
למידה אימרסיבית מתרחשת בסביבת למידה אינטראקטיבית, פיזית או וירטואלית, המאפשרת לפעול על פי תרחישים שונים ומיועדת לרכישת ידע או מיומנויות בתחומי דעת שונים. במסגרת למידה כזו נעשה שימוש בטכנולוגיות כמו הולוגרמות, סרטוני 360⁰, חיישנים ושכבות מידע. המטרה היא לעצב תהליכי הוראה מגוונים, שמעוררים עניין אצל הלומד. בלמידה שכזו ניתן להמחיש עקרונות מופשטים ולהחיות טקסטים, כדי שהלומד יזכור אותם טוב יותר.
לימור הררי, ראש מחלקת חדשנות וטכנולוגיה בהוראה באקדמית גורדון, מספרת כי לטכנולוגיה החדישה  נחשפה בתערוכת BETT  לטכנולוגיות למידה, שהתקיימה אשתקד בלונדון. לדבריה, "התחושה שאתה נמצא במרחב מקביל, מחוץ לכיתה, מריח ריחות, רואה צבעים ותמונות ונמצא בתנועה מתמדת, מאפשרת חוויית למידה יוצאת דופן. במרחב שכזה, תהליכי החשיבה אינם מוגבלים, הדמיון מתעורר ומעורבות הלומד מועצמת. כאשר ידע חדש נבנה באופן אימרסיבי, הוא משמעותי ללומד".

כדאי לדעת; דו"ח חדש קובע - ישראל רק במקום העשירי בתחום ההי-טק

המידעון SOFT NEWS מציין השבוע כי ישראל נמצאת רק במקום העשירי בעולם על פי מדדי הפיתוח והחדשנות בתחום ההי-טק.
דרום קוריאה ושוודיה הן המדינות החדשניות ביותר בעולם. במדינות אלה קיים מספר בוגרי המדעים וההנדסה הגבוה ביותר.
בנוסף, מתרחשת בהן הפעילות הרבה ביותר של חברות שמתמחות בטכנולוגיה, שנקבעת על פי מספר הפטנטים שהחברות רשמו.
שוודיה נמצאת במקום השני ומתחילה לבסס את מעמדה כבירת ההי-טק של אירופה.  
הנתונים פורסמו על ידי חברת בלומברג, שמרכיבה את המדד על סמך נתונים ממקורות שונים, כולל הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית ו-OECD.
בלומברג מציינת, כי חברת סמסונג עומדת בראש הדירוג של דרום קוריאה. סמסונג רשמה יותר פטנטים בארה"ב מכל חברה זרה אחרת מתחילת האלף הנוכחי. חברת יבמ היא החברה האמריקנית שרשמה בארה"ב את מספר הפטנטים הגדול ביותר. יבמ נוהגת לרשום פטנטים באופן עקבי כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלה. 
בטבלה; המדינות המובילות. ישראל, למרות היותה בולטת בתחום ההי-טק העולמי, נמצאת אחרי מדינות שדומות לה בגודל האוכלוסייה, כמו פינלנד במקום השביעי ודנמרק במקום השמיני. סינגפור, מדינה קטנה משמעותית מישראל, נמצאת במקום השלישי. 

יוזמה בדואט; תלמידים בקונצרט משותף עם זמר מוכר

מזה מספר שנים מתקיימת בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר יוזמה ייחודית; זמר מוכר מוזמן לבית הספר כדי לקיים קונצרט עם הרכבים מוסיקליים של תלמידים

נמסר מאת: התיכון לחינוך סביבתי

יוזמה ייחודית מתקיימת מדי שנה בבתיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר; זמר מוכר מגיע לתיכון ומקיים מופע יחד עם הרכבי המוסיקה של בית הספר. ברפרטואר – שיריו של הזמר.
לאחרונה התקיים בתיכון ערב מוסיקלי עם יזהר אשדות. כהכנה לערב המיוחד, ערך הזמר חזרות עם התלמידים, שלמדו להכיר את שיריו ולנגן אותם. 
לאחר המופע, כתב אשדות בדף הפייסבוק שלו את הדברים הבאים; "זה יכול היה להיות מעשה של יהירות להתרגש מערב שמוקדש למוסיקה שלי, אלמלא הכשרון, הרצינות והנעורים שהציפו אתמול את חלל חדר האוכל של בית הספר הסביבתי בשדה בוקר. יואל כהן, המחנך שהרים את הערב הזה, מגלם בעיני את חזונו של בן גוריון למדינה נאורה ומלאת חסד. 68 התלמידים שניגנו ושרו תחת שרביטו של יואל המחונן, אחרי שעבדו יחד ארבעה חודשים בחזרות אינטנסיביות, ומאות חבריהם שהריעו להם, הם העתיד שלנו, וכאן בערב החורפי הזה בנגב, הוא נראה ורוד."

תתרגלו למושגים חדשים; גלוקליות, תמורתיות ואי פורמליות

פדגוגיה חדשה, מוטת עתיד, נכנסת בהדרגה למערכת החינוך. קבלו מושגים חדשים, שיהיו שגורים בעתיד על לשונכם

נמסר מאת: משרד החינוך, אגף מו"פ ניסויים ויוזמות 

משרד החינוך פרסם לאחרונה את החוברת "פדגוגיה מוטת עתיד 2" – מגמות, עקרונות, השלכות ויישומים. (בתמונה: כריכת החוברת)
את החוברת כתבו ד״ר עופר מורגנשטרן, איריס פינטו, ד״ר עדי וגרהוף, תמיר הופמן ושמוליק לוטטי.
בחוברת למעלה מ-200 עמודים, שעוסקים כולם בעתיד מערכת החינוך. זוהי חוברת המשך לחוברת הראשונה, שיצאה לאור בשנת 2016 באותו נושא.
בפרק המבוא מסבירים המחברים את הרציונל לכתיבתה. הם מציינים כי ארגונים מצליחים בארץ ובעולם מתאפיינים בחשיבת עתיד ובעיצוב עתיד שרצוי להם. המציאות המשתנה במהירות, מאלצת כל ארגון ששואף לשרוד להתאים את עצמו למתרחש סביבו. ארגון שלא ישתנה לא ישרוד. מערכת החינוך, כארגון חברתי, אינה יכולה להתעלם מהשינויים המתרחשים סביבה, ועליה לפעול במהירות כדי להתאים את עצמה אליהם. החוברת מייחסת לשינויים המתרחשים בשישה תחומים; חברה, טכנולוגיה, כלכלה, סביבה, פוליטיקה וחינוך. החוברת מתארת את ההשלכות של השינויים המתרחשים בכל תחום על מערכת החינוך. למשל, השינויים בתחום הטכנולוגיה מתבססים במערכת הלמידה המקוונת. למידה וירטואלית מאפשרת למורים להיות זמינים לתלמידים בכל עת, גם ממרחק ומאזורי זמן שונים. 
מודל של פדגוגיה מוטת עתיד, המוצג בחוברת, מתמקד בשישה עקרונות: פרסונליות, שיתופיות, אי-פורמליות, גלוקליות, תמורתיות ותכלול של זהות וייעוד אישי. המודל מאפשר לכל מוסד חינוכי לפעול על פיו, ולערוך את השינויים המתאימים לו. יוזמות מהארץ והעולם המובאות בחוברת, מאפשרות להתרשם מהן כדי להטמיע אותן או דומות להן בכל מוסד חינוכי אחר.

מושגים חדשים ומשמעותם

שינויים גורמים לא אחת להיווצרות  מונחים טרמינולוגיים חדשים. הפדגוגיה חדשה, מוטת עתיד, מציגה שישה עקרונות לפעולה,  ומייצרת שישה מושגים חדשים; פרסונליות, שיתופיות, אי-פורמליות, גלוקליות, תמורתיות, תכלול של זהות וייעוד אישי.
פרסונליות – עולם החינוך יעבור בהדרגה מחינוך סדרתי להמונים לחינוך מותאם אישית. פרסונליות בחינוך משמעה התאמה אישית של מוצרים, תהליכים ושירותים לאדם באשר הוא (תלמיד, מורה או מנהל) לפי יכולותיו, צרכיו, רצונותיו ומצבו, כדי לספק לו ערך מוסף המעצים אותו.
שיתופיות בחינוך היא תהליך שבו פועלים יחדיו שניים או יותר באופן המעצים את יכולתם כפרטים בודדים, כדי להשיג יעד פדגוגי משותף, שלא יכלו להשיגו כל אחד לבדו. עקרון השיתופיות מוביל לשיתוף פעולה בין יחידים ומוסדות בעולם החינוך ובחברה הסובבת אותו כדי לייצר חינוך רלוונטי
יותר.
אי-פורמליות בחינוך משמעותו למידה המתבצעת מחוץ למסגרות ארגוניות וחינוכיות פורמליות, המנצלת את הזדמנויות הלמידה הפוטנציאליות ההולכות ומתרבות במרחבי החיים השונים בעידן של מציאות משתנה.
עקרון הגלוקליות בחינוך משמעותו גיבוש של תודעה, זהות ויכולות גלובליות ולוקליות אצל הלומד, ויצירת איזון הרמוני ביניהן, שיאפשר לו לפעול ולשגשג בו-זמנית במרחבים הגלובלי והלוקלי. 
תמורתיות באה לידי ביטוי ביכולתו של הלומד להסתגל, לשגשג ולפעול באופן מיטבי במציאות מורכבת ובעולם עתיר תמורות. ההוראה והלמידה כוללות תכנים שהלומדים בוחרים, גם אם לא היו ידועים מראש, ותפקידי הלומדים והמלמדים מוגדרים מחדש.
המושג תכלול מבוסס על המילים תכלית וכוליות. פירושו למידה המייצרת משמעות, תכלית ומודעות ערכית, ומאפשרת גיבוש של עצמי שלם בעולם של שינויים מהירים ושל ריבוי זירות השתייכות. במציאות עתירת תמורות, פיתוח מודעות לזהות האישית הוא תהליך חיוני כעוגן רגשי וקוגניטיבי.

לקריאת החוברת

יום המילים הטובות ברשת אורט

תלמידי רשת אורט ישראל בקמפיין ארצי, שמטרתו לקחת אחריות על השיח ברשת ומחוצה לה

נמסר מאת: רשת אורט ישראל

השבוע התקיים יום המילה הטובה במוסדות החינוך של רשת אורט. האירוע החל לפני מספר שנים, כיוזמה של תלמידי אורט, שלקחו חלק בפרויקט שומרי המסך. המטרה; ליצור שינוי תרבותי בשיח הישראלי במשך כל השנה, ברשת האינטרנט ומחוצה לה. השנה גוברת הרלבנטיות של היוזמה בשל הבחירות הקרבות.
יום המילה הטובה מאפשר לחוות חוויה של קבלת מחמאה והתרוממות רוח, מעודד שיח מכבד, חיובי ואוהד, מאפשר הפצת מסרים של הוקרה והכרת הטוב, חיזוקים חיוביים, אמירת תודה והעצמה ועוד. התקווה היא שיום זה ידרבן התנהגות דומה לאורך כל השנה. 
בין הפעילויות שנערכו; החתמה המונית של הציבור ושל מקבלי ההחלטות על אמנת המילה הטובה, שנוסחה על ידי תלמידי אורט במטרה לקרוא לשינוי מיוחל בשיח; הקמת סיירת דיגיטל של תלמידים שינטרו שיח פוגעני ברשת ובטוקבקים. המטרה – להשמצה אחת יופצו עשרות מילים טובות אחרות במקום; "ספיד-דייטינג" של מילים טובות; סדנת חוזקות; אוטובוס הפרגונים, שעבר ברחבי הארץ וחילק מילים טובות לנותני שירותים למיניהם, כולל גם בשפת הסימנים; תלמידים עם מילים טובות בתחנות אוטובוסים ורכבות; מילים טובות במקום דוחות חניה ברשויות נבחרות ועודץ
באורט הכריזו על יום המילים הטובות כיום קבוע בשנה, שייערך בכל מוסדות הרשת, כדי לעודד את התלמידים למעורבות חברתית ואזרחות טובה.

יום המעשים הטובים יתקיים השנה ב-2.4.2019. יום מעשים טובים הוא יום גלובאלי, במסגרתו משתתפות יותר ממאה מדינות לעשייה למען הזולת. ביום זה מתאפשר לכל אדם לעשות טוב בדרכו הוא. היום מנוהל על ידי עמותת רוח טובה, המציעה למוסדות החינוך שלל פעילויות טובות. 

כדאי להכיר; ODD – הפרעת כעס, עקשנות וסרבנות

על ODD שמעתם ?
האם ידעתם שגם לאנשים סרבנים-עקשנים-כעסנים יש הגדרה ושם ב-DSM?
בשנת 1994 ב-DSM4 הוגדרה תסמונת חדשה בשם תסמונת ההתנגדות או הסרבנות-עקשנות ושמה ODD – OPPOSITIONAL DEFIANT DISORDER.
מהר מאוד הרגשתי צורך לחקור אותה ולהבין את מנגנון ההפעלה שלה ולמצוא לה כלים טיפוליים. שמי חדוה נבון, מאמנת רגשית ומדריכת הורים. לפני למעלה משלושים שנה הקמתי את מרכז נבון – למידה- קשב-רגש, במטרה לתת מענה מקיף לילדים, מתבגרים ובוגרים עם לקויות למידה, קשיים בקשב וסרבנות-עקשנות.
מוזמנים לגלוש באתר ולקבל את סדרת הסרטונים על התמודדות עם ODD.

לפרטים והתקשרות;
www.navoncenter.com
054-4758852
לסרטונים;
https://nevoncenter.ravpage.co.il/landing-page

מי יפתח תוכנית אסטרטגית למשרד החינוך? – מכון מחקר אמריקני

השבוע פורסם בעיתון דה מרקר, כי משרד החינוך פנה למכון ראנד האמריקני, כדי שיפתח עבורו תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, ליישום עתידי, כשנקודת ההתייחסות בה היא מערכת החינוך בשנת 2030. העלות; 360 אלף שקלים.
פניית משרד החינוך למכון ראנד הגיעה למערכת קו לחינוך לפני מספר שבועות. פנייתנו לקבלת תגובה בעניין זה ממשרד החינוך הושבה ריקם. בדרך כלל כשהמשרד מסרב להגיב זה אומר שיש לו מה להסתיר. דהיינו, משהו לא בדיוק תקין/מקובל/הגון (מחק את המיותר) בעניין.
השבוע התברר מדוע המשרד שתק. בראיון בדה מרקר נחשף כי אנשי חינוך בישראל זועמים על הצעד שביצע המשרד. לדבריהם, ישראל אינה צריכה לפנות לגורמי חוץ כיוון שחינוך הוא תלוי תרבות. האם חוקרת אמריקנית מבינה יותר מחוקרים בישראל את המתרחש אצלנו? במכתב שהפיץ לאנשי חינוך החוקר נחום בלס ממרכז טאוב, הוא טען כי "חש עלבון בשם כל קהילת חוקרי החינוך הפועלת בארץ". לדבריו, "ארה"ב אינה ידועה כמדינה שתחום החינוך הוא דווקא זה שבו רצוי לחקות אותה, ומכון רותם אסטרטגיה (שזכה במכרז ליישום הדו"ח במערכת החינוך) הוא מוסד שלא שמעתי על עבודה רצינית שעשה בתחום החינוך". ממכון ראנד נמסר כי הדו"ח אמור להתפרסם בקרוב. מטרת הדו"ח היא להעניק למקבלי ההחלטות בעתיד כלים שיאפשרו להם להכריע על צעדי מדיניות מתאימים. במשרד החינוך ציינו כי ההתקשרות עם מכון ראנד היא חלק משורה של התייעצויות עם גורמים רבים בשטח ובאקדמיה, וכי פעולות ההכנה כללו גם סקר במדגם גדול של עובדי הוראה.

 

 מנהל בית ספר בסין, שמצא דרך מקורית להנעים לתלמידים את השהות במוסד החינוכי

 מנהל בית ספר יסודי, בעיר שנגחאי שבסין, מצא דרך מקורית להנעים לתלמידים את השהות בבית הספר; מדי בוקר, במסדר הבוקר, הוא עורך איתם התעמלות, שבסיסה צעדי ריקוד בליווי מוסיקה, שהוא ממציא.  המנהל רוקד והתלמידים מחקים אותו.
פעילות גופנית, כידוע, ממריצה את מחזור הדם, ותורמת לשיפור תחושות ויכולות אחרות; כושר ריכוז, תחושת שמחה, רגיעה ועוד. ככל הנראה יש לפעילות הגופנית הנמרצת השפעה נוספת – העלאת ההישגים? אולי

ירוק עולה

השנה – 95 בתי ספר הפכו לירוקים; 1,150 בתי ספר ירוקים במערכת החינוך

נמסר מאת: משרד החינוך

משרד החינוך, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, העניקו בימים האחרונים תעודות הסמכה ל-95 מוסדות חינוך ירוקים. ההסמכה היא שיאו של תהליך, שמטרתו להפוך את נושאי הסביבה לחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים ומשגרת החיים בבית-הספר. 
במסגרת התוכנית, בתי הספר התאימו את עצמם לאורח חיים סביבתי, להתייעל אנרגטית ולקיים פעילות סביבתית למען הקהילה. כל בית ספר קיבל תו תקן ממשרד החינוך ומהמשרד לאיכות הסביבה ותעודת הסמכה. בנוסף, הוא זכה לתמיכה כספית של עד כ-20 אלף שקלים.
עד היום הוסמכו 1,150 בתי-ספר מכל רחבי הארץ כבתי ספר ירוקים. בתהליך ההסמכה נדרש בית הספר לעמוד במספר קריטריונים: שילוב נושא סביבתי בתוכנית הלימודים; ביצוע פרויקט קהילתי-סביבתי; הטמעת אורח חיים סביבתי בבתי הספר וחסכון במשאבים; מתן ביטוי ויזואלי במוסד הלימודי לעיסוק בנושאי סביבה; הובלת מועצת תלמידים ירוקה; וביצוע הכשרת מורים לצוות בית הספר בנושאי סביבה.
מבין בתי-הספר קיבלו 30 מוסדות חינוך הסמכה כ"בית ספר ירוק מתמיד". בית ספר ירוק מתמיד נדרש להרחיב את העיסוק שלו בהיקף העשייה ובהיקף המשתתפים בבית הספר. בנוסף, מתבצעות הכשרות למורים וגננות, תהליכי הסמכה של גני ילדים ירוקים ותהליכי הסמכה של סניפים ירוקים של תנועות נוער. בין המוסמכים ניתן למצוא בתי ספר מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים של מערכת החינוך.

אז למה כדאי להפוך לבית ספר ירוק?
כי בתי הספר הירוקים מקדמים שטחים פתוחים לטובת הקהילה; מחזור חומרים על ידי ילדי הגנים; צמצום צריכת חשמל, מים ונייר בבית הספר; התקנה של קומפוסטרים (מַדְשֵׁנים), מכלים שקופים בשירותים, מאגרי מים וגינות ירוקות בבתי הספר; שילוב של תכנים ירוקים בתוכניות הלימודים – מתמטיקה, שפה ואומנות תוך עיסוק במושגים סביבתיים; הכשרת מורים בתחומי הסביבה והקיימות; כל בית ספר מוסמך מקבל תקציב של 20 אלף שקלים.

"אליפות שחמטק" יוצאת לדרך

נמסר מאת: אליפות השחמטק

ב-10 לפברואר יוצאת לדרך אליפות השחמטק. האליפות תסתיים ב-10 באפריל. מוזמנים להירשם לתחרות  ילדים מכל הארץ, בגילאי 3-8. זו השנה השלישית שאליפות שחמטק מתקיימת. השנה ישתתפו בתחרות כ-400 גני ילדים וכ-200 בתי ספר מרחבי הארץ. מטרת התחרות לעודד את הילדים והתלמידים בגילאי 3 ועד 8 לשחק שחמט. המטרה היא לפתח בהם מיומנויות חשובות, כמו חשיבה מתמטית, התמצאות במרחב, יכולת פיתרון  תרגילים, חשיבה יצירתית, מנהיגות ועוד.
התחרות תתקיים ב-10/2 ותסתיים ב-10/4. בסיומה יתקיים אירוע חגיגי שיכלול חלוקת פרסים ותעודות, מדליות וגביע לבית הספר המנצח. בין הפרסים – ערכות שחמט אולימפיות לבתי הספר וערכות רצפה גדולות לגני הילדים.

הזוכים בתחרות בשנה שעברה.

השלבים שבדרך

בשלב המוקדמות בתחרות צוברים המשתתפים נקודות ברמה האישית וברמה הכיתתית. בשלב הבא יתחרו ביניהם מוסדות החינוך שבאותו יישוב. לשלב הסופי יעלו בתי ספר וגני ילדים שזכו במקום הראשון ביישובם. בשנה שעברה זכו בית ספר "ניצנים" בנס ציונה, "נופי ים" בתל אביב ו"בן גוריון" ברחובות. בתחרות גני הילדים הארצית זכו גן "ריף" ו"תלתן" מיבנה.
מאחורי היוזמה החינוכית עומדת חברת "אלתרמן שחמט", המקדמת ומפתחת תוכנית חינוך רב תחומית ללימוד שחמט. התוכנית משלבת תנועה, משחק וטכנולוגיה. במחקרים נמצא, שמשחק השחמט תורם ליכולות כמו חשיבה יצירתית, פיתוח חשיבה מתמטית, פיתוח יכולות אסטרטגיות, חשיבה לטווח ארוך, מנהיגות ועוד.
מייסדי ובעלי החברה, לובה ובוריס אלתרמן, הם אמני שחמט. לובה הייתה אלופת אוקריאנה ובוריס שימש כעוזר האישי של אלוף העולם גארי קספברוב. בני הזוג פיתחו  מודל חינוכי שמיוצא למוסדות חינוך בחו"ל; קנדה, הולנד, אוסטרליה, אוקריאנה ודרום קוריאה. השנה יצטרפו לתוכנית גם תלמידי העיר באדן שבגרמניה, והיא תהיה חלק מלימודי החובה בבתי הספר.

המירוץ למיליון; תלמידי היסודיים בחמ"ד במיזם שאפתני - לקרוא מיליון ספרים עד לשבוע החמ"ד

מאה אלף תלמידים במירוץ לקראת האחד במאי 

נמסר מאת: משרד החינוך

המירוץ למיליון; קריאת הספרים בחמ"ד עד כה והיעדים הנכספים

הסופר ש"י עגנון בספרו סיפור פשוט כותב; "בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר", כך ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, בהודעה שפתחתה את מירוץ "קוראים למיליון", שבו משתתפים תלמידי היסודי בחמ"ד. החמ"ד הכריז על מיזם שאפתני, של קריאת מיליון ספרים בתוך כחמישה חודשים. היעד; יום פתיחת שבוע החינוך הממלכתי דתי – 1.5.2019. מאה אלף תלמידים, מ-400 בתי ספר, ייקחו על עצמם לקרוא בממוצע כעשרה ספרים כל אחד. אחת לשבועיים בתי הספר ידווחו באתר ייעודי, שהוקם לצורך העניין, על התקדמותם בדרך למימוש היעד. 
באתגר הקריאה יושם דגש על אהבת הקריאה, ההנאה שבקריאה ועידוד מפרה של תחרות בין בתי הספר. התוכנית קוראים למיליון מצטרפת לתוכניות חשובות נוספות לעידוד הקריאה, כמו ספריית פיג'מה לתלמידי כיתות א' ו-ב', שמחת הקריאה לתלמידי כיתות ג' ו-ד' וצעדת הספרים לבני כל הגלאים.
במהלך המירוץ יעבור גביע נודד בין בתי ספר המובילים, שיציין את תרומתם המשמעותית לעמידה ביעד. הפרס לשני בתי הספר שיזכו במירוץ; שני פופים לספרייה.

מה במערכת; כנסים ואירועים

השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת יתקיים בתאריכים 3-7.2.2019. הנושא הפעם; "גם ברשת יש גבול". לפרטים

ההשתלמות השנתית של איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות תתקיים בנושא; "תקשורת וחינוך – יחסי גומלין ומה שביניהם".
ההשתלמות תיערך בתאריכים 11-14.2.2019 באילת. 

צמצום במספר השוטרות המדריכות זה"ב – השבוע נודע, כי בשל הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה, יצומצם מספר השוטרות המדריכות זהירות בדרכים בבתי הספר, והוא יעמוד על עשר בלבד, בכל הארץ. 

תרגיל ההתגוננות הארצי במוסדות החינוך יתקיים בתאריכים 10-14.3.2019. במסגרת התרגיל ייערך יום למידה מרחוק בחירום. באתר משרד החינוך מתפרסמות שלל הפעילויות המתאימות ללמידה מרחוק; לפעילויות הפגה – מבחר בקטלוג החינוכי, אקדמיה ברשת ואבטחת מידע וסייבר​​​. ללמידה – הקטלוג החינוכי, המרחב הפדגוגי, הרצאות מוקלטות וחומרי הוראה בערבית. 

כנס מנהלים ארצי בנושא "חינוך משיב רוח", יתקיים ב-26.3.2019.

כנס תמ"ר ותוכניות ייחודיות בנושא "מבחינה אחרת", יתקיים ב-3.4.2019, בין השעות 13:30-18:30,  במרכז רבין בתל אביב.

יוצרים שינוי – כדי להגדיל את מספר התלמידים שיוזמים פרויקטים במסגרת התוכנית למעורבות חברתית, חבר משרד החינוך לתוכנית הבינלאומית "יוצרים שינוי". בתוכנית, הפועלת בכ-70 מדינות, משתתפים כ-50 אלף תלמידים. בתחרות, שתיערך ב-12.6.2019, ייבחרו שתי יוזמות –  אחת מבית ספר יסודי ואחת מבית ספר על יסודי, שייצגו את המדינה בכנס בינלאומי בחו"ל.
החל מ-1.4.2019 ועד ל-10.4.2019, ניתן יהיה להירשם לתחרות באתר יוצרים שינוי. 

יריד המגמות הטכנולוגיות יקיים כנס ג'אם טק בנושא "למידה רב תחומית בחינוך הטכנולוגי" ב-19.2.2019, בשעה 10:30, בהיכל הטוטו בחולון. יש להירשם מראש. לפניכם סרטון בנושא.

עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי

עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הרשם עכשיו ללא עלות

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר
מורה איש חינוך, אנא שתף...
גלילה לראש העמוד