למה מספר מערכי השיעור המתפרסמים ברשת קטן כל כך? אולי כי כמעט ואינם בנמצא 

מאת: ד. אבי-גיא

אחת מאבני היסוד בעבודת המורה היא הכנת מערכי שיעור. עם זאת, כמעט ואין בנמצא, או בכתובים או ברשת, מערכי שיעור שפרסמו מורים כדי לשתף בהם עמיתים למקצוע. יתר על כן, במרבית המקרים, מורים נוהגים לעבור על החומרים לפני השיעור, ולשרטט להם בראש מתווה כללי להעברתו. לשאלה מדוע הם לא מייצרים מערך כתוב ומובנה, הם משיבים לא אחת כי הכנה מדוקדקת ופרטנית נתפשת בעיניהם כטרחה מיותרת. לדבריהם, את שלב ההכנה המדוקדקת לכל שיעור עברו בתקופת ההכשרה להוראה. 
לפני עשור פיתחנו, במסגרת פורטל קו לחינוך, אתר למורים, שמטרתו הייתה לאסוף מערכי שיעור ולפרסמם חינם ברשת. הגלישה באתר לא הייתה נמוכה – מורים חיפשו מערכי שיעור. אולם מידת השיתופיות והעלאת מערכים לאתר על ידי המורים הייתה נמוכה במיוחד. כדי לעבות את האתר חיפשנו מערכים ברשת, אולם ברוב המקצועות לא מצאנו חומרים שראוי היה לפרסם. לאחרינו פיתח משרד החינוך את הקטלוג החינוכי. בסך הכל יש בו עתה כאלפיים מערכי שיעור. רוב המערכים פותחו על ידי משרד החינוך. מיעוטם על ידי מורים. לכאורה נראה שמספר המערכים מכובד למדי. אלא שבחלוקה לתחומי הדעת באתר – 23, התוצאה היא כ-85 מערכי שיעור פחות או יותר לכל תחום דעת. ואם מחלקים את המערכים ב-12 שכבות גיל, התוצאה בחלוקה גסה היא שבעה מערכי שיעור למקצוע לשכבת גיל. ואם מחלקים גם לסוג חינוך – ממלכתי או ממלכתי דתי, או למגזר – דוברי עברית או ערבית – התוצאה נמוכה במיוחד.
בדקנו למשל, כמה מערכי שיעור יש באנגלית לכיתה ט'. התוצאה – 46.  לכאורה מספר סביר. אלא שבחלוקה לרמות – שלוש ככל הנראה – מדובר על כ-15 מערכים לשנה – תוצאה נמוכה במיוחד.
מורים שראיינו בעניין אמרו דברים דומים. המסקנה שלנו הייתה; מורים כמעט ולא כותבים מערכי שיעור. אם בכל זאת הם כותבים, הם אינם רוצים לפרסם אותם, כיוון שאינם מרוויחים מכך דבר. 
אם המורים בכל זאת כותבים מערכי שיעור, הם נכתבים בראשי פרקים, אינם נשמרים ואינם מקוטלגים. לכן היכולת העתידית של המורה להעביר אותם שוב ולשפר אותם – מוטלת בספק. גם היכולת של המורה להפיק לקחים מהשיעור מוגבלת; כיוון שאין למורה כל תובנות כתובות ומובנות, הוא גם לא מסוגל לשתף את המערך עם עמיתיו למקצוע.

שלושה מחקרים ומסקנה אחת

החוקרות סגל, שריקי ומובשוביץ-הדר (2016), פנו אל מורים למתמטיקה כדי שיכתבו ביחד מערכי שיעור וישתפו את עמיתיהם בתובנות שעולות לאחר העברתם בכיתה. הן ערכו שלושה מחקרים נפרדים, העוסקים בהיבטים שונים של מערכי השיעור. 
במחקר הראשון, שכותרתו הייתה "מערך שיעור המתמטיקה המועדף שלי", פנו החוקרות ל-400 מורים למתמטיקה בבתי ספר תיכונים, וביקשו מהם לשלוח בדואר אלקטרוני את מערך השיעור המועדף שלהם. ההיענות הייתה כל כך דלה, שהחוקרות הציעו שלושה פרסים כספיים, בשווי של 250 דולר כל אחד, כדי לעודד את המורים להשתתף במחקר. למרות זאת רק 60 מורים נענו. מעבר לאכזבה, שאלו החוקרות מדוע רמת המוטיבציה של המורים בתחום זה נמוכה כל כך. 
במחקר השני, שכותרתו הייתה "כתיבה שיתופית של מערך שיעור בתוכנת מדיה-ויקי", נטלו חלק 11 בוגרי תיכון ו-11 מורים למתמטיקה. המשימה שהוטלה עליהם הייתה להכין ולעצב במשותף מערכי שיעור, בתוכנת מדיה ויקי. המורים והתלמידים חברו לקהילות עבודה, שמרו על קשר תכוף, קיימו דיונים על חומרים ורעיונות וחלקו ביניהם את מערכי השיעור והמקורות הנוספים שהגיעו אליהם. הניסוי, שנערך סמסטר אחד, העלה בין המשתתפים תהיות, בין היתר בשאלת זכויות היוצרים שיש להם על המערכים שלהם, כמו גם זכויות היוצרים שהיו לאלה שכתבו חומרים שהשתמשו בהם. 
המחקר השלישי כלל סדנת קיץ בת שלושה ימים, לכתיבה שיתופית של מערכי שיעור. בסדנה, שהתקיימה שנה אחר שנה, נטלו חלק 18 מורים מומלצים (בשנה הראשונה) ו-20 בשנה השנייה. המשימות שהוטלו עליהם היו לעצב מערכי שיעור לבדם, בזוגות או בקבוצות קטנות; להגיב על מערכי שיעור של עמיתיהם ולשפר את המערכים שלהם בהתאם למשוב שקיבלו מעמיתיהם.
התברר לחוקרות כי שיתוף הפעולה הפורה שהיה במהלך הסדנה, כמעט ולא קיים בין כותלי בית הספר. הסיבות היו מגוונות; עומס עבודה שאינו מאפשר אינטראקציה עם מורים עמיתים; נטייה של מורים למתמטיקה שלא להתייעץ עם עמיתיהם, מחשש שייתפשו כמי שאינם מתמצאים בחומר; חוסר מודעות ליתרונות של שיתופיות בידע; בבתי ספר קטנים היה בדרך כלל מורה אחד למתמטיקה, כך שגם אם היה רוצה להשתתף בלמידת עמיתים – לא היה לו עם מי.     
התובנה המרכזית שהופקה משלושת המחקרים הייתה, שהמורים למתמטיקה מודעים לחשיבות התכנון הפרטני של מערך השיעור, אך אינם ממהרים לחלוק אותו עם אחרים. המורים מוכנים להשתתף בלמידת עמיתים רק כשהם בפעילות מוגדרת, כמו סדנת הקיץ. תובנה נוספת שהתגבשה בהמשך הייתה, שהמורים בכל זאת לומדים להעריך את הפוטנציאל של קבלת משוב על מערכי השיעור שלהם.