קו-לחינוך-לוגו2
  • גיליון 719 * כ"ו טבת תשע"ט * 3.1.2019
  • עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי
  • דוא"ל: kav1@bezeqint.net
  • טלפון: 03-6354484

עיתון קו לחינוך - גיליון 719

שתף חבר
שלח במייל
שלח בווטסאפ
הדפס מאמר

בגיליון הפעם; מצב החינוך הטכנולוגי, למה כמעט ואין מערכי שיעור ברשת, איך ללמד תנ"ך תלמידים חילוניים ועוד

והתוצאות; מהפך?

דו"ח מרכז טאוב האחרון על מצב המדינה, שסוקר את החינוך הטכנולוגי-מדעי בשנים 2006-2017, חושף נתון מפתיע. רמז; שימו לב לתעשיית ההי-טק

מאת: סיגל בן-ארצי
כתבו את הפרק בדו"ח: הדס פוקס, גיא ינאי ונחום בלס

לפני כשבועיים פרסם מרכז טאוב את דו"ח מצב המדינה לשנת 2018. הדו"ח, שסוקר את מצב המדינה בתחומי כלכלה וחברה, מקדיש חלק נכבד ממנו לתחום החינוך. בפרק שמוקדש לחינוך הטכנולוגי-מקצועי, נבחנו מגמות ושינויים שקרו בו בשנים 2006-2017. הפרק מציין כי שיעור הלומדים בתיכון בחינוך הטכנולוגי הגבוה עלה, בעיקר בקרב הדרוזים והבדואים. גם בשיעור הבנות הערביות במסלול זה חלה עלייה, אולם בקרב יהודיות דתיות הוא נותר נמוך.
אלא שבשונה מדוחות קודמים שעסקו בחינוך הטכנולוגי-מדעי, מבקש הדו"ח הנוכחי לבחון את המסלול הטכנולוגי הגבוה – שההישגים בו הם הטובים ביותר. הדו"ח מציין כי ההישגים של התלמידים במסלול זה עלו בשנים הללו ביותר מ-40%, לעומת ירידה בחינוך העיוני מ-67% ל-60%. עלייה זו נובעת מהמעבר של תלמידים מצטיינים מהמסלול העיוני למסלול הטכנולוגי הגבוה.
העלייה הגדולה ביותר בשיעור הלומדים במסלול הטכנולוגי הגבוה הייתה בחינוך הערבי, במיוחד בקרב דרוזים – 20%  ובדואים 11%. בנתון זה הייתה יכולה להיות טמונה הבטחה להשתלבות עתידית טובה יותר של האוכלוסייה דוברת הערבית במסלולים יוקרתיים בשוק העבודה, אלמלא היה צורך בהם בידע של השפה האנגלית. שיעור הלומדים אנגלית ברמה מוגברת במגזר הערבי נמוך יחסית ועומד על 17% בלבד, לעומת 51% בקרב יהודים. פער זה משפיע לרעה על יכולתם להשתלב בעתיד בענף ההי-טק.
מספר הניגשים לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה עלה ב-56% מאז 2012, ומספר הניגשים לבגרות באנגלית ברמה זו גדל רק ב-20%. 

התייחסות מגזרית ותקרת הזכוכית 

שיעור הבנות במסלול הגבוה במגזר הערבי עלה מאוד, והוא אף גבוה משיעור הבנים. במסלול הטכנולוגי הגבוה משתלבות 31% מהבנות לעומת 26% מהבנים. הפער בחינוך הבדואי גדול אף יותר – 21% לעומת  12% בהתאמה. עלייה זו מצטרפת לשיפור שחל בשיעור הזכאות לבגרות ובפנייה ללימודים אקדמיים בקרב נשים ערביות. מאידך, יש שיעור נמוך של בנות יהודיות הלומדות במסלול הגבוה, במיוחד בחינוך הדתי. בקרב בנים דתיים השיעור גבוה יחסית. ייתכן כי הלימודים הנפרדים מביאים לצמצום אפשרויות הבחירה עבור בנות דתיות, מפני שהיצע המגמות הטכנולוגיות הגבוהות בבתי הספר לבנות בחינוך הממלכתי דתי נמוך במיוחד – רק 18% מבתי הספר הדתיים לבנות מציעים מגמות כאלו, לעומת 48% בקרב שאר בתי הספר.

כי מבני עניים…

אף שהרקע החברתי כלכלי של התלמידים הערבים במסלול הגבוה חלש בהרבה מזה של היהודים, שיעורי הזכאות לבגרות בקרבם דומים לאלה של היהודים. גם בקרב התלמידים הבדואים במסלול זה, שהרקע החברתי כלכלי שלהם נמוך במיוחד, שיעור ההצלחה בבגרות עומד על כ-74%.

מערכי שיעור; אין כמעט כלום כי לא היה כמעט כלום?

למה מספר מערכי השיעור המתפרסמים ברשת קטן כל כך? אולי כי כמעט ואינם בנמצא 

מאת: ד. אבי-גיא

אחת מאבני היסוד בעבודת המורה היא הכנת מערכי שיעור. עם זאת, כמעט ואין בנמצא, או בכתובים או ברשת, מערכי שיעור שפרסמו מורים כדי לשתף בהם עמיתים למקצוע. יתר על כן, במרבית המקרים, מורים נוהגים לעבור על החומרים לפני השיעור, ולשרטט להם בראש מתווה כללי להעברתו. לשאלה מדוע הם לא מייצרים מערך כתוב ומובנה, הם משיבים לא אחת כי הכנה מדוקדקת ופרטנית נתפשת בעיניהם כטרחה מיותרת. לדבריהם, את שלב ההכנה המדוקדקת לכל שיעור עברו בתקופת ההכשרה להוראה. 
לפני עשור פיתחנו, במסגרת פורטל קו לחינוך, אתר למורים, שמטרתו הייתה לאסוף מערכי שיעור ולפרסמם חינם ברשת. הגלישה באתר לא הייתה נמוכה – מורים חיפשו מערכי שיעור. אולם מידת השיתופיות והעלאת מערכים לאתר על ידי המורים הייתה נמוכה במיוחד. כדי לעבות את האתר חיפשנו מערכים ברשת, אולם ברוב המקצועות לא מצאנו חומרים שראוי היה לפרסם. לאחרינו פיתח משרד החינוך את הקטלוג החינוכי. בסך הכל יש בו עתה כאלפיים מערכי שיעור. רוב המערכים פותחו על ידי משרד החינוך. מיעוטם על ידי מורים. לכאורה נראה שמספר המערכים מכובד למדי. אלא שבחלוקה לתחומי הדעת באתר – 23, התוצאה היא כ-85 מערכי שיעור פחות או יותר לכל תחום דעת. ואם מחלקים את המערכים ב-12 שכבות גיל, התוצאה בחלוקה גסה היא שבעה מערכי שיעור למקצוע לשכבת גיל. ואם מחלקים גם לסוג חינוך – ממלכתי או ממלכתי דתי, או למגזר – דוברי עברית או ערבית – התוצאה נמוכה במיוחד.
בדקנו למשל, כמה מערכי שיעור יש באנגלית לכיתה ט'. התוצאה – 46.  לכאורה מספר סביר. אלא שבחלוקה לרמות – שלוש ככל הנראה – מדובר על כ-15 מערכים לשנה – תוצאה נמוכה במיוחד.
מורים שראיינו בעניין אמרו דברים דומים. המסקנה שלנו הייתה; מורים כמעט ולא כותבים מערכי שיעור. אם בכל זאת הם כותבים, הם אינם רוצים לפרסם אותם, כיוון שאינם מרוויחים מכך דבר. 
אם המורים בכל זאת כותבים מערכי שיעור, הם נכתבים בראשי פרקים, אינם נשמרים ואינם מקוטלגים. לכן היכולת העתידית של המורה להעביר אותם שוב ולשפר אותם – מוטלת בספק. גם היכולת של המורה להפיק לקחים מהשיעור מוגבלת; כיוון שאין למורה כל תובנות כתובות ומובנות, הוא גם לא מסוגל לשתף את המערך עם עמיתיו למקצוע.

שלושה מחקרים ומסקנה אחת

החוקרות סגל, שריקי ומובשוביץ-הדר (2016), פנו אל מורים למתמטיקה כדי שיכתבו ביחד מערכי שיעור וישתפו את עמיתיהם בתובנות שעולות לאחר העברתם בכיתה. הן ערכו שלושה מחקרים נפרדים, העוסקים בהיבטים שונים של מערכי השיעור. 
במחקר הראשון, שכותרתו הייתה "מערך שיעור המתמטיקה המועדף שלי", פנו החוקרות ל-400 מורים למתמטיקה בבתי ספר תיכונים, וביקשו מהם לשלוח בדואר אלקטרוני את מערך השיעור המועדף שלהם. ההיענות הייתה כל כך דלה, שהחוקרות הציעו שלושה פרסים כספיים, בשווי של 250 דולר כל אחד, כדי לעודד את המורים להשתתף במחקר. למרות זאת רק 60 מורים נענו. מעבר לאכזבה, שאלו החוקרות מדוע רמת המוטיבציה של המורים בתחום זה נמוכה כל כך. 
במחקר השני, שכותרתו הייתה "כתיבה שיתופית של מערך שיעור בתוכנת מדיה-ויקי", נטלו חלק 11 בוגרי תיכון ו-11 מורים למתמטיקה. המשימה שהוטלה עליהם הייתה להכין ולעצב במשותף מערכי שיעור, בתוכנת מדיה ויקי. המורים והתלמידים חברו לקהילות עבודה, שמרו על קשר תכוף, קיימו דיונים על חומרים ורעיונות וחלקו ביניהם את מערכי השיעור והמקורות הנוספים שהגיעו אליהם. הניסוי, שנערך סמסטר אחד, העלה בין המשתתפים תהיות, בין היתר בשאלת זכויות היוצרים שיש להם על המערכים שלהם, כמו גם זכויות היוצרים שהיו לאלה שכתבו חומרים שהשתמשו בהם. 
המחקר השלישי כלל סדנת קיץ בת שלושה ימים, לכתיבה שיתופית של מערכי שיעור. בסדנה, שהתקיימה שנה אחר שנה, נטלו חלק 18 מורים מומלצים (בשנה הראשונה) ו-20 בשנה השנייה. המשימות שהוטלו עליהם היו לעצב מערכי שיעור לבדם, בזוגות או בקבוצות קטנות; להגיב על מערכי שיעור של עמיתיהם ולשפר את המערכים שלהם בהתאם למשוב שקיבלו מעמיתיהם.
התברר לחוקרות כי שיתוף הפעולה הפורה שהיה במהלך הסדנה, כמעט ולא קיים בין כותלי בית הספר. הסיבות היו מגוונות; עומס עבודה שאינו מאפשר אינטראקציה עם מורים עמיתים; נטייה של מורים למתמטיקה שלא להתייעץ עם עמיתיהם, מחשש שייתפשו כמי שאינם מתמצאים בחומר; חוסר מודעות ליתרונות של שיתופיות בידע; בבתי ספר קטנים היה בדרך כלל מורה אחד למתמטיקה, כך שגם אם היה רוצה להשתתף בלמידת עמיתים – לא היה לו עם מי.     
התובנה המרכזית שהופקה משלושת המחקרים הייתה, שהמורים למתמטיקה מודעים לחשיבות התכנון הפרטני של מערך השיעור, אך אינם ממהרים לחלוק אותו עם אחרים. המורים מוכנים להשתתף בלמידת עמיתים רק כשהם בפעילות מוגדרת, כמו סדנת הקיץ. תובנה נוספת שהתגבשה בהמשך הייתה, שהמורים בכל זאת לומדים להעריך את הפוטנציאל של קבלת משוב על מערכי השיעור שלהם. 

ארגון המורים שב לעבודה סדירה

ארגון המורים הודיע בשבוע שעבר כי הוא שב לעבודה סדירה לאחר שבית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענתו שקיימת בעיה עם סביבת העבודה של המורים. בית הדין קבע כי אם המדינה לא תטפל בעניין יוכלו המורים לחדש את העיצומים.
בעניין דרישת ארגון המורים להסדרת התשלום למורים פורשים עבור ימי מחלה, קבע בית הדין כי חובה על משרד החינוך לטפל בנושא. 
בכל הנוגע לחיוב עובדי הוראה לעבוד בשבת ב"מסע ישראלי", קבע בית הדין כי על הארגון לפתור את הבעיה במישור המשפטי ולא הארגוני.

לראשונה; פרס תקווה ישראלית הוענק באקדמיה

הפרס הוענק על ידי אוניברסיטת בן גוריון לשני ארגונים שמטפחים את הקשר בין מגזרים שונים בחברה

נמסר מאת: אוניברסיטת בן גוריון

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב העניקה לאחרונה את פרס תקווה ישראלית לעמותת כוכבי המדבר – לפיתוח מנהיגות בדואית, וליוזמת ההידברות Tech2Peace. הפרס, בסך 10,000 שקלים, מוענק בפעם הראשונה. הפרס יוענק מדי שנה לפעילות אקדמית, מחקרית או ציבורית, של יחיד, קבוצה או ארגון בישראל, התורמים לקידום השותפות בחברה הישראלית. 38 מועמדים התמודדו השנה על הפרס.
תקווה ישראלית הינה תוכנית הדגל של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, שמבקשת לחזק את ה"יחד" בחברה הישראלית, תוך מתן כבוד ומקום לכל מגזר. המטרה היא להבטיח את חוסנה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כיון שהמרחב האקדמי הוא המנוע המרכזי לפיתוח ההון האנושי בישראל, נענתה אוניברסיטת בן-גוריון  לקריאת הנשיא המדינה להצטרף לתקווה ישראלית באקדמיה.

עמותת כוכבי המדבר הוקמה לפני חמש שנים במטרה לגדל מנהיגות במגזר הבדואי. 
העמותה מפעילה תוכניות מנהיגות לצעירים בגילאי 14-35. הארגון שם לו כערך מרכזי את פיתוח הזהות הישראלית בקרב המשתתפים, המבוססת על היכרות אישית ועמוקה עם שלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית ועם הוקרה של התרבות והמורשת הבדואית.

מטרת ארגון Tech2Peace היא לחבר בין יהודים וערבים, חילונים ודתיים, באמצעות הקניית כלים טכנולוגיים מתקדמים המסייעים להתפתחות בתעסוקה. במסגרת הפרויקט מתקיימים סמינרים אינטנסיביים בני שבועיים בערים שונות בפריפריה, בהם צעירים בגילאי 18-25 משתתפים בסדנאות הייטק, לצד השתתפות בסדנאות דיאלוג, הממוקדות ביחסי יהודים-ערבים בישראל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, ויו"ר חבר השופטים, פרופ' יבחר גנאור, מעניקים את הפרס לנציג עמותת כוכבי המדבר.

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

כנס; תנ"ך עכשיו – איך לחבר את התלמידים למקרא

מאת: סיגל בן-ארצי

לאחרונה נערך במכון מופ"ת כנס שעסק בשאלה כיצד לחבר את בני הנוער החילונים ללימודי תנ"ך. לכאורה, עבור התלמידים החילונים, נחשבת שפת התנ"ך לשפה אחרת, ארכאית ובלתי מובנת. למעשה, שיטות הוראה חדשניות, כמו למידה רלבנטית ואותנטית, מסוגלות להאיר את הלימודים באור אחר. 
בכנס עלו שאלות איתן מתמודדים לא אחת מורים למקרא. למשל, למה הוראת התנ"ך בכלל רלבנטית לימינו? איך ללמד תנ"ך בצורה ביקורתית? האם קיימת התייחסות לאפליה מגדרית בסיפורי התנ"ך? איך ניתן לקרוא את התנ"ך בעיניים חילוניות? ועוד. מטרת הכנס הייתה להציע אפשרויות של גישור בין הוראת התנ"ך למציאות, לתווך בין האקדמיה לכיתה ולבחון היכן חקר המקרא יכול להשתלב בשדה החינוך.

ההצעות

ד"ר רות פידלר, מהאקדמית גורדון בחיפה, הציעה בכנס דרך מקורית ללימוד המקרא על ידי קריאה בו בהשוואה ליצירה ספרותית מוכרת. פידלר השוותה בין הרומן סיפורה של שפחה, של מרגרט אטווד, לסיטואציות מקבילות במקרא. הספר עובד לאחרונה לסדרת טלוויזיה מצליחה, שמקלה על התלמידים את הפנמת התכנים המורכבים. לדעת פידלר, העולם האלים, שמציג צד אפל של החיים ברומן, מאפשר להשוות סוגיות דומות במקרא, להגיע לתובנות מוסריות ומהן להפקת לקחים שונים.

מתוך אתר מוזיאון ארצות המקרא.

פרופ' חנה קהת, ממכללת גבעת וושינגטון, התייחסה לפרשנות הפמיניסטית על התנ"ך. לדבריה, ידוע כי בסיפורי המקרא קיימת הטיה מגדרית ברורה; השפה גברית, קיימת העדפת גברים מחד, והשפלה מפלה של נשים, מאידך. קהת מציעה דרכים לפרשנות המקרא דרך משקפיים פמיניסטיות. למשל, להתייחס לדמויות נשיות שמוצגות בשוליים, לנסות להשמיע את קולן המושתק, לחשוף קולות מחאה נסתרים על אפליה מגדרית ועוד. בדרך של גישה בין-תחומית, יכולה הפרשנות הפמיניסטית המקראית לספק כלים לחשיפת הקודים הסמויים והייחודיים של קריאת הטקסטים. אלה מאפשרים להכיל את האחר ולמתוח ביקורת על העמדה המסורתית.
אריאל סרי-לוי, מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, מציע להשתמש בביקורת המקרא ללמידה משמעותית של המקרא. 
מרים לאור כהנא ממכללת אפרתה, מציעה לעסוק גם בתחומים נסתרים במקרא, כמו סיפורי הולדתם של המנהיגים לאימהות עקרות, או לדיון במושג סדום, כפי שהוא מופיע גם בהקשר הגיאוגרפי וגם בהקשר התרבותי. כהנא מציעה להשתמש במקורות היסטוריים כדי להבין את הרקע התרבותי לספרי התנ"ך; חוקי חמורבי, מנסרת סנחריב, כתובת השילוח ועוד. 
ד"ר אילון שמיר, מהמכללה האקדמית בית ברל, מציע ללמד את המקרא מתוך תפיסה חילונית; הקריאה בטקסט מאפשרת להבין מה הטקסט אומר ומוסיפה לכך משמעות ערכית ותרבותית, שמתייחסת לסוגייה "מה הטקסט אומר לי". זוהי גישה שניתן לכנותה פוסט-חילונית, משום שהיא אינה חותרת לניתוק מהטקסט אלא דווקא לחיבור אליו, אבל אינה דתית במובן המקובל.
הספרייה הלאומית, יחד עם מיזם 929 ומט"ח, היו שותפים בקיץ האחרון להכשרת מורים לתנ"ך להוראת תוכנית הלימודים החדשה במקרא בחינוך הממלכתי. במהלך יומיים נחשפו המורים לנושאים דומים לאלו שהועלו בכנס שנערך במכון מופ"ת. המורים גם נחשפו לממצאים מתקופת המקרא, הקיימים במוזיאונים שונים בבירה, כמו מוזיאון ארצות המקרא, מוזיאון רוקפלר, עיר דוד ומוזיאון ישראל. 

יריד המגמות הטכנולוגיות 2019

משרד החינוך פרסם לאחרונה כי יריד המגמות הטכנולוגיות לתלמידי כיתות ט' ייערך ב-18-21 בפברואר 2019.
היריד ייערך בהיכל טוטו בחולון, בין השעות 8:00-16:00.
ביריד ייחשפו התלמידים למגוון המגמות הטכנולוגיות שבמערכת החינוך.
ביריד ישתתפו חברות מובילות מתחום ההי-טק, התעשייה ויחידות מובחרות מצה"ל. כדי לעודד את התלמידים לבחור במגמות הטכנולוגיות יוצגו מיצגים רבים באמצעי מולטימדיה חדשניים. 
היריד נערך זו השנה השלישית.
בתי הספר מתבקשים לרשום את התלמידים שיגיעו ליריד מראש ולצרף אליהם את יועצת השכבה. 
 

הדור הבא של חיל המודיעין

נמסר מאת: רשת אמי"ת
לאחרונה נפגשו תלמידי מגמת ערבית ואיתור מידע בבית החינוך אמי"ת חברה ומשפט בכפר בתיה עם חיילי מדור טל"מ (טיפוח לימודי מזרחנות) ליום חשיפה לתפקיד מידען בחיל מודיעין.
התלמידים שמעו מחיילי המדור סקירה על המצב כיום במזרח התיכון והשפעותיו על מדינת ישראל.
כמו כן נחשפו התלמידים לתפקיד המידען בחיל המודיעין.
מדובר במפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים של תלמידי מגמת ערבית וגילוי ואיתור מידע דיגיטלי (מידענות) בבית החינוך.
במהלך השנה יפגשו התלמידים עם מומחים מהמדור בחיל המודיעין.  
ירון כרמי, מנהל אמי"ת חברה ומשפט, מסביר כי מטרת התוכנית היא לשלב את התלמידים בגילוי ואיתור מידע בחיל המודיעין, זאת באמצעות הכלים שהם רוכשים במגמה.

הכשרה לתפקידי הי-טק לתלמידי אמי"ת

נמסר מאת: רשת אמי"ת
מנכ"ל או סמנכ"ל? מנהל שיווק או פיתוח מוצר? תלמידי אמי"ת מכל רחבי הארץ, הלוקחים חלק באקדמיה ליזמות במתחם אמי"ת גוגיה בכפר בתיה, השתתפו לאחרונה בסדנת הכשרת תפקידים. במסגרת זו הם הכירו פנים אל פנים נושאי תפקידים בחברות הייטק מובילות, ובחרו את התפקיד המתאים להם.
במגמת הסטארטאפים של האקדמיה ליזמות של אמי"ת, לומדים התלמידים בקבוצות, כאשר בכל קבוצה זוכים התלמידים בתפקידים כמו ב"חיים האמיתיים"; מנכ"ל, מנהל פיתוח, מנהל מוצר וכדומה.
במהלך יום הכשרה ייחודי נחשפים התלמידים לתפקידים השונים.
בסבב מפגשים אישיים הכירו  התלמידים את זוהר רוזנברג, מנהל פורטפוליו הסייבר בחברת Elron ומנהל יחידת הסייבר הצה"לית לשעבר, יובל מור מייסד ומנכל BEYOND VERBAL לניתוח מצבים רפואיים דרך הקול בלבד, ליסה ציגל, יועצת שיווק אסטרטגיטית ב-Wix ו-Microsoft ואת דוד קורן, סמנכ"ל התפעול 3DSignals  לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית ומצוות היסוד של הדיסק און קי לשעבר. 
 
לדברי גליה קדמי-פרגמן, שמובילה את האקדמיה ליזמות, החשיפה לתחומים שונים בהי-טק, כמו גם לתפקידים המגוונים, תורמת להתפתחות האישית של כל תלמיד ולאפשרות "לחלום רחוק". 
לאחרונה פרסם אתר מתודיקה מאמר שלפיו דווקא התלמידים שממוצע ציוניהם 80, ולאו דווקא 100, הם שהופכים בעתיד למנהלים בארגונים.
תלמידי ה-100 יעסקו בתפקידי פיתוח, אקדמיה או יעוץ. תלמידים עם ציון 80 יהיו מנהיגים טובים יותר.
מחקר לדוגמה, שהתקיים בצבא ארה"ב גילה, שהמפקדים הבכירים יותר, שניהלו אלפי אנשים ותקציבי ענק, היו בעיקר כאלו שהציון הממוצע שלהם היה 80. ג'ים שלקסר, שכתב את הספר "מנכ"לים מצויינים הם עצלנים", מסביר את תוצאות המחקר בכך שהובלה בארגון אינה תלויה רק באינטלקט טהור.
לטענתו, יתכן וסטודנטים של 100 יהיו מצויינים כמדענים או אנשי אקדמיה, אך לא בהכרח בעלי מיומנויות בין אישיות גבוהות, הנדרשות בהובלה בארגון. תלמידי ה-80 משלבים יכולת מנטלית גבוהה עם אינטילגנציה רגשית. שילוב זה מאפשר להם ליצור קשרים בינאישיים ולחבור לכפופים להם.

משחק; עוד חבילה הגיעה

בני נוער אוהבים לקנות ברשת אך לא מכירים את הכללים לקנייה מושכלת. משחק לוח חדש מלמד אותם איך לקנות מבלי לבכות.

נמסר מאת: ארגון פעמונים

בני נוער אוהבים לקנות ברשת.
הם מרגישים בנוח במגרש המשחקים שלהםאלא שהקנייה ברשת הופכת לא פעם למלכודת מסוכנת.
קנייה ברשת צריכה להיות מושכלת, ומחייבת שיקול דעת בעת הביצוע. המשחק עוד חבילה הגיעה, הוא משחק לוח לקנייה חכמה ובטוחה ברשת.
את המשחק פיתח ארגון פעמונים, ומטרתו לסייע להורים לחנך את ילדיהם בתחום זה.
המשחק מאפשר ללמוד מושגים חשובים בתחום ולתרגל קבלת החלטות נכונות. באמצעותו לומדים המשתתפים על חלק מהמוקשים הטמונים בעולם הסחר המקוון, ועל הדרכים להתחמק מהם.
המשחק מתאים לגילאי ט' עד י"ב. ניתן להדפיסו במדפסת הביתית.
המשחק גם מתאים להעברה במסגרת פעילות בית ספרית.
פעמונים הוא ארגון התנדבותי, המסייע למשפחות וליחידים בתחום ההתנהלות הכלכלית.
הארגון מפעיל תוכניות לחינוך פיננסי בכל הארץ, חלקן מופעלות במסגרת החינוך הפיננסי בבתי הספר.

הידעת?

ה"מכון למימוש זכויות מורים", בבעלות ד"ר ניצן ברוקס, נועד לקדם את האינטרסים של עובדי ההוראה:

  1. הכנה למיונים לקורס מנהלים של אבני ראשה: בניית מיתוג אישי, חזון ניהולי, תרגול שאלות בדומה לאילו שתשאלנה, ומתן סיטואציות דומות לאילו שתוצגנה ביום המבחן:
  • הכנה לשאלון הביוגרפי
  • הכנה לראיונות האישיים
  • הכנה לסימולציות הקבוצתיות     
  1. הדרכה להצלחה במכרזי ניהול ובמכרזי פיקוח
  2. בדיקת דרגת כניסה לאופק חדש – ופנייה למשרד החינוך לקבלת החזרים
  3. בדיקת כדאיות פרישה לפנסיה/פנסיית נכות – הערכת גובה גמלה עתידית, גובה מענקי הפרישה, בדיקה האם נלקחו בחשבון מלוא הזכויות וליווי עד לפרישה

     נייד: 050-9005452 
     www.dr-nitzan.co.il
     nitbar@walla.co.il

מרכז מחוננים חדש במכללת אורנים

עשור לפעילות קרן אתנה; כ-20 אלף מורים קיבלו מחשבים ניידים

נמסר מאת: מכללת אורנים

מכללת אורנים חנכה לאחרונה את המרכז למצוינות ע"ש גודרידג' מגיד, שישמש את 800 התלמידים המחוננים הלומדים במכללה. 
הבניין נבנה בסיוע קרן היסוד, שהעבירה את תרומת בני משפחת גודרידג' מגיד, מאוסטרליה, התורמת רבות למען ההשכלה בישראל. 
בתכנון המבנה הייחודי (בתמונה. צילום גיל שפירא), המשתרע על פני 1,500 מ"ר בשלוש קומות (וקומת מרתף שתוכשר בעתיד), נדרשה מחשבה רבה, הן בשל ייעודו של הבניין והן בשל המבנה הייחודי של הקרקע. כך, למשל, הוכשר שביל גישה, המאפשר את הורדת התלמידים מההסעות מול הכניסה למבנה.
הבניין נבנה על מדרון תלול והיה צורך בתכנון מתוחכם כדי שהכיתות והשטחים הפתוחים ייהנו מאור טבעי רב.
את המבנה תכנן משרד א.ב מתכננים בע"מ.
המבנה יאפשר למידה בקבוצות, כמו גם למידה פרטנית.
התלמידים יפגשו במרכז מורים לא שגרתיים ומומחים מתחומי האקדמיה והאומנויות.
בין הנושאים הנלמדים: חלל ותעופה, רדיו ותקשורת, משפטים ופילוסופיה, אמנות ויצירה, זואולוגיה ומדעים, ספרות וכתיבה, אתיקה רפואית, פסיכולוגיה, אמנות ממוחשבת, צילום, רובוטיקה ועוד.

נמסר מאת: קרן אתנה

קרן אתנה הודיעה לאחרונה כי עד כה קיבלו ממנה כ-20 אלף מורים מחשבים ניידים מסוגים שונים, לאפטופים, טאבלטים ואייפדים.  כל מורה קיבל גם 120 שעות הדרכה בשימושי מחשב. המורים מלמדים בכ-1,600 בתי ספר וגני ילדים ב-137 רשויות מקומיות. 
חמש התוכניות של הקרן הן; "מחשב נייד לכל מורה" (הושקה ב-2007), "מחשב נייד לכל גננת" (הושקה ב-2012), "טאבלט לכל מורה למדעים וטכנולוגיה" (הושקה ב-2014), "אייפד לכל מורה לחינוך מיוחד" (הושקה ב-2015) ו"מחשב נייד לכל מורה לאנגלית" (הושקה ב-2018).
הגישה של קרן אתנה היא לקרב את המורים לעולם הדיגיטלי, שבו נמצאים תלמידיהם. הקרן מאמינה כי המחשב וההדרכה הנלווית יסייעו למורים להתמודד עם מהפכת המידע.
בשנתיים האחרונות מתמקדת קרן אתנה בביצוע התוכנית "אייפד לכל מורה לחינוך מיוחד". עד כה חולקו כ-6,000 אייפדים. מהקרן נמסר, כי האייפדים מאפשרים הכנת תוכניות לימודים מיוחדות לכל תלמיד. הגישה לאייפד מיידית ואינטואיטיבית, ומובילה להנאה מהלמידה ולמוטיבציה משופרת. הקרן מציינת עוד, כי השימוש באייפדים מגביר את האינטראקציה של התלמידים עם הסביבה. במחקר נמצא כי חל שיפור משמעותי בכישורים מוטוריים ותיאום עין-יד בקרב תלמידים המשתמשים באייפד. היישומונים שפותחו לאייפדים עבור בעלי צרכים מיוחדים, מאפשרים להם להתמודד טוב יותר עם קשייהם.
קרן אתנה הוקמה בשנת 2006, כארגון ללא כוונת רווח, במטרה להעצים את המורים בישראל. הקרן הוקמה על ידי מספר אנשי עסקים בראשותו של אורי בן-ארי. כל התוכניות מתבצעות בשותפות עם הסתדרות המורים, משרד החינוך, בנק מסד ותורמים שונים, כמו הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, קרן משפחת סילבן אדמס ואחרים.

המכללה הישראלית החדשה לספורט; מאמנים יוכשרו בלימודים מקוונים

המכללה הישראלית החדשה לספורט הודיעה על חידוש מהותי בהוראת הכשרת מאמנים; הלימודים התיאורטיים יתבצעו במקוון ורק המעשיים – באולמות הספורט

נמסר מאת: המכללה החדשה לספורט

המכללה הישראלית לספורט, שנוסדה לאחרונה, הודיעה על שינוי מהותי בתחום הכשרת המאמנים בישראל; הלימודים התיאורטיים יתקיימו במקוון והלימודים המעשיים באולמות הספורט או הכושר. את המכללה הקימו שני אנשי ספורט ותיקים, אלי סדרס וגיא מור. השניים מציינים עוד, כי ישימו דגש על מורים ומאמנים מהשורה הראשונה, והכנסת שיטות לימוד חדישות, שלא היו נהוגות קודם לכן בישראל. סדרס, אלוף ישראל בהרמת משקולות בעבר, ניהל במשך שנים את בית הספר למאמנים של מכון וינגייט. 
עוד הודיעו, כי בחזונם תוכל המכללה לפעול בכל מקום – בישראל או בעולם. עם זאת, המכללה מפתחת עתה שותפויות והתקשרויות עם גופי ספורט ומוסדות אקדמיים. המכללה תקיים קורסים המצויים בפיקוח מנהל הספורט, כמו מדריכים ומאמנים בספורט התחרותי, מדריכי כושר גופני ובריאות, וכן קורסים עצמאיים, שאינם מצויים בפיקוח מנהל הספורט.
לדברי מקימי המכללה, הלימודים התיאורטיים במקוון יאפשרו לרבים יותר להשתלב בתחום. בנוסף ניתן יהיה להפעיל תוכניות לימוד איכותיות, לארגן ביעילות את זמן הלמידה ובעיקר להפחית את שכר הלימוד. לדברי מור, "ימי הלימוד יארכו מקסימום שש שעות, ואילו הלימודים המעשיים יהיו ארוכים יותר. למשל, התקן הקובע להכשרת מאמני חדר כושר קובע, כי מתוך 300 שעות לימוד רק 50 ייערכו בחדר הכושר. אצלנו התלמידים יבלו בחדר הכושר 135 שעות לפחות. כך אנחנו מאמינים שהם יגיעו לשוק המאמנים כשהם טובים ומוכנים יותר".

לקראת בגרויות החורף; חושבים בגרות - מיומנויות קריאת טקסטים

לקראת בגרויות החורף, מפרסם מכון ברנקו וייס את החוברת חושבים בגרות - מיומנויות קריאת טקסטים. החוברת עוסקת בהבנת הנקרא בשלוש רמות; נמוכה, בינונית וגבוהה. החוברת ניתנת להורדה כקבצים בקישור (על ידי לחיצה על שם הפרק). החלק הראשון של החוברת מתמקד במילות קישור. חלק זה מתאים לתלמידים שאוצר המילים שלהם לוקה בחסר. החלק השני מתמקד בהבנת פסקה והוא מיועד לתלמידים המתקשים בקריאת טקסטים ארוכים. החלק השלישי עוסק בטקסט השלם ובהקניית מיומנויות כמו זיהוי מבנה טקסט וסיכום טקסט. החוברת מתאימה למורים ותלמידים מכל שכבות הגיל ולא רק למי שניגש לבגרות.

תמונה אחת

מאת: מערכת קו לחינוך

תלמידי התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, הצטרפו  לאחרונה ליוזמה לעצור שיעור אחד למשך 25 דקות כהזדהות ומחאה על רצח 25 נשים בשנה האחרונה. בינתיים האלימות נגד נשים נמשכת ומספר הנרצחות עלה. היוזמה הייתה של מועצת התלמידים וגובתה בתמיכה מלאה של הנהלת התיכון והמדרשה.

הכנס השנתי של תובנות בחינוך

תובנות בחינוך תערוך את הכנס השנתי שלה ביום שישי 11.1.2019. 
הכנס ייערך במרכז ההדרכה של בנק הפועלים בקיבוץ שפיים, בין
השעות 8:30-13:00.
הנושא הפעם; לא משאירים אף ילד מאחור.
יש להירשם מראש.

במכללת אורנים; מאבק נגד דעות קדומות

נמסר מאת: מכללת אורנים

סטודנטים ממכללת אורנים, בחוג לחינוך מיוחד בגיל הרך, קיימו לאחרונה עצרת מחאה נגד דעות קדומות של הורים כלפי שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך. 


לקראת העצרת לבשו הסטודנטים חולצה שעליה הודפסו תוצאות סקר שנערך לא מכבר, בו הצהירו 89% מההורים כי לא ירצו שילדם ישתתף בחוג לצד ילד עם מוגבלות. אחת הסטודנטיות, דפנה נחמיה, אמרה: "בקרוב אהיה גננת, ואני תוהה איך אתמודד בגן בו משולבים ילדים בעלי צרכים מיוחדים, כשכל כך הרבה הורים מתנגדים לשילוב הזה. במכללה החלטנו להיאבק בדעות קדומות. בהמשך נייצר פעילויות שונות, כמו הכנת מערכי שיעור, שנעביר לגננות, על מנת להכין אותן להתמודדות כזו."

הסטודנטים בעצרת המחאה. על החולצה מודפס הסקר שבידיעה. (צילום: רוית להב)

אחוזת דוברובין – יסוד המעלה

בלב מטעי המושבה יסוד המעלה ניצבת לה אחוזת דוברובין המשוחזרת – מהי ומה מסופר בה? בואו להכיר סיפור של התיישבות והגשמת חלום.
הסיור מתקיים באחוזתה של משפחת דוברובין במהלכו נעביר את המטיילים מסע בזמן , קחו פסק זמן מההמולה ובואו להתרגש מהדברים הקטנים. 

1. באר אנטיליה בבוסתן
2. אורקולי
3. שחזור הבית והמטבח
4. תצוגה ארכיונית
5. דרך הלחם

שעות פתיחת האתר:
שני – חמישי ושבת : 10.30-16.00
שישי – 10.30-14.00
הכניסה בתשלום

יצירת קשר: dubrovinfarm@bezeqint.net
טלפון : 046937371

משרד החינוך; תוספת תקציבית לקידום לימודי האומנות במאה בתי ספר יסודיים

מאת: מערכת קו לחינוך

משרד החינוך הודיע השבוע על הענקת 5,000 שעות תקן ללימודי מקצועות האומנות למאה בתי ספר יסודיים ותוספת תקציבית של שני מיליון שקלים לתחום זה. מדובר בלימודי מוסיקה, מחול, תיאטרון, קולנוע ואומנות. 
כל בית ספר יקבל תקציב של 10,000 שקלים, להפקת אירוע שיא אומנותי במהלך השנה, וחמש שעות תקן ללימודי אומנות. 
בתי הספר שיקבלו את התקציב, נבחרו בהתאם למדיניות התקצוב הדיפרנציאלי של המשרד, על פי המדרג הסוציואקונומי שלהם.
בתי הספר לא יהיו רשאים לגבות תשלומי הורים עבור התחומים שהתווספו במסגרת התוכנית.
בסך הכל ייהנו מהתוכנית כ-31 אלף תלמידים. 
ממשרד החינוך נמסר, כי המהלך נובע מהחשיבות שמייחס המשרד ללימודי האומנות כערוץ לביטוי מצוינות אישית, ככלי לפיתוח ושכלול יכולות קוגניטיביות, כאמצעי לביטוי עצמי וכמרכיב חיוני בטיפוחו של בוגר משמעותי בעל ארגז כלים חינוכי רחב ועשיר.

עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי

עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הרשם עכשיו ללא עלות

שתף חבר
שלח במייל
שלח בווטסאפ
הדפס מאמר
מורה איש חינוך, אנא שתף...
גלילה לראש העמוד